כששיחק בבני יהודה, הוכתר ברק בדש על ידי חבריו לקבוצה והצוות המקצועי כ"מלך השערים של האימונים". החלוץ הגבוה ובעל מבנה הגוף המרשים, שגם ללא הדמיון החיצוני לזלטאן איברהימוביץ' נראה כשחקן אירופאי לכל דבר, היה קורע רשתות באימונים, במשחקונים ובמשחקי אימון, אך לא הצליח להביא את זה לידי ביטוי בזמן אמת וסגר שנתיים עם שלושה שערים בלבד. בדש הממורמר הבטיח לחבריו שהם עוד יראו מה הוא שווה. "איך אני יכול להבקיע כשאני בקושי משחק?", שאל אותם והעדיף לעזוב את המועדון ולחזור להכח עמידר רמת גן בליגה השנייה, על אף אזהרות מאנשי מקצוע ושחקנים כי הוא עלול לא לשוב עוד לליגת העל.
העקשנות הזו הניבה פירות, ולאחר שנים כהבטחה לא ממומשת, ברק בדש סוף סוף פורע שטרות עם תשעה שערים (שניים בגביע) העונה בהכח. רכישת כרטיס השחקן שלו על ידי ג'קי בן זקן והמעבר הצפוי לאשדוד בקיץ יציבו את חלוץ הרחבה על קו פרשת המים, כשבגיל 27 הוא יוכל להפוך לאחד מהחלוצים הבולטים בישראל ואולי אף לזכות לזימון לנבחרת, או להיעלם שוב ולהישאר בזיכרון הקולקטיבי כההוא שדומה לזלטאן. סיפור הסינדרלה שלו יעמוד למבחן רציני בחודשים הקרובים: תחילה במאבק ההישרדות של הכח, ולאחר מכן במאבק ההישרדות שלו כשייצא לאתגר הגדול הבא.
עוד בוואלה!
הרבה דקות
מקורביו של החלוץ מספרים כי האמון שזכה לו מדודו דהאן, שהיה הראשון שנתן לו מקום של קבע בהרכב בקבוצה בליגת העל, הביא לעלייה בביטחון העצמי ובמספרים. למרות שבדש מוקיר את דהאן, בין השניים התפתחו מספר חיכוכים השנה שהביאו לכך שהשחקן המצטיין איבד את מקומו בהרכב באמצע העונה וזכה בו מחדש רק לאחרונה. בהכח מסבירים כי הפרדוקס הוא שבכל פעם שבדש מגלה יכולת טובה, הוא מתחיל לזלזל באימונים, יורד ביכולת, מאבד את מקומו בהרכב ובעקבות כך סובל מחוסר מוטיבציה. גם את סינדרלה, מספרים בהכח, אפשר להשביע.
אלא שדהאן הצליח לשבור את מעגל הקסמים הזה, ושחקנים בקבוצה מספרים כי הצליח להפוך את בדש לכזה שנותן 100 אחוז באימונים גם לאחר שנזרק מהסגל. לאחר התבוסה לבית"ר ירושלים 4:0 לפני כחודש, הריץ דהאן את שחקניו במשך מעל לשעה, בדש חש כאבים ועצר ללא אישור מה שהביא להשעייתו מהקבוצה יחד עם עוד שלושה שחקנים. אם בדש של פעם היה לוקח את הדברים ועוזב, הרי שהפעם הוא זה שיזם שיחה עם דהאן, והתנצל גם בפני בעלי הקבוצה גל יוסף. החלוץ הגיע לאימון הקבוצה על אף שלא הוזמן, וערך אימוני כושר. לבסוף הוחזר לסגל ואף כבש את שער הניצחון במשחק החשוב נגד קרית שמונה שהתקיים בסופו של אותו שבוע.
"השנה הוא מוכיח מה הוא שווה כי יש לו פוטנציאל עצום והגיע הזמן שהוא יתחיל לממש אותו", מספר ניצן שירזי שאימן אותו בבני יהודה. "זה נכון שאצלי הוא קיבל פחות הזדמנויות, אבל זה כי הוא לא ידע להתמודד עם מצבי הלחץ במשחק והחמיץ, וסבל מהקהל שהלחיץ אותו עוד יותר", הוא מסביר את העובדה שלא הביא את היכולת מהאימונים לדשא. "עכשיו בהכח הוא צבר דקות וביטחון, וגם התבגר ולמד להתמודד עם לחצים ולהיות קצת יותר רע על הדשא".
"הוא שחקן נדיר במחוזותינו, לצערי אין כבר חלוצי פיבוט ישראלים, והוא אולי האחרון בדורנו", משבח שייע פייגנבויים שגילה אותו והקפיץ אותו מרמת עמידר בליגה הארצית עד להפועל ת"א. "הוא סבל קצת מחוסר מזל ותהליך הגדילה שלו נעצר, אם הייתי ממשיך בהפועל ת"א הוא היה ממשיך איתי ומקבל הזדמנויות רבות, מה שהיה הופך אותו לאחד החלוצים הכי גדולים בארץ כבר לפני שנתיים או שלוש".
קצת סבלנות
צחי אילוז, שהיה במעמד דומה לברק בדש בתחילת העשור לאחר שהתגלה בגיל מאוחר ונתן עונה טובה במכבי נתניה ואז עבר להפועל חיפה, אך לא הצליח למנף את המומנטום והכישרון לקריירה בליגות הבכירות, יכול ללמד את בדש על שבריריות הקריירה של חלוצי רחבה. "הוא גבוה, חזק, יודע להחזיק כדור עם הגב לשער, כובש גם ברגל וגם בראש, באמת חיית רחבה אבל הוא צריך לדעת מה לעשות הלאה", מסביר אילוז, שכיום מככב בכדורגל החופים. "הוא חייב סבלנות. כשאורי מלמיליאן שהביא אותי לנתניה הוחלף בגילי לנדאו, לא הייתה לי את הסבלנות להוכיח את עצמי שוב והעדפתי לעבור להפועל חיפה שאובייקטיבית לא התאימה לי כי לא שיחקה עם חלוץ רחבה קלאסי".
"בליגה של 16 קבוצות כשיש פחות לחץ לרדת הוא יכול לעשות קריירה גדולה, אבל הוא חייב לחשוב קדימה ולא להתפתות רק לכסף. עדיף לו להרוויח 20 או 30 אלף דולר פחות אבל ללכת למקום שבו ישחק ויבוא לידי ביטוי", ממליץ אילוז. "זה טוב שהוא עובר לאשדוד כי היא קבוצה התקפית, אבל הוא צריך לוודא שהוא יהיה שם שחקן הרכב, אחרת שיעבור לקבוצה אחרת. שלא ילך אחרי כסף או פיתויים של הקבוצות הגדולות, עדיף לו להוכיח את עצמו קודם בדרג הביניים ולהשתדרג. למרות שהוא מתאים כמו כפפה ליד למכבי ת"א, הוא חייב להגיע לשם עם מעמד של שחקן מוביל אחרת הוא ייבלע וייעלם".
גם מוטי קקון החל את הקריירה בעיכוב קל עקב שירותו הצבאי, אבל הצליח למצב את עצמו כאחד מחלוצי הרחבה הטובים של ישראל. קקון, שאמנם פרט לגיחה קצרה למרידה הספרדית, בילה את כל הקריירה שלו בהפועל פ"ת, דווקא חושב שמעבר לקבוצה גדולה יכול להשתלם. "בקבוצה גדולה חלוצים באים יותר לידי ביטוי, הקבוצה תוקפת יותר ובדר"כ יש קשרים טובים יותר שמספקים כדורים. אני לא יודע אם מעבר שלי לקבוצה גדולה היה עוזר לי כשחקן, אבל זה בהחלט צעד חיובי שיכול לתרום לו מאוד. המעבר לאשדוד לא פחות טוב ממעבר להפועל ת"א או מכבי חיפה, כי גם הם תוקפים המון ושם יש את דוד רביבו, שהוא החלום הרטוב של כל חלוץ. אני בטוח שעם רביבו מאחוריו בדש שווה עוד 7-8 שערים בעונה".
עוד בוואלה!
כמעט שלם
"לא רק שברק לא בשיא הקריירה שלו, אלא שהוא עוד רחוק מאוד ממנו", סבור שירזי. "הוא יתן עוד הרבה שערים ואני חושב שאשדוד עשתה עסקה מצוינת. חשוב לזכור שהעונה בהכח היו הרבה משחקים שהוא לא פתח ולא שיחק, לכן המספרים הריאלים שלו גם העונה צריכים להיות גבוהים בחמישה או שישה שערים יותר".
"מבחינת נתונים יש לו הכל, והוא השתפר מאוד מהתקופה שלו אצלי", בטוח שייע. "הוא למד לנצל את ממדי הגוף שלו כדי להיות אגרסיבי והפך לחלוץ שלם, אבל אם הוא יצליח לאורך זמן זה תלוי רק בו. הוא חייב כל הזמן לרצות להשתפר. עכשיו, אחרי ששיפר את הפיזיות, הוא צריך לשפר את הזריזות שלו ואת קצב היציאה שלו מהמקום ואז באמת יהיה קשה לעצור אותו. הוא חייב לנצל את קפיצת המדרגה שיתן לו המעבר לאשדוד כדי לעשות קפיצת מדרגה בעצמו".