כמו רוב מדינות אירופה, גם יוון נגררה אחרי משבר הסאב-פריים בארצות הברית ונקלעה למשבר כלכלי במהלך שנת 2009, שבמהלכה נסחף המשק היווני למיתון אחרי 15 שנות צמיחה רצופות. הכלכלה היוונית ספגה את אחת הפגיעות הקשות ביותר במשבר בין מדינות האיחוד האירופי, ממגוון סיבות - בהן אבטלה גבוהה, ביורוקרטיה מסורבלת, חוסר תחרות במשק ורמת שחיתות גבוהה.
את המחסור במזומנים פתרו היוונים באמצעות הלוואת עוד ועוד כספים ממשקיעים זרים, ועד לסוף 2009 הייתה יוון לכלכלה בעלת שיעור החוב הגבוה באירופה - 15.4% מהתוצר. התוצאות החלו להיות מורגשות היטב ה-2010, במהלכה נאלצה הממשלה להכפיל את יעד הגירעון התקציבי השני. הייצור התעשייתי צנח בשנה זו ב-8% והפעילות בענף הנדל"ן התכווצה ב-73%. עד סוף השנה, הגיע שיעור האבטלה ל-16.2% (השני באיחוד), ול-36.1% בקרב הצעירים. החוב הלאומי הגיע לממדים מפלצתיים: 350 מיליארד אירו, יותר מ-30,000 לכל אחד מאזרחיה.
באירופה החלה להתעורר דאגה מכך שהכלכלה היוונית הפכה לבר ללא תחתית, כשחברות ציבוריות רבות קורסות והופכות לעול על תקציב המדינה. החשש התאמת ב-23 באפריל, כשהממשלה הסוציאליסטית ביקשה באופן רשמי מהאיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית חבילת סיוע לכיסוי חובותיה. אז עמד סכום הסיוע על 45 מיליארד אירו - בהמשך הוא הוגדל ל-110 מיליארד.
כדי לשכנע את מדינות העולם - ובעיקר את גרמניה הסרבנית - לתת כתף ולהלוות כסף, הציגה ממשלת יוון במאי לפני שנה שורה של צעדי צנע וקיצוצי תקציב. בשלב זה נזעקו איגודי העובדים החזקים וארגוני השמאל, והחלו להשבית לסירוגין את המשק במחאה על קיצוצי השכר והפיטורים הצפויים. במקביל, התבררה עד מהרה חבילת הסיוע כלא מספיקה, ויוון נאלצה לבקש חבילה נוספת, באותו היקף, ולהעמיק את הקיצוצים בתקציב.
היוונים החלו לאבד את סבלנותם, ובשנה החולפת נלווית לצעדים הכלכליים של הממשלה מחאה עממית בלתי פוסקת, שהתפתחה לא פעם למהומות אלימות, בעיקר בבירה אתונה, במהלכן נהרגו כבר כמה מפגינים ונפצעו מאות. המדינה נכנסה לשיתוק פוליטי, ובסופו של דבר, בחודש שעבר, פירק ראש הממשלה ג'ורג' פפנדראו את ממשלתו, והרכיב חדשה. הממשלה החדשה זכתה לאמון הפרלמנט, וסללה את הדרך להצבעות בשבוע שעבר - על רקע הסלמה קשה ב"קרבות הרחוב" באתונה - בהן אושרו שני חוקי הצנע העיקריים, הכוללים שורת קיצוצים ומהלכי הפרטה, שהאיחוד וקרן המטבע הציבו ליוון כתנאי לקבלת הסיוע. גודל הקיצוץ התקציבי - 28 מיליארד אירו.
בעקבות אישור הקיצוצים, הסכימו בסוף השבוע מדינות אירופה לשחרר ליוונים את המנה הראשונה של חבילת הסיוע הנוספת, בסך 12 מיליארד אירו, שימנעו מהמדינה לפשוט רגל כבר החודש (עדיין נדרש אישור סופי של קרן המטבע, הצפוי ביום שישי הקרוב). ומה לגבי שאר הכסף, עוד כ-100 מיליארד אירו? הוא מותנה בתפקוד היווני בחודשים הקרובים, ובהצלחת הממשלה להנהיג בפועל את הרפורמה. החלטות סופיות צפויות להתקבל בבריסל רק בספטמבר.
המשבר ביוון - על מה ולמה?
6.7.2011 / 13:06