חיבוק מאולץ: על החזרה של ז'וזה מוריניו לצ'לסי

"בילד" משווק בגרמניה כצהובון לכל דבר, עם תמונות חשפניות בעמוד הראשי, אבל דיווחיו משוק ההעברות אמינים ביותר. מה רבה הייתה חגיגתו בשלהי אפריל. תחילה פורסם על עזיבתו הסנסציונית של מריו גצה את דורטמונד לטובת באיירן מינכן – והדבר אושר מיד על ידי כל הצדדים. יומיים לאחר מכן, ב-24 באפריל, יצא העיתון בכותרת ענק חדשה, לפיה ז'וזה מוריניו ורדאמל פלקאו סגורים בצ'לסי. כעת, כאשר המאמן המיוחד אכן חזר לסטמפורד ברידג', אך הנמר הקולומביאני דווקא עשה את הדרך למונאקו, כדאי לראות את הדיווח הזה באור חדש.

מתברר כי בניגוד מוחלט לעסקת גצה, הפצצה השניה של "בילד" לא היתה מבוססת דיה, לפחות במחציתה. ניתן להניח, אם כך, כי גם החצי הראשון של הפרסום לא חשף חוזה חתום. ייתכן שבסוף אפריל המגעים בין מוריניו לרומן אברמוביץ' טרם הבשילו לדבר חתימה. ובכל זאת, מישהו היה מעוניין מאוד בהדלפה למקור שנתפס אמין עד כדי כך שאיש לא יפקפק בו. אמנם השמועות על חזרתו של מוריניו ללונדון נפוצו חודשים לפני אפריל, אך רק אחרי הכותרת בגרמניה הן קיבלו הכרה של אמת מוחלטת. מאז, השיבה של הבן הגולה הביתה לא הוטלה עוד בספק והייתה לעובדה מוגמרת בעיני התקשורת ואוהדים. לצדדים כמעט ולא הייתה דרך חזרה. הם היו במלכוד.

כעת נשאלת השאלה - מי מהם רצה ליצור מצב מסוג זה? את התשובה אפשר להסיק בשתי דרכים. ראשית, רומן אברמוביץ', או כל גורם מצ'לסי, לא היה בגרמניה באפריל. מוריניו נכח שם, ועל פי השמועה שהופצה ביתר שאת יממה אחרי הפרסום, הוא היה זה שלחש על אוזנו של יורגן קלופ את הסוד. מאמן דורטמונד עצמו מיהר להכחיש זאת, ואפשר שלא היה שבע רצון משרבוב שמו בסוגיה. זה משאיר אותנו עם מדליף אפשרי אחד.

שנית, וזו נקודה משמעותית הרבה יותר, צריך להתמקד בנבואה שלא התגשמה. פלקאו הפך כבר מזמן ליעד מספר אחת של צ'לסי בשוק ההעברות, והכמיהה של אברמוביץ' להחתים את הסקורר גדלה במיוחד אחרי שהקולומביאני הפציץ שלושער לרשת הכחולה תוך מחצית אחת בסופר-קאפ בתחילת העונה. כדי לנצח במרדף אחרי השם הלוהט ביותר באירופה, נדרשה הסכמה מצד הסוכן הכול-יכול ז'ורז'ה מנדס, אשר חלק מכרטיסו של פלקאו שייך לחברה הפרטית שהקים. עם הלקוחות היוקרתיים של מנדס נמנה מוריניו. למעשה, שיתוף הפעולה עם המיוחד הוא שהזניק את הקריירה של הסוכן הפורטוגלי לשמיים. בזמנו שכנע מנדס את מוריניו לעזוב את סוכנו הקודם, והוא שתיווך בהחתמתו הראשונה בסטמפורד ברידג' בקיץ 2004. לקוחותיו הנוספים, ריקארדו קרבאליו ופאולו פריירה, נחתו בלונדון אף הם ובעקבותיהם גם טיאגו. שיתוף הפעולה הזה המשיך אפילו אחרי העזיבה של מוריניו, כאשר ז'וזה בוסינגווה חתם בצ'לסי ב-2008.

אלא ששם זה נגמר. הלקוחות האחרונים של מנדס שנותרו אצל אברמוביץ' הם פאולו פריירה והשוער השלישי הילאריו, ושניהם יעזבו הקיץ. סוכן העל התרחק מהברון הרוסי, והצורך לקרב אותו כדי להביא את פלקאו היה עצום. לא יהיה מופרך להניח שראשי צ'לסי סברו כי הנתיב הקצר ביותר למנדס עובר דרך מוריניו. ריאל מדריד נהנתה בשנים האחרונות משורה ארוכה של לקוחותיו. כריסטיאנו רונאלדו, אנחל די מאריה, פאביו קונטראו, פפה, אפילו אסקיאל גאראי שנמכר בינתיים לבנפיקה – כולם מיוצגים על ידי מנדס. מתוך הרשימה, הקשר הארגנטיני והמגן הפורטוגלי הגיעו לסנטיאגו ברנבאו מבנפיקה לבקשותיו המפורשות של המיוחד.

הפרסום ב"בילד", שקישר תודעתית בין מוריניו לפלקאו, חיזק הנחה זו. צ'לסי האמינה, ואיתה עולם הכדורגל כולו, שהחלוץ ישמש נדוניה של המאמן בבואו בברית חדשה עם המועדון. עסקת מוריניו נסגרה, ואז התברר לתדהמת כולם שהמתנה שלו לא תגיע. מנדס החליט לשדך את הנמר דווקא לאוליגרך הרוסי שמתגרה באברמוביץ' בכל דרך אפשרית, דמיטרי ריבולובלב שמתיימר להפוך את מונאקו לקבוצה גדולה יותר מצ'לסי. הסוכן גם סידר לריקארדו קרבאליו חוזה נדיב בנסיכות לקראת סיום הקריירה, כחלק מעסקת פלקאו. לא בטוח שב"בילד" היו מאושרים לקרוא על כך. מוריניו ניצל אותו באופן ציני ומבריק לקידום משא ומתן שלו.

מוריניו רצה לחזור לזרועותיו של אברמוביץ' אחרי שחלומו הגדול התנפץ לרסיסים. הוא הבין שלא יחליף את אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד, ולקח לו זמן להפנים זאת. בעוד הספקולציות בנושא דוסקסו במשך שנים, באולד טראפורד לא הייתה כל נכונות לשנות באופן כה מהותי את תדמית המועדון. עד להגעתו של מוריניו לריאל, לא ניתן היה לפסול את האופציה על הסף, אבל אז דחף מוריניו את אצבעו בעינו של טיטו וילאנובה, ובובי צ'רלטון הכריז קבל עם ועדה: "מנג'ר יונייטד לא היה נוהג כך. מוריניו הוא מאמן טוב, אבל הוא חצה קווים אדומים מבחינתי. הוא מרשה לעצמו הרבה יותר מדי".

אז מה האופציות שעמדו בפניו? הקריירה הספרדית שלו הגיעה לסיומה. את איטליה הוא כבר כבש עם אינטר, ובכל מקרה אין בארץ המגף קבוצה שתהווה עבורו אתגר ותוכל לעמוד כלכלית בדרישותיו. מנצ'סטר סיטי חיפשה מאמן עם מאפיינים שונים בתכלית ומצאה לבסוף את מנואל פלגריני. מוריניו עצמו הודיע כבר לפני שנתיים שלא יאמן בבונדסליגה כי אינו דובר גרמנית, וגם כך המשרה בבאיירן מינכן אוישה בינואר. ברשימה הסופית נותרו פריז סן ז'רמן, מונאקו וצ'לסי. בעוד עתידו של קרלו אנצ'לוטי לא היה ברור במשך זמן רב, ולא נפתר עד היום, הרי שאצל אברמוביץ' כיסא המאמן היה פנוי מאז פוטר רוברטו די מטאו בנובמבר, ורפא בניטס הגיע עם תווית המנג'ר הזמני, אותה כה תיעב. קל להבין את הבחירה של המיוחד בתנאים אלה.

עם זאת, כאשר האיטלקי שהצעיד את צ'לסי לזכייה בליגת האלופות נשלח הביתה, היו תכניותיו של אברמוביץ' שונות לחלוטין. האוליגרך, שחוגג עשור לשליטתו במועדון, היה נואש להחתים את פפ גווארדיולה. במסגרת ניסיונותיו לשכנע את הגאון הקטלוני להגיע לסטמפורד ברידג', הציע לו אברמוביץ' באפריל 2012 שליטה אבסולוטית בתחום המקצועי. גווארדיולה יכול היה לקבל יד חופשית לפעול בשוק ההעברות ולעצב את המבנה הניהולי של צ'לסי כפי שימצא לנכון. לאחר שיחות עם אנצ'לוטי ואנדרה וילאש בואש, הוא דחה את ההצעה. "אני לא מעוניין לאמן בשלב זה. אקח פסק זמן, ואז יום אחד אולי אחזור", אמר פפ כאשר עזב את ברצלונה.

אז אברמוביץ' חיכה לו. הוא השאיר את די מטאו תלוי באוויר עד שהאריך את חוזהו. כאשר הדיח אותו, דאג למנות את בניטס כבובה שתחזיק את הכיסא חם עד שגווארדיולה יסכים לפיתוי. לפי הדיווחים באנגליה, הוא הציע לגווארדיולה שכר של 18 מיליון ליש"ט לשנה. הדבר זירז מאוד את ההליכים בחלק אחר לגמרי באירופה. נשיא באיירן אולי הנס החליט שהוא חייב לפעול כאן ועכשיו, ובצעד אכזרי כלפי יופ היינקס נכנס למשא ומתן אינטנסיבי עם גווארדיולה כדי להכריז על המוגמר כבר בינואר. "אני יודע שפפ שקל ברצינות את כל המועדונים שהביעו בו עניין, ובחר בנו בגלל המסורת ורצינות הפרויקט שלנו", אמר קרל היינץ רומניגה, ברמיזה ברורה לעבר אברמוביץ'.

בשלב זה, הבין הבעלים של צ'לסי שהוא נשאר קירח מכאן ומכאן. הוא עורר את זעמם של האוהדים שאהבו מאוד את די מטאו, בשר מבשרו של המועדון והמאמן הפופולרי ביותר מאז מוריניו. הוא החתים במקומו את הדמות השנואה ביותר ביציעים – אפילו אברהם גרנט בימיו הראשונים בתפקיד לא נתקל בעוינות כה גדולה בסטמפורד ברידג' כמו בניטס. ההשפלות שעברו מאמניו הקודמים גרמו לנזק תדמיתי עצום למועדון, ולא רק גוארדיולה דחה את צ'לסי. גם הגישושים אצל קלופ ופלגריני עלו בתוהו.

במקביל, החלו להופיע בתקשורת שמועות על חזרתו האפשרית של מוריניו. במצבו של הבוס, זו היתה הנבואה שמגשימה את עצמה. בנוסף, השיקול של פלקאו ומנדס היה קריטי ביותר. כדי לרצות את האוהדים ולהחתים את חלוץ חלומותיו, הסכים אברמוביץ' להחזיר את האיש איתו לא הצליח לעבוד באופן תקין לפני הפרידה באוקטובר 2007. המאמן הוביל את המהלך, הבעלים נגרר אחריו.

באנגליה מדווחים כי במסדרונות צ'לסי מגלים הבכירים סקפטיות רבה לגבי חזרתו. כדי להבין עד כמה רבה החשדנות כלפי הפורטוגלי, די להבחין בהבדל התהומי בגישתו של אברמוביץ' לגווארדיולה ולמוריניו. לקטלוני לא הוצעה חצי המלכות – הוא יכול היה לקבל את המלכות כולה. מוריניו יסתפק ברבע מלכות בקושי. במהלך משא ומתן הדגיש בפניו אברמוביץ' שהוא יהיה חייב לעבוד תחת המנהל הטכני מייקל אמנלו. מוריניו לא אוהב את הניגרי, בין היתר כי הגיע למועדון כעוזרו של גרנט מיד לאחר פיטוריו ב-2007, ומאז התקדם בסולם הדרגות. כיום הוא אחראי בלעדית על נושא הרכש. אמנלו אף הציע לאחרונה להתפטר על מנת למנוע סכסוכים, אך אופציה זו נדחתה על הסף על ידי אברמוביץ'. ב"טיימס" דווח כי במהלך משא ומתן דרש מוריניו לקבל שליטה מלאה בשוק ההעברות, ונענה בשלילה. מה שמותר לגווארדיולה, אסור לו. הדרישה המשמעותית של מוריניו שכן התקבלה היתה להשאיר במועודן את פרנק למפארד. כאילו מישהו היה מעלה בדעתו להעזיבו אחרי העונה הפנומנלית.

מוריניו עשה הכול כדי לחזור. הוא קרץ לאוהדי צ'לסי, במיוחד באמירות הבלתי פוסקות על רצונו "להיות במקום בו הוא מרגיש אהוב". בסטמפורד ברידג' אכן מהללים אותו. המנטרה שלו, לפיה "כל העולם נגדנו", אשר נכשלה לחלוטין בריאל, הוכיחה את עצמה בסטמפורד ברידג' כי היא תואמת את רוח המועדון. השחקנים משדרים על הגל הנכון מבחינתו, וברניסלאב איבאנוביץ' הכריז: "כולנו מחכים לבואו של מוריניו. הוא אחד המאמנים הטובים בעולם, ונהיה חזקים יותר איתו". אבל הציפיות העצומות, שנובעות מנוסטלגיה, מהוות גם סכנה גדולה. מוריניו מסכן את המורשת שלו בצ'לסי, והוא גם יודע היטב שזמנו קצוב.

הוא קצוב כי אברמוביץ' מחכה לו בפינה. במשך כמעט שש שנים ריחפה רוחו של מוריניו מעל מערב לונדון, והפריעה למאמנים לעבוד – די להזכיר את וילאש בואש שלא הצליח להתנער מההשוואות המתבקשות. הבעלים ישמח בהצלחתו של מוריניו, אך ישמח מאוד גם בכישלונו. הדבר יאפשר לו להיפטר אחת ולתמיד מהמיתוס ולפתוח דף חדש ללא משקעי עבר.

הוא קצוב גם כי מוריניו עצמו למד כי האמירה של בלה גוטמן נכונה ביותר לגביו. המאמן היהודי הדגול, אליו מושווה לא פעם אופיו של מוריניו, נדד בין קבוצותיו כי לטענתו "העונה השלישית תמיד רעילה". ותראו את הפורטוגלי. אחרי שתי אליפויות בצ'לסי, יחסיו עם אברמוביץ' התערערו מאוד בעונתו השלישית, בה איבד את הכתר. את אינטר הוא עזב אחרי שתי עונות נהדרות, כשמרקו מטראצי מתייפח על כתפו. ספק אם העונה השלישית היתה מטיבה אתו. לו היה נוטש את ברנבאו לפני שנה, אחרי הזכייה באליפות, אין ספק כי הפרידה היתה מתבצעת ברוח טובה הרבה יותר, ללא שריקות בוז צורמות במשחקו האחרון. ההרס שהותיר בעונתו השלישית בברנבאו היה עצום.

לכן לא תהיה לו עונה שלישית בקדנציה השניה בצ'לסי. איש מהצדדים לא ירצה בכך. יש למיוחד מקסימום שנתיים כדי לשקם את שמו. המשימה, עם שאיפות האליפות בפרמייר-ליג ללא פרגוסון, ממש לא פשוטה.

ז'וזה מוריניו חתם בצ'לסי לארבע שנים