חמישיית החמישיות - פיניקס

קדנציות בקבוצה: 1997 – 1998, 2005 – 2009

רזומה: פעמיים אמ.וי.פי, 3 פעמים בחמישיית העונה, פעם אחת בחמישיית העונה השנייה, 4 פעמים אולסטאר

מודל אופטימלי: 2006 (18.8 נקודות, 4.2 ריבאונדים, 10.5 אסיסטים)

המוח, הלב והמנוע של אחת הקבוצות המלהיבות בכל הזמנים. לא רק רכז טהור נפלא אלא גם פיור שוטר מהטובים שידע המשחק. שחקן קלאץ' מצויין. ספג הרבה תסכולים מכל מיני סוגים - לפעמים נדמה שאלוהי הכדורסל קושרים נגד הסאנס של נאש, קללה אופיינית לקבוצות שכולם אוהבים לאהוב.

מועמדים נוספים:
קווין ג'ונסון, ראש עיריית סקרמנטו בהווה ופריק אתלטי נמוך קומה ויצרן פוסטרים סדרתי בעבר. הרבה מענקי הליגה מצאו עצמם בין רגליו הפשוקות של KJ האוחז בטבעת לאחר עוד דאנק אדיר. חודר נפלא בעל ג'אמפ יעיל מחצי מרחק וממוצע קריירה של 9 אסיסטים למשחק. כמובן שגם ג'ייסון קיד חצב לו קריירת היכל תהילה מרשימה, אבל כאן אנחנו מתייחסים אך ורק לתקופתו בפיניקס, שהניבה רק ניצחון בסדרת פלייאוף אחת בחמש עונות, למרות שכבר אז הספיק לבסס את עצמו כרכז הטוב בליגה.

קדנציות בקבוצה: 1976 – 1980, 1984

רזומה: 3 פעמים בחמישיית העונה, פעם אחת בחמישיית העונה השנייה, 4 פעמים אולסטאר

מודל אופטימלי: 1979 (24 נקודות, 6.5 אסיסטים)

עם יכולות עשיית נקודות בחסד וכישרון ייחודי לקליעות יצירתיות, ווסטפאל היה לאחד הסופרסטארים האלמוניים של שנות השבעים. למרות שבשיאו היה אחד משני הגארדים הטובים בעולם (השני היה ג'ורג' גרווין), משום מה נשכחה מעט גדולתו כשחקן והיום הוא זכור בעיקר כמאמן הסאנס באמצע שנות התשעים.

מועמדים נוספים:
צ'ארלי סקוט היה מכוכבי הסאנס המקוריים. לאחר שכיכב לצד דוקטור ג'יי ב-ABA עבר לפיניקס ונתן להם שלוש עונות של 25 נקודות למשחק. הועבר לסלטיקס תמורת פול ווסטפאל, ולמרות שהיטיב לשחק גם עבור הירוקים, הטרייד נחשב לנפילה יחסית עבור רד אאורבך. מילה טובה מגיעה גם לדן מארלי, אחד מגדולי הצלפים בליגה ושומר קשוח במחצית הראשונה של שנות התשעים, אז שיחק במדי הסאנס.

קדנציה בקבוצה: 1970 – 1973

רזומה: חמישיית העונה (1970), 4 הופעות אולסטאר

מודל אופטימלי: 1970 (24.6 נקודות, 10.4 ריבאונדים, 4.8 אסיסטים)

ה"נץ" הוחרם ע"י ה-NBA במשך שנים בשל מעורבות שולית בפרשת הימורים, אך לאחר ששרף את ליגת ה-ABA קיבל חנינה מהאחות הגדולה. אגדת מגרשי המשחקים של ניו יורק נחשפה אל הקהל הרחב, שלא התאכזב: הוקינס השתמש בכפות ידיים ענקיות כדי למצוא ולהמציא דרכים חדשות ומקוריות לקליעה ולמסירה.

מועמדים נוספים:
וולטר דיוויס - שחקן הקלאץ' של הסאנס במשך למעלה מעשור - היה קלעי נפלא שהרכיב בצוותא עם ווסטפאל את צמד שחקני הכנף הטוב בליגה בסוף שנות השבעים ובתחילת השמונים.

קדנציה בקבוצה: 1993 – 1996

רזומה: אמ.וי.פי (1993), חמישיית העונה (1993), פעמיים חמישיית העונה השנייה, פעם אחת חמישיית העונה השלישית, 4 הופעות אולסטאר

מודל אופטימלי: 1993 (25.6 נקודות, 12.2 ריבאונדים, 5.1 אסיסטים)

האציל כבר עם הופעה שנייה בפרוייקט היוקרתי שלנו (ועכשיו הוא בטח מרגיש טוב יותר עם העובדה שלא לקח אליפות). סר צ'ארלס הביא את הקשיחות של פילי לקבוצה שהיא אחת מסמלי הכדורסל המערבי. על גבו הרחב והדואב סחב את השמשות לכמה הפסדים כואבים במיוחד, וכן מספר רגעים בלתי נשכחים.

מועמדים נוספים:
שון מריון, הטווינר הנפלא והממורמר היה מעדיף שנחשוב עליו כסמול פורוורד, אבל גם צוות האימון בפיניקס יספר לכם שאת הכדורסל הטוב ביותר שלו שיחק 'המטריקס' דווקא בעמדה מספר 4. יכולתו של מריון לשמור כמעט על כל שחקן ולכסות את המגרש באמצעות האתלטיות הנדירות שלו הולידה את אחד הפורוורדים הטובים והמגוונים של העשור. כמובן שגם טום צ'יימברס ראוי לאזכור בתור הסקורר המוביל של שתי הקבוצות שהגיעו לגמר המערב בריכוזו של קווין ג'ונסון.

קדנציה בקבוצה: 2003 – 2009 (כל הקריירה)

רזומה: חמישיית העונה (2007), פעמיים חמישיית העונה השנייה, 4 הופעות אולסטאר

מודל אופטימלי: 2005 (26 נקודות, 8.9 ריבאונדים)

מאז הפסידו הסאנס הצעירים בהטלת מטבע לבאקס על הזכויות ללו אלסינדור, הם במסע בלתי נגמר למציאת סנטר. נכון, סטודמאייר הוא אמנם יותר 4 מ-5, אבל לאורך רוב הקריירה הקצרה שלו נאלץ לשחק בפיבוט, גם אם למורת רוחו. למרות חסרונותיו הרבים, מדובר באחד משחקני ההתקפה הטובים בדורנו, לפני ואחרי ניתוחי הברכיים.

מועמדים נוספים:
אלוון אדאמס, דאבל A, הבחור הלבן והצנום מאוקלהומה, שיחק בסאנס כל הקריירה ונהיה לאחד מסמלי המועדון, בו הוא עובד עד עצם היום הזה. היה נמוך ורזה מדי לעמדה, אך קלעי מצוין ומוסר משובח. ככה זה בפיניקס: אפילו הסנטרים שלהם היו פורוורדים שעברו הסבה.

עם קבוצות הסאנס הנהדרות של אמצע העשור ניסה ד'אנטוני לנפץ את כל המיתוסים השליליים שהודבקו לקבוצות ראן אנד גאן, תוך שהוא שם את הכדור בידיים של סטיב נאש ודוחף את קונספט הריצה והסמול בול עד הקצה. נזכיר גם את ג'ון מקלאוד, ששם את הסאנס על המפה כשאימן את הקבוצה במשך 13 עונות. גם פול ווסטפאל, כאמור, חזר למועדון בתור מאמן, ואף זכה לפקח גם על צ'ארלס בארקלי. למעשה, ווסטפאל היה חלק משתי הופעות הגמר של המועדון, ב-76' כשחקן וב-93' כמאמן.

אולי, ודווקא לא לטובה. אם סטודמאייר יבסס את עצמו כפאוור פורוורד בשנים הבאות, לא נוכל להתייחס אליו כסנטר בעתיד. ובעמדה מספר 4, אין ספק, יהיה לסטודמאייר הרבה יותר קשה להיכנס לחמישייה. בינתיים הוא שם, ובינתיים הוא עדיין בפיניקס גם בחיים האמיתיים. מה יקרה הלאה, זה כבר פתוח לגמרי. בשתי החזיתות.