איך אומרים "שכונה" ברוסית?

"גביע הערוץ הראשון" במתכונתו החדשה נולד כתוצאה מהפריה בין התשוקה הרוסית-אוקראינית לשמש של הים התיכון לבין השאיפה הישראלית לצ'ק שמן. אשתקד, שחטיור דונייצק זכתה בו בקלות, אז השנה הוסיפו את מכבי חיפה והפועל ת"א כדי שיציע ג' ושער 5 יעשו יחסי ציבור גם למפעל של רומן אברמוביץ'. שיחה עם אוהדי דינמו קייב מעלה שישראל היא מדינה יקרה למחנות אימון, אבל לרוסים ולאוקראינים לא איכפת לשפוך פה כסף. ישראל הרי אטרקטיבית לבוסים היהודים. רוצים קבוצות מהבונדסליגה? חפשו בדובאי ובריביירה הטורקית.

כתבת נמרצת מחפשת סלבס ביציע ומזהה רק את יענקל'ה שחר ופיני זהבי. לך תסביר לה שהאח"מים הזרים אינם נזקקים לשירותים של רני רהב ואין להם דיבור צפוף עם סוכנות רוברטו. היא מתעניינת איפה אברמוביץ' ומבינה שכבודו יגיע בהמשך. הוודקה הרוסית זורקת את ההונדה הירוקה ממגרש הבית שלה ומעטרת כמעט כל פינה באיצטדיון. הכרוז גם מזמין, בעברית ורוסית כמובן, את הצופים לבחור את השחקן המצטיין ב-sms, אלא מה. 6500 מנומנמים מהווים תפאורה למשחק, ואוהדי דינמו מורגשים מעט יותר.

במחצית עולות כמה מעודדות חטובות לתחרות בעיטות מוזרה שהפרס בה הוא כצפוי בקבוק וודקה. דיילת אסרטיבית מונעת מהעיתונאים גישה למזנון במתחם ה-VIP ובירור קצר עם רועי דניאל, דובר מכבי חיפה, מעלה שהרוסים מארגנים את הטורניר ולכן מנהגי האירוח של מכבי חיפה אינם רלוונטיים. מאמן נבחרת אוקראינה, אולג בלוחין, נהנה מהסיגאר ביציע ולצידו אלכסיי מיכאליצ'נקו, כוכב ברית המועצות של סוף שנות ה-80, שתיקול אכזרי של רואי חדד במשחק ידידות (ההוא בו סירבו רוזנטל אוחנה ושלום תקוה לשחק בנבחרת בגלל פוליסת הביטוח) סילק אותו ממונדיאל 1990.

חדד הספיק גם לשחק עם רוני לוי, משה סיני וכל השאר באליפות של בני יהודה ב-1990. לוי מקבל עליה קרדיט בתוכניית המשחק, אבל אליפות 2004 נגרעת משום מה מהרקורד שלו כמאמן, כמו גם הגביעים ב-1995 ו-98' כשחקן. התוכנייה מכילה תרגום קלוקל מרוסית לעברית ("עונת שחקני ספרטק היתה מגוונת באירועים גם טובים וגם פחות טובים") ושגיאות כתיב למכביר("מדליית ערד").

בלוח התוצאות שכחו שדינמו השוותה בדקה ה-55 ועד לדקה ה-70 חיפה הובילה 0:1. והיה גם כדורגל של 22 שחקנים שרצו אחרי הכדור, ובעיקר שמרו על הרגליים. במחצית השנייה ערך רוני לוי חילופים בסיטונות, דמיאננקו האוקראיני לא חיקה אותו. התיקו נשמר עד לסיום, ואחרי המשחק התקשורת חזרה לעניינים החשובים באמת, כמו מה דעתו של מאור מליקסון על העונש של דוידוביץ'.