וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כשג'ורדן עוד היה צנוע

14.11.2008 / 13:55

לרגל פתיחת עונת המכללות, וואלה! ספורט חוזרת לרגעיה הגדולים, כשמג’יק ולארי נפגשו, ג’באר היה אלסינדור, ובובי נייט היה מאמן רגוע

עונת כדורסל המכללות יצאה השבוע לדרך, ובדרך לפיינל פור שייערך השנה בדטרויט מחכים לנו כמו בכל שנה אינספור רגעי קסם מרגשים, ניצחונות מדהימים של סינדרלות קטנטנות על אריות הליגה, תצוגות שיא של ילדים מוכשרים שעוד יהיו גדולים, וסלים משוגעים עם הבאזר שישאירו אותנו עם פה פעור - כולם נמצאים כאן בשפע.

כדי להכניס אתכם לאווירה חזרנו לאחור לקלאסיקות הגדולות ביותר, שעיצבו את ההיסטוריה של הענף. חלק מגיבורי הקטעים הבאים המשיכו לקריירות גדולות ב-NBA, חלקם נעלמו מיד לאחר סיום לימודיהם, אבל עבור חובבי המכללות הם ייזכרו תמיד כצעירים לנצח בזכות אותם רגעים בלתי נשכחים.

UCLA - יוסטון 71:69 (20/1/1968)

בשלושת שנותיו של לו אלסינדור ב-UCLA הוא שלט בעולם המכללות באופן חסר תקדים. הסנטר עם הסקייהוק, שמאוחר יותר יחליף את שמו לקארים עבדול ג'באר, נחשב עד היום לגדול שחקני הקולג'ים בכל הזמנים לאחר שהוביל את הברוינס לזכייה בשלוש אליפויות (1967-69). אבל את "משחק המאה", שהפגיש את UCLA הגדולה שלו עם יוסטון של אלווין הייז, הוא מעדיף לשכוח.

הקרב בין שתי המדורגות הבכירות במדינה היה משחק העונה הרגילה הראשון ששודר בשידור חי מחוף אל חוף, והעניין סביבו היה עצום. באסטרודום של יוסטון הצטופפו 52,693 צופים נלהבים שראו את הייז צולף 39 נקודות ומנצל את חולשתו של אלסינדור, שהיה פצוע בעינו וסיים עם 15 נקודות בלבד, כדי לקטוע רצף של 47 ניצחונות של UCLA, במשחק שהניח את אבן הפינה לפופולריות הארצית של כדורסל המכללות.

UCLA - ממפיס סטייט 66:87 (26/3/1973)

גם אחרי עזיבתו של אלסינדור המשיך המאמן האגדי ג'ון וודן לקצור אליפויות בקצב, וב-1973 השושלת של UCLA הגיעה לשיא עם תואר שביעי ברציפות, והפעם לוודן היה סנטר בשם ביל וולטון. בעונתו השניה של וולטון הפכו הברוינס לקבוצה הראשונה שרושמת שתי עונות ברציפות ללא הפסד, והוא השלים את הרצף עם התצוגה האישית הגדולה אי פעם במשחק הגמר, אותו סיים עם 44 נקודות, כשהוא קולע מספר מדהים של 21 מתוך 22 זריקות השדה שלו.

שנה לאחר מכן איבדה UCLA את המאזן המושלם שלה עם וולטון כשנכנעה לנוטרדאם אחרי 88 ניצחונות רצופים, ואף הפסידה בחצי גמר טורניר המכללות לצפון קרוליינה סטייט, אבל בווסטווד עדיין זוכרים לג'ינג'י הנמרץ את אותו ערב בסיינט לואיס, בו הגיע הכי קרוב שאפשר לשלמות.

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד

בשיתוף נומייר פלוס

אינדיאנה - מישיגן 68:86 (29/3/1976)

שלושים שנה לפני שהפך למאמן עם מספר הניצחונות הגדול ביותר בהיסטוריה, הוביל בובי נייט בן ה-35 את ההוז'רס שלו לעונה מושלמת (מאזן של 0:32), הישג שאף מכללה לא הצליחה לשחזר מאז. המאמן חם המזג הודיע לשחקניו עוד לפני תחילת העונה שהמטרה שלהם היא לא סתם לזכות באליפות, אלא לעשות זאת ללא אף הפסד, והם השלימו את המלאכה במשחק הגמר החד צדדי בפילדלפיה.

סקוט מיי הוכתר לשחקן המצטיין של הטורניר (בנו שון קטף את אותו תואר ב-2005 עם צפון קרוליינה), קנט בנסון וקווין באקנר כיכבו לצידו, אבל את התהילה קצר נייט, שהמשיך וזכה באליפויות גם ב-1981 וב-1987 לפני שהשערוריות הרבות בהן היה מעורב החלו להאפיל על הצלחתו בשנים הבאות, תהליך שהוביל לפיטוריו מאינדיאנה ב-2000.

מישיגן סטייט - אינדיאנה סטייט 64:75 (26/3/1979)

הגמר של 1979 מחזיק עד היום בשיא הרייטינג למשחק מכללות בכל הזמנים, והוא הפך למעשה לקלאסיקה עוד לפני שהחל. המפגש בסולט לייק סיטי בין אינדיאנה סטייט הזערורית, שהורכבה מלארי בירד אחד ו-11 נגרים מדולפמים, למישיגן סטייט הנוצצת בה ליהטט רכז בגובה 2.06 מ' בשם ארווין ג'ונסון, הצית את הדמיון של עשרות מיליוני הצופים.

בירד, בשנתו האחרונה בקולג' לאחר שכבר נבחר על ידי הסלטיקס בדראפט של 1978, סחף את הסיקאמורס האלמוניים לעונה ענקית עם מאזן של 0:33 עד הגמר, בו הספרטנס בלמו אותו במאמץ הגנתי מושלם ואיפשרו לו לקלוע 16 נקודות בלבד ב-7 מ-21 מהשדה. בהתקפה סיפק מג'יק, שנבחר על ידי הלייקרס במקום הראשון בדראפט 1979, את הקסם הדרוש עם 24 נקודות כדי להכריע את המשחק, שהחל את היריבות הגדולה בין שני הענקים הללו, שנמשכה לאורך כל העשור הבא ב-NBA.

צפון קרוליינה - ג'ורג'טאון 62:63 (29/3/1982)

קצת לפני שהצטרף למג'יק בלייקרס כשנבחר במקום הראשון בדראפט 1982, הוביל ג'יימס וורת'י את צפון קרוליינה עד לגמר המכללות, אבל כשהטאר הילס פיגרו 62:61 חצי דקה לסיום מול ג'ורג'טאון של פטריק יואינג, המאמן דין סמית' פנה דווקא למייקל ג'ורדן, פרשמן שאפילו לא שיחק באופן קבוע בחמישייה, ואמר לו "שים אותה בפנים, מייקל". ג'ורדן בן ה-19 ביצע את ההוראה וקלע ג'אמפ גורלי 17 שניות לסיום, אבל כאן הדרמה רק החלה.

פרד בראון כידרר לאורך המגרש, ניסה לחדור לאזור הצבע וכשנבלם מסר לאחור במטרה להתחיל בהתקפה מחדש. אבל בראון לא ראה שהשחקן שמאחוריו היה דווקא וורת'י, שלקח את המתנה בשתי ידיים, רץ לצד השני של המגרש וסחט עבירה. וורת'י החטיא את שתי זריקות העונשין, אבל לג'ורג'טאון לא נותרו פסקי זמן וסמית' חגג זכייה באליפות הראשונה שלו. עם השנים קצת נשכחה הטרגדיה של בראון (שבסופו של דבר זכה באליפות עם ההויאס ב-1984), והמשחק ההיסטורי בסופרדום בניו אורלינס ייזכר לעד בזכות הסל של הפרשמן עם הלשון המשתרבבת שהמשיך לקריירה לא רעה ב-NBA, בה הוסיף עוד כמה סלי ניצחון לרזומה שלו.

