וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יד הגורל

2.6.2006 / 14:44

המונח "הקהל הוא חלק מהמשחק" מקבל משמעות שונה לחלוטין בבייסבול. שני מקרים מפורסמים מהעשור האחרון, שתי תוצאות שונות

לביתיות יש ערך חשוב בכל ספורט בהיבטים רבים. מבחינה פסיכולוגית, לשחק במגרש שלך לעיני הקהל שלך הוא אלמנט שנותן תמיד את העליה ברמת האדרנלין, ומשפר מאוד את הסיכויים לנצח.

ואם בכל ספורט אחר הקהל הביתי צועק, מגדף ומעודד, בבייסבול משמעותם של אוהדים גדולה פי כמה. היציעים מאוד קרובים והאינטראקציה בין השחקנים לקהל הצופים גדולה פי כמה. בעיטות מסוג זה של אריק קנטונה באוהד קריסטל פאלאס או סרט האקשן של רון ארטסט וסטיבן ג'קסון בדטרויט ב-2004 הן תופעות שקורות, אבל נדירות למדי.

לעומת זאת, בבייסבול הן קורות כמעט בכל שנה. בעונה שעברה זרק מילטון בראדלי מהלוס אנג'לס דודג'רס בקבוק בירה שהושלך לעברו מהיציעים. לפני שנתיים זרק פרנק פרנסיסקו מהטקסס ריינג'רס כסא ששבר את אפה של אוהדת האוקלנד את'לטיקס ונאסר למספר ימים. במהלך משחק פלייאוף מ-1998 קיללו אוהדי הקליבלנד אינדיאנס את דייויד וולס מהניו יורק יאנקיז והזכירו לו את אימו המנוחה. "לכל האידיוטים שנמצאים באצטדיון, זה בשבילכם", נופף וולס בכובעו לקהל אחרי ניצחון שלו ושל היאנקיז. ג'ון רוקר מאטלנטה ברייבס, אולי האדם הכי פסיכי ששיחק את הספורט ברבע היובל האחרון, נהג להתכתש מילולית עם כל אוהד ספורט אפשרי במשחקי חוץ. בפלייאוף של 2003 תקפו ג'ף נלסון וקארים גארסיה את אחד השומרים בפנוויי פארק ובשנה שעברה נחבט גארי שפילד מהיאנקיז על ידי אוהד של הרד סוקס באותו אצטדיון כשניגש לאסוף כדור. הוא הגיב בהדיפת האוהד אבל הבליג ולא נכנס איתו לקרב, שאולי היית מצפה משחקנים כמו וולס, בראדלי או רוקר.

אלא שכל המקרים הללו הם בגדר פינאטס, ולא השפיעו על משחקים. שני המקרים הבאים הפכו למפורסמים ביותר בתולדות הבייסבול המודרני. היד שנענעה את העריסה.

השושלת של ג'פרי מאייר

אוקטובר 1996. הניו יורק יאנקיז, קבוצה שבאופן מסורתי נכשלת בפלייאוף כבר 18 שנים, משחקת מול הבולטימור אוריולס בגמר ה-AL על הזכות להעפיל לוורלד סירייס. במשחק הראשון בסדרה, ב-9 באוקטובר, היאנקיז היו בפיגור 4:3 ביאנקיז סטדיום, בתחתית האינינג השמיני. רוקי צעיר בשם דרק ג'יטר עלה לחבוט. הכדור הארוך שלו עלה בקשת ונראה צולל לתוך כפפתו של האאוטפילדר טוני טראסקו.

אלא שלטראסקו ציפתה הפתעה קטנה. מאחוריו הגיחה יד חבושה בכפפת בייסבול של נער ניו יורקי בן 12 - ג'פרי מאייר, שהעלים את הכדור. מקרה כזה נקרא "הפרעת אוהד" ופוסל את החובט. אלא שהשופט ריץ' גארסיה הורה על הומראן.

טראסקו התלונן והצביע. הילוכי הטלוויזיה לא השאירו מקום לספק - הכדור נשדד על ידי מאייר. מנג'ר האוריולס, דייבי ג'ונסון, נכנס למגרש, אך ללא הועיל. כעת, במקום 3:4 לבולטימור התוצאה היא שוויון מהומראן שלא היה. לאחר מכן חבט ברני וויליאמס את ההומר המנצח עבור היאנקיז במשחק.

מה היו ההשלכות? ניו יורק גברה על בולטימור 4:5, ניצחה בסדרה 1:4 והמשיכה לוורלד סירייס, שם סיימה את הבצורת הארוכה וזכתה סוף סוף בתואר, לאחר שניצחה בגמר את אטלנטה 2:4. ג'יטר הפך, גם בעקבות החבטה הזו, ל"מיסטר אוקטובר" החדש, 20 שנה לאחר שהתואר הוצמד לרג'י ג'קסון. הוא הוביל את היאנקיז לארבע אליפויות, ומאוחר יותר זכה גם לכינוי הגבוה אפילו יותר - "מיסטר נובמבר", בסדרה של 2001, שנכנסה לתוך נובמבר בגלל אירועי ה-11 בספטמבר, שדחו את הפלייאוף במספר ימים.

מאייר הוא דמות נערצת עד היום בעיני אוהדי היאנקיז ושנואה, מן הסתם, בבולטימור. כיום, בגיל 22, הוא משחק בייסבול בווסליאן קולג' בקונטיקט. הוא מקווה עדיין להיות שחקן בייסבול מקצועני, אבל קטנים הסיכויים שייבחר בדראפט.

קללת הבילי גוט

אחד ההבדלים הגדולים בין השיקגו קאבס לניו יורק יאנקיז טמון ביכולת שלהן לסיים. אחרי זכיית הרד סוקס ב-2004 והוייט סוקס ב2005, הקאביז נותרו הקבוצה הכי לוזרית בהיסטוריה של המייג'ור ליג. ליאנקיז יש 26 תארי אליפות, לקאביז רק שניים - מ-1907 ו-1908. בשנת 1945 ניסה האוהד ואסילי סיאניס להכניס עז לריגלי פילד, מגרשה של הקבוצה, בסדרת הגמר עם דטרויט טייגרס. הוא הורשה תחילה להיכנס עימה ולשבת בכסאות המסומנים, אבל לאחר מכן גורש משם יחד עם העז בגלל הריחות הלא נעימים שהפיצה.

על פי האגדה, סיאניס אמר "לעולם לא תזכו בוורלד סירייס או אפילו תארחו אותו כאן בריגלי". לאחר שהקאבס הפסידו בארבעה משחקים חלקים, שלח סיאניס מכתב להנהלה ובו רשום "אז מי מסריח עכשיו, הא?" הוא מת ב-1970, הקבוצה עדיין לא העפילה לוורלד סירייס מאז. ב-2003 היא הייתה קרובה. קרובה מאוד.

דו דה בארטמן

סטיב בארטמן, כבאי בן 26 משיקגו, לא ידע כיצד ישתנו חייו באותו לילה אומלל של ה-14 באוקטובר 2003. זה היה אמור להיות ערב גדול. הקאביז הוליכו 2:3 בסדרה מול הפלורידה מארלינס, ו-0:3 במשחק השישי. מארק פריור נתן הופעה פנטסטית, כשהוא לא משאיר סיכוי לחובטי פלורידה. 7.1 אינינגים ושישה סטרייקאאוטים בהופעה הכי דומיננטית בסדרה. עוד חמישה אאוטים, וסיאניס והקללה שלו יכולים להיכנס לספרי ההיסטוריה.

באינינג השמיני חבט לואיס קסטיו מפלורידה כדור שהתרומם בקשת גבוהה לכיוון הצד השמאלי של המגרש. מויסס אלו, הלפט פילדר של שיקגו, כבר ראה את הכדור הזה נוחת אצלו ביד. ואז, בעודו מושיט את היד עם הכפפה לתפוס את הכדור, פגע בה עצם שהסיט אותה. הכדור נפל לקרקע, השופטים פסקו "פאול", שפירושו שקסטיו עדיין לא נפסל וזכאי לעוד חבטה.

אלו קפץ בזעם. הוא רתח. הכדור הזה היה שלו ביד. הקאבס טענו ל"הפרעת אוהד" (זוכרים?), אבל מכיוון שהכדור כבר היה בקו האווירי בתוך היציעים, אי אפשר לפסוק במקרה הזה לטובת הקאביז.

פריור ושיקגו איבדו את הצפון. המקרה הזה הוציא את כולם מריכוז, ובאופן מיסטי הקאבס פשוט הפסיקו לשחק. מה שקרה אז הוא כדלקמן: קסטיו זכה להולכה. חואן פייר היה על הבסיס השלישי. איבאן רודריגז חבט לסינגל וצימק ל-3:1. אלכס גונזאלס לא תרגם חבטה פשוטה של מיגל קבררה לדאבל פליי שהיה מסיים את האינינג. ואז התחיל מבול של שבע ריצות נוספות של המארלינס, שרשמו שמונה ריצות באינינג וניצחו 3:8 במשחק.

במשחק השביעי כבר היה ברור שהקאביז, כמו הרד סוקס של 1986, לא ייצאו מזה. הם הפכו פיגור 3:0 ליתרון 3:5, אבל הפסידו 9:6 ואת הסדרה כולה, 4:3.

מה היו ההשלכות? לאחר שבארטמן הפריע לאלו, ובמיוחד לאחר ההפסד, התנכלו אוהדי הקאבס לאוהד. הם זרקו עליו כוסות בירה והוא פונה בחסות המשטרה. בארטמן קיבל אין ספור איומים על חייו והנהלת הקבוצה הוציאה הודעה לפיה "אין להאשים את בארטמן, אנחנו אלה שהפסדנו. האוהד הזה עשה את מה שכל אוהד היה עושה וניסה לתפוס את הכדור. זהו הדבר האחד שבייסבול ייחודי בו מכל ענפי הספורט האחרים". הכוונה הייתה להרגיע את הרוחות. אוהדי השיקגו וייט סוקס הקימו אתרים בשבחו, אוהדי הקאבס בגנותו ובפלורידה הציע לו מלון לינה של שלושה חודשים בחינם עד שיוכל לחזור לשיקגו, כהכרת תודה. גם ג'ב בוש, מושל המדינה, הציע לו מקלט.

בארטמן עדיין חי ועובד באזור שיקגו. הכדור המדובר נותץ בפאב מקומי ב-2004. ESPN הוציא את המזכר המסנגר "חמש סיבות לא להאשים את סטיב בארטמן:

1. מויסס אלו לא היה צריך לאבד את העשתונות. הלכה ההזדמנות, תבוא אחרת.

2. דאסטי בייקר, המאמן, היה צריך להרגיע את הרוחות. הוא אפילו לא עזב את הסככה.

3. אלכס גונזאלס והשגיאה שמנעה את הדאבל פליי.

4. עדיין היה משחק 7 לשחק. הקאבס אפילו היו ביתרון, ושמטו אותו.

5. המארלינס היו הקבוצה הטובה ביותר, בעונה ובסדרה ולראיה ניצחו את היאנקיז בוורלד סירייס (סיבה מטופשת, יש לומר מצידנו).

והקאבס, מה קורה איתם היום? הם עדיין לא הגיעו לוורלד סירייס, ריגלי עדיין קיים.

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully