צפו בחגיגות הזכייה בגביע של מכבי תל אביב
גיא פניני החדש, המאופק, חוגג בצניעות. פעם הוא היה נחשב למסמר המסיבות; מתיז שמפניות, רוקד, צוחק. אתמול הוא נראה מעט מהורהר. גביע המדינה בו זכתה מכבי תל אביב היה התואר הישראלי השמיני בקריירה של פניני והגביע השישי שלו - יש לו שניים עם הפועל ירושלים, וכעת ארבעה עם מכבי - אבל "ברמה האישית, התואר הזה יותר מיוחד עבורי מכל התארים האחרים בהם זכיתי", הוא מודה.
ולא רק בגלל התקופה האישית הקשה שעברה עליו; החודשים האחרונים היו לא פחות מורכבים עבורו ברמה המקצועית. עבור מי שהתרגל לשמש כבורג מרכזי ברוטציה של מכבי תל אביב - התרסקות למקום ה-11-12 בסגל, כמעט כמו שחקן שעכשיו עלה מהנוער, היא סיטואציה שקשה להתרומם ממנה.
"לוקח לי הרבה זמן לחזור לעצמי", מספר פניני. "פתאום, בשיא העונה, מצאתי את עצמי בחוץ למשך חודש. הקבוצה מתחברת ואני לא שם. זה אולי היה הדבר הכי קשה עבורי. עבדתי לבד, קרעתי את עצמי, ועדיין לא שיחקתי. הפרקט מאוד חסר לי. אולי הייתי צריך גמר גביע כדי לחזור לעניינים", הוא מחייך.
דיוויד בלאט דאג אתמול להחמיא לו על "המשחק הגדול" שנתן. פניני חש שמכאן הוא יוצא לדרך חדשה.
"בזכות התואר הזה מתחיל לחזור לי הצבע לחיים", הוא אומר, "עכשיו אני שוב מתחיל להרגיש כמו גיא האמיתי".
מחזות מוזרים מנפק חדר ההלבשה של מכבי חיפה. על כיסא אחד יושב עידו קוז'יקרו, מחויך, בנו הקטן משתובב לרגליו; אולי זה הגיל, אולי העובדה שקוז'יקרו כבר למוד אכזבות, או אולי הצאצא שמכניס לו פרופורציות לחיים - אבל הסנטר הישראלי הוותיק מקבל, כמעט מאמץ, את מפח הנפש הזה.
גל מקל יושב כיסא אחד לשמאלו. למרות משחק אדיר, שמא בגללו - משחק שמיצב את מעמדו כגארד הישראלי הטוב ביותר, נכון להיום - ממאן מקל להתנחם.
"עלינו לארבע הפרש, שש דקות לסיום", משחזר מקל. "כשאתה נמצא בעמדה כזו, מול מכבי, בהיכל, עובר לך בראש 'הנה, אני הולך לעשות את זה'. אולי קפאנו מההתרגשות. פה נמדדת בגרות של קבוצה, ולמכבי יש את זה בשפע. הם יודעים לנצח משחקים צמודים באווירה כזו. הם הצליחו לעשות מהלכים גדולים לקראת הסיום, ואנחנו לא".
בקיץ האחרון הייתה לו הזדמנות לחזור למכבי; מכבי העדיפה לראות אותו, ולא את מורן רוט, נכנס לנעליו של יוגב אוחיון. מקל סירב. הוא לא רוצה, לפחות לא בשלב הזה, לשמוע את השם "מכבי". הוא מעדיף להימצא בצד השני של המתרס.
והנה עוד לא יבשה הזיעה שעל בגדיו, ומקל כבר מבקש לנקום. "אני מקווה שנפגוש אותם שוב העונה, בסוף מאי, אצלנו בבית. אני מדגיש - אצלנו. ברור שעדיף לשחק משחק כזה במגרש שלך. אבל כדי להגיע לשם נצטרך לגייס הרבה כוחות נפשיים".
פאט קלאת'ס מהנהן. "אנחנו יכולים להתמודד נגד מכבי", אומר היווני של חיפה, שהחטיא כמה זריקות חשובות במאני-טיים. "הבעיה היא שעשינו יותר מדי מהלכים מטופשים. זרקנו זריקות מטופשות וניסינו לעשות דברים שלא עשינו כל השנה. אני בטוח שנפגוש את מכבי שוב, בחצי הגמר או בגמר של הליגה. רק חבל שנצטרך לחכות עד אז ארבעה חודשים".
ריח מוכר של זיעה מהולה בשמפניה אופף את חדר ההלבשה של מכבי. החבר'ה החדשים - היקמן, קיינר-מדלי, פלאניניץ', לנדסברג - נראים נרגשים במיוחד; עבורם זהו תואר ראשון בקריירה. הם מצטלמים שוב ושוב עם הגביע, משנים פוזות, לוכדים בסלולאריים שלהם את הרגע הפרטי-היסטורי הזה.
רק דיוויד לוגן נראה כמעט אפאתי. קליעות גדולות של איש הקרח החזיקו את מכבי במשחק ברגעי המשבר של סיום הרבע השלישי ותחילת הרביעי - סביר להניח שבלעדיהן מכבי הייתה מפסידה את המשחק - אבל לוגן שומר על צניעות.
הוא מבין שגביע ישראלי זה טוב ונחמד, אולם המשימות הגדולות באמת של מכבי - העפלה לשלב הבא ביורוליג וזכייה באליפות ישראל - עדיין נראות רחוקות. גם בעונה שעברה, עם פנאתינייקוס הגדולה, זכה בגביע היווני, אלא שהחבורה הירוקה כשלה בפיינל פור היורוליג ואיבדה את האליפות לאולימפיאקוס.
"תואר זה תמיד טוב לרזומה", אומר לוגן, "אבל יש לנו עוד משימות. בינתיים אנחנו מנצחים. למרות כל מה שעובר עלינו, אנחנו למעלה. אני יודע שכולם רוצים לראות אותנו נופלים, כדי שיהיה מה לכתוב בעיתונים. הרבה אנשים נגדנו, אבל אנחנו צריכים להמשיך ולנצח".
התחושות הללו באות היטב לידי ביטוי גם בקרב הנהלת המועדון. בסיום המשחק, מאחורי הספסל, התחבקו המנהלים לא פחות מאשר השחקנים על הפרקט.
כי על המגרש הקבוצה שלהם מתנדנדת; רבים בסביבות המועדון משוכנעים שזוהי אחת הקבוצות הפגיעות ביותר שנבנו במכבי בעשורים האחרונים. אפשר שזה נכון. אבל גם אם כן, הרי שזה רק מעצים את ההישג; דווקא בשיא הלחץ, במבחן הגדול הראשון של העונה, הצליחה מכבי להתרומם מהקרשים ולהנחית נוק-אאוט (נוסף) על הקונטנדרית השנייה הגדולה לתואר האליפות.
"אני מכיר את הקבוצה שלי", אמר שמעון מזרחי - שבדקות ההכרעה לא הפסיק ללחוש ולנשק את הקמע, "שלטנו במשחק, הובלנו ב-14 הפרש, וגם כשחיפה עלתה ליתרון בתוך 30 שניות מחקנו את הפער וחזרנו להוביל".
בעיקר שחרר הגביע מעט מהלחץ אצל דני פדרמן, שנתפס כאחראי, במידה רבה, לבניית הקבוצה הזו. בחדר ההלבשה פתח בקבוקי שמפניה, אחד אחרי השני, והתיז על השחקנים שלו.
הוא יודע שרבים מהם לא יהיו כאן בעונה הבאה. ואולי, בכלל, לא יהיו עוד העונה למכבי הרבה הזדמנויות לחגוג. צריך למצות את הרגע.
לאחר שההמולה מעט נרגעת עורך גיא פניני חשבון נפש קבוצתי. והוא לא שוכח לעקוץ את כלי התקשורת.
"מדברים על זה שאולי הסגל לא נבנה נכון. אני יודע שאולי אנחנו לא הכי מוכשרים, אולי אין לנו כוכבים גדולים, אבל החבר'ה כאן באים כל יום כדי לעבוד, וכולם מאוד מחוברים וכל הזמן שואפים להשתפר", הוא פוצח במונולוג. "לא נעים לקרוא את מה שכותבים עלינו, וברמה המקצועית חלק מהביקורות מוצדקות, אבל מבחינתי הכי חשוב שהאווירה כאו באמת טובה, ואף אחד לא יצליח להעכיר אותה. בקבוצה אחרת לא היו חופרים כל כך הרבה, מחפשים רק מה לא עובד, אבל ככה זה, מכבי היא הקבוצה הכי מתוקשרת בארץ".
ברגעים משמחים שכאלו מעדיף פניני לבחון את המציאות מהצד האופטימי שלה.
"כרגע אנחנו עומדים במבחן התוצאה: זכינו בגביע, אנחנו מובילים בגדול את הליגה, ביורוליג אנחנו עדיין בתמונת רבע הגמר", הוא אומר. "מה הלאה? אני רואה אותנו ממשיכים לעבוד קשה. גם בשנים האחרונות, כשהגענו להישגים גדולים, לא חשבנו ודיברנו יותר מדי רחוק. עכשיו אנחנו צריכים להתרכז ביורוליג. כדי להמשיך הלאה בתחרות נהיה חייבים לנצח את כל משחקי הבית שלנו ולגנוב כמה בחוץ".
מישהו זורק את השם "ברצלונה". בחמישי הבא הספרדים באים.
ohad@walla.net.il
