רבים הרימו גבה אחרי ההודעה הרשמית של מכבי תל אביב על החתמתו של סופו שחורציאניטיס: שלוש שנים? לסנטר בירידה, שנזרק מכאן לפני שנה, ושכעת טואטא מפנאתינייקוס?
האם, כשהבטיחו בהנהלה "שחקן גדול", התכוונו שם בעצם לבחור גדול - פשוטו כמשמעו?
כל זה התחבר לתהיות קודמות בעניין הסגל המתגבש: הזו הבשורה של ההנהלה אחרי אחת העונות הגרועות בתולדות הקבוצה? היכן הריגוש? היכן הצבע? כך נראית הפקת הלקחים? עוד סגל ארוך, מאוזן, מפוזר, מבוזר, כמיטב המסורת של דיוויד בלאט; סגל שמזכיר קבוצת רכיבה סיזיפית, מלוכדת, בטור דה פראנס, להוציא עניין אחד קטן: שם עובדים הפועלים השחורים עבור כוכב אחד גדול, ומכבי שכחה בינתיים להחתים את הכוכב הזה.
ואלא אם כן תהיה הפתעה גדולה מאוד, שחקן גדול כבר לא יגיע. הסגל די סגור.
מכבי תל אביב: סופוקליס שחורציאניטיס חתם ל-3 עונות
מישהו אמר פארגו?: על החתמת טייריס רייס במכבי תל אביב
יותם הלפרין סיכם עקרונית במכבי תל אביב
***
ישנו פער אדיר, פנומנאלי, בין תחושות האוהדים לתחושות בתוך המערכת בשלב הזה של הקיץ. הקהל מאוכזב; עם פיינל פור אחד בחמש שנים, ציפה לקבל בשורה מקצועית חדשה. האוהדים לא ציפו לקבוצת אולסטאר - הם היו מוכנים להתפשר על מודל האופניים שאימצה אולימפיאקוס: שחקן גדול המוקף בסייענים, אנשים בעלי תפקיד מוגדר, סוכנים למשימות מיוחדות.
מה עשתה מכבי בינתיים - להוציא את הארכת חוזיהם של היקמן, סמית וג'יימס? בעמדת הגארד ויתרה על כוח האש של לוגאן והחתימה במקומו את טייריס רייס - שחקן שהוא יותר קומבו-גארד מרכז טבעי קלאסי; בעמדת הפאוור פורוורד החליפה את ליאור אליהו באלכס טיוס; וחיזקה את עמדת הסנטר עם שחורציאניטיס.
יש למכבי, בינתיים, חמישה זרים בטוחים (רייס, היקמן, סמית', ג'יימס, שחורציאניטיס). התכנון המקורי היה לסגור סגל עם שישה זרים. בעונה הבאה יתאפשר רישום של חמישה זרים בלבד במשחק בליגת העל, ובמקרה הזה זר אחד לא יתלבש מידי ערב. אם תחתים שני זרים, תצטרך להשאיר ביציע שני שחקנים בכל שבוע. זה לא דבר בריא. זה לא משהו שבמכבי רוצים לעשות.
אבל השאלה היא איזו עמדה תחוזק. יש למכבי תמהיל מעניין של שחקני פנים - קפיצים אנושיים (ג'יימס, טיוס) וטנק דומיננטי (סופו), שצריכים רכז שידע להפעיל אותם, ולכן המהלך ההגיוני ביותר היה לצרף פוינט גארד טהור כמו שאראס; אבל לעומת הקו האחורי שהתמלא (רייס, היקמן, אוחיון, רוט, לנדסברג; הלפרין בדרך), עמדה 4 נראית חשופה מדי, נטולת שחקן עם קליעה (בהנחה שניק קיינר-מדלי, שאמור היה להיות השחקן הזה בעונה שעברה, עוזב. מכבי מחפשת קבוצה שתקלוט אותו ובינתיים מתקשה) - ולכן ההנחה היא שזר שישי, אם אכן יגיע, יהיה סטרץ'-פורוורד, שיתאים לשילוב עם שחורציאניטיס; מצד אחד ירווח עבורו את הצבע, ומצד שני יוכל להעניש מבחוץ כשההגנות יתכווצו ליווני הגדול.
***
בהתאם לתקציב הבינוני שהחליטה להגדיר לעצמה, מכבי הולכת על בטוח. היא העדיפה להחתים שחקנים שהיא מכירה ושיודעת מה תקבל מהם - ושבעצם מכירים היטב את המועדון והעיר - על פני פרצופים חדשים, שאולי יציתו את דמיון האוהדים אבל גם אולי יתבררו כפלופים. בגדול, היא העדיפה ביטחון על פני ריגוש נטול וודאות.
היא בחרה, כפי שרמז לנו ניקולה וויצ'יץ' לפני מספר שבועות, לבנות על זרים שאולי נתפסים כאפרוריים אבל כאלה שמחוברים למועדון ולישראל, מתוך אמונה שהחיבור הזה יהפוך את השלם המקצועי לגדול מסך חלקיו - ומתוך תפיסה משלימה שגם אם הקהל לא יתאהב מיד, הוא יתאהב כשיגיעו הניצחונות (בזכות החיבור הזה).
מכבי נפלה עם יותר מדי זרים בשנים האחרונות - כמעט עם כולם - ולכן ההחלטה השכלתנית הזו לא בהכרח מרגשת, אבל ניכר שעומדות מאחוריה מחשבות ותכנון. בניגוד לסגל המקרי שהורכב כאן אשתקד, כעת מסתמן קו אחיד. לא בטוח שהוא נכון, אבל אפשר למצוא לו הצדקה רעיונית.
***
במובן הזה, ההחתמה המעניינת ביותר עד כה היא זו של שחורציאניטיס. כבר בסוף מאי יצרה מכבי קשר ראשוני עם סופו וסוכניו, אולם אז היה עדיין תחת חוזה בפאו. לקראת סוף יוני, כששני הצדדים הבינו שפנאתינייקוס הולכת לוותר על האופציה, המגעים הואצו. מכבי הודיעה על חוזה לשלוש שנים, אבל תחזיק באופציית יציאה בכל קיץ. כל הסיפור יעלה לה כ-600,000 דולר נטו בעונה.
צריכים לזכור: זהו אותו סופו שנזרק מכאן בדיוק לפני שנה. לכן צריכים לשאול: מה נשתנה? מדוע ביצעה מכבי פניית פרסה?
התשובה של מקורביו של סופו היא זו: מראש לא רצו במכבי לשחררו; אלא שבמאי 2012 עבר ניתוח, ובמכבי לא היו משוכנעים שיחזור לעצמו. מרגע שראו שהחלים באופן מלא, החיבור המחודש היה דבר טבעי. שחורציאניטיס כבר לא ילד - הוא בן 28; לא עוד צעיר פוחז - כעת הוא בעל משפחה, אב לשני ילדים קטנים, שיגיעו איתו לישראל; גם חבריו לא מאמינים, אבל כיום מחפש הבחור הזה - שפעם נחשב לחסר יכולת להתחייב לכלום, אפילו לא להתעורר לאימון הבוקר של מחר - להשתקע. והוא אוהב את החיים בתל אביב, שממילא קרובים שעה וחצי של טיסה מאתונה, ולכן ויתר, לדבריו המקורבים, על הצעות כבדות הרבה יותר מקאזאן, מקבוצה רוסית נוספת ומקבוצה ספרדית כדי לחזור למכבי. וויצ'יץ' אמר לנו לפני מספר שבועות שאלו השחקנים שהוא מחפש. הוא מצא.
התשובה של מכבי לשאלה שלעיל קשורה בשחקן אחר: שון ג'יימס. ישנם רבים שעדיין חושבים שג'יימס צריך לשמש שחקן מסייע, למרות העונה המעולה שלו. אולם במכבי החליטו לא רק לשדרג בקיץ את החוזה של ג'יימס ברמה הכלכלית, כי אם גם לקבע את מעמדו המקצועי המשודרג: ג'יימס קיבל מינוי של קבע בעמדת הסנטר הפותח. זו הייתה ההחלטה המקצועית האסטרטגית, ולכן מכבי החליטה לצרף לצד ג'יימס סנטר זר מחליף. ומי טוב יותר מלסתום 14-16 דקות בערב בעמדת הסנטר משחורציאניטיס?
כך התחלפו היוצרות: בעונת 2011/12 היה ג'יימס הסייד-קיק של סופו; וכעת מצורף סופו כסייד-קיק של ג'יימס.
***
התפקיד של שחורציאניטיס יהיה מאוד מוגדר: במכבי מודעים לכך שסופו לא מסוגל לשחק יותר מדקות מדודות בערב; העונה הראשונה שלו במכבי, עונת 2010/11, בה שיחק 19 דקות בממוצע, הייתה יוצאת דופן. עד אז החזיק בממוצע קריירה של 12 דקות למשחק ביורוליג. בעונת 2011/12, העונה השנייה במכבי, ירד ל-16 דקות. בעונה שעברה בפנאתינייקוס חזר לממוצע המוכר: 12 דקות בלבד.
אבל אם כבר התקבלה ההחלטה שהולכים עם שון ג'יימס - במכבי טוענים שאין סנטר מחליף באירופה שהוא עדיף על שחורציאניטיס; "הוא אחד משלושת הסנטרים הטובים באירופה, בלי ספק", אומר לנו בכיר במכבי, "ואם אתה מסתכל על מדד היעילות לדקה ביורוליג, אז הוא אולי הטוב ביותר".
לכך ניתן להשיב בשני אופנים: א. שחורציאניטיס שחקן מצוין - כשהוא על הפרקט, וזה קורה מעט מאוד בממוצע; וכשהראש שלו במקום. ב. שחורציאניטיס אומנם שחקן מצוין - אבל מחייב את הקבוצה לבצע התאמות מקצועיות קיצוניות, גם בהתקפה וגם בהגנה. והשאלה היא עד כמה הסגנון שלו מתאים לקו המקצועי שמנסה בלאט להתוות למכבי.
התשובה היא: לא ממש. בלאט הולך, גם העונה, על סגל קפיצי, אתלטי. רייס הוא אתלט-על. כנ"ל טיוס. כנ"ל היקמן וסמית' וג'יימס ואוחיון ולנדסברג. רוב הזמן יהיו על הפרקט החבר'ה האתלטים, ומכבי תאמץ כדורסל מהיר, לוחץ, אמריקאי. אבל כששחורציאניטיס יעלה לשחק, סגנון המשחק ישתנה לחלוטין. בהתקפה וגם בהגנה. סופו הוא כלי התקפי עצום, אבל נזק דפנסיבי לא פחות גדול.
אם מכבי תחתים פאוור פורוורד עם קליעה טובה, יהיו לבלאט הרבה אפשרויות מקצועיות בהתקפה, בניגוד לעונה שעברה, למשל. הוא יוכל לשחק עם הרכב אתלטי ופרוע ויוכל להעמיד הרכב התקפי יותר קלאסי, עם בחור גדול בפנים וחבורה של קלעים בחוץ. אבל זה יהיה תלוי בכמה דברים: שכוח הקליעה יהיה ראוי - כרגע איבדה מכבי את לוגאן, ועדיין לא החתימה את הסטרץ'-פורוורד המדובר (זו בעיה שיכולה להיפתר את תחליט מכבי להסיט את סמית' בעונה הבאה לעמדה מספר 4); וששחורציאניטיס לא יעשה יותר מדי נזקים בהגנה, שיחייבו את בלאט לאפסן אותו על הספסל.
***
וצריכים להתעכב, לקראת סיום, עוד מעט על שאלת הסגנון. הכדורסל של שחורציאניטיס הוא אולד-פאשן. היורוליג הולכת לכיוון של פורוורדים אתלטיים.
פנאתינייקוס, למשל; בעונה שעברה העדיף המאמן פדולאקיס ללכת עם סטפון לאזמה, וכמעט ולא השתמש בשחורציאניטיס. כשיכול היה לבחור בקיץ, העדיף להחתים את לאזמה על חוזה גדול, לזרוק את סופו ולהביא במקומו את לוקאס מברוקפלידיס, שחקן פנים נייד יותר. באולימפיאקוס פרח קייל היינס, שחקן פנים נייד.
דיוויד בלאט סבר שיש לו מספיק פורוורדים כאלה. טיוס וג'יימס כבר אצלו. הוא יכול להשתמש בדווין סמית' בעמדה מספר 4. וממילא בחר לוותר על אליהו. בהחתמה של שחורציאניטיס בחרה מכבי לצרף שחקן שלא מתאים לתבנית המקצועית, לא מתאים לכדורסל המודרני של היורוליג, אבל כן יכול להביא לה אלמנטים מקצועיים שאין לרוב הקבוצות האחרות.
כך שהשאלה האחרונה שצריך לשאול היא עד כמה סופו רעב (במובן המקצועי). ועד כמה כל הקוביות שלו בראש מסודרות.
בהתחשב בעובדה שהשנים האחרונות שלו היו נטולות תקלות, ובהתחשב באופי החדש שאימץ מאז הזוגיות והאבהות, סביר להניח שפיגועים משמעתיים לא יהיו. אבל שאלת הרעב נותרה פתוחה.
"העונה שעברה לא שימחה את סופו", משיב אחד מהאנשים הקרובים לו ביותר. "הוא הרגיש שהוא בכושר הכי טוב בקריירה, אבל שהוא לא מקבל הזדמנות. המאמן העדיף שחקנים אחרים וסופו ישב בעיקר על הספסל. לכן בקיץ החליט שהוא רוצה ללכת למקום שיהיה לו בו טוב, שהמאמן סומך עליו, שצריכים אותו".
לפני מספר שבועות, מספר הגורם, נערכה שיחה "מאוד אמוציונאלית" בין שחורציאניטיס לבלאט.
"בלאט אמר לו שהוא מאוד רוצה אותו בקבוצה, שהוא בונה עליו", ממשיך המקורב לשחקן. "זו הייתה שיחה בין שחקן למישהו שאימן אותו שנתיים, שתחתיו שיחק את הכדורסל הטוב ביותר שלו. אז סופו התרגש לשמוע את הדברים. הוא חושב שמכבי זה המקום הטוב ביותר עבורו, הוא מרגיש בבית בישראל, הוא מחובר לאוהדים של מכבי, והוא רוצה להוכיח שהוא עדיין הסנטר הכי דומיננטי באירופה. הוא יכול היה להרוויח יותר כסף ברוסיה, אבל זו לא הייתה שאלה, מכבי הייתה האפשרות המועדפת עליו. והוא מאוד רוצה להצליח איתה".
ohad@walla.net.il