במחזור החמישי העונה בספרד אירחה סראגוסה את חטאפה בלה רומארדה. הקבוצה ששבה לאחר עונה בליגה השנייה לא התקשתה לגבור על היריבה מהפרבר המדרידאי 0:3. במהלך אחת ההתקפות של חטאפה, נחתך רוברטו אז'אלה, בלמה הארגנטינאי של סראגוסה, מעל העין. הכדור יצא לקרן, ואז'אלה הוצא אל מחוץ לתחומי המגרש כדי לקבל טיפול רפואי. בעוד הרופאים חובשים את הפצע הפתוח, הארגנטינאי, במקום לשכב ולנוח, נעמד והחל לכוון את ההגנה של קבוצתו, תוך שהוא מחלק הוראות שמירה, לתדהמת כולם. חטאפה, כאמור, לא הצליחה להבקיע במשחק.
אז'אלה, המכונה עכברוש, יחגוג בחודש אפריל 37 שנים, אבל פרישה עדיין לא נראית באופק. רק לפני זמן קצר, במהלך חלון ההעברות של ינואר, עבר הבלם לראסינג קלוב הארגנטינאית ומצא לו מטרה חדשה - אליפות כבר בטורניר הקלאוסורה הנוכחי. וזה עוד מבלי שדיברנו על חזרה אפשרית לנבחרת ארגנטינה לקראת המונדיאל הקרב ובא.
עדיין זוכרים אותו
לפני כחודש נערך סקר נרחב בקרב אוהדי ולנסיה, שבחרו את ה-11 של הקבוצה בכל הזמנים. הם כמובן לא שכחו את הארגנטינאי וכללו אותו ברשימה עם התואר 'הבלם הטוב ביותר ששיחק אי פעם בקבוצה'. אז'אלה שיחק שבע שנים בקבוצה מעיר התפוזים (2000-2007) והשיג עימה לא מעט תארים, כולל שתי אליפויות (2002, 2004). "אני מאוד גאה על הבחירה שלי", אמר, "כי זה מוכיח לי שעשיתי משהו בכדורגל ותקופת שהותי בוולנסיה השפיעה על האנשים והמועדון. אני יכול לומר בקלות שהתקופה הכי טובה בקריירה שלי הייתה בוולנסיה".
אחרי שבע שנים בשירות הקבוצה עשה אז'אלה מעבר מפתיע ליריבה העירונית, ויאריאל, אבל המצפון העיק עליו, ועוד לפני ששיחק משחק אחד במדיה, עבר שוב, הפעם לסראגוסה. אלא שאחרי הרבה שנים, החיים על הדשא לא האירו פנים לבלם, שירד עם הקבוצה לליגה השנייה בתום עונת 2007/8. לעכברוש היו מספר הצעות מקבוצות אחרות בספרד, שעדיין חפצו בשירותיו והאמינו ביכולותיו, אולם אז'אלה מיאן לנטוש את הספינה הטובעת. ביחד עם חבריו הם החזירו את הקבוצה לליגה הבכירה תוך שנה, במה שהגדיר אחר כך "כאחד הרגעים המשמחים ביותר בקריירה שלי".
אלא שגם העונה חווה אז'אלה חיים לא קלים עם הקבוצה. סראגוסה שוב מדשדשת עמוק בתחתית ונלחמת על חייה במאבקי הירידה. יחסיו עם המאמן, חוסה אורליו גיי, שמונה בתחילת העונה לקבוצה, היו רעועים מלכתחילה ועלו על שרטון גדול אחר כך. "אנחנו צריכים 11 שחקנים על המגרש ולא שמונה וחצי", יצא גיי בהתקפה חריפה נגד מספר שחקנים בקבוצה, אז'אלה בעיקר. "יש שחקנים שהציגו נוכחות על המגרש רק מבחינה פיזית, אך לא רוחנית. הם לא יכולים לעזור לקבוצה בדרך הזו".
אז'אלה המופתע לא נשאר חייב: "תמיד הצבתי את עצמי למען הקבוצה. אבל גיי לא היה ישיר איתי לאורך כל הדרך. הוא הפתיע אותי בכך שמלכתחילה לא הייתה לו טיפת כבוד עבורי. אם הוא מדבר על להשאיר את הקבוצה בליגה בדרך של נס, אז אין לו מה לחפש כאן". לאחר חילופי הדברים הללו מעבר של אז'אלה היה בלתי נמנע.
עדיין חסר דבק
סוכניו של אז'אלה חיפשו לו קבוצה שתהלום את כישוריו ואת גילו, ומה היה מתאים יותר מאשר חזרה למכורה? מה שמעניין בסיפור זה שלא מעט קבוצות בארגנטינה, והגדולות בעיקר, ניסו להביאו. הקבוצה בה החל את הקריירה, ריבר פלייט, הייתה הראשונה לעמוד בתור, כשהוא עצמו אמר שזו תהיה סגירת מעגל נהדרת מבחינתו. גם היריבה הגדולה בוקה ג'וניורס ואינדפנדיינטה נלחמו על שירותיו. אף אחת לא נרתעה מגילו של הבלם. בימים בהם שחקנים מבוגרים רבים מככבים בארגנטינה ואף מקבלים זימון לנבחרת, הגיל משחק תפקיד זוטר.
"את מה שאז'אלה הפסיד מבחינת המהירות שלו עקב הגיל, הוא פיצה עם אינטליגנציה ויכולת טובה עוד יותר לקרוא את מהלך המשחק", כתב עליו פרשן CBC, ג'ון מולינרו, "כפי שעשה כוכב מילאן לשעבר פאולו מאלדיני בשנים האחרונות של הקריירה. אם מדברים על מחויבות וריכוז, הרי שהוא מייצג נאמנה את שתי התכונות הללו".
מי שהייתה הרצינית ביותר לגביו, כך לפחות טען השחקן, היא ראסינג קלוב. לה אקדמיה נמנית על אחת מחמש הגדולות של הכדורגל הארגנטינאי, אולם מאז סוף שנות ה-60' זכתה באליפות אחת בלבד (אפרטורה 2001). "מעבר לרמת הכדורגל, הסגל והשחקנים שלנו צריכים מנהיג בעל ניסיון. הנוכחות שלו על המגרש יחד עם הוותק שלו יספקו לנו הרבה איכות", אמר נשיא המועדון רודולפו מולינה. ראסינג, עם קהל אוהדים גדול ותומך, עשתה את הרכש המשמעותי ביותר בפגרה (המגן לוקאס ליכט והחלוצים גבריאל האוצ'ה וכריסטיאן ביילר), ועם צירופו של אז'אלה נסקו הציפיות לגבי הקבוצה. "המועמדת", "הפייבוריטית" ו"קבוצות החלומות", היו רק מהשמות שהודבקו לקבוצה בפגרה הנוכחית.
אז'אלה בעצם סיכם את תנאיו עוד לפני תחילת הטורניר, אבל הגיע לקבוצה לאחר הניצחון המרשים בפתיחה (0:3 על רוסאריו סנטראל). כמו כל כוכב ארגנטינאי שעשה חיל באירופה וחוזר למולדת, הוא התקבל בחום רב והרבה ואהבה. "בהחלט הופתעתי מכמות האהבה שהורעפה עליי מאוהדי ראסינג עם חזרתי. אצטרך להחזיר להם על המגרש. הגעתי לכאן כדי לעשות היסטוריה עם המועדון. כעת יש לנו הרבה חלומות". אלא שבינתיים חלומות לחוד ומציאות לחוד. מאז אותו ניצחון הפסידה הקבוצה פעמיים. במחזור האחרון ערך אז'אלה את הופעת הבכורה בהרכב, בתבוסה הביתית הלא נעימה 4:2 לארסנאל, כך שעל הדבק והחיבור יש עוד הרבה לעבוד.
עדיין חולם על מראדונה
מי שכמובן לא קיבלו את המעבר שלו לראסינג בעין יפה הם אוהדי ריבר. אז'אלה, כאמור, פלרטט לא מעט עם קבוצתו לשעבר והנשיא הנבחר דניאל פסארלה, אך לבסוף בחר באחרת. "אז'אלה בגד בנו", נכתב באחד הפורומים של אוהדי ריבר. "הוא לא הלך לשחק במקסיקו, ברזיל או קבוצה אחרת בספרד, אלא חתם בראסינג. קיבלת שם אולי שלושה דולרים יותר, אבל אתה בן 36, אתה באמת צריך את הכסף? עדיף שלא תשחק נגד ריבר כדי שלא תבין את הטעות הגדולה שעשית".
אלא שקצת קשה להגיד על אז'אלה שהוא נוהה אחרי הכסף הגדול. בעודו משחק בוולנסיה, קיבל הבלם הארגנטינאי בשיא הפריחה שלו הצעה קוסמת לעבור לקבוצת הגלאקטיקוס הראשונה של ריאל שבנה פלורנטינו פרז במדריד. פרז רצה לחזק את הבלאנקוס באחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בעולם באותם ימים, ובו בזמן להחליש את ההגנה המצוינת של ולנסיה, אלא שאז'אלה, שהגיע למרכז הבמה וקיבל הכרה עולמית דרך הלוס צ'ה, לא חשב כלל על אופציית המעבר.
העכברוש עשה גם כברת דרך מפוארת במדים הלאומיים, בהם ערך 115 הופעות, 63 מהן כקפטן. ההדחה הכואבת בפנדלים במונדיאל בגרמניה על ידי המארחת ברבע הגמר וההפסד המשפיל 3:0 לברזיל בגמר הקופה אמריקה שנה לאחר מכן, ב-2007, הוביל אותו לומר תודה ושלום. "האהבה שלי לנבחרת לא תמות לעולם", אמר כשהחליט על פרישה.
אלא שתוכניות לא תמיד עולות בקנה אחד עם החיים. כמו שלא חשב שישוב לארגנטינה ("אני צריך לחשוב על הילדים שלי, ואם שואלים אותי איפה אני רוצה להמשיך הייתי אומר ספרד"), כך גם קשה לדעת מה יקרה עם הנבחרת. כשמראדונה עורך ניסויים רבים ומזמן אינספור שחקנים לסגל, ביניהם לא מעט מבוגרים, דוגמת מרטין פאלרמו, גם אז'אלה מקווה שאולי יום אחד, בקרוב, יגיע הצלצול המפתיע: "אם יצטרכו אותי, אהיה שם. מבחינתי, הדלת לנבחרת לא סגורה".