מאומנת ומאומנת פחות

בתוך כל המהומה סביב פרשת מוני פנאן, חמקה מתחת לעינינו בשבוע האחרון התפתחות חיובית מבחינת מכבי תל אביב, אירוע נדיר במיוחד בתקופה האחרונה: התברר שיש לה הזדמנות בלתי חוזרת לסיים במקום הראשון בבית ביורוליג. צסק"א מוסקבה נראית רע, בעוד קאחה לבורל לא מצאה תחליף לשחקני הקו האחורי שנטשו. הסגלים של שני מועדוני הפאר הם החלשים ביותר שלהם בשנים האחרונות.

השאלה היא מה שווה הסגל של מכבי. ברבע השלישי, דווקא אחרי (ואולי בגלל) שאלן אנדרסון יצא בשל בעיית עבירות, היא התחילה להתחבר בפעם הראשונה העונה. צ'אק איידסון נראה לכמה דקות כמו הפוינט-פורוורד שהוא אמור להיות, מאצ'יי לאמפה חידד את הידית, סטפון לאזמה נעל את הטבעת. הכדור זז בין הידיים, שחקנים חדרו והוציאו כדור בתזמון טוב והתנועה בלי כדור היתה מהירה ואפקטיבית. בעזרת מטווח שלשות של דייויד בלות'נטאל, נראה היה שמכבי מרסקת את הביטחון של הבאסקים.

הבעיה היא שעד שיוכח אחרת, הרבע הזה הוא חריג בפתיחת עונה של כדורסל רע. מכבי הפסידה בערב בו קלעה ב-14 מ-28 לשלוש, מאזן שכנראה לא יחזור העונה במשחק חוץ קריטי. במחצית הראשונה היא הפגינה הגנה מחפירה, כשקאחה מפרקת אותה בכל פיק-אנד-רול בדרך למפגן מביך של דאנקים וליי-אפים. החיפוי בהגנה הגיע רק במחצית השנייה. ההתקפה היתה מסורבלת ותקועה, גם כשהכדורים נכנסו בזכות יום הקליעה הנדיר.

נוטים להתייחס כאן בזלזול למאמנים כמו איבנוביץ', שקורעים את שחקניהם באימונים מפרכים ומשחקים כדורסל שמרני, אבל אתמול הקבוצה של הסרבי היתה מאומנת יותר מזו של פיני גרשון. הוא הגיב היטב במחצית הראשונה למץ'-אפ-זון של מכבי והביא את שחקניו גם מול ההגנה הזאת למצבים נוחים של פיק-אנד-רול. בדקות הסיום הוא התעשת, הוציא את הכדור מהידיים של פאו ריבאס הצעיר והחזיר אותו לידיים של מרצ'ליניו הוארטס המנוסה. קאחה חזרה לשחק כדורסל מסודר, מכבי חזרה ללכת עם הראש בקיר.

לא הכל אבוד, כמובן. מכבי הפסידה בהפרש סביר ותארח במחזור הבא את צסק"א למשחק מפתח, שיקבע לאן מועדות פניה. הבית שלה הוא עדיין החלש ביותר ביורוליג. עדיין לא ברור אם היא מסוגלת לנצל זאת.