וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

צריך להתחיל לדאוג? על הבעיות של הלייקרס

8.1.2011 / 11:00

היכולת האישית בינונית, ההגנה חורקת, היריבות מתעצמות והתבוסות הביתיות מביכות. האם הבעיות בלוס אנג'לס לייקרס מספיק גדולות כדי לאיים על הסיכוי לתריפיט? אסף רביץ מנתח

פעם אחת זה מקרי. פעם שנייה מעידה על התייחסות לא מספיק רצינית לעונה הרגילה, בעיקר כשזה קורה במשחק המדובר ביותר שלה. בהפסד הביתי השלישי באיזור ה-20 הפרש תוך שבועיים, כבר אין דרך להתעלם - משהו לא טוב עובר על האלופה. בין שלישיית ההפסדים הביתיים, שניים מהם למילווקי וממפיס, היה גם הפסד לא תחרותי בסן אנטוניו, שהרחיק עוד יותר את הלייקרס ממוליכת המערב הנוכחית.

קובי בריאנט עם פאו גאסול שחקני לוס אנג'לס לייקרס. Steve C Wilson, AP
שלוש תבוסות ביתיות כמעט ברצף זה מוגזם בכל קנה מידה של אלופה מכהנת בסגל מלא. בריאנט וגאסול/AP, Steve C Wilson

שלושה ניצחונות רצופים הפכו את המשבר של הלייקרס לחדשות של שלשום, אבל לא כדאי להתעלם ממנו. אמנם מדובר בקבוצה שבאופן מסורתי מזייפת לתקופות מסוימות בעונה הרגילה, ובשנה שעברה הוכיחה שהיא מסוגלת לבצע סוויץ' ולהשתפר ככל שהפלייאוף מתקדם, אבל שלוש תבוסות ביתיות כמעט ברצף זה מוגזם בכל קנה מידה של אלופה מכהנת בסגל מלא. הבעיות, כצפוי, רבות, והשאלה המעניינת ביותר היא, כצפוי, אילו מהן עשויות להשפיע גם במאי ויוני.

יכולת אישית

מה קורה כרגע?

יש ללייקרס כרגע רק שחקן אחד שנמצא בכושר טוב - למאר אודום. בניגוד לשנים קודמות, הפעם אפילו הירידה לספסל לא מזיזה לו - הוא קרוב מאוד לשיא היכולת שלו כמעט בכל סיטואציה. פרט אליו - כלום. פאו גאסול שכח מהפתיחה המדהימה שלו, בשמונת המשחקים האחרונים הוא מסתפק ב-13.6 נקודות למשחק. גם שאנון בראון פתח את העונה בכושר שאפילו הוא לא ידע שיש לו, וגם הוא נמצא בירידה משמעותית בתקופה האחרונה.

האחרים לא ממש הגיעו לעונה הזאת עדיין. קובי בריאנט בא מראש בגישה של לשמור כוחות, מקבל הרבה פחות דקות מהרגיל ושוב יש שמועות על פציעות שהוא סוחב תוך כדי. זו השנה השנייה שהאחוזים שלו נמצאים בירידה והראשונה מאז 2004 בה הוא קולע בפחות מ-45 אחוזים מהשדה. רון ארטסט הפך השנה לנטל התקפי משמעותי, הוא קולע בינתיים 7.6 נקודות למשחק בפחות מ-40 אחוזים. דרק פישר, כהרגלו, נמצא בשלב הזה בתרדמת חורף. מי שהיה אמור להוריד ממנו את העול בעונה הרגילה הוא סטיב בלייק, אלא שהוא עצמו מתקשה לנהל את משחק ההתקפה ומסתפק ב-1.9 אסיסטים ב-20 דקות (בעונה שעברה בפורטלנד היו לו 6 אסיסטים ב-26 דקות).

צריך לדאוג?

בגדול, לא ממש. פיל ג'קסון מצליח שנה אחרי שנה להביא שחקנים שלא תפקדו בעונה הרגילה לכושר שיא בפלייאוף. אין מישהו שעושה את זה טוב יותר מהזן מאסטר. גם אם לא כולם יהיו בשיאם, השנה, יותר מתמיד, יש ללייקרס מספיק כלים כדי להתמודד עם כושר רעוע של שחקני משנה. בכל מה שקשור למוטיבציה, אפשר לסמוך על ג'קסון שיוציא מהשחקנים שלו את המקסימום, כהרגלו.

אבל אותי מטרידה דווקא התחושה הזאת שהכל יהיה בסדר. כי מרוב שכולם בטוחים שהשחקנים יעשו את הסוויץ' כשהם יצטרכו, יש תחושה שהם לא עם האצבע על הדופק. עד כמה קובי כשיר? האם גם הפעם הוא ימצא בעצמו כוחות לפלייאוף ענק או שזה כבר צעד בדרך למטה? האם גאסול ואודום לא נופלים מהרגליים אחרי שלושה גמרים רצופים? האם פישר יהיה מסוגל להעלות שני הילוכים בפלייאוף גם בגיל 36? האם בכוכב של ארטסט יש מוטיבציה ליותר מאליפות אחת או שהוא סיים את מה שהוא רצה להוכיח לכדור הארץ? כל קבוצה אחרת הייתה הרבה יותר מוטרדת מהשאלות האלה כרגע.

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"

יכולת קבוצתית

מה קורה כרגע?

ברגעי משבר, אנשים נוטים לשכוח את מה שלמדו בעבודה קשה ולחזור למצב הדיפולט שלהם. בהפסדים לסן אנטוניו וממפיס קובי זרק 27 ו-22 פעמים לסל והסתפק בשלושה אסיסטים משותפים, בעוד שגאסול זרק לסל 8 ו-9 פעמים בהתאמה. זאת הדרך הכי פחות נכונה מצד הלייקרס להתמודד עם תקופת משבר. עם גאסול ואנדרו ביינום המתאושש, כל התקפה של האלופה צריכה להתחיל בהכנסת כדור פנימה. עם כמות הכישרון ההתקפי שיש להם, כמעט כל התקפה של הלייקרס יכולה להיגמר במבט טוב. קובי הוא לא היחיד - יותר מדי שחקני חוץ כופים זריקות קשות.

מבחינה הגנתית, הלייקרס התבססו בשנים האחרונות, ובעיקר בעונה החולפת, על צמד שחקני כנף קטלניים ושלישיית גבוהים מאוד גבוהים, שיודעים לנצל את הגובה שלהם. לאחרונה, שני הגורמים האלה לא עובדים. קובי וארטסט לא שומרים ברמה של השנה שעברה ומתקשים לנטרל את שחקני הכנף היריבים. להיפך - יותר מדי מהם תופסים ימים גדולים דווקא מול הלייקרס. הגנת הצבע רכה מדי ורק ביינום מצליח להוות כרגע נוכחות הגנתית משמעותית. בכלל, עושה רושם שהוא מתפתח לשחקן שהערך המרכזי שלו נמצא בהגנה.

צריך לדאוג?

בהתקפה - לא. הזן מאסטר אוהב לתת לשחקנים שלו חופש בעונה הרגילה, אבל ברגע האמת הוא ידאג להזכיר להם איך הם צריכים לשחק. אחרי הפלייאוף האחרון, גאסול עבר את שלב ההוכחות וניתן לסמוך עליו שיהיה מניה בטוחה בפוסט סיזן. גם קובי כבר נפרד מהימים בהם הוא היה מתעלם מחבריו לקבוצה. אודום, כאמור, מתפקד מצוין גם עכשיו. השאר רק צריכים לקלוע שלשות פנויות ולא לעשות יותר ממה שהם יודעים.

בהגנה - כאן כבר יש סימן שאלה. בזמן שהגבוהים כנראה יעלו הילוך כמו שהם רגילים, כדאי לשים לב להגנה בכנפיים. בעונה שעברה קובי וארטסט עשו עבודה גדולה לכל אורך העונה, לכן היכולת ההגנתית הלא יותר מממוצעת שלהם כרגע עשויה להעיד על בעייה עתידית. אצל הראשון השאלה היא יותר בריאותית ואצל השני מוטיבציונית, אבל מספיק שאחד מהם לא יעלה רמה בהמשך כדי שהלייקרס יאבדו את מקור העוצמה העיקרי של משחק ההגנה שלהם.

מאזן ויריבות

מה קורה כרגע?

נכון לעכשיו, לארבע קבוצות יש מאזן טוב יותר מאשר ללייקרס - סן אנטוניו, בוסטון, מיאמי ודאלאס. בנוסף להן, שיקגו, אורלנדו, יוטה ואוקלהומה סיטי מאוד קרובות. עושה רושם שיש השנה יותר קבוצות משנים קודמות שמסוגלות להתמיד במאזן מצוין, והלייקרס יתקשו מאוד להתקדם מעבר למקום הנוכחי שלהם כדי להגדיל סיכוי ליתרון ביתיות בהמשך.

בנוסף לכך, מכל החבורה הזאת ללייקרס היה את לוח המשחקים הקל ביותר עד עכשיו. בקרוב זה ישתנה. בחצי השני של העונה האלופה תצטרך להתמודד מול סן אנטוניו (3 פעמים), בוסטון (פעמיים), מיאמי (פעם אחת), דאלאס (שלוש פעמים), אורלנדו (פעמיים), יוטה (שלוש פעמים), אוקלהומה סיטי (שלוש פעמים), אטלנטה (פעמיים), דנבר (פעמיים), ניו אורלינס (פעמיים), ניו יורק (פעם אחת) ופורטלנד (שלוש פעמים). כולן קבוצות עם מאזן חיובי. אלה 27 מ-40 המשחקים האחרונים של הלייקרס. עם כזאת סיומת לעונה הרגילה, גם שמירה על המקום השלישי במערב אינה מובנת מאליה.

צריך לדאוג?

כן. בניגוד לחלק מהפרשנים ולאינסטינקט, אני לא חושב שלא תהיה ללייקרס בעיה לקחת אליפות בלי ביתיות. מפתיע ככל שזה יישמע, הלייקרס לא ניצחו סדרת חוץ מאז 2004. סיבה מרכזית היא שכמעט לא היו להם סדרות כאלה. בשנתיים האחרונות הלייקרס התחילו כל סדרה עם שני משחקי בית, לזה הם רגילים. לסדרות חוץ יש דינמיקה שונה ודברים אחרים מנצחים אותה. נכון לעכשיו, כדי לזכות באליפות הלייקרס יצטרכו לנצח שלוש כאלה, מעט מאוד קבוצות בהיסטוריה עשו את זה.

מעבר לכך, יש תחושה שהשנה היריבות יהיו הרבה יותר רציניות גם בפוסט סיזן. בשתי האליפויות, הלייקרס נתקלו רק ביריבה אחת שנראתה מולם כמו אלופה ראויה - בוסטון. המערב היה נטול תחרות. השנה סן אנטוניו המנוסה אמורה להציב אתגר קשה יותר מכל מה שנראה במערב מאז שגאסול הצטרף לקובי, היא גם מהווה מאץ'-אפ לא פשוט ללייקרס. גם דאלאס טובה מתמיד בזכות ההגנה של טייסון צ'נדלר, ואם מארק קיובן יביא חיזוק על חשבון החוזים הגמורים שלו (אופציה מאוד הגיונית, בעיקר אחרי הפציעה של קרון באטלר) לא יהיה כדאי להספיד אותם. במזרח יש את בוסטון שנראית כמו גרסה משופרת של הקבוצה מהעונה שעברה ואת מיאמי ואורלנדו המסתוריות ועמוסות הכישרון. הלייקרס יצטרכו לעבוד הרבה יותר קשה השנה כדי להשלים תריפיט.

קובי בריאנט. Harry How, GettyImages
כנראה שהוא יצטרך לאכול הרבה יותר כדורים השנה כדי לרשום תריפיט. בריאנט/GettyImages, Harry How

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully