השבוע האחרון של ספטמבר 2007 היה אחד מהמאושרים בתולדותיה של לבנטה. הקבוצה אמנם הובסה פעמיים 4:1, על ידי אוסאסונה ואחר כך ברצלונה, והיא התבודדה במקום האחרון בליגה עם נקודה בודדה משישה משחקים, אבל החדשות שהגיעו מהפרלמנט הספרדי היו טובות מדי מכדי שכמה תבוסות יהרסו אותן. 70 שנה אחרי שזכתה בגביע ספרד החופשית, הכיר בית הנבחרים בלבנטה כמי שזכתה בגביע הספרדי ב-1937. כמה חבל שהשמחה הגדולה הייתה מוקדמת מדי.
תודה לברצלונה
בין 1936 ל-1939 השתוללה בספרד מלחמת אזרחים שחצתה את המדינה וגבתה את חייהם של בין חצי מיליון למיליון בני אדם. ב-1937, בשעה שהגנרל פרנסיסקו פרנקו מגביר את מאמציו לכבוש את מדריד והלאומנים משתלטים על צפון המדינה ומערבה, היו הרפובליקנים נחושים לשמור על שפיות מסוימת והם הקימו את הליגה הים תיכונית, בה שיחקו קבוצות מקטאלוניה ואזור ולנסיה, מקומות שעדיין לא נכבשו על ידי הגנרל פרנקו ואנשיו.
אחרי שהליגה הסתיימה בניצחונה של ברצלונה, הגו הרפובליקנים מפעל נוסף, ה-copa de la espana libre, "גביע ספרד החופשית" שהתקיים במתכונת ליגה קטנה בה אמורות היו לשחק הקבוצות שסיימו בארבעת המקומות הראשונים בליגה הים תיכונית. אלא שברצלונה בילתה באותו זמן במסע משחקים בארצות הברית ומקסיקו בו אספה 15 אלף דולר (יש שאומרים שהכסף נועד לכוחות הרפובליקנים במלחמה) ולבנטה החמישית תפסה את מקומה.
חיילים עזבו את עמדותיהם כדי לחזק את הקבוצות במשך החודשים יוני ויולי בהם נערכו המשחקים ובסיום לבנטה סיימה את הבית במקום הראשון, ולנסיה הסתפקה במקום השני והמשמעות הייתה שהן יפגשו למשחק אחד על התואר. בשני המשחקים שנערכו בבית המוקדם ה-granotes (הצפרדעים) ניצחו 0:4 ו-2:5 והם לא התכוונו להיכנע גם הפעם. 0:1 הספיק להם בשביל זכייה בתואר היחיד בתולדותיה.
כשנתיים לאחר מכן השלימו הלאומנים את כיבוש ספרד, אבל גופי הספורט במדינה סירבו להכיר בלבנטה כמחזיקת הגביע הספרדי לשנת 1937 והעדויות היחידות לכך נותרו גזירי עיתון ישנים או העדויות שעברו מדור לדור. התואר הרשמי היחיד של המועדון הקטן מוולנסיה נמחק מעל פני האדמה.
תודה לפרלמנט
לבנטה לא ביקשה הרבה. היא ויתרה מזמן על האפשרות להפוך לקבוצה הבכירה של ולנסיה למרות שהוקמה לפני יריבתה העירונית, נהנתה מכמה חודשים ב-1981 בהם יוהאן קרויף לבש את מדיה והעלייה שלה לליגה הבכירה ב-2004 הייתה הראשונה אחרי 40 שנה. העונה הנוכחית היא השישית של המועדון בלה-ליגה ב-101 שנות קיומו ואלו בוודאי לא סממנים של קבוצה גדולה.
בזמן שהם נעים בין גאות של העפלה לליגה הבכירה לשפל של ירידה לליגה השלישית (1999), בלבנטה סירבו לוותר על הגביע של 1937, שלא זכה לשום אזכור רשמי בהתאחדות לכדורגל או כל מקום אחר. אוהדים הגישו ערעורים, עיתונים מקומיים ניסו לדחוף, אך לשווא. דבר לא עזר עד שקבוצת אוהדים החליטה לפנות לחברת הפרלמנט ה-ולנסיאנית, איסאורה נבארו, ולבקש ממנה להעלות את הנושא בבית הנבחרים.
אחד מהטיעונים של לבנטה נשען על כך שסביליה הוכרה כזוכה בגביע ב-1939, למרות שלא שיחקו במפעל קבוצות מקטאלוניה, חבל הבאסקים, ולנסיה והאיים הבאלריים, הלוביסטים בפרלמנט הסבירו שספרד הרפובליקנית נשענה על מערכת חוק ודמוקרטיה ולבסוף, בשבוע האחרון של ספטמבר 2007, הכריז בית הנבחרים שמפעל גביע ספרד החופשית ראוי להכרה כגביע הספרדי, כלומר הצפרדעים הם הזוכים בתואר שהונף 70 שנה לפני כן.
תודה לאתלטיקו
באותו שבוע בספטמבר 2007 מיהרו כל מדורי הספורט בספרד, גדולים כקטנים, לבשר שלבנטה סופסוף זכתה בהכרה אותה ביקשה. הסיפור המרתק, הרומנטיקה הכרוכה בו, הגאולה אחרי 70 שנה כל אלו השכיחו מעורכי העיתונים את העובדה שעם כל הכבוד לפרלמנט, אין לו סמכות חוקית בנושאים מהסוג הזה וההכרזה על גביע ספרד החופשית כגביע הספרדי, היא בסך הכל המלצה מבחינת ההתאחדות לכדורגל.
אחרי שההתלהבות שככה, בלבנטה נתקלו בחומות השמרניות והבצורות של ההתאחדות לכדורגל. חודשים ארוכים חלפו עד שהנושא היה אמור להיות מובא לדיון וכשזה קרה, ההתאחדות דחתה אותו פעם נוספת בגלל סכסוך בינה לבין משרד הספורט. לבסוף עלה הנושא לאסיפת ההתאחדות הספרדית רק ביולי 2009. 132 חברים הצביעו נגד, שניים נוספים נמנעו ולטובתה של לבנטה לא נרשם ולו קול אחד.
באותו זמן ירדו היסטוריונים של הכדורגל הספרדי לעומקו של אותו מפעל בן חודש וחצי בקיץ 1937. המסקנות שלהם היו ארוכות והם סיפרו שבשורות לבנטה, למשל, שיחקו חמישה שחקנים מקבוצת שונות כולל מלך שערי הטורניר, נייטו מאתלטיקו מדריד. ההיסטוריונים הוסיפו וסיפרו שהגביע היה יוזמה של ראשי הקבוצות ולא של גוף מנהל כלשהו, שהשופטים לא היו מקצועיים וסיפקו שורה תחתונה: צריך להתייחס לטורניר הזה כטורניר ידידות.
בעוד כחצי שנה תציין לבנטה 74 שנים לתואר היחיד בו זכתה (מעבר כמובן לאליפות הליגה השנייה). לצערם של אנשיה ואוהדיה, התואר הזה נותר עד היום "גביע ספרד החופשית", לא משהו שמספיק להכרה על ידי ההתאחדות בכך שהקבוצה זכתה בגביע. הם יישארו עם התחושות של אותו שבוע אחרון בספטמבר 2007, לא יותר.