ככה מתחילים - טניסאי בארה"ב

כשיורי שראפוב השאיר את רעייתו ברוסיה, טס לפלורידה ועבד בעבודות צדדיות כדי לממן את שיעורי הטניס של בתו מריה, הוא התפלל לכך שעשה את הצעד הנכון. כשקיבל ב-1995 את ההודעה שמריה התקבלה לאקדמיית הטניס של ניק בולטיירי, הוא ידע שעשה את הצעד הנכון. האקדמיה של בולטיירי היא מאקדמיות הטניס הטובות בעולם, והוציאה תחת ידה אלופים גדולים דוגמת אנדרה אגאסי, מוניקה סלש, ג'ים קורייר ושראפובה. היא שייכת ל- IMG Academy, שתחת חסותה בתי ספר לטניס, גולף, כדורגל, בייסבול, כדורסל ושחיה. הקמפוס של בולטיירי, המתפרש על 1,200 דונם, מכיל 56 מגרשי טניס מכל הסוגים, צוות של יותר מ-50 מאמנים, 12 מאמני כושר, 8 פסיכולוגים, שתי תזונאיות ומתקנים ברמה עולמית, הוא בית חרושת לאלופים.

ספרד הפכה בשנים האחרונות לספקית קבועה של טניסאי צמרת, אבל היא יוצאת מן הכלל, שכן הכלל בא ללמוד באמריקה. שראפובה היא מקרה מייצג לתופעה שקיימת מאז שנות ה-80, בה טניסאים וטניסאיות צומחים בבתי הספר בפלורידה וקליפורניה. כ-60 אחוז מהתלמידים באקדמיה של בולטיירי אינם ילידי ארה"ב, והמערכת בנויה כפירמידה, בה כל אחד מ-300 הסטודנטים מתאמן כ-4-5 שעות ביום, ולכל שישה תלמידים יש מאמן. לכל 3-4 קבוצות כאלה יש מאמן על שאחראי עליהם. פירמידה זו, יחד עם כמות התלמידים, תורמת להתפתחות הטניסאים.

"אם ילד מסוים מתפתח מהר יותר מהקבוצה שלו, הוא מועבר לקבוצה מתקדמת יותר", אומר סם (שמוליק) זוסמן (40), ישראלי לשעבר שכיום משמש מנכ"ל IMG Academy, "יש באקדמיה את כל הספקטרום, מילדים שמשחקים טוב ועד לכאלה שהם מספר 1 בעולם בגיל שלהם. זה אחד היתרונות כי אפשר להתאים לילד רמה מסוימת, להבדיל מאקדמיות קטנות יותר, שם לפעמים לילדים אין עם מי לשחק. הילדים האלה מתפרשים על פני שש שנות גיל, וזה נותן מרחב תמרון. זה חשוב, כי בטניס לומדים 50 אחוז באימון, ו-50 אחוז תוך כדי משחק".

לכל מאמן סגנון משלו, אולם הלמידה באקדמיה מבוססת על שיטה ודגשים שמתווה המערכת. צ'יפ ברוקס, המאמן הראשי ומנהל בית הספר לטניס, הוא הסמכות המקצועית העליונה, וזה שמקפיד כי תורת האימון מיושמת ומחלחלת ממנו אל המאמן הזוטר ביותר. "בגילאים 12 עד 16 השחקנים מתפתחים פיזית, אבל חשוב בעיקר לעבוד איתם על הטכניקה והטקטיקה, כלומר מתי להישאר מאחור, מתי לרוץ לרשת, איך לבצע התאמות תוך כדי משחק, ואיך להתקיף ולהגן. הדבר הראשון והחשוב הוא לבדוק מה התלמיד עושה באופן טבעי, ומשם להמשיך וללמד אותם לדעת לשחק על כל המגרש, גם בקו האחורי וגם ליד הרשת. הכי חשוב שהם יתחילו לפתח כלי נשק שיעזרו להם לשלוט בנקודה, זה יכול להיות חבטת כף או גב יד חזקה, סרב או תנועה במגרש".

כלי נשק אלה חשובים מאוד לטניסאים שלא נודעו בגובהם הרב, בעיה שמוכרת היטב לנו, הישראלים. "שחקנים שפחות מפותחים פיזית חייבים כושר גופני מצוין”, מוסיף ברוקס. "הם חייבים להיות מאוד סבלניים ולחכות להזדמנות שתאפשר להם לשלוט בנקודה, או לחכות לטעות של היריב. לשחקנים נמוכים אין סרב עוצמתי, לכן הם חייבים לפתח הגשה מדויקת, כדי להכניס את הסרב הראשון באחוזים גבוהים".

מה שהופך מאמן לטוב הוא לאו דווקא הרזומה שלו בתור שחקן עבר ענק, אלא תכונות כמו סבלנות, אבחנה נכונה, תמיכה וקשב, פתיחות ויכולת העברת ידע. איכות המאמן קריטית להתפתחות התלמיד, וב-IMG מקפידים על עניין זה. "יש לנו מאמן בשם דייויד 'רד' איימי, שמאמן את קבוצת העילית המונה 20-25 נערים”, מדגים זוסמן. "הוא לא מוכר לחובבי הטניס בעולם, אך בעולם הטניס הוא מוכר מאוד. הוא מעולם לא היה שחקן טוב, אך הוא מאמן בחסד”. שני הזוכים באליפות ארה"ב לנוער שננעלה זה מכבר הם הת'ר ווטסון, ילידת אנגליה, וברנארד טומיץ' האוסטרלי, תלמידים בני 17 שיצאו תחת ידיו.

אקדמיית הטניס של בולטיירי היא בית ספר לכל דבר. בנוסף ללימודי הטניס, התלמידים לומדים בבית ספר רגיל, וההורים מדווחים מדי שבוע על התקדמות התלמידים במגרש ועל ספסל הלימודים. תמורת שנת לימודים באקדמיה תיפרדו מ-31 אלף דולר במידה שאתם גרים אצל ההורים, ואם תגורו בשטח האקדמיה תשלמו 42 אלף דולר, לא כולל הוצאות מחיה שוטפות. 110 מתוך 114 בוגרי השנה שעברה הלכו ללמוד בקולג', כך שההורים יודעים שמדובר בעסקה לא רעה. בעבור סכומים אלו הטניסאים הצעירים מקבלים טיפול אישי שאינו מותיר דבר ליד המקרה.

כשקיי נישיקורי הגיע לאקדמיה של בולטיירי בגיל 14 הוא לא ידע מילה באנגלית. נישיקורי היה חלק מקבוצת יפנים שנתמכה על ידי מסאקי מוריטה, יו"ר חברת "סוני". כשיצא לדרכו המקצוענית, הצוות של האקדמיה עקב אחריו וניסה להבין מדוע הוא מפסיד במשחקים שנמשכים זמן רב, בדרך כלל כאלה שבהם צריך לנצח בשלוש מערכות. "המאמנים שלנו גילו שבמערכה הרביעית הוא מפסיק להזיע כי הוא מתייבש”, מספר זוסמן, "הם מיד שינו לו את הרגלי השתייה ומאז הוא מנצח". בפברואר השנה דורג נישיקורי 56 בעולם. כדי לנפק טניסאים איכותיים יותר באקדמיה של בולטיירי לא בוחלים גם באמצעים מיוחדים. יכולת תגובה היא קריטית בטניס, וכדי לשפר את יכולת התגובה של התלמידים הנחילו באקדמיה שיטות אימון לשרירי העיניים, הנהוגות במכללת הצבאית המפורסמת של צבא ארצות הברית, ווסט פוינט.

"החצי השני של המשוואה הוא אימון מחוץ למגרש”, אומר זוסמן. "בישראל ובהרבה מקומות בעולם ספורטאי מקצועני בא לאימון, מתחמם, משחק, עושה שחרור והולך. באקדמיה התלמידים לומדים לא רק טכניקת פורהנד, אלא נמצאים תחת מעקב וניתוח שאומר להם האם הם מספיק חזקים פיזית, גמישים, האם יש להם תאוצה טובה, כושר גופני ומהו מבנה השרירים של השחקן. אנחנו בודקים מה עליו לחזק, למה הגוף זקוק אחרי אימון ומה עליו לעשות כדי להישאר במצב אופטימלי”.

כשחואן מרטין דל פוטרו נשאל מה עזר לו לצאת מפיגור כפול במערכות, לצלוח שני שוברי שוויון ולנצח את פדרר בגמר ארצות הברית, הוא השיב “התחלתי להאמין, ואז הכל השתנה”. טניס הוא משחק פיזי, מתיש, שדורש יכולת אתלטית וכושר יוצא מן הכלל, אבל כמו לא מעט ענפי ספורט, הקושי העיקרי הוא מנטלי. "עובדים איתם המון על זה”, מוסיף זוסמן. "התלמידים לומדים איך להתנהג ומה לחשוב לפני מכה, לפני נקודת משחק, כשהמשחק לטובתך או נגדך וכיוצא בזה. הלימוד המנטלי חורג גם מגבולות המגרש עצמו ומכיל אלמנטים כמו סיוע בהתמודדות עם תקשורת, פיתוח ביטחון עצמי ועמידה בלחץ חברתי".

כשהספורטאים גדלים ומתפתחים בחסות מאמנים מנוסים ואיכותיים, במערכת שדואגת לאימונים פיזיים ומנטליים שיכינו אותם לקשיים בחיים כמקצוענים, וכל זאת תחת ליווי צמוד בשנים הקריטיות, התחושה היא כי יורי שראפוב לקח, בסופו של דבר, הימור מחושב מאוד.