בדרום אמריקה יש כאלו שאומרים שמאמן נבחרת צ'ילה, חורחה סמפאולי, מזכיר מאוד את מרסלו ביילסה, "אל לוקו" ("המשוגע") חוץ מהחלק של השיגעון. אז אומרים.
לפני כ-18 שנה, סמפאולי הדריך את קבוצת החובבים אתלטיקו בלגראנו דה ארקיטו מליגת חובבים באזור רוסאריו. באחד מהמשחקים, המאמן התחצף לשופט המשחק וזה החליט להרחיק אותו אל מחוץ לאצטדיון. מה עשה סמפאולי? טיפס על עץ סמוך לאצטדיון ובשאגות רמות המשיך לחלק הוראות לשחקנים.
צלם שנכח במשחק תיעד את המתרחש ויום לאחר מכן העיתון "לה קפיטל דה רוסאריו" פרסם תמונה של המאמן מנהל את המשחק מצמרת העץ. נשיא ניואל'ס אולד בויס דאז, אדוארדו חוסה לופס, ראה את התמונה בעיתון והתרשם עמוקות מהמחויבות של סמפאולי. אחרי שהמאמן הוליך את קבוצתו החובבנית לזכייה באליפות הליגה שלה בתום אותה עונה, לופס שידך אותו לקבוצת אתלטיקו ארחנטינו דה רוסאריו מליגת המשנה. בזכות הרבה נחישות וקצת מזל, "דון סמפה" עשה קפיצת מדרגה ראשונה. ראשונה ולא אחרונה.
עכשיו נחזור לביילסה.
מרסלו ביילסה שמונה למאמן נבחרת צ'ילה ב-2007, הנהיג בה כדורגל כל כך התקפי עד שלפעמים נראה היה שהוא גובל בחוסר אחריות. הצ'יליאנים התאהבו והארגנטינאי הפך לאליל. כש"אל לוקו" איים לעזוב אחרי שינויים בצמרת של ההתאחדות לכדורגל, אוהדים מקומיים פצחו בקמפיין להשארתו בעידודם של כלי התקשורת. הם לא היו מוכנים לוותר על האיש שהצעיד אותם לגביע העולמי ב-2010 וגם לא על הכדורגל ההתקפי ושיטת ה-3:3:1:3 הייחודית שלו. אבל ביילסה עזב בפברואר 2011 ולכולם היה ברור שעכשיו צריך למצוא מישהו שיזכיר אותו.
הפור נפל על קלאודיו בורגי. גם הוא מאמן ארגנטינאי מצליח ועוד כזה שהכיר את הכדורגל הצ'יליאני על בוריו בזכות העובדה ששיחק בקולו קולו המקומית ומאוחר יותר אימן אותה והוביל אותה לארבע אליפויות. "ביצ'י", כמו קודמו, שיחק בשיטה של שלושה בלמים ושלח כמות גדולה של שחקנים קדימה. צ'ילה הוסיפה להציג כדורגל התקפי ולעתים בלתי צפוי, אבל המאמן החדש הציג קו הגנה נסוג ובעיקר חסר את האפיל של ביילסה.
בשלושת המשחקים הראשונים במוקדמות הגביע העולמי 2014 צ'ילה הפסידה לארגנטינה ולאורוגוואי 4:1 ו-4:0 בהתאמה, וניצחה את פרו 2:4. תוצאות שאפיינו גם את ימיו של המאמן הקודם, אבל כשמאוחר יותר הגיעו שלושה הפסדים ברציפות, ההתאחדות הראתה למאמן את הדלת החוצה. בתקשורת המקומית כתבו אז: "לה רוחה צריכה להתחבר מחדש לזהות שניתנה לה על ידי ביילסה".
בורגי התברר כיורש לא מתאים ועכשיו בצ'ילה האובססיבית לביילסה ולכדורגל שלו חזרו לנקודת ההתחלה וחיפשו יורש עצר הולם. טטה מרטינו הוזכר כמועמד וניהל שיחות ראשוניות עם בכירים בהתאחדות, אבל לכל אנשי הכדורגל בצ'ילה היה ברור שרק אדם אחד צריך להיות מוכתר: חורחה סמפאולי.
חורחה סמפאולי בן ה-53 שיחק בנעוריו בניואל'ס אולד בויס, אבל פרש בגלל פציעות כשהיה בן 19. הוא פצח בקריירת אימון בקבוצות קטנות וכמו אוהדי הכדורגל בצ'ילה שנים מאוחר יותר, התאהב בעצמו בכדורגל של מאמן כדורגל ארגנטינאי הרפתקן ומצליח. "ביילסה הפך לדמות מיתית בעיני. הקשבתי לכל מילה שהוא אמר, בשלב מסוים הפכתי לאובססיבי אליו", סיפר פעם.