שמינאד - וירג'יניה 72:77 (23/12/1982)

טורנירי המכללות ידעו אינספור סנסציות לאורך השנים, אבל ההפתעה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הענף נפלה דווקא במשחק במסגרת העונה הרגילה, כשוירג'יניה, המדורגת ראשונה במדינה באותם ימים, הגיעה להתארח בהונולולו אצל שמינאד הפצפונת מליגת ה-NAIA הזניחה, בה למדו בסך הכל 900 סטודנטים, וקבוצת הכדורסל שלה הוקמה רק שבע שנים קודם לכן.

לוירג'יניה היה סגל נוצץ במיוחד בראשות ראלף סמפסון הענק (2.24 מ'), שזכה פעמיים בתואר שחקן השנה במכללות והיה בדרכו לתואר השלישי שלו, ומולו התייצב הסנטר המקומי טוני רנדולף, שהסתכל עליו מגובה של 2.04 מ' בלבד, אבל המלחמה והנחישות של המקומיים נתנה להם את הניצחון. אחרי שכמעט כל העיתונים בארצות הברית שלחו את כתביהם באותו ערב לוודא פעם נוספת האם לא נפלה טעות בתוצאת המשחק, החדשות על נפילתה של וירג'יניה הופצו במהירות, והאגדה של שמינאד נולדה.

צפון קרוליינה סטייט - יוסטון 52:54 (4/4/1983)

במשך עונה שלמה שיגעה יוסטון את ארצות הברית בסדרת הצגות נהדרת, וחבורת המטביעים האקרובטית של הקוגארס, שזכתה לכינוי "פאי סלאמה ג'אמה", הגיעה למשחק הגמר כפייבוריטית מובהקת עם כוכבי על כמו האקים אולג'ואן וקלייד דרקסלר. אבל מולה התייצבה צפון קרוליינה סטייט המפתיעה שלא התכוונה לשמש כתפאורה, נשארה קרובה לכל אורך הדרך והגיעה לדקות הסיום בעמדת ניצחון.

בהתקפה האחרונה של המשחק, במצב של שוויון 52:52, ניסה דרק וויטנברג לנצח את המשחק בזריקה מרחוק שאפילו לא הגיעה לטבעת, אבל בעוד שאולג'ואן מביט בהשתאות באייר בול המפואר, זינק מעליו לורנזו צ'ארלס, והספיק לתפוס את הכדור ולהניח אותו בסל רגע לפני הבאזר. המאמן המנצח, ג'ימי ולוואנו, רץ כאחוז טירוף לאורך המגרש במה שהפך לתמונה הזכורה ביותר מהמשחק ("רק חיפשתי מישהו לחבק", הוא הסביר לאחר מכן).

עשר שנים לאחר מכן, כשהוא גוסס מסרטן, נאם ולוואנו בטקס ה-ESPY וטבע את המשפט המפורסם שלו "אל תוותרו, לעולם אל תוותרו", שהפך למשפט המוטיבציה הנפוץ בפיהם של המאמנים האמריקאים מאז, כשהניצחון ההירואי בגמר באלבוקרקי משמש כהוכחה הניצחת למורשתו של ולוואנו, שקובעת שבספורט, כמו בחיים, הכל אפשרי.

וילאנובה - ג'ורג'טאון 64:66 (1/4/1985)

שנתיים אחרי המופע של ולוואנו, הגיעה וילאנובה לגמר המכללות כאנדרדוגית גדולה אפילו יותר. היא דורגה שמינית בלבד באזור שלה, ופגשה את יריבתה המאיימת מהביג איסט, ג'ורג'טאון של יואינג, שהפעם כבר היה סיניור מנוסה. הוויילדקאטס ידעו שהם חייבים לשחק מושלם כדי לנצח, וזה בדיוק מה שהם עשו.

ג'ורג'טאון שיחקה היטב כהרגלה, אבל "נובה" פשוט לא החטיאה כל הערב, שמרה על יתרון קטן ויציב ותיסכלה את ההויאס. השמועות מספרות שעד היום ג'ון תומפסון השני מקווה שיגלו לו סוף סוף שכל הסיפור היה מתיחה של אחד באפריל. כשהעשן התפזר התברר שוילאנובה קלעה ב-78 אחוזים מהשדה, כולל לא פחות מ-90 אחוזים במחצית השניה, והסינדרלה מפנסילבניה הכניסה את המשחק להיסטוריה כגמר המפתיע ביותר.

דיוק - קנטאקי 103:104 (28/3/1992)

כל מי שתהה מדוע הועדף כריסטיאן לייטנר על פני שאקיל אוניל ואלונזו מורנינג כשחקן שייצג את המכללות בנבחרת החלומות המקורית ב-1992, שכח איזו קריירה מפוארת הייתה ללייטנר בדיוק. בשנתו הראשונה הוא לקח את הבלו דבילס לפיינל פור, בשנייה הוא כבר סחב אותם עד לגמר, ובשלישית הוביל אותם לאליפות. אבל הרגע הגדול ביותר של לייטנר בקולג' הגיע בשנתו האחרונה, שגם היא הסתיימה באליפות לבחורים של ששבסקי, במשחק האליט אייט מול קנטאקי של ריק פיטינו.

המשחק הקאלסי שהתפתח בספקטרום של פילדלפיה הוכתר כעבור שנים למשחק הגדול בהיסטוריה של הענף, ולייטנר נצץ בו מעל כולם עם שורה סטטיסטית עילאית של 31 נקודות ב-10 מ-10 מהשדה ו-10 מ-10 מהקו. אחרי 40 דקות נפלאות של שתי הקבוצות והארכה דרמטית במיוחד, הובילה קנטאקי 102:103, 2.1 שניות לסיום.

ששבסקי הטיל על הפרשמן גרנט היל להוציא את הכדור האחרון במשחק, מתחת לסל של דיוק, והיל הצליח לאיכשהו למצוא את לייטנר במסירת קווטרבק אומנותית, שהותירה לו מספיק זמן כדי להסתובב ולשחרר את זריקת הקלאץ' של חייו, שצללה פנימה ושלחה את דיוק לפיינל פור.

צפון קרוליינה - מישיגן 71:77 (5/4/1993)

בסתיו 1991 הגיעו לקמפוס של מישיגן חמישה פרשמנים מבטיחים, שהפכו מייד ללהיט של המכללות וכונו ה-"פאב פייב". כריס וובר, ג'ואן הווארד, ג'יילן רוז, ג'ימי קינג וריי ג'קסון משכו טונות של תשומת לב עם המדים הרחבים, הנעליים השחורות ותרבות ההיפ הופ שהביאו עימם, ועל המגרש הם עשו פחות או יותר מה שהם רצו. בשנה הראשונה שלהם בקולג' זה נגמר בתבוסה ב-20 הפרש לדיוק העדיפה, אבל כעבור שנה הם התייצבו לגמר בסופרדום כפייבוריטים ברורים.

ואז הגיע פסק הזמן ההוא. 11 שניות לסיום, כשמישיגן פיגרה 73:71, קטף וובר ריבאונד בהגנה ומיהר לצד השני של המגרש. כשלא מצא שחקן פנוי הוא סימן לפסק זמן, אך הופתע לגלות שלקבוצתו אזלו פסקי הזמן, מה שגרר עבירה טכנית נגדו. דונלד וויליאמס קלע את שתי זריקות העונשין של הטאר הילס מהעבר השני, והעניק לדין סמית' את תואר האליפות השני שלו, 11 שנים בדיוק אחרי המסירה לאחור של פרד בראון באותו אולם בדיוק.

מספר ימים לאחר מכן מיהר וובר להודיע כי הוא יוצא לדראפט, בו נבחר במקום הראשון. כעבור מספר שנים התגלה כי וובר קיבל אלפי דולרים בניגוד לחוק בימיו במכללה, מה שאילץ את הוולברינס למחוק את כל הישגיהם מאותה תקופה מספרי ההיסטוריה, והפך את וובר סופית לאורח בלתי רצוי בקמפוס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully