בייסבול: פרשת הדרכים של לידג'

במהלך העונה שעברה עשו היוסטון אסטרוס עסקת חבילה עם הקנזס סיטי רויאלס והאוקלנד את'לטיקס. הרויאלס קיבלו שני פרוספקטים, מייק ווד מאוקלנד וג'ון באק מיוסטון, ושלחו לאסטרוס את קרלוס בלטראן. יוסטון העבירה לאוקלנד את אוקטביו דוטל, מגיש רב-גוני במיוחד, שהחל את העונה כקלוזר של האסטרוס והמשיך בתפקיד, ולא בהצלחה מרובה, בשורות האייז.

בלטראן הוא חובט מצוין ושחקן הגנה מעולה. העסקה עד היום מוזכרת כ"טרייד על בלטראן". אבל מבחינת יוסטון היה החלק הפחות זוהר שלה לא פחות חשוב. כי כשדוטל נשלח לאוקלנד, בראד לידג', הסט אפ, הפך לקלוזר. וזה היה מהלך שלא רק הביא את יוסטון לפלייאוף, הוא כמעט העלה אותה לוורלד סירייס כבר בשנה שעברה.

לידג', בעונתו השלישית באסטרוס, היה הקלוזר הכי טוב בכל הבייסבול. החומר שיש לו ביד מחשמל באופן מפחיד. הגשות של יותר מ-160 קמ"ש וסליידרים (כדורים צוללים) שמתעתעים בכל חובט. כשזה עובד, וזה בדרך כלל עובד, משמעות הדבר לחובט היא אחת: לך לדוג. בשנה שעברה לפיל גארנר, מנג'ר יוסטון, לא היו מגישים טובים במרכז הבולפן. דני מיסלי, שיא הבינוניות, פישל פעם אחר פעם, ולגארנר לא נותרה ברירה. הוא היה צריך להשתמש בלידג' ליותר מאינינג אחד, הנהוג אצל הסוגר שלו. לפעמים אפילו ליותר משניים. הקלוזר לא איכזב. פעם אחר פעם הוא חישמל את אטלנטה וסט. לואיס, והאסטרוס הפסידו בסדרה רק אחרי שבעה משחקים, במהלכם עלה לידג' ארבע פעמים, שמר פעמיים וניצח פעם אחת. ה-MVP של הסדרה היה כתוב על שמו לו יוסטון היתה עולה.

השנה לידג' פתח כמו כל האסטרוס - בצליעה במשך חודש וחצי, וסיים כמו יוסטון - תוך תחושה שבפלייאוף הזה אין סיבה שפני הדברים ייראו אחרת. בתוך שבוע, ביום שלישי שעבר מול סט. לואיס הוא הירשה הומר מנצח בן שלוש ריצות לאלברט פוחולס. ביום שני האחרון הוא נתן לסקוט פודסדניק, האיש שכל קשר בינו ובין כוח מקרי בהחלט, את ההומר המנצח במשחק 2 בוורלד סירייס. בין לבין הוא לא הגיש אפילו אינינג אחד.

לידג' עומד כעת על פרשת דרכים מסוכנת. ספק אם אפילו הוא יודע כמה.

הדמות הטראגית ביותר בהיסטוריה של הבייסבול היא בילי באקנר, שחקנה המצוין של הבוסטון רד סוקס. באקנר, שחקן בסיס ראשון מעולה, התכופף באינינג העשירי להרים כדור פשוט שחבט מוקי ווילסון מהניו יורק מטס. הכדור עבר בין רגליו והמטס ניצחו את המשחק. מאז, השם בילי באקנר מסמל לוזריות עבור אחד השחקנים שהכי לא הגיע להם. העוול הגדול ביותר הוא שבאקנר עמד במצב הזה רק אחרי שהמגיש בוב סטנלי כבר איבד יתרון בן שתי ריצות, אותו רכשו הרד סוקס בחלק העליון של האינינג. באקנר הציל, בעצם, את סטנלי מהקלון של הרד סוקס של 86'.

אחרי המקרה בוסטון לא חזרה לעצמה. באקנר, שהוטרד בבוסטון של אחרי הטראומה, הועבר במהלך העונה בטרייד לקליפורניה איינג'לס (היום לוס אנג'לס מאנהיים) וחזר לסגור את הקריירה בבוסטון ב-1990. בשנה שעברה, לאחר זכיית הרד סוקס באליפות, הודיעו האוהדים כי הם "סולחים לבאקנר". הוא מצידו התראיין ואמר: "על מה הם סולחים לי? אני הוא זה שצריך לסלוח להם על מה שעשו לי".

באקנר זכור כמקרה הטראומתי והחמור ביותר, אבל הקורא BABE הזכיר לנו את מקרה דוני מור, שנטל את חייו בגלל הגשה אחת. באותה עונה הובילו הקליפורניה איינג'לס 1:3 בגמר ה-AL על הרד סוקס. במשחק החמישי הם הוליכו 2:5 באינינג התשיעי, מור נכנס במצב 4:5 והירשה הומר בן שתי ריצות לדייב הנדרסון. האיינג'לס הישוו ל-6:6 אבל נוצחו במשחק ובשניים הבאים. מור לא יכול היה לעמוד בטרגדיה וב-1989 ירה באשתו ולאחר מכן בראשו והתאבד, אם כי במקרה הזה רווחות הטענות שלא זו היתה הסיבה העיקרית אלא הפרעות נפשיות חמורות.

גם שחקנים אחרים חוו בעשר השנה האחרונות רעידות פלייאוף מהן חלקם יצאו בשן ועין ואחרים לא התאוששו.

המקרים הקלים שייכים לקני רוג'רס וטרבור הופמן. ב-1996 הגיש רוג'רס מהניו יורק יאנקיז פעמיים בפלייאוף. הוא חטף בראש בשתי הפעמים, היאנקיז המשיכו לניצחון, אבל רוג'רס, אחרי עוד עונה ביאנקיז, עבר לאוקלנד וטקסס ורק ב-2003 חזר להגיש בפלייאוף, בהופעה אחת, זניחה ביותר, עבור הטווינס.

הופמן, אחד מגדולי הקלוזרים בכל הזמנים, עמד בפיגור 2:0 מול היאנקיז, בוורלד סירייס של 1998, ביתרון 2:3 באינינג התשיעי במשחק השלישי. אבל הוא הירשה לסקוט ברושיוס (אנחנו עוד נחזור לממזר הזה) מהניו יורק יאנקיז הומר בן שלוש ריצות, שניצח את המשחק, בדרך לסוויפ של היאנקיז בסדרה. הופמן המשיך להגיש היטב, אבל את הופעת הפלייאוף היחידה שלו מאז ערך במשחק 3 מול סט. לואיס השנה. בעונה שעברה הגיע, אגב, הופמן ליאנקיז סטדיום בעונה הרגילה ושוב שבר שמירה מול ניו יורק.

המקרה ה"בינוני", כך נכנה אותו, המפורסם ביותר הוא מריאנו ריברה. מו היה רובוט אנושי מ-1998 עד 2001. אף אחד לא יכול היה על ה"קאטר" שלו. כשהגיע למשחק 7 מול אריזונה, ביתרון 1:2, הדיאמונדבקס ידעו שאפשר כבר לארוז והיאנקיז בדרך לאליפות רביעית ברציפות. אבל ריברה פישל קשות, ניו יורק הפסידה את האליפות ומאז לא זכתה בה. מו איבד ארבע שמירות רצופות לבוסטון, שתיים בפלייאוף בעונה שעברה ושתיים בתחילת העונה. אלה של הפלייאוף עלו ליאנקיז בבושה הכי גדולה בהיסטוריה של המועדון, עם המהפך המדהים של הרד סוקס. ריברה עדיין נחשב לקלוזר הגדול בהיסטוריה וחוזר משנה עצומה, אבל העובדות מדברות: קבוצות, בעיקר בוסטון, קלטו ב-2001 את המסר ומצליחות לחבוט עליו.

המקרים הקשים ביותר הם ארתור רודס, פליקס רודריגז, ביונג היונג קים וריק אנקייל. רודס היה הסט אפ של סיאטל בעונת השיא של 2001 עם 116 נצחונות, הכי הרבה בהיסטוריה בעונה בודדת, וגם בעונה שלפני כן. ב-2000 סיאטל הובילה 0:1 במשחק 2, בגמר ה-AL מול היאנקיז, לאחר שניצחה את הראשון. רודס נכנס וקרס הרמטית, היאנקיז רשמו שבע ריצות והישוו. במשחק 6 הובילה סיאטל 3:4, ורודס שוב היה שותף למפולת שהסתיימה בשש ריצות ובהעפלת היאנקיז לוורלד סירייס.

ב-2001, בפיגור 2:1 בסדרה, שוב מול היאנקיז, עלתה סיאטל ל-0:1 באינינג השמיני במשחק 4. רודס שוב לא הצליח לסגור את הדלת, ניו יורק הישוותה והמשיכה לוורלד סירייס, בו הפסידה, כאמור.

פליקס רודריגז זכור בגלל אותו אינינג אומלל בוורלד סירייס של 2002 באנהיים. ביתרון 2:3 בסדרה ו-0:5 במשחק, נכנס רודריגז באינינג השביעי ורשם שלוש ריצות חובה. המומנטום כולו השתנה, האיינג'לס שמו עוד שלוש ריצות באינינג השמיני וניצחו 5:6 במשחק ואחר כך בסדרה כולה. רודריגז לא הפסיד, אמנם, אבל הוא האיש שחתום על המפולת.

ביונג היונג קים הוא המקרה המפורסם ביותר. יאנקיז סטדיום, גמר 2001 מול אריזונה. ביתרון 1:2 לדיבאקס בסדרה ו-1:3 במשחק 4, עלה קים להגיש. הוא צלח את האינינג השמיני ובתשיעי נתן הומר בן שתי ריצות לטינו מרטינז. בעשירי חבט דרק ג'יטר להומר נוסף והישווה את הסדרה.

משחק אחר כך עלה קים להגיש במצב 0:2 לאריזונה. סקוט ברושיוס (אמרנו לכם שנחזור אליו) חבט להומר בן שתי ריצות והישווה, היאנקיז ניצחו באינינג ה-12 ועלו ל-2:3, עד שבא משחק 7.

כל השלושה משוטטים כיום כפיצ'רים חסרי משמעות בליגה.

ריק "ויילד פיץ'" אנקייל הגיש עבור סט. לואיס בפלייאוף של 2000. הוא היה מגיש צעיר, בשנתו הראשונה בליגה. אנקייל פתח את סדרת הפלייאוף מול אטלנטה. ביתרון 0:6 לקרדינלס הוא זרק שלושה כדורים פראיים (ויילד פיץ') לשלושה חובטים שונים והחזיר את הברייבס למשחק. מייד לאחר מכן הוחלף ולא רשם את הניצחון, על אף שהקרדינלס המשיכו ל-0:3 חלק בסדרה. ב-2001 הוא פרש מבייסבול אחרי שנתיים בלבד בענף, ובעונה שעברה הבליח למספר משחקים מהבולפן.

רועי בן עברי מוסיף את מקרה חוזה מסה. מסה, הסוגר של הקליבלנד אינדיאנס, היה צריך להשלים אינינג על מנת שהאינדיאנס יזכו בוורלד סירייס ב-1997. במצב 1:2 במשחק 7 מול פלורידה הוא שבר שמירה, המארלינס הישוו, השלימו מהפך באינינג ה-11 וניצחו 2:3 ואת הסדרה. מסה טייל במספר קבוצות ורשם מספר שמירות לא מבוטל, אבל מעולם לא חזר להיות מגיש רציני שנחשב כטופ קלוזר.

לידג' הוא בחור צעיר, בסך הכל בן 29. החומר שיש לו ביד לא השתנה. אבל גם לאחר שיוסטון העפילה לגמר, עדיין זכרו לו את ההומר של פוחולס. היתה לו הזדמנות לפצות עם הופעה טובה בשיקאגו, ואז הוא הירשה את ההומר לפודסדניק. לידג' חייב שמירה או ניצחון בסדרה הזו. לא בשנה הבאה ולא בשום זמן אחר. גם אם יוסטון לא תזכה בוורלד סירייס בסופו של דבר, הוא צריך ליישר כמה שיותר מהר את הסטטיסטיקה. אחרת, מי יודע כמה זמן ייקח עד שהאסטרוס יגיעו שוב לסדרת הגמר ומי יודע איך ישפיע הפלייאוף האחרון על הקריירה של האיש עם הסטאף הטוב ביותר היום במייג'ורס.