וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גם זו דרך להילחם בגזענות

אמו של פאטי מילס סבלה מגזענות נגד אבוריג'ינים באוסטרליה, השחקן שם הכל בצד והוליך את הנבחרת לניצחון. בלוג הכדורסל האולימפי מסביר את ההבדל בין כרמלו אנתוני ללברון

במובנים רבים, ניצחונה הצמוד של ארצות הברית 94:99 על ליטא הוא חדשות רעות עבור שאר הנבחרות אשר מפנטזות לעקוץ אותה בדרך למדליה. ארצות הברית ניצחה בקלילות את שלושת משחקיה הראשונים בלונדון. אחד מהניצחונות הללו הושג על סגנית אלופת אירופה, צרפת, כשהתבוסה שהנחילו בברצלונה לאלופת אירופה ספרד כמה ימים לפני פתיחת המשחקים, תרמו לתחושה כי אין, בסופו של דבר, מי שיכול עליהם. לכן, הפייט שקיבלה מליטא הוא בדיוק השעון המעורר שארצות הברית הייתה זקוקה לו, רגע לפני שלבי ההכרעה בהם אין דרך חזרה.

שחקן נבחרת ארצות הברית קובי בריאנט. רויטרס
שעון מעורר שרבות מהיריבות היו מעדיפות לא לשמוע. קובי בריאנט והאמריקאים קיבלו קריאת השכמה/רויטרס

מי שנראה מצוין במדי הנבחרת הוא שוב כרמלו אנתוני, שמוליך את האמריקאים בנקודות (20.5 בממוצע למשחק) וקולע באחוזים דמיוניים (65% לשתיים, 63.5% לשלוש), כל זאת ב-16.5 דקות למשחק. כל אלו, לצד מפגן הקליעה האדיר שלו מול ניגריה, העניקו תזכורת להיותו כישרון כדורסל מדופלם, אך בה בעת, מתחת לפני השטח, הדגישה בעדינות את הקריירה המוחמצת של אנתוני עד כה, עבור מי שעוקב אחר ביצועיו ב-NBA. נבחרת ארצות הברית, כבר מאולימפיאדת אתונה 2004, אז לבש את מדיה לראשונה, מחביאה היטב את חסרונותיו האקוטיים של הפורוורד: אנתוני, כפי שהוכח לא פעם ב-NBA, טרם למד כיצד לרתום את כישרון הכדורסל הנדיר שניחן בו לטובת הצלחה קבוצתית גדולה, או על מנת לגרום לקבוצות שלו לבצע קפיצת מדרגה משמעותית. הוא לא הפך למנהיג. לא גיוון את המשחק שלו והשתפר באלמנטים נוספים למעט קליעה. על כך המשתמע מכך, אנתוני טרם ביצע את מה שדרוש בכדי להפוך למה שהאמריקאים מכנים פרנצ'ייז פלייר - שחקן שסביבו ניתן לבנות קבוצה מוצלחת לאורך שנים.

זו בדיוק גם הסיבה בגינה הוא פורח בנבחרת מכל פעם מחדש. לצד הכוכבים הגדולים שמקיפים אותו מכל עבר, אין צורך בו כמנהיג או כשחקן שעל כתפיו מונחת האחריות כולה, כפי שנדרש ממנו בניו יורק ניקס והניסיון לא עלה יפה (אגב, גם בעונה המוצלחת ביותר של אנת'וני בדנבר, נטל המנהיגות הונח על כתפיו של צ'ונסי בילאפס). בסיטואציה הנוכחית, כל מה שעליו לעשות הוא לקלוע, לקלוע ואם אפשר, שוב לקלוע. קל לו יותר לבלוט כאשר המעמסה עליו קטנה יחסית. זאת ועוד, שאנתוני הוא שחקן שמתאים במיוחד לכדורסל הבינלאומי, או האירופאי: כאשר הוא מתופקד על ידי מייק ששבסקי בעמדת הפאוור פורוורד, עמדה הזרה לו בדרך כלל ב-NBA, הוא מספיק חזק בכדי להתמודד עם מספרי הארבע האירופאים ומצד שני מהווה סיוט מצ' אפ בגלל יכולותיו המגוונות בהתקפה והאתלטיות שלו למול יריביו.

"צריך רק לראות מה קרה בעונה שאחרי הפעם האחרונה ששיחקתי בנבחרת, באולימפיאדת בייג'ינג", אמר אנתוני כמה ימים לפני הנסיעה ללונדון, "ב-2009, הייתה לי את העונה הכי טובה בדנבר והגענו עד לגמר המערב. הרגשתי מצוין מבחינה פיסית ופסיכולוגית. זה משהו שאני לוקח איתי לעונה בכל פעם שאני משחק עם הנבחרת".

על אף כל זאת, הסיומת של המשחק מול ליטא הייתה אינדיקטור די טוב לזהותו של המנהיג האמיתי של הנבחרת הנוכחית, כזה שבניגוד לאנתוני עשה כבר מזמן את הטרנספורמציה הנדרשת. ארבע דקות לסיום, ביתרון נקודה אחת בלבד, נכנס לברון ג'יימס לעניינים ולקח אחריות. עם תשע נקודות רצופות, קינג ג'יימס סגר את הסיפור, במבחן הראשון של ארצות הברית במאני-טיים. היה זה סימן לבאות: ככל שהטורניר הולך ומתקדם ומגיע כעת לשלבי ההכרעה, ג'יימס ייקח על עצמו יותר ויותר. גם קובי בריאנט, שמשחק עד כה בהילוך ראשון, יהיה שם הרבה יותר דומיננטי לכשמייק ששבסקי יצטרך אותו, בדיוק כפי שקרה בגמר בבייג'ינג 2008. צפו פגיעה.

שחקני נבחרת ארצות הברית לברון ג'יימס, כרמלו אנתוני. רויטרס
אחד שהפך למנהיג, אחד שלעולם כנראה כבר לא יהיה מנהיג. כרמלו ולברון/רויטרס

האיש שנושא עימו שלושה דגלים

ביום חמישי, קבע אנתוני שיא נקודות לשחקן במשחק בודד באולימפיאדה עבור שחקן אמריקאי, כשקלע 37 נקודות מול ניגריה, אך כבר לאחר יומיים נרשמה תצוגה מרשימה יותר בלונדון. הרכז הסילוני של נבחרת אוסטרליה, פאטי מילס, הוציא את נבחרתו מפיגור במחצית מול בריטניה למחצית שנייה בה ניצחה ב-41 נקודות, בדרך ל-75:106 שהבטיח את עלייתם של האוזיס לשלב רבע הגמר. ההתעלות הגדולה של מילס בן ה-23 נגמרה ב-39 נקודות. אולם אם השיא ששבר מחדש מילס הוא קוריוז נחמד, קורות חייו והמסע שעבר בדרך למדי אוסטרליה הם הסיפור הגדול באמת.

הרי מילס, נצר למשפחה אבוריג'ינית ובן העם היחיד אשר משחק בנבחרת הנוכחית, נושא עימו מטען רגשי רב עצמה כלפי המדינה אותה הוא בעצמו מייצג כעת: אימו, איבוני, נפלה קורבן לעוולה המזעזעת והגזענית ביותר שעוללו הלבנים השולטים באוסטרליה לאבוריג'ינים, עת הורתה הכנסייה וממשלת אוסטרליה להוציא ילדים אשר צבע עורם היה כהה מבתי הוריהם לטובת חינוך "נאור יותר" בכנסיות כור ההיתוך הלבן, מתחילת המאה ה-20 ועד שנת 1972. איבוני, שהוצאה מביתה בגיל שנתיים וחצי יחד עם כל אחיה, הפכה בהתבגרותה לפעילה חברתית למען האוכלוסייה האבוריג'ינית, שאף הייתה ממובילות המאבק להתנצלות מצד השלטון האוסטרלי, ממנו נולד לבסוף "יום ההתנצלות", בו מציינים במדינה את העוולות שנעשו למיעוט השחור. יחד עם אביו של מילס, אבוריג'יני תושב האיים של מצר טורס באוסטרליה, הקימה איבוני מועדון כדורסל בבירה קנברה, עבור ילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, בדרך כלל אבוריג'ינים.

למילס, שעשה את צעדיו הראשונים ככדורסלן באותו מועדון, הייתה דמות נוספת לחיקוי: דודו, דני מורסאו, היה הכדורסלן האבוריג'יני הראשון שלבש את המדים הלאומיים של אוסטרליה, אי שם בשנות ה-80. לפני המשחקים בלונדון, מילס חשף בראיון כי בצעירותו היה קורבן להטרדות חוזרות ונשנות על רקע גזעי. "להגיד שהגזענות לא הייתה מורגשת עבורי יהיה שקר. בצעירותי, נאמרו לי כל מיני דברים, מעליבים יותר או מעליבים פחות, על המגרש ומחוצה לו, אבל לא נתתי לזה לנצח אותי והגבתי על המגרש. אני רוצה להיות מודל לחיקוי. אני מגיע ללונדון כמישהו שמייצג את אוסטרליה, אבל מרגיש כמי שנושא גם שני דגלים באופן מטאפורי. אחד של הקהילה האבוריג'ינית באוסטרליה והשני של תושבי האיים של מצר טורס (שם גדל אביו)".

אוסטרליה עשויה לסיים בקרוב את הופעותיה בלונדון, אם תעלה כפי שמסתמן מהמקום הרביעי ותפגוש את ארצות הברית ברבע הגמר. מילס עשוי לפרוץ בעונה הקרובה במדי סן אנטוניו ספרס, תחת מאמנו בנבחרת ברט בראון, שהמליץ להחתימו בספרס שם הוא עובד כעוזרו של גרג פופוביץ'. כך או אחרת, רגע לפני שיעזוב את לונדון, זה הזמן לספר את סיפורו.

פאטי מילס, שחקן נבחרת אוסטרליה. GettyImages
סלל את הדרך לאבוריג'ינים. מילס/GettyImages

לאן היום?

ספרד- ברזיל (22:00)

לרבע אחד ספרד נראתה כמו שהיא צריכה להיראות. הרבע הראשון שלה מול רוסיה שלשום היה הטוב ביותר שלה מזה זמן רב. היא חטפה, רצה, השיגה נקודות קלים והפעילה את הגבוהים שלה כראוי. אלא שאז שוב צצו הבעיות שמלוות אותה עוד ממשחקי ההכנה. ראשית, ספרד מתקשה למצוא את האיזונים הנכונים בין שחקני הפנים והחוץ שלה. בעוד שהגבוהים שלה יכולים להוות בקלות את הקו הקדמי הטוב בטורניר, שחקני החוץ לא בכושר. קלדרון, פרננדס ויול אינם יציבים וכמובן, איך לא, חואן קרלוס נבארו סוחב פציעה ועקב כך נמצא בכושר לקוי.

ספרד נראית כמי שטרם החליטה מה היא רוצה מעצמה. מצד אחד, היא רוצה לרוץ ומנסה לנצל את היתרון האתלטי של הגארדים המהירים שלה. מצד שני, עיקר כוחה בשלב זה הוא בפנים. בשל כך, נוצר מעין יצור כלאיים לא ברור. ספרד מתקשה להכתיב קצב משחק משלה במשחקים וכרגע מסתמכת בעיקר על הכישרון הנעלה שלה ביחס לשאר הנבחרות. עם התוצאות וההישגים שהביא סרג'יו סקאריולו לנבחרת קשה להתווכח, אך נדמה כי מאז הגיע לספרד ב-2009, הוא הנחיל כדורסל חסר מעוף וברק, בהשוואה לכדורסל שהציג כמעט אותו סגל תחת פפו הרננדס ואאיטו רנסס.

נותר רק לקוות שמשחקה הערב מול ברזיל, בקרב על המקום השני בבית ב', לא יהפוך לאחת החרפות הגדולות בלונדון. בספרד ובברזיל עסקו ביממה האחרונה בשאלת מוסרית כבדת משקל: האם לוותר מראש על המשחק, בכדי לסיים במקום השלישי ובכך להימנע ממפגש פוטנציאלי מול ארצות הברית עד הגמר? לאחר ההפסד לרוסיה, שעשוי להעניק לנבחרת של דיוויד בלאט את המקום הראשון בבית, בספרד רבים מאמינים כי לא נותרה ברירה אלא לתת לברזילאים את המשחק במתנה, גם אם הרוח הספורטיבית תיפגע וכוכבית תוצמד בדברי הימים למדליה, אם וכאשר תושג כזו בסופו של טורניר.

היום בלונדון: ארה"ב-ארגנטינה, ספרד-ברזיל

אולימפיאדה לונדון 2012 בוואלה!

שחקן נבחרת ספרד מארק גאסול מאוכזב. Eric Gay, AP
יתנו את המשחק במתנה? יש סברות לא מעטות שכן. מארק גאסול והספרדים מאוכזבים מההפסד לרוסיה/AP, Eric Gay

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully