רק לא הגרלה קלה

בקמפיינים הראשונים לאחר המעבר לאופ"א, בשלב הלמידה בו בנבחרת עוד קלטו את גודל הפערים בינינו לבין אירופה והסתגלו לקצב המשחק ולכושר הגופני, הסתובבה בדיחה פנימית בחדר ההלבשה. ההגרלה, אמרו שם בצחוק, היא הדבר המעניין בקמפיין. כולם מתרגשים לראות איזה יריבות נקבל, התקשורת יוצרת ציפיות ואז באה הנפילה והלאה, להגרלה הבאה. הכדורגל הישראלי עשה מאז קפיצת מדרגה גם ברמת הנבחרת וגם ברמת הקבוצות, אבל דווקא ערב הגרלת קמפיין חדש המשפט הזה, על כל הציניות שבו, מתעורר לחיים ומקבל משמעות חדשה.

בצהרי יום ראשון, בוורשה שבפולין, ישמע יו"ר ההתאחדות אבי לוזון אילו נבחרות יגיעו לרמת גן לשלב מוקדמות יורו 2012. לידו לא יישב מאמן לאומי שייתן תגובה מקצועית להגרלה או אפילו יעלה דרישות לקראת פגישת העבודה הקובעת את סדר המשחקים. גם הבילד אפ התקשורתי לקרא האירוע מינורי ביותר. האכזבה מהקמפיין האחרון, בו כשלה ישראל בבית הקל שקיבלה אי פעם, הרדימה את התקשורת ואת הקהל, שאיבד אמון בנבחרת ובעומדים בראשה ומחכה בזהירות למהלך שיצית את האש מחדש. זה יכול להיות מאמן חדש ומעניין, אבל גם יריבות אטרקטיביות שידליקו את רמת גן.

נבחרת ישראל נמצאת בעיצומו של הליך חילופי דורות ומשמרות. הצעירים, שחלקם הובילו את מכבי חיפה, הפועל תל אביב ובני יהודה להצלחות במפעלים האירופיים, עדיין נמצאים בשלב צבירת הניסיון הבינלאומי. גם מאמן שיוביל וינווט עדיין לא נמצא. בהקשר הזה עולה השאלה, האם עדיף לקבל בית קשה, אפילו בלתי אפשרי מבחינת הסיכויים להעפלה, ובלבד שהנבחרת תוכל להשלים את תהליך ההתפתחות בלי לחץ מיותר וציפיות מוגזמות ולהגיע מוכנה יותר לקמפיינים הבאים.

כשחושבים על הגרלה, אחת הסיטואציות שעולות לראש היא זו של שחקני בית"ר ירושלים צועקים ומתחבקים מול המצלמות כאשר שמעו שקבוצתם הוגרלה לפגוש את הקבוצה הפולנית הנידחת ויסלה קראקוב במוקדמות ליגת האלופות. בית"ר, אז בשיא גאוותה ותפארתה, עם משאבים בלתי נדלים וציפיות בשמיים, חשבה בעיקר על ברצלונה בסיבוב הבא. הסטירה בפולין (5:0) הכניסה את המערכת לסחרור מקצועי, ממנו במועדון לא יצאו עד היום. במובן מסוים, המצב של הנבחרת דומה. אחרי קמפיין שכולו הרים של ציפיות, הצהרות לוחמניות של היו"ר וכשלון מהדהד, הנבחרת ספגה מכה מוראלית ממנה היא צריכה להתאושש בזהירות.

לקמפיין הנוכחי לא הוגדרו עדיין מטרות, אך סביר יהיה להניח שהגרלה קשה, כלומר שתיים מהחזקות בדרגים הגבוהים (ספרד ודנמרק למשל) וגם מוקשים מהדרגים הנמוכים (בלגיה, מונטנגרו), תנמיך את הציפיות לעלייה ותוריד את הלחץ מהמאמן העתידי. "ירדנו בדירוג ובכל מקרה יהיו שתי נבחרות חזקות. הן יכולות להיות חזקות או חזקות מאוד, אבל אנחנו חלשים כך שמצבנו לא טוב בכל מקרה", סבור יו"ר ההתאחדות לשעבר, גברי לוי.

הגרלה קשה יכולה לעזור להכניס את השחקנים לפוקוס. דרום אפריקה למשל נמצאת באופוריה לקראת גביע העולם. הבפאנה בפאנה לא הצליחו להעפיל לאליפות אפריקה, אבל על עליית שלב במונדיאל הביתי, במדינה לא מוכנים לוותר. "הבית שקיבלנו הוא כמו לטפס על האוורסט, ואף אחד לא מטפס על האוורסט בדיבורים. אנחנו צריכים תוכניות, תשוקה, כושר מנטאלי ואינטליגנציה כדי לכבוש את ההר. ההגרלה תקל עליי להעביר לשחקנים את המסר שלשלב הבא עולים דרך עבודה קשה. הבית הוא האוורסט שלנו - נגיע אליו ונניף דגל בפסגה", הסביר בציוריות המאמן קרלוס אלברטו פריירה, בהתייחסו להגרלה שזימנה לו מפגשים עם מקסיקו, אורוגוואי וצרפת.

אמיר שלח חושב שהתיאוריה הזו לא מתאימה לכדורגלן הישראלי: "כבר הוכח שהגרלה זה לא דבר שמשנה כאן, כי גם בהגרלות הקשות וגם בקלות לא עלינו. אנחנו צריכים להיתלות בעצמנו ולא בהגרלה כי הפערים לא כאלה גדולים. הגרלה זה משחק של התקשורת והיא גם זו שיוצרת את הציפיות. הרי גם אם יבואו לכאן צרפת או איטליה התקשורת תנפח כי זה תפקידה – להרים ציפיות ולתת סטירות – זה מה שמוכר".

הנבחרת של הקמפיינים הקרובים צפויה לעבור שינוי פרסונאלי. היא אמורה להתבסס על הכוכבים הצעירים של הכדורגל הישראלי, אלה שכיכבו בנבחרות הצעירות המוצלחות של גיא לוי ומוטי איוניר, לצד לגיונרים בכירים כמו יוסי בניון, דודו אוואט, טל בן חיים ותמיר כהן. תהליך ההצערה שהחל בקדנציה של דרור קשטן רק יתפוס תאוצה. הגרלה קשה יכולה ליצור כאן אפקט חיובי – התחשלות מהירה של הצעירים בזירה הבינלאומית וחישולם לקראת קמפיינים מאוחרים יותר.

"אנחנו צריכים לקבוע כמטרה העפלה ליורו 2016 או מונדיאל 2018 ובינתיים להכין את הדור הצעיר", סבור לוי. "הסיכויים עכשיו קטנים מאוד וצריך לכוון לטווח הרחוק. אין מה לצפות לטווח הקרוב כי לא יקרה כלום. מה שהיה הוא שיהיה. אם לא יהיו כאן תוכניות לטווח ארוך, שום דבר לא ישנה". שלח מוסיף: "יש כאן הרבה שחקנים שמשתלבים באירופה ומשתפרים ואפשר לייצר נבחרת טובה לטווח הרחוק, רק צריך להעז יותר ולהאמין. אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שאנחנו לא מספיק טובים נגד אריות היבשת, אבל להמשיך לנסות ולעבוד".

הגישה של שלח היא בדיוק זו שהנחתה את ג'ון טושאק, מאמן נבחרת ווילס, בניסיונו להביא את הנבחרת למונדיאל ראשון מאז 1958. כשטושאק שמע שהנבחרת שלו, שנמצאת בעצמה בתהליך של חילופי דורות, הוגרלה לפגוש את גרמניה, רוסיה ופינלנד, הוא קרן מאושר: "אני מקווה ש-10 חודשים יעזרו לצעירים להתקדם, להשתפר ולעשות את העבודה. אני מכבד את כולם, אבל אולי נוכל להקשות על הרוסים והפינים ולסיים במקום השני". ווילס אמנם לא העפילה, אבל עשתה קמפיין מכובד והמשיכה את ההתקדמות שלה מהשנים האחרונות.

נבחרת שכבר סיימה בהצלחה את התהליך והעפילה לטורניר גדול היא סלובקיה. ולדימיר וייס, הווינר הגדול של הכדורגל הסלובקי, לקח נבחרת של צעירים שסיימו במקום הרביעי בקמפיין מוקדמות יורו 2008 (אחרי צ'כיה, גרמניה ואירלנד) ולקח אותם למונדיאל. "אנחנו בכיוון הנכון. יש לנו צעירים שפורצים קדימה, הליגה הולכת ומשתפרת ויש לנו יותר שחקנים בליגות הגדולות. הנבחרת תעלה לטורניר גדול בשלב כזה או אחר כי יש לנו את הפוטנציאל. הלוואי שנעפיל למונדיאל 2010, אבל זה לא יילך, ננסה שוב בטורניר הבא. הסלובקים עם עקשן, לא נוותר עד שנשיג את המטרה", אמר לפני תחילת הטורניר סטניסלב שסטאק, כוכב הנבחרת, והעביר היטב את הרוח החדשה והנכונה שנושבת בכדורגל הסלובקי.

סלובקיה היא דוגמה נפלאה למדינה שהבינה שהצלחות מגיעות דרך עבודה קשה ודרך תוכנית פעולה. בסלובקיה, כמו במדינות אחרות במזרח אירופה, הבינו שיש להשקיע קודם כל בצעירים. אקדמיות לכדורגל הוקמו והשחקנים הכישרוניים נשלחים לאירופה בגיל צעיר מאוד. הדרישה היא לא להצלחה מיידית, אלא להמשכיות על פני כמה קמפיינים. התוצאות לא נראות מיד, אבל אפשר לחוש בהתקדמות. צפון אירלנד, למשל, התקדמה מהשגת שלוש נקודות בלבד במוקדמות יורו 2004 למאבק אמיתי על הכרטיס להצלבה בקמפיין האחרון ועלייה לדרג השלישי בהגרלה הנוכחית.

גם המצב בפינלנד דומה. "הכדורגל פה נשאר חובבני יותר מדי זמן", טען המאמן האנגלי סטוארט בקסטר שלקח פיקוד בינואר 2008. בקסטר, שבקריירה שלו חווה רעידת אדמה ביפן ואיומים על חייו בשבדיה, לא חשש מהאתגר וגם לא מנבחרת שדור הזהב שלה הולך ונעלם. שנתיים מאוחר יותר, בעזרת השקעה מסיבית בדור הצעיר, פינלנד ראתה את הנבחרת הצעירה שלה מעפילה לאליפות אירופה ואת הנבחרת הבוגרת עושה חיים קשים לגרמניה ורוסיה. בקסטר קיבל לאחרונה הזדמנות להמשיך את ההתקדמות גם בקמפיין הבא.

בישראל המצב לא שונה בהרבה. מבט אל מכבי חיפה והפועל תל אביב ואל הצלחות הנבחרות הצעירות מגלה כי מבחינת כישרון, יש על מי לסמוך. הבעיה היא שהנבחרת מעולם לא גילתה יציבות מתמשכת. קמפיין גרוע במוקדמות יורו 2004 ואחריו קמפיין מוצלח במוקדמות מונדיאל 2006 וקמפיין הפכפך לקראת יורו 2008. דווקא כשהנבחרת קיבלה הגרלות קשות יותר (שרף ב-2000 וגרנט ב-2006) היא הצליחה הרבה יותר מבתים קלים כמו שקיבל גרנט ב-2004 וקשטן בקמפיין האחרון. היסטורית, ישראל גם נפלה תמיד מול יריבותיה הנחותות יותר על הנייר (קפריסין, לטביה) מאשר מול אריות היבשת. השאיפה צריכה להיות יציבות והמשכיות הדרגתית ולא תוצאות לטווח הקצר.

שלח מסכם: "ראינו בשנים האחרונות שנבחרות בלי שמות גדולים מצליחות ומגיעות לטורנירים גדולים. זה מה שצריך לתת את המוטיבציה לשחקנים. תמיד יהיו שתיים או שלוש נבחרות יותר טובות מאיתנו, ואנחנו צריכים לצפות לראות נבחרת שעולה ללא חשש ולא עושה כבוד לשום יריבה".