האזינו לקלטת שנחשפה בוואלה! ספורט
את ההקלטה של הדין ודברים בין פרוספר אזגי וצ'יקו מגיה לסוכן השחקנים שרון חלבי שמעתם, סביר להניח, מספיק פעמים. ליתר ביטחון ולמען ההדגשה, היא נמצאת גם מעל הטור הזה. תיזכרו איך אזגי השתמש בשפת ביבים, כיצד הוא ומנהל הפועל אשקלון צ'יקו מגיה איבדו שליטה, כשהם לא מנסים להסוות את האלימות המילולית והפיזית שלהם ואפילו מתגאים בה ("תסביר לשחקן מה קרה לכושים כמוהו, תגיד לו כושים כמוהו"). תאזינו שוב לחילופי הדברים הללו, לקולות החפצים המתנפצים. ואז תקראו את פסק הדין של דייני בית הדין של ההתאחדות לכדורגל נגד השניים.
הנה עיקרי פסק הדין נגד אזגי: "ביה"ד לא מצא בראיות התנהלות פיזית כלפי מר חלבי... בשים לב לתוכן הדברים ונסיבות אמירתם בשפה העברית ונאמרו אל הסוכן ולא אל השחקן, זיכה בית הדין את הנאשם מעבירה של התבטאות גזענית...יצוין, עונש התנאי אשר תלוי ועומד נגד הנאשם בגין הרשעה קודמת לא הופעל, לאחר שביה"ד מצא כי הוא הוטל בגין ובנוגע להתנהלות נאשם זה כחבר הנהלת ההתאחדות בעוד במקרה דנן הורשע נאשם זה על התנהגות במסגרת פעילותו כבעלים /בעל תפקיד בקבוצה".
וכל זה מסתכם בקנס של עשרת אלפים שקלים ובהרחקה על תנאי לחודשיים.
הדברים אכן לא נאמרו בפני השחקן, אבל משפט כמו "תגיד לו מה קרה לכושים כמוהו" אינו מסווג כאיו?ם, לא לדעת הדיינים. והרי לנאשם יש עונש על תנאי, אבל לא צריך להפעיל אותו, כי כאן הוא התנהג כמו ערס במסגרת חברותו בהתאחדות, ושם הוא התנהג כמו ערס כיו"ר קבוצה. אכן היגיון בריא ומובן לכל. לפחות הדיינים עשו לנו עבודה קלה, משום שצורך רב בפרשנות אין פה.
שהפעם נאמין?
אחר כך אבי לוזון יגיד לנו להפסיק עם הקלישאה הזו על "מותו של הכדורגל הישראלי", להכריז שמצבנו מעולם לא היה טוב יותר. הוא רוצה שנראה את מחצית הכוס המלאה, שנפסיק להיות עוקצניים ושליליים. הרי התקשורת היא זו שתמיד אשמה בליבוי היצרים, בהפחתת העניין ובזלזול בענף. רק בשבת הופיע יו"ר ההתאחדות ב"שער השבת" והכריז חגיגית על קמפיין מפואר נגד האלימות בכדורגל. אולי הוא ציפה שהפעם נאמין לו. ובכן, גם הפעם לא האמנו לו, ואת ההוכחה קיבלנו ארבעה ימים לאחר מכן, בפסיקה שלקרוא לה "שערורייתית" עושה עוול להגדרה המילונית של המונח.
יש דבר אחד שכן אפשר להאמין בו ללוזון: להתאחדות ולעומד בראשה אין השפעה ישירה על מוסדות בית הדין. המקרה של מכבי פתח תקוה, לה הורדו נקודות, התווספו ואז ירדו חזרה, מוכיח את זה מעבר לכל ספק. אבל זה לא אומר שבית הדין מנותק לחלוטין מהמתרחש במוסדות ההתאחדות. לא, זו לא החלטה מבית, אבל לו הייתה ניתנת בערכאה משפטית כנגד איש ציבור מחוץ לעולם הכדורגל, היא הייתה מקימה זעקה ציבורית גדולה.
שווה לחזור ולהתעכב על התקרית האלימה באצטדיון המושבה. ב-15 באפריל הוחזרו שלוש הנקודות למכבי פתח תקווה. חמישה ימים לאחר מכן פרצה התגרה האלימה בווינטר. לכאורה, הקשר כאן נסיבתי בלבד, הרי איש לא חושב שכששחקני הקבוצות חבטו זה בזה עברה בראשם התקרית מאצטדיון המושבה. אין גם צורך במשחקי תת מודע פרוידיאנים, רק העובדות הפשוטות מדברות: הייתה הקלה מופרכת בעונש כבד, ומיד אחריה בא מפגן מחריד נוסף של אלימות.
הכדורגל עצמו הוא לא הבעיה כאן. רק בשבת וביום שני ראינו שאפשר לייצר פה משחקים איכותיים, ביום שלישי חווינו עוד יצר עז של רומנטיקה מצד הקונצנזוס החדש של המדינה, עירוני קרית שמונה. לא, זה לא הכדורגל, אלה האנשים שעוסקים בו ומנהלים אותו, שמתרפסים בפני בריונים כמו פרוספר אזגי ורק הולכים על ביצים במקום לטפל בשורש הבעיה. נזכיר שביום שלישי פנה ארגון השחקנים להתאחדות לכדורגל ותהה על כשרותו של הסכם שאליו הגיעה הפועל אשקלון על פריסת חובות, בעוד משכורותיהם של שחקני הקבוצה לא משולמות.
לא משנה כמה פעמים נחזור על המנטרה המעצבנת הזו, על כך שיש כאן יותר מדי מוסדות רקובים שהופכים את הענף לבלתי נסבל הקלישאה הזו רק מקבלת משנה תוקף ומשבוע לשבוע הופכת ליותר נכונה. וכל זה קורה כשאנחנו, להזכיר, אפילו לא בשבוע השני של העונה בליגת העל.