פצצת עומק

צוות כיבוי השריפות, בראשותו של רב-טפסר מוני פנאן, החל זה מכבר בתהליכי ההכנה המורכבים לקראת העונה הקרובה במכבי ת"א. זהותם של שלושת שחקני החיזוק שייכנסו לנעליהם של וויל סולומון, אנתוני פארקר ומייסיאו באסטון עדיין לא ידועה, יותם הלפרין עוד מחכה לצלצול הגואל שיסדר לו ג'וב ב-NBA וטל בורשטיין עודנו מצוי במשא ומתן, אך אם לא יקרה דבר בלתי צפוי, תציג מכבי בעונה הבאה את אחד הסגלים העמוקים בתולדותיה (שיכלול, מלבד הלפרין, בורשטיין ושלושת הזרים גם את דרק שארפ, ליאור אליהו, סימאס יסאיטיס, ג'יימי ארנולד, שרון ששון, ניקולה וויצ'יץ' ויניב גרין). יש שיאמרו שמדובר בסגל חלומות עליו חולם כל מאמן. יש שיטענו שמדובר בשחזור מדאיג של קונספציית הגלאקטיקוס מהכדורגל, שנחלה כישלון קולוסאלי. כך או אחרת, סגל מעובה הכולל 12 שחקנים בכירים, יודעים פנאן וחבריו, מועד להתלקחות כמו היערות של קרן קיימת באזור הגליל בימים אלה.

למה? בראש ובראשונה ענייני אגו, כמובן. כי יניב גרין נמצא בדיכאון קליני כמעט, נוכח הקריירה ההולכת ונשחקת שלו; משום ששרון ששון מצפה לדקות משחק רבות, לאור העונה הראשונה המוצלחת יחסית במכבי. ששון אינו דמות כריזמטית, אך הוא ודאי מצפה להמשיך ולשמש כשחקן מפתח; בגלל שליאור אליהו ידרוש גם הוא לקבל נתח, נוכח העובדה שאנשי היוסטון רוקטס, שבחרו בו בדראפט האחרון, יעקבו באדיקות אחר דקות המשחק והמספרים שיעמיד; משום שיותם הלפרין, בעברו ילד רגיש ומופנם, הפך לתוקפני משהו בכל הקשור לזמן משחק, ודואג להזכיר בכל ראיון כי הוא "לא חוזר למכבי כדי לשבת על הספסל"; מאחר שסימאס יסאיטיס לא מקבל כ-600 אלף דולר כדי לתפוס את מקומו של אסף דותן; כי דרק שארפ האסרטיבי אינו מוכן להתקפל בפני אף אחד, והחוזה החדש והמשודרג עליו חתם מראה כי גם לנוון ספאחיה אין כוונות שכאלה; בגלל שטל בורשטיין, שחקן חמישיה לגיטימי בשנים האחרונות, שאמור לחתום גם הוא על חוזה חדש ושמן למדי, לא מכוון לפיחות במעמדו; כי ג'יימי ארנולד, עם אזרוחו, רוצה לתקוע יתד ולהפוך לשחקן רוטציה בכיר; ומשום שניקולה וויצ'יץ' היה ונותר העוגן עליו תישען הקבוצה.

דני גוט, שחזר למערכת לאחר שנתיים של היעדרות וישמש בעונה הבאה כעוזר מאמן וכסקאוט, לא מודאג. "כל שחקן רוצה לשחק 40 דקות, אבל כל שחקן גם מבין מה המטרה של הקבוצה ומה צריך להיעשות כדי להשיג את המטרה", הוא טוען. "מי שנמצא בקבוצה כנראה מבין שרוטציה רחבה זו הדרך ושזה מקובל עליו. פה ושם תמיד יהיו שחקנים לא מרוצים. אין כמעט מצב שבקבוצה כל השחקנים מרוצים, אפילו כשיש רוטציה קצרה וסגל קצר. אבל בסופה של עונה, כשאתה מחזיק צלחת אליפות או את גביע אירופה ביד, התחושות הרעות נשכחות מהר מאוד".

עוד בטרם החל הדיון המתבקש בדבר הנפגעים העתידיים, ולאף אחד במכבי אין ספק שיהיו כאלו, שאלה אחת חייבת להישאל: מדוע זקוקה מכבי לסגל כה עמוק? טל בורשטיין ויותם הלפרין, לדוגמא, מביאים יכולות דומות. יחד עם שני גארדים זרים ודרק שארפ אחד, הצפיפות בקו האחורי תהיה גדולה מתמיד. האם לא יהיה נכון לוותר על אחד מהם מראש? ומה בדבר שני המקומות בעמדת הפורוורד, עליהם יתחרו יסאיטיס, אליהו, שחקן חיזוק אמריקאי, ג'יימי ארנולד ויניב גרין?

ייתכן שמדובר בתגובת יתר לחוק הרוסי. אולי הסיבה לעיבוי המאסיבי נעוצה בסוג של פוסט-טראומה מהעונה אשתקד, בה העמידה מכבי סגל קצר ופגיע במיוחד שהביא למספר הפסדים לא מחויבים. "פוסט טראומה? בעונה ארוכה ועמוסת פציעות אתה חייב סגל רחב", מסביר גוט. "יש לפעמים פציעות, חס וחלילה, ושחקנים שלא נמצאים בכושר. אם יש אפשרות להחזיק סגל רחב, למה לא? ככה אתה לא שם את כל הביצים בסל אחד. יש לך שחקנים בכושר כל הזמן, וגם כשיש שחקן בכושר ירוד תמיד יש מי שיכול להחליף אותו. מבחינה מקצועית סגל ארוך נותן לך אופציות של יותר לחץ, קצב מהיר". באשר לחוק הרוסי, עימו התמודד בעונת 2005 כששימש כעוזרו של צביקה שרף בדינמו מוסקבה, מוסיף גוט כי "זה בהחלט בעייתי למאמן. לא תמיד אתה עושה את החילופים שאתה רוצה, לפעמים אתה צריך להתחשב במצב. אבל עם הסגל הישראלי שיש לנו, אני לא חושב שיהיו לנו בעיות בכלל. בכל עמדה יש לנו שחקן ישראלי טוב".

במכבי סבורים שספאחיה הוא האיש הנכון במקום הנכון. מאמן שמחזיק בסגל נפיץ שכזה חייב להיות פסיכולוג טוב, אדם בעל אינטליגנציה רגשית מפותחת או לכל הפחות סוג של פוליטיקאי. פיני גרשון הוא הרבה דברים, אבל רגישות, איך נגיד, היא לא התכונה החזקה שלו. הוא גם אינו פוליטיקאי. גרשון הוא אדם מונחה מטרה ונטול סנטימנטים. הוא יעפיל לפיינל פור, אולי אף ייקח גביע, אבל בדרך ירמוס כל מה שעומד בדרכו, כולל שחקניו, כפי שלמד על בשרו וויל סולומון. לשיטתו, המטרה מקדשת את האמצעים. קורבן מוכר הוא יניב גרין, שעקב ייבוש סיסטמתי אשתקד צבר תסכול והתפרץ מספר פעמים לקראת סיום העונה. מוני פנאן, כאמור, צפוי להקדיש חלק נרחב מזמנו להרגעת הרוחות בקבוצה.

"אי אפשר לומר שספאחיה דוגל ברוטציה ארוכה כפילוסופיה", מנתח העיתונאי הליטאי גדינימאס סליפקוס. "זה תלוי בסיטואציה. לפעמים הוא משחק עם 12 שחקנים, לפעמים הוא מחלק את הדקות בין 8 או 9. מה שמאפיין אותו בעיקר זה האופי ההגנתי שלו, לא עניין הרוטציה. הוא מתאים מאוד למכבי, רק שלדעתי הסגנון ישתנה ויינתן דגש הרבה יותר גדול על הצד ההגנתי". יש לציין כי בעונה שעברה חילק ספאחיה את הדקות בין שחקניו בצורה מדעית כמעט - 12 שחקנים שיחקו 10 דקות ומעלה בממוצע, ביורוליג.

יהיו גם יהיו, כאמור. טל בורשטיין הוא בעל פוטנציאל גבוה מאחר שספק אם יפתח את העונה, וכידוע, השתלבות מאוחרת אף פעם אינה פשוטה. קל וחומר לא במכבי. גם ליאור אליהו, שצפוי להתחרות במספר שחקנים בכירים ומנוסים ממנו בשתי עמדות הפורוורד, נמצא בבעיה. דווקא יניב גרין עשוי להנות בעדנה מחודשת - כרגע אין בסגל הקבוצה שחקן אחר (פרט לוויצ'יץ', כמובן) שמרגיש בנוח בעמדת הסנטר, והוא נראה כמחליף הראשון לקרואטי.

עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר במשחקי היורוליג. בליגת העל צפויים רוב הישראלים לזכות לדקות משמעותיות, גם מתוקף החוק החדש. אך ספק אם יהיה מדובר בפיצוי מספק עבורם. הרי ככלות הכל, גם שחקני מכבי אינם מייחסים לליגה חשיבות רבה. הלפרין, כזכור, זכה לדקות ליגה רבות בעונת 2005 והוקפא ביורוליג. הגארד חש מרמור, עד שעזב ללובליאנה.

דיוויד בלאט, האחרון שהנהיג רוטציה רחבה במכבי (וזכה בתגובה למקלחת צוננים מהאלפים בהיכל), סבור שבמצב הקיים היום, אין כל סיבה להחזיק בסגל 12 שחקנים בכירים. "בזמנו, כשניהלתי רוטציה גבוהה במכבי, חשוב לזכור ששיחקנו בשלוש ליגות", אומר בלאט. "זה דבר שלא נעשה עד אז, וכנראה שגם לא ייעשה עוד פעם. היה מדובר בשלושה משחקים בשבוע, על כל המשתמע מכך - נסיעות מכאן ועד הודעה חדשה וקשיים רבים אחרים. אם לא הייתי מנהיג רוטציה רחבה, השחקנים לא היו עומדים על הרגליים. אז היה מדובר בכורח המציאות. היום המצב שונה".

הפיתרון של בלאט לסיטואציה הבעייתית מפתיע - הוא מאמין שמכבי תוותר בסופו של דבר על צירוף אחד הגארדים האמריקאים. "איך שאני מכיר את מכבי", מסכם בלאט, "הם לא יחזיקו 12 שחקנים. הם לא יוותרו לא על טל ולא על יותם. שניהם ישראלים ומאוד חשובים. גם מבחינת הכישרון וגם מבחינת התדמית של הקבוצה, וכמובן לאור החוק הרוסי. ההערכה שלי היא שמכבי תוותר על גארד זר".