ביום בהיר הוא הגיע אלינו, עם שיער מתולתל וחיוך צנוע, ומהר מאוד כבש את לבנו. תמיד משמח לראות ספורטאי מנומס ואדיב, אבל כשזה מגיע מאחד הכדורסלנים הכי גדולים שהגיעו אי פעם לשחק בישראל, זו כבר באמת הפתעה נעימה. אוהדי מכבי תל אביב התאהבו מהר מאוד בג'ורדן פארמר, בבחור החייכן והצנוע, והיום הם מתקשים להאמין שסיפור האהבה הבלתי אפשרי הזה נגמר כל כך מהר
הוא מעולם לא התנהל כמו כוכב מפונק. תמיד התנהג בנימוס עם האוהדים, תמיד היה סבלן עם התקשורת, והכל עם חיוך סימפתי. משחקן שזכה באליפויות ב-NBA ניתן היה לצפות לגישה מתנשאת יותר, אבל פארמר הרגיש מחובר. כבר מההתחלה הוא הבהיר שהחיבור שלו לישראל הוא מעבר לכסף, שהרצון שלו לשחק במכבי תל אביב הוא לא רק בגלל "ההצעה האטרקטיבית" שהציעו לו. הכדורסלן היהודי השתלב בישראל כמו עולה חדש שהגיע הביתה, וישראל קיבלה אותו בחיבוק אוהב
מבחינה חברתית זה הלך חלק, אבל מבחינה מקצועית ההשתלבות שלו הייתה קצת יותר מורכבת. בכל זאת, לא פשוט לשחקן משלים סטנדרטי ב-NBA להפוך לכוכב הבלעדי של קבוצה מאירופה, שלא לדבר על הסגנון השונה, על הציפיות השונות, על הקהל הלוחץ והאווירה המוטרפת במכבי תל אביב. לקח לו קצת זמן, אבל בסוף זה קרה. ככל שעבר הזמן, פארמר התגלה כשחקן הכי חשוב במכבי
הצהרת הכוונות הראשונה הייתה במשחק מול ריאל מדריד ביד אליהו, כשפארמר לקח פיקוד והוביל את מכבי לניצחון יפהפה על הספרדים. ברגעים האלה זה כבר היה ברור: הקהל שבוי לחלוטין בקסמו של פארמר. הייתה לו יד רכה וזריקה אלגנטית, היה לו צעד מהיר וחדירה אפקטיבית, הייתה לו סיומת קטלנית והתנהלות אתלטית, והכל נעשה במעין קלילות אצילית, ברמה אחרת, כאילו הכל פשוט. מי יכול להאמין שהבחור הזה יהודי?
בו זמנית, הנהלת מכבי ואוהדיה התעדכנו באופן אובססיבי בשביתה ב-NBA, בתקווה שבילי האנטר ודייויד סטרן יקשיחו את עמדותיהם. היו כאלה שהציעו (בצחוק כמובן) לעו"ד שמעון מזרחי להתערב בסכסוך ולספק לשני הצדדים עצות מנוגדות שיגבירו את הסכסוך, אבל זה לא קרה. כולם בצהוב חייכו, אבל ניתן היה לחוש במתח: הידיעה שפארמר יכול לעזוב את הקבוצה בכל יום הטרידה מאוד את הצהובים, שהרגישו שהאהבה לגארד הופכת לתלות. ככל שהוא השתפר, כך הפחד גבר
בינתיים הגיעו הניצחונות באיסטנבול (בחוץ) ועל מילאנו (בבית), הדומיננטיות של פארמר הפכה למורגשת, ואז הגיעה הבשורה הכואבת מאמריקה: סולחה ב-NBA. הקהל שהגיע למשחק באדריאטית מול זאגרב רצה להיפרד מהכוכב האהוב, וזה החזיר להם חיבוק חם
"החוויה פה ביגרה אותי", אמר פארמר בהתרגשות, "הפכתי לבנאדם אחר. לא האמנתי שאקשר לכאן כל כך, ומי יודע, אולי עוד אחזור". אפשר היה להרגיש שהדברים מגיעים מהלב, ולא סתם כדי לספק את הקהל או את התקשורת
עכשיו מכבי תל אביב נותרה עם בור גדול בסגל, ואוהדיה נותרו עם חור בלב, אבל הצהובים גם יכולים להיות גאים. לא כל קבוצה יכולה לקלוט בכזאת הצלחה כוכב NBA, ולגרום לו להתאהב בה. החיבור של פארמר עם ישראל הוא תזכורת לזה שיש במדינת ישראל עדיין איים נדירים של נורמליות ומקצוענות, ועל זה אנחנו מודים לו
