נסתפק בתיקו

סלאבן ביליץ' אולי מפזר חיוכים, אבל יש לו כאב ראש רציני מהמשחק היום בתל אביב. ההתמודדות נגד ישראל מדאיגה אותו והיא המבחן הגדול ביותר שלו עד כה כמאמן קרואטיה. כל מה שעשה עד עכשיו - בייחוד הניצחון הגדול על אנגליה - לא יהיה שווה דבר אם נבחרת המשבצות תפסיד היום בישראל.

ביליץ' ידוע כבחור עם מזל, הדברים מסתדרים לו. כך הוא היה כשחקן, כך כמאמן. למשל, הפציעות של נבחרת רוסיה ושל נבחרת אנגליה לפני המשחקים נגד קרואטיה בחודשיים האחרונים. אולם הפעם נראה שהמזל של קשטן גדול יותר, אולי בזכות כף היד הזאת שהוא סוחב בכיס. מכת הפציעות בנבחרת הקרואטית לקראת המשחק כואבת, ויחד עם ימי ההכנה המועטים מדי, ביליץ' יותר ממוטרד.

הפציעה של רפאיץ' שיבשה לו את הקישור, אבל העובדה שהשוער פליטקושה לא ישחק ומי שיעמוד בשער הוא השוער השני, ודראן רונייה, היא מכה שהוא באמת לא התכונן אליה בחלומותיו הגרועים ביותר. "פלטיקושה בטוח ייסע לישראל וישחק", אמר ביליץ' רק לפני 24 שעות, באופטימיות שהפכה לסימן ההיכר שלו. כרגיל, הוא היה בטוח שהכל יסתדר.

העובדה שרונייה ישחק - שוער נחות בהרבה מפליטקושה, שמעולם לא שיחק בנבחרת ושרק בשבת ספג שער מגוחך בליגה הטורקית אחרי שיצא 30 מטר משערו - יכולה להיות זאת שתשנה את המאזן במגרש. זו לא הגזמה. ביליץ' היה ממש נסער כשקיבל את הידיעה שפליטקושה לא מגיע והוא יודע שזו מכה רצינית לסיכויי הקרואטים.

המאמן אמנם מדבר על ניצחון, אבל לאור הפציעות, בייחוד של פליטקושה, הוא ללא ספק חותם על תיקו היום, גם אם לא יגיד זאת בקול רם. ההיסטוריה של נבחרת קרואטיה במוקדמות מראה שהסידור של ניצחון בבית ותיקו בחוץ, עובד בדרך כלל.

זה בדיוק מה שהיה עד היום בקמפיין הנוכחי, וזה בהחלט מה שקרואטיה תסתפק בו גם הערב.