כשלארי בראון הגיע בתחילת העונה לניקס, מיד צצו השאלות המתבקשות: איך מאמן שמרן וקפדן כל כך יסתדר עם רכז שאוהב קודם כל את עצמו, אחר כך את הכדור, ורק אז את הקבוצה? אחרי חילופי ההאשמות והעלבונות דרך התקשורת בשבוע האחרון, כבר אין ספק שהצמד חמד סיים את דרכו המשותפת. היום (חמישי) כבר דווח שבראון אמר לג'נרל מנג'ר איזיאה תומאס ולבעלים ג'יימס דולן כי מבחינתו "מארבורי מת". התקשורת הניו יורקית נהנית לה בינתיים, ויש כבר מי שתוהה אם השניים מחזיקים במניות של העיתונים המקומיים, שמשגשגים בזכותם.
קשה להיזכר במתקפה כל כך בוטה של שחקן על מאמן, ולהיפך. כל גבולות הטעם הטוב וההיגיון כבר נחצו מזמן, והחיצים ההדדיים נטשו מזמן את עולם הכדורסל והפכו ליריבות אישית יוקדת. מארבורי טען כי לא יקשיב יותר להוראות המאמן, וזה בתגובה תקף את "מורשתו" של השחקן, כאחד שלא מצליח לנצח בשום מקום. מי שדאג לדייויד שטרן וחשב שלא יהיו לו יותר מאצ' אפים מעניינים לשבץ בלוח השידורים של חג המולד, בעקבות הסולחה בין שאקיל לקובי, יכול להירגע. בהנחה שבראון יישאר וסטארבורי יעזוב, השניים ייפגשו כנראה בכריסמס.
אבל מלבד ההנאה שבמציצנות אל תוך קרביה של קבוצת ספורט חולה ומפוררת, הדבר העיקרי שניתן ללמוד מההתרחשויות של הימים האחרונים הוא שמעמדו של בראון כבר אינו כתמול שלשום. אחרי האליפות הנפלאה עם דטרויט הוא היה על גג העולם עם תדמית של גורו "כדורסל נכון", אבל מאז תדמיתו סופגת עוד ועוד כתמים. זה התחיל בהשפלה באולימפיאדת אתונה, שם סיפסל בראון את לברון, וויד, אמארה וכרמלו, והיה אחראי לכך שנבחרת של שחקני NBA כמעט פיספסה את הפודיום, לראשונה אי פעם.
בעונה שלאחר מכן עלה לשחקני הפיסטונס על העצבים עם השטיקים שלו והרמיזות שהוא מתכוון לעזוב אותם לטובת מחוזות אחרים. בסיום אותה עונה, אף על פי שהוביל את הקבוצה עד למשחק השביעי של הגמר, הוא נזרק בבושת פנים על ידי הג'נרל מנג'ר ג'ו דומארס והבעלים וויליאם דייוידסון (שאמר כי אינו יכול להעסיק מישהו "שאינו אדם טוב").
עוד בוואלה!
משיח בשווי 12 מיליון דולר
בראון נחת בניו יורק כמשיח בשווי 12 מיליון דולר לעונה, אבל במקום לנסות להתאים את עצמו לסגל שחקנים בעל כשרון בלתי מבוטל, הוא העדיף ללכת איתם ראש בראש מהפתיחה, לשנות סגלים והרכבים בתדירות הזיגזוג של שאול מופז, וכמובן להחמיא להם אחר כך בתקשורת. וכך, במקום לבנות קבוצה או להתמודד על הפלייאוף, הניקס עומדים כיום עם סך המשכורות הגבוה בליגה (123 מיליון) והמאזן השני הגרוע ביותר, 45:18.
חוסר היכולת של בראון לרתום את הכשרון של הרכז שלו להצלחה חייב להירשם ככישלון גדול. מארבורי, שבתחילת העונה הביע התלהבות מהאפשרות לנצח תחת מאמנו הטרי, ראה שהוא רק סופג השפלות, שהשיטה של המאמן גורמת לו לרדת לשפלים חדשים (ממוצעים של 17.2 נקודות, הנתון הנמוך ביותר מאז עונתו הראשונה, ו-6.6 אסיסטים, הנמוך בקריירה) מבלי שהצרת צעדיו מובילה לניצחונות. אז הוא החליט לתקוף חזרה. קשה שלא להזדהות עם מארבורי, שראה את כוכבו דועך ואת האגו שלו נרמס מכל הכיוונים. עם זאת, העובדה כי לא הושעה מיידית כשהבהיר שאינו מתכוון יותר להישמע להוראות המאמן, פשוט אינה מתקבלת על הדעת.
קשה להיזכר מתי שחקן תקף בצורה חריפה כל כך את המאמן שלו, גם אם הוא צודק, והמשיך אחר כך לא רק לראות פרקט, אלא אף לעלות בחמישייה.היעדר התגובה של איזיאה ובראון רק מראה עד כמה המעמד שלהם ירד לשפל המדרגה, לא רק בעיני הליגה והמועדון, אלא בעיקר בעיני עצמם. בזמן שמאמנים צעירים ופתוחים יותר כמו אייברי ג'ונסון, פליפ סונדרס ומייק ד'אנטוני הופכים לשמות החמים בשוק ולמועמדים הבכירים לתואר מאמן העונה, תוך כדי מירוק מערכות היחסים שלהם עם הסטארים בקבוצה, בראון מרגיש שזה קרב שהוא צריך לנצח מההתחלה, שיש לו מה להוכיח.
גם מארבורי שם לב לכך, עט על המציאה כמוצא שלל רב וטען קבל עם ועדה כי בראון כנראה "חסר בטחון" ביכולות שלו לאמן. ואחרי כל זאת אמורים שניהם להמשיך לשתף פעולה? להחליף דעות בפסק הזמן? לקבוע תוכנית משחק בחדר ההלבשה? על הרבה פחות מזה הושעה טרל אוונס מהפילדלפיה איגלס לשארית העונה.
במשחק שנערך בלילה שבין רביעי לחמישי מול אטלנטה הושיב בראון את מארבורי, סטיב פרנסיס וג'יילן רוז על הספסל אחרי רבע שלישי של 34:21. המחליפים ניצחו 117:121 אחרי שתי הארכות, והעניקו למאמנם ניצחון ראשון בדעת הקהל, כשכולם נלהבים מהקאמבק של האלמונים ומהלב והאינטנסיביות שהציגו, ושוכחים כי בסך הכל מדובר בהוקס, הקבוצה עם המאזן הרביעי הכי גרוע בליגה. בראון, בקאלסה האופיינית לו, ניצל מיד את ההזדמנות כדי לשלוח עוד כמה חבטות ברכז שלו.
הפסקה האחרונה תוקדש למי שיצר את הברוך הזה, איזיאה תומאס. הוא קיבל את הניקס על סף פלייאוף, ובכמה שנים הצליח לדרדר את שמו הטוב של המועדון ולהרוס במו ידיו את עתיד הניקס, הקרוב והרחוק גם יחד. כעת הוא גם נכשל בראיית הנולד בנוגע לשילוב בראון-מארבורי, ולא הצליח להיפטר מהחוזה הנמופח של השחקן לפני הטרייד דדליין. את הבור שלו הוא כבר כרה מזמן, ובחודשים הקרובים צריך ג'יימס דולן לפטר אותו ואת בראון, ולוודא שגם סטפון אורז את המזוודות.
אבל בניקס (כמו במכבי תל אביב כדורגל), השיגעון מתחיל מלמעלה, ולכן סביר להניח שכולנו עוד נהנה לא מעט מהפנינים שיש לכל המעורבים בפרשה להציע.