וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

במסגרת התיקון הראשון לחוקה

גיל קדרון

1.10.2006 / 13:17

חופש הביטוי מעוגן בחוקה האמריקאית, וב-NBA משתמשים בו כמה שאפשר. קבלו עשרה סכסוכים נפיצים. בלי סליחות, כתבה שלישית

החוקה האמריקאית המהוללת נפתחת, כמה מפתיע, בתיקון הראשון, בו מעוגן קודם כל חופש הביטוי, נשמתה של כל דמוקרטיה. שחקני, מאמני ומנהלי ה-NBA אוהבים לעשות שימוש בחירות הזו כמה שרק אפשר, בעודם מביעים את דעתם, לעתים איש על רעהו, ולעתים איש על יריבו/אויבו. לרגל יום הכיפורים, ליקטנו עבורכם כאן בוואלה! ספורט עשרה סכסוכים עסיסיים במיוחד מההווה והעבר, ללא סדר מיוחד. אנחנו מקווים שתסלחו לנו.

ג'ורדן נגד איזיאה

תחזרו אחורה למשחק האולסטאר של 1985. מייקל ג'ורדן היה אחד הרוקיס הבודדים בהיסטוריה שנבחר לשתף פעולה עם הכוכבים באירוע היוקרתי, אבל הכוכבות הזוהרת שלו, השחצנות שלו, החוזה הגדול שלו (במונחים של אז) עם חברת ההנעלה נייקי - כל אלו עיצבנו כמה מהשחקנים הוותיקים יותר. השמועות מספרות שאיזיאה תומאס מהפיסטונס אירגן את חבריו מהמזרח שלא ישתפו את הילד החוצפן במשחק. העלבון של MJ מ"ההקפאה", כפי שקראו לה, נצרב היטב לשנים רבות, וחזר לכותרות כמה שנים לאחר מכן, כאשר הפיסטונס של זיק הדיחו את הבולס של מייקל שלושה פלייאופים ברציפות.

הנקמה הראשונה של אלוהים הגיעה בגמר המזרח של 1991, אז טיאטאה שיקגו את האלופה היוצאת מדטרויט בארבעה משחקים חלקים, בדרכה לאליפות הראשונה. האירוע הזכור ביותר מהסדרה הזו הגיע בשניות האחרונות של המשחק הרביעי בדטרויט, אז הוליך תומאס את חבריו לחדרי ההלבשה לפני תום המשחק, ובכך מנע את לחיצת הידיים הנהוגה במצבים כאלו (פעולה עליה הספיק להביע צער מאז). אחר כך הורכבה נבחרת החלומות המקורית (והיחידה בעצם), וג'ורדן הבהיר שאם רוצים שישחק בברצלונה, אז איזיאה בחוץ. הנקמה הושלמה. ג'ון סטוקטון תפס את מקומו של כוכב דטרויט בסגל, ושילם על כך מיד ב-44 נקודות על הראש מידי זיק במשחק הראשון בין השניים לאחר הזימונים. בסיום המשחק הכריז תומאס כי מקומו בנבחרת החלומות.

עשור מאוחר יותר אימן איזיאה את ג'ורדן במסגרת משחק האולסטאר האחרון בקריירה של מייקל, ולא התבייש להורות למסור את הכדור ליריבו לשעבר בכל אחד מהמהלכים האחרונים.

ג'ורג' קארל נגד קניון מרטין

ג'ורג' קארל ידוע בתור איש אקסצנטרי ובעייתי, אבל עם זאת מאמן שיודע להסתדר איכשהו עם שחקניו, בייחוד המשוגעים מביניהם. אבל התכונה האחרונה לא כל כך באה לידי ביטוי בתום העונה שעברה בדנבר. עונה אומללה, בה פציעות הגבילו אותו ל-56 משחקים, הסתיימה בשורה של ייבושים ארוכים על הספסל שהובילו את קניון מרטין לתקוף את מאמנו בקללות במהלך המשחק השני בסדרת הסיבוב הראשון מול הקליפרס. חיש קל השעו אותו הנאגטס,והפורוורד החל לככב במדורי השמועות שבועות ארוכים.

"הוא לא אהב את הצורה שבה הוא שיחק, לא אהב את הצורה שבה אימנתי אותו, ולא אהב את הצורה שבה הקבוצה כולה תיפקדה", הסביר קארל האמפתי. "כשכל זה קורה, אז מישהו הולך להיות כועס".

רק נזכיר למי שהספיק לשכוח שלמרטין יש עבר של שחקן פרוע וחסר שליטה, אולם בעונות האחרונות הוא שינה את התנהגותו והפסיק לעשות בעיות. הניתוח הפסיכולוגי בשקל ורבע טוען כי בילדותו היה ילד שמן שסבל מאינספור התנכלויות של בריונים שכונתיים, וזה מה שהפך אותו לגבר כל כך אגרסיבי, עכשיו כשהוא אחד האנשים החזקים בארה"ב.

הדיווחים מארה"ב סיפרו שהמדיניות של קארל היא שמי שלא מתאמן - לא משחק. או לפחות לא משחק הרבה. מכיוון שמרטין לא יכול היה מבחינה בריאותית גם להתאמן וגם לשחק, הוא נאלץ לוותר על האימונים. הקואץ', בתגובה, ויתר עליו במשחקים. השניים לא החליפו מילה במשך ימים ארוכים, ורק לאחרונה, לאחר שהתברר שאף אחד לא רוצה את המיליונים ואת הברכיים שבאים יחד עם החבילה ששמה קיימארט, הם השכילו לשים את התקרית מאחוריהם.

לארי בראון נגד סטפון מארבורי

- "השחקנים לא מקשיבים להוראות שלי". בראון על חניכיו בניו יורק ניקס.

- "אנחנו לא מבינים מה המאמן רוצה מאיתנו". מארבורי מגיב לטענות בראון.

- "מעולם לא עזבתי קבוצה במצב גרוע יותר מזה שהייתה ביום שבו הגעתי. עכשיו תשוו את הרקורד שלי לזה של השחקן שמדבר נגדי". בראון משחיז סכינים.

- "עכשיו זה כבר אישי. זה הגיע לשלב שהוא מניח את הקריירה בת 30 השנה שלו אל מול הקריירה בת 10 השנים שלי, מה שמעיד על חוסר ביטחון. אני יודע מי אני בתור אדם, ואני יודע שמה חשוב כרגע לאנשים בניו יורק הוא לא מה קואץ' עשה בעבר, אלא מה קורה בהווה. כולם אומרים שהוא מאמן גדול, אז אנחנו אמורים להיות יותר טובים ממה שאנחנו, אבל אנחנו לא". מארבורי ממשיך את הפינג פונג.

- "אתה אומר שאתה הרכז הכי טוב בליגה, אבל הקבוצה במאזן 45:17. כן, זו אשמת המאמן". בראון מגייס את ההכרזה המפורסמת והאומללה של סטארבורי כדי להכניס לו שוב.

- "הוא תמיד חוצה את הגבול, זה לא חדש. לכל מאמן יש שיטה, והשיטה שלו היא לטפל בדברים דרך התקשורת במקום לדבר איתך בארבע עיניים. וגם אם הוא יושב איתך לשיחה, אתה יודע שיש סיכוי שהדברים האלה יודלפו החוצה. אמא שלי לימדה אותי שכשמישהו מרביץ לך צריך להרביץ חזרה". שוב סטפון.

- "אני לא מבין למה אתה משחק בספורט קבוצתי ולא מעניין אותך לשפר את חבריך ולעזור לקבוצה לנצח. מעולם לא נתתי למישהו יותר חופש פעולה, וכבר הגעתי לגמר המזרח עם הייווד וורקמן (באינדיאנה, ג"ק) ולגמר ה-NBA עם אריק סנואו (בפילדלפיה, ג"ק), אחרי שהיה רכז רביעי בסיאטל". בראון בטיעון מנצח.

קובי נגד שאקיל

קובי ושאקיל אף פעם לא אהבו אחד את השני, מה שלא הפריע להם לזכות בשלוש אליפויות רצופות בין 2000 ל-2002. בעצם, מערכת השיא שלהם הייתה בשיאה דווקא בעונת 2002/3, אז לא העפילו לגמר ה-NBA בפעם היחידה בעידן אוניל-בריאנט-ג'קסון.

שאקיל החמיץ לא מעט משחקים באותה עונה, רבים מהם בגלל ניתוח שעבר לקראת תחילת מחנה האימונים במקום בקיץ. "נפצעתי בזמן שעבדתי בעבודה שלי, אז אני חושב שאני צריך להחלים על חשבון הזמן בעבודה שלי", טען אוניל.

בפתיחת עונת הגלקטיקוס עם גארי פייטון וקארל מלון קובי נעדר מאימונים רבים בגלל הבעיות המשפטיות שלו (משפט האונס בקולורדו) והניתוח בברך ממנו טרם החלים. בכל פעם כשנשאל הדיזל איך זה מרגיש כשלא כל הקבוצה במקום, הוא ענה "כל הקבוצה דווקא כן כאן".

הכל התפוצץ לאחר המונולוג הזה של קובי: "שאקיל תמיד מגיע למחנה האימונים שמן ולא בכושר... הוא מתעצבן כאשר רופאי הקבוצה לא עשה אובר דרמטיזציה לפציעות שלו כדי שיהיה לו תירוץ מדוע הוא לא בכושר... מנהיגים לא מתחננים להארכת חוזה ולא מנהלים מו"מ דרך התקשורת על 30 מיליון לעונה בזמן שיש לנו שני הול אוף פיימרים שמשחקים כאן כמעט בחינם. מנהיג לא דורש את הכדור בכל התקפה... ולא מאיים לא לעשות הגנה או לקחת ריבאונד אם לא נמסור לו שוב ושוב... אם אעזוב בתום העונה זה יהיה בעיקר בגלל האנוכיות, הקנאה והילדותיות של שאק... חוסר המקצוענות שלו פגע בנו בעונה שעברה... כל כך הרבה אנשים התקשרו אליי [כדי לתמוך בתקופת התפוצצות פרשת האונס - ג.ק.], שחקנים ומאמנים מהקבוצה, שחקנים מקבוצות אחרות, ג'ורדן, טייגר וודס. אבל מהאח-הגדול-שלי-לכאורה לא שמעתי מילה". אכן, מילים קשות.

בסיום העונה הועבר אוניל בטרייד למיאמי, ומשם החל לשלוח חצים משוננים לכיוונו של חברו הטוב, לו קרא "ליצן" ו-"punk". מאוחר יותר התברר כי במהלך החקירה המשטרתית של המשטרה את בריאנט הוא החליט שזה הזמן לנדב מידע על אוניל, שנוהג, לטענתו של מספר 8, לשלם מיליון דולר לנשים איתן הוא שוכב ומאיימות לפנות לתקשורת.

בהמשך היו הערות הקורבט וקיר הלבנים, הקנטות במסווה של מחמאות לדווין וויד (שראוי כמובן לכל המחמאות שהוא מקבל), ועוד כמה קטנות שנשלחו בעיקר ממיאמי ללוס אנג'לס. הכל נגמר במשחק בעונה שעברה בין הלייקרס להיט, אז ניגש האיש הגדול לקובי, איחל לו מזל טוב על לידת בתו, והשניים התחבקו במרכז הפרקט לקול תשואות הקהל.

לארי בירד נגד איזיאה תומאס, דניס רודמן, ביל ליימביר

היריבות בין הסלטיקס לפיסטונס הייתה עזה, ושתי הקבוצות נפגשו חמש פעמים בין השנים 1985-1991, עם שלושה ניצחונות לדטרויט ושניים לבוסטון. הבד בויס היו חבורה אלימה בטירוף, ובמשחק 4 של גמר המזרח לעונת 1987 החליפו בירד וליימביר הרד-נק אגרופים אחד לפרצופו של השני, טרם הורחקו. במשחק הבא חטף בירד מסירה של תומאס מהחוץ, כשהפיסטונס מוליכים שתי שניות לסיום. הציפור מסר מיד לדניס ג'ונסון, הירוקים ניצחו את המשחק. אחרי שחלפו על פני הילדים הרעים הם הפסידו בגמר ללייקרס.

אחר כך הגיעה ההערה של רודמן ש"אילו בירד היה שחור, לא היו חושבים שהוא שחקן עד כדי כך טוב", והתמיכה המיידית שקיבל המופרע מהפיסטונס מאיזיאה, שאף פעם לא אהב את ההיק מאינדיאנה. הפרק האחרון של הספר הזה נכתב כאשר בירד מונה לנשיא הפייסרס, והמהלך השני שלו, אחרי החתמת ג'רמיין אוניל על חוזה ארוך טווח, היה לפטר את יריבו משכבר הימים ואיש אמונו של אוניל, תומאס.

סכסוכים נוספים

דייויד שטרן נגד מארק קיובן

מאז קנה את הבעלות על המאבריקס בינואר 2000, קיובן הספיק לקבל קנסות בסך של 1.5 מיליון דולר מהליגה, בין אם בגלל דברים שאמר, בין אם בגלל דברים שכתב, ובין אם בגלל דברים שצעק. קיובן פשוט אוהב יותר מכל דבר אחר להתבכיין על השיפוט, ושטרן דואג שלו תהיה המילה האחרונה.

דייויד שטרן נגד ראשיד וואלאס

שיד הוא בעצם ילד הפוסטר של תרבות ההיפ הופ ב-NBA, ממנה חוששים לבנים רבים כל כך. הוא בעל היסטוריה של אלימות פיזית ומילולית, לא מתחנף לתקשורת, ובגדול עושה מה בראש שלו. פעם הוא האשים את הקומיש בניהול ליגה בה מתקיים סחר עבדים (במהות, לא במשכורות), וכך הוא הקים על עצמו את כל אמצעי התקשורת, וגם סידר לעצמו קנס נאה.

ברוס בואן נגד ריי אלן ו-וינס קרטר ושאר העולם

כל שחקני ומאמני הליגה שלא מקבלים משכורת מסן אנטוניו חושבים שבואן הוא שחקן מלוכלך, שעושה עבירות קשות במכוון, ומנסה לפצוע את יריביו.

סקוטי פיפן - טוני קוקוץ'

פיפן שנא את הג'נרל מנג'ר ג'רי קראוס, וקראוס היה מאוהב בקוקוץ', כתוצאה מכך פיפן שנא את קוקוץ', עוד לפני שהוא הגיע ל-NBA. השיא היה בסוף משחק מספר 3 בסדרת הפלייאוף של 1994 מול הניקס, כשג'קסון בחר לתת את הזריקה האחרונה לקרואטי, ופיפן בתגובה לא חזר למשחק. טוני, כזכור, קבר את הסל הניצחון עם הבאזר.

אלונזו מורנינג לארי ג'ונסון

השניים שיתפו פעם פעולה בשארלוט הורנטס ז"ל, אבל מעולם לא אהבו אחד את השני, כשהם עברו למיאמי ולניו יורק, בהתאמה, העוינות הפכה גדולה בהרבה. בסוף משחק פלייאוף בין הקבוצות שלח אלונזו סנוקרת לפניו של LJ, והורחק. זה עלה למיאמי בסדרה, אבל זו לא התנצל ואמר: "לפעמים מגיעים רגעים בהם פשוט צריך לעשות משהו. הוא דיבר ודיבר, והתאפקתי כל הזמן הזה, עד שלא יכולתי יותר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully