וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא הדרך שלו, הדרך של המועדון: ניתוח ניצחון מכבי ת"א על חימקי

15.3.2013 / 7:00

דיוויד בלאט יצא מהקיבעון המחשבתי בניהול המשחק, ויתר בצדק על אוחיון ועל התרגילים המתוחכמים וחילץ מהבלאגן עוד ניצחון יקר. שי האוזמן מנתח, מסביר איך הצהובים ניטרלו את חימקי ומסכם את הדיון בנוגע לרוח הנושבת בגבה של הקבוצה של המדינה

ברני ארדוב

ככל שהתקדם המשחק אמש (חמישי) בנוקיה, קשה היה להשתחרר מתחושת הדה ז'ה וו. הרי תסריטים כאלה ראינו כבר במשחקי הבית של מכבי תל אביב השנה ביורוליג, ויותר מפעם אחת. לאחר מחצית שקולה מכבי מתחילה בריצה במחצית השניה ומייצרת לעצמה הפרש. אלא שאז נוגסת היריבה ביתרון אט אט, עד לסוף המר. ואתמול זה הלך ודמה למשחקים קודמים העונה, למשל מול אולימפיאקוס וקאחה לבוראל, שם הצליחה מכבי לשמוט יתרון נוח ולהגיע למשחק צמוד בסוף. ושם זה נגמר רע.

דיוויד בלאט מאמן מכבי תל אביב. ברני ארדוב
מוכיח גם העונה עד כמה מיקומו בצמרת מאמני היורוליג מוצדק. בלאט/ברני ארדוב

אז מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות? נתחיל בשתי סיבות. דיוויד בלאט מוכיח גם העונה עד כמה מיקומו בצמרת מאמני היורוליג מוצדק. במקביל, הוא הוכיח לא אחת קיבעון מחשבתי בכל הנוגע לניהול הדקות האחרונות במשחקים צמודים. מול חימקי מוסקבה, נדמה שבלאט החליט להפסיק לנסות לנצח רק בדרך "שלו", ולהתמקד בסתם לנצח. וזה ממש לא מובן מאליו. אז קודם כל, התקבלה ההחלטה לספסל בדקות הסיום את מי שכיכב לא אחת בהפסדים הצמודים של מכבי העונה: יוגב אוחיון (ששיחק, אגב, בכלל לא רע במחצית הראשונה). במקום הכדררת המוגזמת ו"גניבת" ההחלטות אליה התרגלנו, הגיעו הכדורים לשני השחקנים הנכונים. פעם אחת לוגן. פעם אחת היקמן. וכאן מגיעה הסיבה השניה.

התרגלנו העונה לראות את מכבי מנסה להוציא לפועל, לאחר פסק זמן מכריע, תרגילים מתוחכמים ורווי אופציות. בק-קאטים (חיתוך דלת אחורית), חסימות בזוויות שונות וכן הלאה. והפעם? לוגן גמל למאמנו עם זריקה קשה אך מוצלחת (למזלו) מיד לאחר כניסתו. ובפוזשן האחרון, במקום להתחכם, נתן בלאט את הכדור להיקמן. בלי הנף אוף (העברת כדור מיד ליד), בלי חיתוכים ללא כדור ובלי לבלבל את המוח. סידרו לו מצב של בידוד מול פלאניניץ' – וזה נגמר בדאנק ובנצחון. איך הולך הביטוי? אם זה לא ילך פשוט, זה פשוט לא ילך.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors
זוראן פלאניניץ' שחקן חימקי מוסקבה מול ריקי היקמן שחקן מכבי תל אביב. ברני ארדוב
שתי קבוצות שונות בבית ובחוץ. פלאניניץ'/ברני ארדוב

במסגרת תכנית קדם המשחק ששודרה בוואלה! ספורט העלינו מספר הסברים להבדלים המשמעותיים ביכולת שמציגה חימקי המוכשרת במשחקי החוץ לעומת משחקי הבית. אחד ההסברים להבדלים הללו נעוץ ביחס האסיסטים-איבודים הבעייתי בחוץ, לעומת זה שבבית. ערב המשחק דורגה חימקי ראשונה ביורוליג בקטגוריית יחס האסיסטים מול האיבודים – במשחקי הבית. בחוץ? מקום שמיני. במחצית הראשונה הרגישו השחקנים של קורטינאיטיס, ככל הנראה בגלל מזג האוויר הדומה, כאילו הם באמא רוסיה. 12 אסיסטים (6 של פלאניניץ') מול 4 איבודים. במחצית השניה זה נראה כבר אחרת לגמרי. חימקי הוסיפה עוד 7 אסיסטים, אבל תרמה למכבי 8 איבודים.

קחו עוד נתון: זוראן פלאניניץ', מהמועמדים המובילים לטעמנו לתואר ה MVP של היורוליג העונה, עמד ערב המשחק במקום השלישי במפעל בקטגוריית האסיסטים-איבודים. ושוב, במשחקי הבית. בחוץ? מקום 25. אז מה היה לנו הערב? במחצית הראשונה, כל עוד המאצ'אפים שלו היו נוחים למדי, סיים את המחצית הראשונה עם 6 אסיסטים ואיבוד אחד. במחצית השנייה זה נראה אחרת לגמרי: 3 אסיסטים מול 3 איבודים. במלים פשוטות, מכבי הצליחה במהלך המחצית השניה להוציא את הרוסים מאזור הנוחות ההתקפי שלהם ולגרום להם להגיע למדדים הסטטיסטיים אשר מנבאים (וגורמים) את הפסדיהם.

ריקי היקמן שחקן מכבי תל אביב מטביע. ברני ארדוב
הכניסו פחד בשחקני הקו האחורי של הרוסים. היקמן/ברני ארדוב

אז למה זה קרה? גם כאן, בדומה לאמור קודם, התקבלה החלטה אשר נוגדת קיבעון מחשבתי קודם. הצהובים הציגו ברבע השלישי הרכב לחלוטין לא הגיוני. לרבות פלאניניץ', קיינר מדלי ומורן רוט. ביחד. הראשון על תקן איציק כהן מודרני. השני והשלישי על תקן מוטי דניאל וישראל אלימלך – במעין קאמבק מפואר של שנות התשעים ה(לא כל כך) עליזות. אז נכון שרמת הכישרון שהחמישיה הזאת מסוגלת לייצר איננה מהגבוהות ביותר שראינו אי פעם בהיכל. כתבנו את זה מספיק עדין, נכון?

מצד שני ותוך ציטוט חלקי מדבריו האלמותיים של מאמן הכדורגל מירו בן שמעון, הרי שאם אין שם יכולת מדהימה, לפחות השחקנים התלחמו. וההתלחמות הזאת הייתה הדבר הכי כיף שראינו השנה ממכבי תל אביב. במקום לתת לחימקי להגיע לפואנטות ההתקפיות שלהם במשחק ההתקפה המסודר, מכבי נטלה סיכונים הגנתיים, הכניסה פחד בשחקני הקו האחורי של הרוסים וגרמה להם לאבד שליטה. אנחנו מטיפים לזה כבר לא מעט זמן והערב זה קרה. מכבי לא התביישה להתפרע. להשתולל. לעשות בלאגן. וזה עשה לה רק טוב. זה, כמובן, וריקי היקמן אחד. וד"ש חם לקורא אבי אבן ומחלקת הסקאוטינג שלו.

דגל אוהדי מכבי תל אביב. ברני ארדוב
אגרסיביות חיובית עוד לפני הפתיחה. הקהל הצהוב/ברני ארדוב

בשבועות האחרונים מתנהל ויכוח בטורי הפרשנות של וואלה! ספורט בכל הנוגע לשאלת הרוח. במילים אחרות, עד כמה משמעותי המשקל של אותה רוח מפורסמת שנושבת בגבה של הקבוצה של המדינה. נראה שהמשחק אמש אמור לעשות סוף לכל מחלוקת שיש בעניין הזה. החל מרמת קליפ טרום המשחק אשר הוקרן בהיכל, המשך בטירוף אליו הוביל הקהל וכלה באגרסיביות החיובית שהגיעה מכל יושבי (ועומדי) ספסל המחליפים הצהוב –אפשר היה לתהות לרגע כאן מי הקבוצה הטובה יותר. אבל אי אפשר היה להתבלבל בשאלה מי כאן המועדון הגדול (הרבה הרבה) יותר. מכבי תל אביב בנתה השנה את אחת הקבוצות הבינוניות ביותר שידענו בלא מעט השנים האחרונות. על זה מעטים יתווכחו. אבל כנראה שלפחות בימי חמישי מסוגלת הרוח הזאת לדחוף את מכבי להתעלויות כמו זו בה חזינו מול חימקי. ובין אם אתם צהובים, אדומים או ירוקים, תגידו את האמת – היה יופי של משחק אתמול בנוקיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully