לפני קצת יותר מחודשיים התראיין דייויד מויס ל"דיילי מייל". ערב המשחק הביתי מול ארסנל, הודה מאמן מנצ'סטר יונייטד כי יכול היה להחתים את מסוט אוזיל. "הוא הוצע לנו בקיץ, אבל לא היינו זקוקים לשחקן בעמדה שלו", הצהיר הסקוטי, והוסיף עוד נדבך לדמות היהירה שבנה לעצמו מאז הוטלה עליו המשימה הבלתי אפשרית - להיכנס לנעליו של אלכס פרגוסון. "אנחנו מחפשים שחקנים בעמדות אחרות, אני לא יכול להגיד אפילו שהייתה התעניינות שלנו באוזיל".
אז את המשחק ההוא מול ארסנל צלחה מנצ'סטר יונייטד עם 0:1 משער של רובין ואן פרסי. מויס יכול היה להתגאות על חשבון הקבוצה שלקחה את אוזיל, אך הניצחון התברר כאשליה. האלופה לא באמת התקרבה לצמרת ולמעשה היה זה ניצחונה היחיד על הקבוצות שמקדימות אותה בטבלה. ויש לא פחות משש כאלה.
ולפתע, אותה קבוצה שלא הייתה צריכה את אוזיל בקיץ, שוברת את שיא ההעברות שלה על חואן מאטה - שחקן בעמדה זהה ועם תכונות דומות - בתקווה לשקם את מעמדה ולהציל את העונה עם מקום בין ארבע הראשונות שיבטיח עוד עונה בליגת האלופות. תקראו לזה הודאה בטעות, תגידו שזה צעד של ייאוש או תוצאה של פאניקה במערכת. בכל מקרה, למנצ'סטר יונייטד לא הייתה ברירה ומבחינת מאטה זהו הצעד הכי טוב בזמן הנתון, במיוחד כשהמונדיאל בפתח. יונייטד מקווה שהספרדי בן ה-25 ייצר עבורה את אותו אפקט שהצליח לייצר אוזיל בארסנל. אלא שבניגוד לתותחנים, האלופה זקוקה ליותר וגם ראשיה מבינים זאת כעת. מאטה הוא אבן הפינה. ההשראה לבנייה מחדש.
חואן מאטה חתם במנצ'סטר יונייטד וקיבל את החולצה מספר 7
ארסן ונגר ומנואל פלגריני לא מרוצים מעסקת הענק
אלכס פרגוסון עדיין מאמין: "יונייטד מסוגלת לעשות הכול"
חצי שנה - זה הזמן שלקח למנצ'סטר יונייטד להבין שמויס הוא לא פרגוסון, ולמויס להבין שמנצ'סטר יונייטד זו לא אברטון. לא כל אחד יכול להפוך סגל בינוני לאלוף אנגליה, בטח לא בעונה הראשונה. מאמנים אחרים, עם גיבוי של תארים ולא רק הערכה, ודאי היו דורשים חיזוק מאסיבי בקיץ. הרי אף אחד לא מאמין שז'וזה מוריניו או פפ גווארדיולה היו מסתפקים בקיים. מויס לא העז. עכשיו שני הצדדים משלמים את המחיר. הסכום הכי גבוה שהוציאו השדים האדומים על שחקן כלשהו אי פעם. 37 מיליון ליש"ט (כ-45 מיליון יורו), ליתר דיוק. וזו רק ההתחלה. מויס קיבל 180 מיליון יורו לרכש, כך דווח באנגליה. זו הצהרת האמון הטובה ביותר שיכול היה לבקש, אבל כעת חובה ההוכחה עליו ועל הרכש שיביא (עד סגירת חלון ההעברות הזה ובקיץ).
"משפחת גלייזר, ברוכים הבאים לכדורגל המודרני, למשחק שכל האחרים משחקים", כתב ג'יימי קראגר, בלם ליברפול לשעבר, בטורו ב"דייל מייל". "האם אתם מוכנים להמשך? לבעלים של מנצ'סטר יונייטד היו חיים קלים מאז 2005, בעיקר הודות לגאונות של פרגוסון. עכשיו ניצב בפניהם אתגר שונה והם צריכים להשקיע. אל להם לחשוב לרגע ש-37 מיליון ליש"ט על מאטה ירפאו את כל החוליים של יונייטד. הקבוצה צריכה לפחות עוד שלושה-ארבעה שחקנים בקליבר שלו כדי לסגור את הפער שלה מהיריבות בליגה ובאירופה".
העסקה הזו מוכיחה שמנצ'סטר יונייטד סוף כל סוף הפנימה את חוקי המשחק ומראה לכולם שהיא עדיין יכולה להחתים שחקנים גדולים. עם פרגוסון או בלעדיו. צ'לסי הייתה מוכנה למכור, מאטה הסכים לעבור, אז השדים האדומים שילמו והשלימו מהלך מתבקש. ליונייטד יש את הכסף, לצ'לסי את הזכות למכור את השחקן מתי ולמי שהיא רוצה. גם אם זה אומר שמאטה הוא הראשון מאז הקמת הפרמיירליג שעושה את המעבר הישיר מצ'לסי ליונייטד. לתלונות של ארסן ונגר ומנואל פלגריני אין באמת מקום או חשיבות, ולמוריניו יש עוד הזדמנות להקניט את האלופה ולטעון ש"מנצ'סטר יונייטד היא לא יריבה ישירה". זה נכון לרגע זה, אך מה יהיה בעונה הבאה? מאטה ישמח לגרום למוריניו להצטער.
