בויאן שראנוב או ניר דוידוביץ'?
למה בויאן שראנוב: כשאתה מביא שוער צעיר ומבטיח, אתה עושה הכל כדי לתת לו להשתלב בקבוצה גם אם הוא לא טוב. תפקיד השוער מסובך גם כך, וקשיי קליטה הם חלק מהמשחק. אלכסנדר אובארוב, מגדולי השוערים ששיחקו כאן, היה חלש מאוד בששת משחקיו הראשונים וכשהתאושש הפך לחומת ברזל. אל תשכחו, ההגנה של מכבי חיפה גם כך חדשה ולא מתואמת, כך שלהפיל את התיק על שוער זר זו טעות.
למה לא בויאן שראנוב: קשה להצביע על שער ששראנוב ספג באשמתו הישירה, אבל שוער צריך למנוע מהכדור להיכנס לרשת ואנחנו עדיין לא מקבלים את הרושם שהסרבי עושה את זה. קחו את המשחקים בגלזנקירשן מול שאלקה ונגד קרית שמונה אפשר להגיד שהשערים ששראנוב ספג הם תוצר של הגנה חלשה, אולם עם יכולת טובה וביטחון גדול יותר בין הקורות, לפחות שלושה מששת השערים הללו היו נמנעים. יש גבול לאחריות שאפשר להטיל על כתפי ההגנה, וקבוצה כמו מכבי חיפה לא יכולה להרשות לעצמה לשים שוער מתלמד בין הקורות.
למה ניר דוידוביץ': כבר במשחק מול מכבי פתח תקוה אפשר היה לראות שמכבי חיפה היא קבוצה שקטה יותר עם דוידוביץ'. הוא מכיר את המערכת, הוא מייצב את ההגנה, הוא מדבר עברית ובאופן כללי אתה יודע מה תקבל ממנו: אולי לא את דוידוביץ' הישן והחתולי, אבל כדור הרגעה לחוליה אחורית שמשוועת למנהיג.
למה לא ניר דוידוביץ': יש תחושה שדוידוביץ' צריך להיענש על דברים שעשה מחוץ למגרש ועליו. מחוץ למגרש הוא לא היה קולגיאלי לחברים ושידר תמיד שהוא מורם מעם, כשדרש פעם אחר פעם התרות חוזה ושיחק ברוגז עם ראשי המועדון. על המגרש, הוא אולי רושם הצלות יפות, אבל המונח "אוי, דוידוביץ'" שהטמיע מאיר איינשטיין ניתן לו בגלל טעויות שמנעו ממכבי חיפה לא אחת זכייה בתארים. על פניו, החזרה שלו לשער הוכתרה בהצלחה, אבל חכו לטעות המשמעותית הראשונה. כשהיא תגיע, הגלגל הזה יסתובב.
גיא חיימוב או ברק לוי?
למה גיא חיימוב: חיימוב עבר דרך חתחתים בטרם חזר למכבי תל אביב. הוא שיחק בהפועל כפר סבא, בהכח עמידר רמת גן ולאחר מכן חלק בעירוני קריית שמונה רוטציה עם דני עמוס. אם מכבי תל אביב סימנה את חיימוב כשוער הראשון שלה, זה לא צריך להשתנות בגלל קמפיין לא מוצלח באירופה, שם הייתה כל הקבוצה חלשה במיוחד, ואם תוותר על חיימוב ותוריד אותו לספסל, מכבי תל אביב תמצא את עצמה בלעדיו. היה לה פעם שוער שלא קיבל צ'אנס אמיתי ועשה מסלול דומה של ירידה לליגות הנמוכות, רק כדי לחזור בגדול ולהפוך לאחד הסמלים הבולטים ביריבה העירונית. האם בקריית שלום מוכנים לקחת צ'אנס שמתחת לאף יצמח להם עוד שביט אלימלך? האם האלטנטיבה הלא מנוסה לחיימוב היא בכלל יותר טובה?
למה לא גיא חיימוב: משום שכמו בויאן שראנוב, גם אותו קשה להאשים במישרין בשערים שסופגת הקבוצה, אבל הוא עדיין לא מונע אותם. יש לו בעיה קשה בכדורי גובה ובעיקר בקבלת החלטות, והשער שספג מול מכבי חיפה הוא דוגמה מושלמת לכך: היציאה מהשער וההעדפה לתת לכדור לצאת, כביכול, החוצה. רק שהכדור לא יצא החוצה ואייל גולסה עשה מזה סלאלום וגול. גם מהלכים שלא מסתיימים ברשת מעוררים לא מעט מבוכה בהגנת הצהובים בגלל השהיה של שברירי שניות אצל השוער שלהם.
למה ברק לוי: שלושה משחקי ליגה, אפס שערי חובה. תתלו את זה בייצוב ההגנה או במזל, מהעובדות אי אפשר להתעלם. ההגנה של מכבי תל אביב מקרינה ביטחון על השוער הצעיר והוא, מצדו, מלקט את הביטחון הזה לחיקו. נגד בני יהודה לוי הציל מספר מצבים מסוכנים וייתכן, רק ייתכן, שעם חיימוב בשער התוצאה הייתה אחרת.
למה לא ברק לוי: זה נכון שלוי עדיין לא ספג שער, אבל עם כל הכבוד לקבוצות שעימן התמודד, מכבי תל אביב תצטרך אותו גם למשחקים גדולים יותר, כשבפתח מפגשים עם הפועל תל אביב ומכבי נתניה, משחקים שעשויים לקבוע את פני העונה כולה ובהם לניסיון יש לא מעט משמעות. בינתיים זה נראה טוב, אבל משחק פחות טוב של לוי יגרום לירידה בביטחון ואז, כשאיוניר יצטרך לפנות שוב לחיימוב, תהיה לו בעיה עם שני שוערים לא מרוצים בסגל. בשנות ה-80 הייתה למכבי תל אביב יריבות לוהטת בין בוני גינצבורג ומשה מרכוס, וכולם יודעים מה מסמלות שנות ה-80 עבור המועדון הזה.