מאזן בעונה הרגילה: 1:1
המאמנים בפלייאוף: גרג פופוביץ' 89:145, אריק ספולסטרה 32:62
איך סן אנטוניו תנצח:
1. הפעם סן אנטוניו מארחת את משחק 7. במילים אחרות - לעומת רוב הקבוצות שפוגשות פעם נוספת את היריבה שניצחה אותם בשנה שעברה, הספרס לא אמורים להרגיש שהם זקוקים לשינוי. לא רק שהגמר בעונה שעברה היה שוויוני לחלוטין ושסן אנטוניו הגיעה הכי קרוב לאליפות שניתן להגיע, לא רק שהשנה היא משחקת אפילו טוב יותר בזמן שלמיאמי יש כמה סימני שאלה חדשים, השינוי שעשוי להתברר כחשוב ביותר קשור למאזני העונה הרגילה. אף קבוצה לא ניצחה משחק 7 של הגמר בחוץ ב-35 השנים האחרונות, מישהו רוצה להמר שזה יקרה דווקא באולם הכי מפחיד בפלייאוף הזה, האולם בו סן אנטוניו מפרקת כל מה שמתקרב לטקסס בשבועות האחרונים? אם גם הגמר השנה יגיע למשחק מכריע, הקבוצה של גרג פופוביץ' תהיה הפייבוריטית במשחק הזה.
2. מאנו ג'ינובילי ובוריס דיאו. הצמד המלהיב בליגה, שיש לו מניות גבוהות במיוחד בניצחון על OKC בגמר המערב, לא היה אפקטיבי בגמר בשנה שעברה. מאנו קלע 11.6 נקודות למשחק עם 25 אחוז מהשלוש, דיאו קלע 4 נקודות למשחק ובקושי השפיע על הסדרה. אם הייתה תהייה לגבי היכולת שלהם להתמודד מול הגנות אתלטיות, השבועיים האחרונים סיפקו את התשובה. אם הם ימשיכו בכושר הזה גם בגמר, שיתוף הפעולה ביניהם יכול לעשות את ההבדל הפעם. אבל אי אפשר לבנות על זה, בעיקר על מאנו שבגיל 36 הוא אחד השחקנים הכי פחות צפויים בעולם. רגע לפני גמר המערב הנפלא הוא סגר סדרה בה קלע בפחות מ-30 אחוזים מהשדה. השאלה איזה ג'ינובילי יגיע לגמר עשויה להיות השאלה שתכריע אותו. דיאו היה יותר יציב במהלך הפלייאוף ושיחק נהדר נגד מיאמי בעונה הרגילה, הוא הולך להיות חשוב במיוחד בסדרה הזאת גם בגלל הסעיף הבא.
אודי הירש על הקסם של סן אנטוניו: קבוצה שהיא נס ספורטיבי
ההיסטוריה קוראת לכם: כל המספרים לקראת הגמר
מתכוננים לגמר: למי הפרשנים מעניקים אליפות?
דאנקן: עדיין יש לנו טעם רע בפה, הפעם נעשה את זה
לברון עונה לדאנקן: "רציתם אותנו? קיבלתם אותנו"
3. התגובה של פופ להרכב הנמוך של מיאמי. בשנה שעברה אריק ספולסטרה עבר להרכב נמוך מאוד באמצע הסדרה וגרם לפופ לוותר על השילוב בין טים דאנקן לטיאגו ספליטר ולעבור להרכב עם קאווי לאונרד כפאוור פורוורד. הפעם ספולסטרה כנראה יפתח עם רשארד לואיס כפאוור פורוורד, לא הרכב נמוך קלאסי אבל מספיק דומה מבחינת הסגנון. פופוביץ' כבר הוציא את ספליטר מהחמישייה במשחקים האחרונים מול הת'אנדר וזה תרם מאוד לריווח של משחק ההתקפה, זו לא תהיה הפתעה אם גם בגמר הוא ימשיך עם הרכבים של ארבעה שחקני חוץ למרות שההגנה שלו פחות טובה כך. גם אם יעלה מהספסל, דיאו הוא זה שיקבל את רוב הדקות בעמדה 4, כולל מול ההרכבים הנמוכים במיוחד והקטלניים במיוחד של ספולסטרה. אם דיאו יסתדר בהגנה מול הרכבים נמוכים, או ע"י כך שישמור בעצמו על לברון ג'יימס (הוא לא היה רע בתחום הזה בגמר הקודם) או ע"י כך שישמור על אחד משחקני החוץ, הוא יוכל לנצל את המיס-מאץ' בצד השני ולאפשר לחמישייה המוצלחת ביותר של הספרס בפלייאוף (פארקר, מאנו, קאווי, דיאו ודאנקן) לשחק ביחד דקות ארוכות.
4. משחק פנים וריבאונד. דווקא הרכב עם ארבעה שחקני חוץ הופך את משחק הפנים של הספרס לאפקטיבי יותר מול מיאמי, כי להיט אין שחקן שיכול להתמודד עם טים דאנקן בפוסט. לפני שהפך להיות אחד המשחקים הגדולים בכל הזמנים, משחק 6 של הגמר היה המשחק של הביג פונדמנטל, משחק בו סן אנטוניו חזרה להכניס לו כדורים פנימה כמו בשנות השיא והוא עשה סל כמעט בכל פעם כזאת מול כריס בוש. דאנקן הפך בשנים האחרונות יותר לשחקן פיק נ' רול ונקודות זולות, אבל גם בהארכה מול OKC הוא הבהיר שבעת הצורך משחק הפוסט שלו חי ונושם.
גם בכל הקשור לריבאונד התקפה לספרס נוח יותר עם ארבעה שחקני חוץ. כך דאנקן יכול לנצל את יתרון הגובה והמיקום שלו כדי לתקן כמה החטאות, כך גם קאווי יכול להסתער על הטבעת מבחוץ. סן אנטוניו היא לא קבוצת ריבאונד התקפה טובה, היא מעדיפה להתמקד בירידה להגנה ונגד מיאמי זה קריטי במיוחד, אבל מיאמי היא קבוצת ריבאונד איומה ועד כה לא פגשה קבוצה שהצליחה לנצל את זה (אינדיאנה הייתה אמורה, אבל הפגיעה בריבאונד הייתה אחד מסימני המשבר שלה). גם שלושה-ארבעה כדורים יותר בכל משחק יכולים להיות הבדל משמעותי בסדרה הזאת, ולספרס יש כלים להשיג אותם.
5. כמעט מיותר לציין, אבל סן אנטוניו זקוקה לטוני פארקר כשיר. היא אמנם הסתדרה בלעדיו במחצית השנייה במשחק 6 באוקלהומה סיטי, אמנם יש לה מחליפים ראויים - פטי מילס הוא סקורר שיכול להתפוצץ בכל משחק, קורי ג'וזף עושה עבודה יפה כל פעם שהוא מקבל הזדמנות ומאנו יכול להוביל כדור כפי שעשה במאני טיים במשחק 6, אבל אפילו סן אנטוניו לא תשרוד מול מיאמי סדרה שלמה בלי הסקורר המוביל שלה. לא צריך סדרה גדולה של פארקר, שניים-שלושה משחקים טובים יכולים להספיק, אבל צריך שהוא יהיה שם.
איך מיאמי תנצח:
1. הצלע השלישית. נתון מעניין: בשני המפגשים בעונה הרגילה, ששניהם הסתיימו בניצחון קל לקבוצה הביתית, הקלע המוביל היה כריס בוש עם 24 נקודות באחוזים נפלאים. בגמר בעונה שעברה, לעומת זאת, בוש הסתפק בפחות מ-12 נקודות באחוזים רעים ובלי שלשות, כולל אפס נקודות במשחק 7. בוש כבר התגבר על הקשיים שלו מול אינדיאנה בסיבוב הקודם עם שלושה משחקים נהדרים, מיאמי צריכה אותו בכושר הזה גם בגמר. לספרס יש כלים להתמודד בצורה סבירה עם לברון ג'יימס ודווין וייד, אבל מול בוש אין להם ממש מה לעשות. בדיוק כפי שבוש לא יכול לשמור על דאנקן, גם דאנקן לא יכול לשמור על שחקן חוץ שמסוגל לקלוע שלשות. ההבדל הוא שעל דאנקן ניתן לסמוך שינצל את זה, לגבי בוש נצטרך לחכות ולראות.
2. רשארד לואיס - עובדה או אגדה? בפעם האחרונה שרשארד היה שחקן אפקטיבי השנה הייתה 2010, מאז הוא הידרדר בכל תחום ובעיקר בקליעה. ברגליים לא נשאר לו מספיק כוח לעלייה שהוא רגיל והזריקה שלו נראתה רע מאוד בשנים האחרונות ונכנסה באחוזים בינוניים ומטה. רוב הפלייאוף יריבות התעלמו ממנו, עד שבשני המשחקים האחרונים פתאום הוא קלע תשע שלשות וחזר להיות רלוונטי. האם זו הייתה הבלחה חד פעמית? אם לא, ספולסטרה מקבל משום מקום פתרון מוצלח מאוד לעמדת הפורוורד השני, שחקן שמסוגל לתפקד כשחקן חוץ בהתקפה ולהתמודד עם שחקני פנים בהגנה. מעבר לשאלת הקליעה, יהיה מעניין לבדוק אם לואיס משתלב בהגנה הקבוצתית. מה שניתן להחביא מול אינדיאנה לא ניתן להחביא מול הספרס.
