בוידאו: טקס ההוקרה של הפועל באר שבע ללופא קדוש
אתחיל עם סיפור. אני זוכר את משחק הגביע נגד מרמורק, 1969. קבוצה מליגה נמוכה שנחשבת לקוטלת ענקים. הגענו למגרש בשעריים, המשחק היה בצהריים והמגרש מלא עד אפס מקום. הקהל היה בהתלהבות בגלל הייחוס שלהם כקוטלי ענקים. ניצחנו 1:0, אבל עוד קודם השוער רוני מוסקוביץ', זינק בצורה נועזת לרגליים שלי ונפצע. זה היה הטריגר כדי להפוך התלהבות לרצון לנקום. אחרי המשחק, יצאנו לכיוון האוטובוס. פתאום הגיעה חבורה של אוהדי מרמורק והתלבשו על כל שחקן בנפרד. גם עליי. בפעם הראשונה בקריירה, הרגשתי סכנת חיים. הנהג צועק שחתכו לו את הגלגלים, ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי. הייתה אווירה של סכנה באוויר. ואז, רגע אחד של שקט. הצצתי החוצה, אני רואה את לופא יוצא מהמגרש ואת אוהדי מרמורק שברחו. כמו במטה קסם, פשוט התקפלו משם. זאת הייתה יראת כבוד. הוא קיבל הרבה כבוד אז, ועכשיו ניתן לו את הכבוד בדרכו האחרונה.
לופא קדוש הלך לעולמו בגיל 74
כשביקרתי את לופא בפעם הראשונה בבית החולים תל השומר היינו רגע לבד. פניתי אליו ושאלתי: 'לופא, מה עושים?'. הוא הביט לעברי ואמר: "נלחמים". הייתי מאוד נרגש לשמוע את זה. ואז, אחרי כמה דקות, הוא פנה אליי ואמר: 'יהודה, וגם אם לא יצליח, היו לי חיים טובים'. זה קצת העציב אותי. אבל זאת דרך טובה להסתכל על העניין. אני, יהודה שהרבני שכל כך אוהב אותו, לא מבין איך אדם מרגיש כשהוא נמצא בסיטואציה כזאת. הבשורה הזאת קשה לי מאוד. ההידרדרות שלו הייתה מאוד מהירה ומפתיעה. הטקס שערכה לו הפועל באר שבע היה חשוב מאוד וגילה לי צדדים חדשים בדמות. האיש עם הפאסון, הגבר החזק, פתאום נשבר. מעולם לא ראיתי אותו כך. מראה נדיר מאוד.
את לופא אפשר לזכור גם כאדם מאוד משמעותי עבור הדור הצעיר של הכח. שנות השישים, הגענו יחד חבורה של שחקנים צעירים, כמו סמי שאולי ואנוכי ולופא היה הדמות האבהית, וככזה תמיד הסתכל עלינו בצורה הזאת. הוא היה שוער יוצא מן הכלל, אבל בתקופה ההיא לא התייחסו לשחקנים ממועדונים לא גדולים כמו מכבי והפועל תל אביב, ולכן הוא לא קיבל את ההערכה המגיעה לו. לופא סימן סוף של תקופה, שאחריה הגיע חילוף משמרות טבעי. הכח היא לופא, הכח היא קפיטולניק. לופא ייזכר שם לעד.
אולי זה ישמע קצת מוזר, אבל אולי טוב שזה קרה מהר. אלוקים אהב אותך לופא - אנשים לא חוששים למות, אלא מפחדים לסבול. עדיף שכך נזכור אותך, לופא. נוח על משכבך בשלום.
הביא את הדברים לפרסום: איציק יצחקי