ב-2002, כשהוא כבר בן 42, דון סמפה קיבל הזדמנות ראשונה בקבוצה מליגה ראשונה - חואן אאוריץ' הפרואנית. אחרי שנים נוספות כמאמן בפרו, צ'ילה ואקוודור, סמפאולי נחת ב-2011 באוניברסידד דה צ'ילה והפך לסיפור הצלחה אדיר ונדיר. ה-LA U הציגו כדורגל התקפי ושוטף, זכו בשלוש אליפויות רצופות (שתיים אפרטורה ואחת קלאוסורה) וב-2011 דרסו יריבות מברזיל וארגנטינה, ניצחו בכל משחקי הבית ולא הפסידו אפילו פעם אחת בדרך לזכייה בקופה סודאמריקנה (המפעל הדרום אמריקאי המקביל לליגה האירופית).
כשאוניברסידד וסמפאולי הגיעו לריו דה ז'נרו למשחק נגד ואסקו דה גאמה בחצי הגמר, בעיתון הברזילאי "גלובו אספורטה" תיארו את הקבוצה הצ'יליאנית כ"ברצלונה של דרום אמריקה" ונימקו: "אוניברסידד דה צ'ילה משחקת את הכדורגל שהכי מזכיר את ברצלונה. הכדור תמיד נמצא על הקרקע, השחקנים לוחצים גבוה, המשחק שלהם דינמי והסגנון הוא של מסירות קצרות ושימוש בשלושה חלוצים".
גם העיתונאי והסופר המוערך ג'ונתן ווילסון, שמרבה לעסוק בטקטיקה של הכדורגל ובהתפתחות שלה לאורך השנים, הזכיר את הקבוצה הצ'יליאנית ואת זו הקטלאנית באותה נשימה: "שתיים מהקבוצות המצליחות ביותר בעולם ב-2011 היו ברצלונה ואוניברסידד דה צ'ילה. שתיהן לוחצות גבוה, מציגות כדורגל התקפי ולעתים קרובות משחקות עם שלושה שחקנים בחלק האחורי".
בעזרת שימוש בשיטת 3:3:1:3 - עם שלושה חלוצים ופליימייקר מאחוריהם בזכות לחץ בלתי פוסק על היריבות בחלק המגרש שלהן, עם הפיכת האינטנסיביות והדינמיות לקדושות, אוניברסידד דה צ'ילה של דון סמפה הביסה יריבות מרחבי היבשת, רשמה בשלב מסוים רצף של 36 משחקים ללא הפסד ובעיקר הציתה מחדש את הדמיון של אוהדי הכדורגל בצ'ילה. טים ויקרי שמסקר את הכדורגל הדרום אמריקאי עבור BBC, הסביר מדוע: "הסגנון של סמאפולי לקוח היישר מהתנ"ך של מרסלו ביילסה, בן ארצו אותו הוא מחשיב למורו הרוחני".
אחרי שקלאודיו בורגי נשלח לביתו למרות שעדיין נהנה מתמיכת רוב השחקנים, חורחה סמפאולי מונה במקומו ובצ'ילה העיזו לחלום בקול רם על שחזור ימיו של ביילסה. המאמן החדש שבמהלך משחקים צועד בתזזיתיות על הקווים ונראה כאילו הוא מתכוון לפרוץ למגרש בכל רגע הראה נחישות אדירה גם מחוץ לכר הדשא.
הוא המריא לאירופה לסבבים של שיחות עם ארתורו וידאל, אלכסיס סאנצ'ס ואחרים, צפה בכולם תוך הסקת מסקנות ואף הצליח במקום שבו ביילסה ואפילו נשיאת צ'ילה לשעבר מישל בצ'לט נכשלו החזרת דויד פיסארו, "אל פנטססיטה", למדים הלאומיים אחרי שפרש מהנבחרת ב-2005.
הקדנציה של סמפאולי אמנם נפתחה עם הפסד 1:0 בפרו, אבל ארבעה ימים לאחר מכן צ'ילה גברה על אורוגוואי 0:2 בסנטיאגו ובשני המשחקים הבאים, נגד פרגוואי ובוליביה, היא אגרה שש נקודות נוספות תוך שהיא מציגה כדורגל אינטנסיבי ומלהיב.
המאזן של סמפאולי בשמונה משחקים כמאמן צ'ילה (ידידות ורשמיים) עומד על שישה ניצחונות, תיקו והפסד. יחס השערים במשחקים הללו: 6:20 ובכולם לה רוחה הציגה את הכדורגל היחיד שהאוהדים שלה מסוגלים לסבול היום: התקפי, הרפתקני, לפעמים חסר אחריות, אבל תמיד מרתק.
לפני כמה חודשים עוד נראה היה שצ'ילה תיאבק על המקום החמישי בלבד בבית מוקדמות הגביע העולמי - זה שמוביל למפגש פלייאוף עם נבחרת אסייתית - אבל עכשיו נדמה שהסגל שוב ממצה את הפוטנציאל שלו ושהכדורגל של ביילסה חזר, רק תחת מאמן ארגנטינאי אחר שאולי יתברר להיות לא פחות טוב ממורו הרוחני. כ-18 שנה אחרי שטיפס על עץ מחוץ לאצטדיון רעוע באזור רוסאריו, הגיע הזמן שחורחה סמפאולי יטפס לגביע העולמי.