3. התרומה של שחקני המשנה. רשארד הוא רק סימן שאלה אחד מבין רבים בסגל של ההיט הפעם. בשנה שעברה ריי אלן, מריו צ'אלמרס, שיין באטיה ומייק מילר קלעו ביחד 48 שלשות ב-48.5 אחוזים בגמר, מאיפה תגיע התפוקה הזאת הפעם? מילר כבר לא נמצא, באטיה בירידה חדה וזורק הרבה פחות, צ'אלמרס פושר מאוד כל הפלייאוף, רק אלן נראה כמו מניה בטוחה. לואיס ונוריס קול עשויים לתרום שלשות, אבל עדיין לא ניתן לסמוך על זה. גם בגזרת שחקני הפנים יש יותר שאלות מתשובות - יודוניס האסלם נראה גמור וכריס אנדרסון סוחב פציעה ובקושי התאמן בשבוע האחרון. מיאמי חייבת חמישה שחקנים מתפקדים מסביב לשלושת הגדולים, בשנים קודמות תמיד היו לקבוצה הזאת שחקנים שידעו להתעלות וניתן לצפות שזה יקרה גם הפעם למרות סימני השאלה.
4. ההתאמות של אריק ספולסטרה. מיאמי היא קבוצת התקפה נפלאה לא רק בגלל שיש לה שניים מהסקוררים הגדולים של דורנו, אלא גם בגלל שיש לה מאמן שיודע להשתמש בהם בצורות חכמות ומגוונות. בגמר הקודם ספולסטרה עבר להרכב נמוך בדיוק בזמן וזה עזר לו להשיג את ניצחון החוץ הקריטי, הפעם פופוביץ' יגיע מוכן להרכב נמוך והפעם מיאמי היא זו שצריכה להשיג יותר ניצחונות חוץ מהיריבה שלה. ספולסטרה יצטרך להגיב מוקדם ולזהות מהר את היתרונות המקומיים של ההיט ואת הצמדים שעובדים טוב מול הספרס בפיק נ' רול, בדיוק כפי שמצא מול אינדיאנה. לעומת הסדרה מול הפייסרס, הפעם ספולסטרה יצטרך גם להגיב בהגנה כל הזמן, בעיקר אם מאנו ודיאו ימשיכו ביכולת הנהדרת ובתיאום המושלם ביניהם ויוסיפו מימד שלא היה לספרס בשנה שעברה. למשל - לא בטוח שהוא יוכל לשים את לברון על פרקר אם דיאו ינצל את המיס-מאץ'.
5. לברון בקושי הוזכר בניתוח עד כה, אבל אם שום דבר אחר לא יספיק תמיד יש אפשרות שהוא ישתלט על משחקים בעצמו. למיאמי יש את השחקן הטוב בסדרה ובעולם שמזמן לא הפסיד סדרה, ההיסטוריה מלמדת שבדרך כלל זה הגורם החשוב ביותר. בשנה שעברה הוא החזיר את מיאמי למשחק השישי עם יכולת יוצאת דופן וקלע 37 נקודות במשחק 7, השנה הוא כנראה יצטרך להתמיד ביכולת הזאת לאורך רוב הסדרה. כדי להשיג תריפיט ולסמן את אמצע הדרך אל אתם-יודעים-מי, מאוד יכול להיות שקינג ג'יימס יצטרך לספק סדרה בסדר הגודל של אתם-יודעים-מי.
למה זאת ה-סדרה: אחרי ההפסד הטראומטי בעונה שעברה מעטים האמינו שסן אנטוניו תתאושש כל כך בקלות ותארגן לעצמה הזדמנות נוספת לתואר. אליפות של הספרס השנה, של הקבוצה שמייצגת את כל מה שנכון בכדורסל, תהפוך אותה לאחד מסיפורי הספורט היפים של השנים האחרונות. גם אליפות של מיאמי תהיה חשובה במיוחד בקנה מידה היסטורי כי היא תכניס את מיאמי לחבורה המצומצמת של קבוצות שזכו בתריפיט ואת לברון לדיונים מוצדקים (הפעם) על מקומו בין הגדולים בכל הזמנים. אה, וגם מדובר במפגש בין שתי קבוצות התקפיות מלהיבות שירבו להשתמש בחמישיות ההתקפיות ביותר שלהן בסדרה הזאת, בשתי קבוצות מנוסות וחכמות שמרגישות שהן פייבוריטיות ובגמר פתוח שהכול יכול לקרות בו. זאת לא סדרה שמחמיצים, ואפילו לא הזכרתי את שנה שעברה.
ולתחזית: יש כאלה שלא מסוגלים להמר נגד לברון, אני לא מסוגל להמר נגד סן אנטוניו השנה. השחקנים של גרג פופוביץ' רק הולכים ומשתפרים ונראים מוכנים לנקמה. זכייה של מיאמי לא תהיה הפתעה, ממש לא, אבל יש לה יותר סימני שאלה מסביב לכוכבים ודווקא הדרך הקלה שלה לגמר יכולה לפגוע בה כשהיא תפגוש בקבוצה כל כך טובה ותצטרך להתאים את הרמה מהר כדי לא להידרס בשני משחקי החוץ הראשונים. אבל בסוף, אחרי הכול, אני בעיקר חוזר למשפט הראשון של הניתוח - הפעם הספרס מארחים את משחק 7. ההימור: 3:4 לסן אנטוניו.
