לוחם השבוע הוייס גרייסי
השבוע ניתן במה של כבוד ללוחם האולטימטיבי הראשון ונצר למשפחת המלוכה של הג'יוג'יטסו הבריזילאי וה-MMA, הוייס גרייסי.
הוייס הוא אחד מתשעת ילדיו של ממציא הג'יוג'יטסו הברזילאי גראנד מאסטר הליו גרייסי. הוייס החל להתאמן בגיל קטן ואביו לא עשה לו הנחות והעניק לו את החגורה הכחולה, השנייה בסדר החגורות, רק בגיל 16. שנתיים לאחר מכן בגיל 18 קיבל הוייס את החגורה השחורה (אחרי הכל, מעל לעשר שנים בחגורה לבנה לא הולך ברגל) והצטרף אל אחיו הבכור הוריון בארה"ב, שם אימנו ג'יוג'יטסו ממוסך ביתם. למעשה, המוסך בקליפורניה היה המקום הראשון בו נלמדה השיטה מחוץ לגבולות ברזיל. בין השנים 1984 ו-1993 ניסו הוריון והוייס לשווק את אומנות הלחימה המשפחתית והוריון, שידוע כ"ביל גייטס של הג'יוג'יטסו" ידע שהדרך למודעות היא התקשורת. האחים הציעו את ה-Gracie Challenge, לפיו מי שינצח את אחד האחים יזכה ב-100,000$. אף אחד לא הצליח. הוריון דאג לצלם את הקרבות ולפרסם אותם בקלטות שנקראו "הגרייסים בפעולה". נכון, השיטה הייתה מעט ערסית ולא נחמדה אבל את הנקודה שלהם הם הבהירו.
ב-1993 הבין הוריון שהדרך שבה פעלו עד כה הייתה איטית מדי ורצה להביא את הג'יוג'יטסו למודעות ארצית וכך הוקם ה-UFC. הוריון ביקש להראות לעולם כולו, או לפחות לארה"ב תחילה, שהג'יוג'יטסו הברזילאי עדיף על שיטות אחרות בקרבות ללא חוקים. באירוע הראשון של ה-UFC התחרו לוחמים ממגוון שיטות הלחימה, פנקרייס, סבאט, קיקבוקסינג, סומו, קרטה ואיגרוף. בתחילה רצו שאת השיטה ייצג אחיו הגדול של הויס היקסון, אך הוריון חשש שהניצחונות יזקפו לגודלו ולכוחו של היקסון ולכן העדיף את הוייס שהיה קטן יותר ופחות טוב מאחיו הגדול. תחשבו על זה, יש הצהרה חזקה יותר מ"חכה חכה שאחי הקטן והחלש ינצח אותך!"?
בקרב הראשון ניצח הוייס מתאגרף גדול וחזק כשהפיל אותו לקרקע, עלה למאונט והחל לחבוט עד שנכנע. בקרב השני פגש את קן שמרוק שהיה גדול, שרירי וכבד מהוייס ביותר מ-20 ק"ג. שמרוק נתפס כמומחה קרקע והכנעות שאת כל קרבותיו עד אותה הנקודה ניצח בהכנעה. הוייס ניצל טעות של שמרוק כשהאחרון ניסה להגיע לנעילת עקב, טיפס אליו וחנק אותו כדי לנצח את הקרב. בגמר פגש הוייס באלוף העולם בסבאטג'רארד גורדו וניצח אותו בחניקה. לאחר שגורדו סימן לכניעה הוייס לא שיחרר והמשיך לחנוק כדי להענישו על שנשך אותו במהלך הקרב. סך כל הקרבות עמד על 4:59 דקות, וזה משך הזמן שלקח להוייס להפוך ללוחם האולטימטיבי הראשון ולהביא למהפכה בעולם אומנויות הלחימה.
לאחר ארבעה חודשים התרחש אירוע ה-UFC השני וכולם רצו לראות האם יצליח הברזילאי הדקיק לשחזר את ההישג או שעכשיו, שכולם מכירים אותו, הבדלי הגודל יעשו את ההבדל. לא הבדל ולא גודל. הוייס עבר ארבעה יריבים בזמן כולל של 9:04 דקות בהם אלוף אירופה בג'יוג'יטסו מסורתי במשקל 113 ק"ג. את כולם אגב, ניצח בהכנעה. חצי שנה מאוחר יותר, ב- UFC 3 ניצח הוייס את קימו ליאופולד בהכנעה. הקרב עם הענק השרירי היה כל כך קשה שהוייס לא הצליח לעלות לקרב הבא עקב תשישות. בעקבות ההפסד החל קימו ללמוד ג'יוג'יטסו ברזילאי, והיום הוא מחזיק בחגורה שחורה. שלושה חודשים לאחר מכן השתתף הוייס ב-UFC 4 ושוב ניצח את הטורניר כשהפעם הכניע שלושה לוחמים. זו גם הייתה הפעם הראשונה בה נראתה חניקת המשולש בעזרתה ניצח את 113 הק"ג של דן "החיה" סברן. ב-UFC 5 פגש הוייס שנית את קן שמרוק בסופר-פייט שנמשך 36 דקות (!) ונגמר בתיקו.
לאחר מכן לא נילחם הוייס במשך חמש שנים ויש שחשבו שלא יילחם יותר. בשנת 2000 חתם הברזילאי בארגון פרייד היפני והשתתף בטורניר הגרנד פרי. בסיבוב הראשון ניצח את לוחם הבושידו לשעבר נובוהיקו טקאדה בהחלטת שופטים. בסיבוב השני פגש הוייס את הלוחם היפני המעולה קאזושי סקורבה, בקרב בו נקבע כי יהיה ללא הגבלת זמן וללא הפסקת שופטים. לאחר 90 דקות (!) של קרב נכנעה הפינה של הוייס לאחר שלא יכול היה להמשיך להילחם. שבר בעצם הירך שנגרמה מבעיטותיו החוזרות של סקורבה מנעה מהוייס להמשיך להילחם. יותר משלוש שנים עברו עד לקרב הבא של הוייס, אז פגש בזוכה מדליית הזהב בג'ודו יושידה. עצירה מפוקפקת של השופט שחשב שהוייס נרדם בוטלה ע"י ארגון פרייד והקרב נרשם כתיקו. הוייס המשיך להתחרות פעמיים נוספות בפרייד והשיג ניצחון על אלוף הסומו אקבונו ותיקו עם אידאו טוקטרו.
בשנת 2006 חזר הוייס ל-UFC ופגש את האלוף דאז מאט יוז. הוייס הגיע לקרב בתשישות עקב אימון-יתר, עשה טעויות ג'יוג'יטסו בעקבות כך ולא נראה כמו עצמו. כל אלו, בצירוף יכולתו של יוז שהיה בשיאו, הביאו להפסד בנוקאאוט טכני אך לא לפני שהראה אופי וקשיחות כשסירב להיכנע לבריח יד בו נתפס ע"י יוז. שנה לאחר מכן ביקש הוייס לנקום את ההפסד לסאקורבה, ובקרב שנערך באירוע Dynamite USA ניצח את היפני בהחלטת שופטים.
אז מה היה לנו? הלוחם האולטימטיבי הראשון. הלוחם ששינה את התפיסה שלנו לגבי מהי אומנות לחימה ומהי לחימה. שיאן ההכנעות של ה-UFC עם אחת עשרה הכנעות (ברציפות). נלחם במשך שעה וחצי ברציפות ונלחם וניצח מפלצות ותפלצות. האם נראה אותו נלחם שוב? האם עדיין יש לו מה להציע מול לוחמי ה-MMA המודרניים? יכול להיות שבקרוב נגלה. ב-2010 נפתח משא ומתן על חוזה חדש עם ה-UFC והיום ניתן לראות את הפרופיל של הוייס בקטגוריית המשקל הבינוני. במרץ 2011 אמר הוייס בראיון: "אני מעוניין להילחם. רוב התנאים מוסכמים אבל עדיין לא חתמנו".
נשאר רק לקוות...
שיעור בהיסטוריה - UFC 112
השבוע לפני שנתיים התקיים UFC 112 בו פגשו שלושה מהאלופים הגדולים בכל הזמנים שלושה יריבים טובים ואגדיים לא פחות. חלק ייזכרו בזכות הדומיננטיות ארוכת השנים וחלק בזכות סנסציות וביצועים מופלאים בכלוב ומחוצה לו. לראשונה במזרח התיכון, התקיים האירוע באבו דאבי שבנסיכויות המפרץ, וזאת לאחר שחברה בבעלות ממשלת אבו דאבי קנתה 10% מחברת זופה, חברת האם של ה-UFC. למרות השתייכותה למדבר המזרח תיכוני המדינה העשירה אינה זרה לספורט הלחימה, ובה יוסדה ונוהלה למשך מספר שנים התחרות היוקרתית בעולם לגרפלינגThe Abu Dhabi Combat Club (ADCC) Submission Wrestling World Championship. או בקיצור 'אבו דאבי'.
בשל כך, דאגו ראשי ה-UFC לבנות אירוע שידבר אל ליבם של האבודאבים וציוותו את אגדת הגרפלינג, ופעמיים אלוף אבו דאבי, הנזו גרייסי, לקרב עם אגדת ה-MMA מאט יוז. בקרב על אליפות העולם במשקל בינוני פגש האלוף הנצחי אנדרסון "ספיידר" סילבה באלוף אבו דאבי לשנת 2007 דיימיאן מאיה. בקרב על אליפות העולם במשקל קל נפגשו האלוף דאז, אלוף העולם בג'יוג'יטסו ברזילאי ומי שנחשב ללוחם הטוב בהיסטוריה במשקל קל, בי. ג'יי פן והטוען לכתר פרנקי אדגר.
הקרב בין מאט יוז והנזו גרייסי היה קרב בין אגדות שהיו מעבר לשיא, אך עדיין יכולים לספק קרבות מהנים במיוחד. יוז נחשב ללוחם המשקל המעורב הטוב בכל הזמנים (בקרוב התואר הלא רשמי הזה יעבור לג'ורג' סיינט פייר) הגיע לקרב במאזן של 44 ניצחונות ו-7 הפסדים, כשבקרב האחרון שלו ניצח את האלוף לשעבר מאט סרה בהחלטת שופטים. עם זאת, בארבעת הקרבות שקדמו לכך לא ליקק האלוף לשעבר דבש לאחר שהפסיד בנוקאאוט טכני לג'ורג' סיינט פייר, ניצח את כריס לייטל בהחלטת שופטים, הפסיד לסיינט פייר שוב (הפעם בהכנעה) והפסיד לטייגואלבס האגרסיבי בנוקאאוט טכני וכואב במיוחד. מן העבר השני הגיע הנזו לקרב לאחר שלושה ניצחונות רצופים על שמות גדולים כמו פאט מיליטיץ' (הכנעה בגליוטינה), אלוף ה-UFC לשעבר קרלסון ניוטון (החלטה חצויה) ואת פרנק שמרוק בפסילה לאחר ששמרוק היכה בגרייסי בברכיה בלתי חוקית.
אנדרסון "ספיידר" סילבה הגיע לקרב לאחר שלא הפסיד מאז 2004 (אף אחד לא מחשיב באמת את ההפסד בפסילה ליושין אוקאמי), עם שלושה עשר ניצחונות רצופים בהם חמש הגנות על התואר. קשה לומר שלסילבה יש נקודת תורפה בסגנון הלחימה שלו, אך אם צריך לבחור ממד בו הוא לא שולט לחלוטין זה ממד הקרקע (אם נתעלם מהכנעות על גרפלרים כמו דן הנדרסון, טלסלייטס, נייט מרקוורט וטרבי סלות'ר) ורבים חשבו שאיש ג'יוג'יטסו ברמה גבוהה יצליח לשלוט בסילבה על הקרקע ולנצח אותו - דיימיאן מאיה. הברזילאי זכה כאמור באליפות אבו דאבי וזכה חמש פעמים באליפות העולם בג'יוג'יטסו ברזילאי. בזמן הקרב היה מאזנו של מאיה ב-UFC שישה ניצחונות אל מול הפסד אחד בנוקאאוט. מתוך ששת הקרבות ניצח חמישה בהכנעה וזכה ארבע פעמים בתואר 'הכנעת הערב'. נראה שמאיה היה תפור למידותיו של סילבה אבל...
כנראה שלסילבה נמאס מלנצח יריבים סתם כך והחליט להפוך את הקרב לבימת סטנד-אפ. במהלך שני הסיבובים הראשונים סילבה השתעשע, צחק, הקניט ועשה כל שעולו על רוחו תוך כדי פגיעה במאיה מתי שרק רצה. מי שראה את שני הסיבובים הראשונים ראה שני דברים: 1. סילבה בכמה רמות מעל מאיה כלוחם MMA. 2. סילבה עבר התמוטטות עצבים או התקף פסיכוטי, אחרת אי אפשר להסביר את ההתנהגות הבזויה וההזויה שלו. לאחר שני הסיבובים הראשונים שינה סילבה גישה וחיכה שמאיה יתקוף, תוך שהוא מתחמק ממנו שוב ושוב. לקראת סוף הסיבוב הרביעי הפנים של מאיה נטפו דם, אך הקצב שלו לא השתנה והוא חיפש לפגוע, אך לא התעקש להוריד את הקרב לקרקע.
50 שניות לסוף הקרב, ולקול קריאות בוז מהקהל, נזכר השופט לתת לסילבה הזהרה על ההתחמקויות וחוסר נכונותו להילחם. מאיה לא הצליח להביא את הקרב לקרקע ולא היה לו מה להציע מול סילבה בעמידה. למען ההגינות, יש לציין שמאיה הראה יכולות עמידה לא רעות, אבל את היריב מנצחים בחוזק היחסי, ובמקרה הזה ללא ספק לא מדובר ביכולות סטרייקינג. הקרב נגמר בהחלטת שופטים לטובתו של העכביש ולקולות בוז צורמים. הקרב נרשם כאחד מנקודות השפל של הארגון ודיינה ווייט טען שאם יתנהג בצורה זו שוב הוא ייחתך מהארגון.
הסנסציה של הערב, ואולי של העשור, התרחשה בקרב על אליפות המשקל הקל בין אחד הלוחמים הטובים בהיסטוריה בי ג'יי פן לטוען לכתר שאף אחד לא נתן לו סיכוי, פרנקי אדגר. יש אנשים שם בחוץ שעד היום שונאים אותי כי אמרתי "מי זה הפרנקי הזה? מה חשבו שנתנו לו קרב מול פן?". סליחה כולם. טעיתי. זה לא יקרה שוב.
פן ניצח חמישה קרבות ברציפות בקטגוריית המשקל הקל וכולם מהטופ של הקטגוריה. פלבר, סטיבנסון, שרק, פלוריאן וסאנצ'ז, כולם נפלו בנוקאאוט טכני או שהוכנעו ונראה היה שפן על גל שלא ייעצר לעולם. פרנקי הקטן הגיע לאחר שלושה ניצחונות רצופים והפסד אחד בקריירה לגריי מיינארד. כמו בכל קרב, אמרו עליו שהוא קטן, אמרו שהוא לא טוב מספיק, אמרו שהוא חד ממדי והוא בכלל לא ידע שהוא כזה. אדגר היה תזזיתי כהרגלו ופן שרגיל לשלוט ביריביו הן בעמידה והן על הקרקע בחר להשאיר את הקרב בעמידה, שם היה איטי וכבד יותר מאדגר. בכל סיבוב חיכו הצופים שמשהו יקרה ופן ייקח את הקרב לקרקע ויסיים עניין או שיפגע ויפיל את אדגר אך כולם התבדו שוב ושוב. לאחר 25 דקות וחמישה סיבובים צמודים הוכה עולם ה-MMA בתדהמה (ואני בגרעיני זיתים וגרעינים על הניחוס) ואלוף עולם חדש הוכרז. יש שהאמינו שפרנקי "גנב" את הקרב ויותר משזה ניצח, פן הפסיד בגלל בלה בלה בלה. בקרב החוזר ביניהם ארבעה חודשים לאחר מכן ניצח אדגר את פן, הפעם כאלוף, בצורה משכנעת הרבה יותר ושלט בקרב לחלוטין. לאחר הקרב החוזר עזב פן את קטגוריית המשקל הקל ועלה קטגוריה למשקל המעורב. כנראה שנמאס לו לרדוף אחרי הקטנטנים. צפו בקליפ ותתהו: אפשר להאשים אותו?
האתר של איתי לייבוביץ'
itay.leibovich@gmail.com