יש מי שמשווה את ההעברה הזו של מאטה, למהלך שעשה פרגוסון עם צירופו של רובין ואן פרסי מארסנל. לא כך הדבר. אמנם מדובר בשחקן שמגיע כביכול מיריבה ישירה, אך התזמון שונה לגמרי. פרגוסון הביא את ואן פרסי בקיץ, רגע לפני שהעונה יצאה לדרך, ולמעשה יצר שובר שוויון משמעותי לאותה עונה. מאטה מגיע באמצע עונה, כשאין יותר מדי מה להציל. האליפות כבר לא בהישג יד (למרות מה שפרגוסון חושב), מהגביע וגביע הליגה יונייטד כבר הודחה, וזכייה בליגת האלופות תהיה לא פחות מנס. המטרה כעת היא לתפוס בכל זאת את אחד הכרטיסים לליגת האלופות, או לפחות לא להישאר בכלל מחוץ לאירופה. המחשבה בעסקה הזו היא עתידית.
אז האם מאטה הוא האיש שיעשה את ההבדל? ראשית, אין ספק שמדובר ברכש הכי טוב שאפשר היה למצוא בחלון ההזדמנויות הנוכחי. המצב שנוצר בצ'לסי אפשר למנצ'סטר יונייטד לקחת שחקן מוכח - המצטיין של קבוצתו בשנתיים הקודמות - שלא זקוק לזמן התאקלמות בליגה. מאטה צעיר, טכני ומספק מספרים של כוכב על (12 שערים ו-20 בישולים בכל המסגרות בעונתו הראשונה בצ'לסי, 20 שערים ו-28 בישולים בעונתו השנייה). הוא ייתן בוסט אדיר גם מבחינת האווירה סביב הקבוצה. אולם, גם סימני השאלה רבים. איך עושה משחק מובהק, שלא ממש אוהב לשחק באגפים, ישתלב בשיטה של מויס שמושתתת על תקיפה מהצדדים? אם יקבל את המקום כפליימייקר, האם זה יבוא על חשבון ויין רוני? ואיך יסתדר כשמאחוריו אין קישור אחורי דומיננטי כמו בצ'לסי שמאפשר לו לחפף בהגנה? לכן, ברור שיונייטד לא יכולה לעצור כאן.
שחקן העבר של ארסנל ונבחרת אנגליה, פול מרסון, ניתח את העסקה בטורו ב"'דיילי סטאר": "זה כאילו ביונייטד אומרים 'העונה בורחת לנו, חייבים להראות לאוהדים שאנחנו רציניים', אבל אני לא מבין את זה. מאטה משחק בעמדה של ויין רוני, ולי זה רומז שרוני יעזוב בקיץ. אם זה יקרה, זה אומר שיונייטד דאגה לכך מבעוד מועד והיא מסודרת. עד אז, אני חושב שהוא שחקן גדול, אבל ממש לא מה שיונייטד צריכה".
הדברים של מרסון תואמים את הקו שהציג מויס עד לפני חודשיים-שלושה. מאז, כאמור, הרבה השתנה (גם בסביבתו של רוני רומזים על רצונו לחדש את החוזה שלו בעקבות המהלך האחרון). יונייטד זקוקה למאטה, אבל לא רק. ובמקביל, גם מאטה צריך מאוד את יונייטד. אחרי שהיה האיש סביבו נבנה המשחק בצ'לסי של רוברטו די מתאו ורפא בניטס, גרם לאוהדים להתאהב בו והפך לאחד השחקנים המוערכים בממלכה, הקשר הספרדי מצא עצמו בעמדה לא מוכרת. על הספסל.
מוריניו בא עם הגישה שלו ולא התייחס לעבר. הוא פסל את מאטה מבחינה מקצועית, רק מפני שלא התאים לסגנון המשחק שלו ולא עמד במשימות הטקטיות שהוטלו עליו. דרישה ראשונה במעלה מבחינת מוריניו. גם מאטה הבין זאת ושמר על קור רוח, עד אותו חילוף בתחילת החודש בסאות'המפטון. הפורטוגלי הוציא את הקשר בדקה ה-53, וזה בתגובה התעלם ממאמנו כאשר הוחלף והטיח בזעם את המושב של ספסל המחליפים. מאטה הוא לא אחד שעושה בעיות, אבל באותו רגע גם הוא איבד את שלוותו. לשני הצדדים היה ברור שזה סוף השידוך.
אם הייתה זו תקופת קיץ, סביר להניח שברצלונה וריאל מדריד היו מתכתשות ביניהן על שירותיו של מאטה. אם היינו ב-2013, כנראה שהשחקן היה נושך שפתיים ונשאר עוד כמה חודשים בלונדון. אלא שכרגע מאטה לא יכול להיות לא רלוונטי. כמו שהוא היה האופציה האידיאלית מבחינת מנצ'סטר יונייטד בזמן הנתון, כך גם היא עבורו. דקות המשחק שלו מובטחות, הוא שומר על מעמדו כשחקן בכיר וכך גם על שכרו הגבוה, ויכול לחזור למרכז העניינים לפני המונדיאל. המאבק על מקום בסגל של נבחרת ספרד יהיה מאבק עז. מאטה, שגם כך לא נחשב לשחקן הרכב באלופת העולם, לא יכול להרשות לעצמו להישאר מחוץ לתמונה. כן, בדיוק כמו מנצ'סטר יונייטד.
