קשה לצפייה

המפסיד הגדול ביותר של המשחק אתמול איננו יורי זדובץ' האומלל, שלקבוצתו לא היה כל סיכוי לנצח ביד אליהו, אלא ערוץ הספורט. מעולם לא עטפו פה רבים כל כך במיומנות רבה כל כך מוצר רע כל כך. צביקה שרף הצטלם לפרסומת עם אנשים שהוא שונא שנאת נפש, שחקני מכבי תל אביב צולמו מכל זווית אפשרית כדי לקדם שתי אותיות באנגלית, באולפן התקבץ צוות מאמנים שמיטב הקבוצות באירופה היו משתבחות בו והאריזה הגרפית הזכירה NBA. אלא שבסופו של דבר התחיל המפעל הזה, שמקבץ בתוכו הרבה קבוצות בינוניות, שופטים שאוהבים לשמוע את עצמם שורקים וכדורסל דל. לא בטוח שכל הצופים יהיו שם גם בעוד שבועיים כדי ליהנות מהפירוטכניקה מסביב.

לא רק לובליאנה אחראית למשחק החלש אתמול. זאת כבר מגמה: מכבי תל אביב של השנה היא קבוצה מעט קשה לצפייה. אפילו פיני גרשון, שמתעקש על פיק-אנד-רול והתקפות קצרות כמעט בכל מצב, כבר הפנים את המגבלות של שחקניו, ומול לובליאנה נראו יותר חסימות מדורגות מאשר בכל הקדנציה הקודמת שלו במכבי. אלא שהחסימות האלה נעשות באופן מסורבל ובעיתוי בעייתי, ועד שהתיאום בהתקפה יגיע מתבססת מכבי על היצירתיות של אנדרסון. זה נחמד מאוד מול חבורת לבנים חיוורת, אבל יהיה שקוף לחלוטין מול קבוצות הגנתיות חזקות יותר. מכבי חייבת אופציות אחרות בהתקפה, רק שכל עוד איידסון משחק באופן כה כבוי ולאמפה לא מסוגל לתפוס כדור, לא ברור מהיכן הן תגענה.

הנקודה המעודדת במכבי היא ההגנה, אף שגם במקרה הזה יש לקחת בחשבון את נדיבות היריבה. ויז'נייבסקי הוא פצצת אנרגיה הגנתית, אנדרסון הוא חוטף מצוין ופישר היה באחד מאותם ימים בהם הוא חוסם כל דבר שזז. יהיה מעניין לראות אם בהמשך העונה יעז גרשון לוותר ליותר דקות על הפוטנציאל של איידסון ולאמפה לטובת הרגליים של פרקינס וגרין, שסייעו למכבי לסגור עניין בתחילת הרבע הרביעי.

הבוקר כולם ידברו על 14 הדקות ו-6 הנקודות של הישראלים, אבל אף אחד מהם אינו קורבן - הם פשוט לא מספיק טובים. בלי אליהו, כספי ובורשטיין, למכבי פשוט אין מספיק שחקנים בכירים כדי להתמודד מול צמרת היורוליג. מצד שני, לאור תפוקתם של חלק מהזרים שכן השתחלו לרוטציה, זאת הדאגה האחרונה שלה כרגע.