נתחיל מהסוף.
"היה תענוג לעבוד אתכם", סיכם רוב מאס את נאומו בחדר התקשורת, "ועכשיו אני לוקח צעד אחורה".
וההולנדי דחף את עצמו מהשולחן בעזרת הידיים ונעלם בתוך המסדרון. זה עתה סיים את משחקו האחרון כמאמן כדורגל ראשי, אולי לתמיד, ואני נשבע שהיה אפשר לראות בעיניו שאחרי כל מה שעבר במכבי חיפה; אחרי תקופה מסויטת שמבחינת אחוזי הצלחה ספק אם תחזור אי פעם בדברי הימים הירוקים; נשבע שהיה אפשר לראות בעיניו שהוא עוד יתגעגע. לא לחושך על הדשא אלא לאור הזרקורים.
לפי הסטטיסטיקה ומשחקיו הספורים, מאמן ראשי הוא לא. לא בוויטסה, לא בקאמבור ולא בכרמל. אבל לפי המעט שראינו ולפי הקצת יותר שמספרים, יש פה אחלה בחור, עם אחלה ראש. ואתמול הירוקים העיפו את מכבי תל אביב, החזירו על השלישייה שחטפו תשעה ימים קודם לכן ועברו עוד שלב בגביע - אבל גיבור הערב היה מאס המושמץ, עוזר אורח שהתאבד על הרימון והצליח להגיד שלום לתפקיד עם מענק פרידה למועדון, נדוניה של וולקאם לפרד רוטן ומונולוג מהספרים של המלך רוב סטארק (ספוילר: עד החתונה זה יעבור).
עוד בנושא
מכבי חיפה הביסה 0:3 את מכבי תל אביב בשמינית גמר הגביע
רוב מאס בסיום: "אני מרגיש פה כמו ברכבת הרים"
הערב ב-18:00: הצגתו של פרד רוטן כמאמן מכבי חיפה
משביח שחקנים, אבל לא מתמודד עם לחץ: הכירו את פרד רוטן
לפני המשחק זה הרגיש כאילו עוד מרחץ דמים לפנינו. ההרכב של הירוקים שוב חסר ברק ומשווע להחמצות צהובות ומתפרצות, וג'ורדי קרויף עם המערך שהביא לו תשעה ניצחונות ותיקו בעשרת המשחקים האחרונים - כולל אלי דסה, עמו יש לסגנית 100% הצלחה העונה. בווינר נתנו לניצחון חיפאי יחס של מעל לפי 4, כאילו מדובר באשדוד (ובצדק), פחות מ-10,000 ירוקים הגיעו לתמוך במשחק שמצדיק איצטדיון מפוצץ וגם יציע התקשורת היה דליל - כאילו הסיפור היה ברור לכולם, אז איזה אינטרס יש לנו לבוא פה בקור הזה.
זה המשיך רע יותר כשבדקה ה-19 איתי מרדכי הורחק והשאיר את ההולנדי באמת לבד. את הדאגה הרגישו עד ליציע: הבוס החדש רוטן והנשיא הרוטן משקיפים, מרדכי בחוץ, מולי סוללה מקצועית כל-אירופית ועוד ביזיון אחד ואבדתי.
אבל הפעם ההרכב הבוגר יותר והמעובה יותר (אלברמן-קוסטדינוב-קהת באמצע) נתן פייט לצהובים. אתמול זה עבד, ואחרי מחצית שוויונית עם כמעטים לשני הצדדים הקרויפים מצמצו ראשונים וקהת פתח את הערב. אם מאס היה הדמות המושמצת במועדון בעידן פוסט לוזון, קהת היה השחקן המושמץ ביותר. "עבורי ההחלטה לא היתה קשה", שיתף מאס לגבי הרכבתו של הקשר. "הילד הזה מקצוען ועובד קשה כל יום כדי להשתפר. הוא חטף כל כך הרבה ביקורת, הוא לקח את מה שאמרו עליו קשה מדי ואתמול הוא לא רק נתן לעצמו פרס עם הגול אלא הרוויח את הזכות לשחק כמו שאני חושב שהוא צריך לשחק. הוא שיחק עם משמעת והכי חשוב - הוא שיחק חופשי, לא סחב שק של רגשות על הגב בגלל המצב, וזה עושה אותי יותר גאה מהכל".
הלקחים של מאס מהמשחק הקודם היו שצריך לעצור שלושה שחקנים: פרץ, דסה ומיכה. המגן הימני עצר את עצמו, הירוקים את השניים האחרים. מאס סיפר שהמטרה היתה להפעיל לחץ על צד שמאל, ואכן הגול השני הגיע מלחץ על צד שמאל וכשקרויף הכניס את אלירן עטר היה די ברור איך זה ייגמר ועטר אכן איבד כדור בואכה המסמר השלישי. "האיבודים שלנו היו כמו בופה של מתפרצות עבור חיפה", התפייט קרויף המאוכזב בסיום, ובמחצית השנייה אלו אכן היו דקות של ריקודים ירוקים על הדשא ויענקל'ה בטח הרגיש כמו אבא שמביא את הילד החולה לרופא רק כדי שהרופא יאמר לו 'הלו, היפוכונדר, הוא בריא'. דוקטור רוטן בטח הסתכל מלמעלה ושאל 'מה יש לי לעשות כאן?', אבל ברור שיש. המון. המון. מכבי חיפה שוב ניצחה בדרכה העונה, מתפרצות מול יריבה עדיפה, וגם שחקני הירוקים הודו שסגנון כזה יעבוד רק מול שתי קבוצות בישראל. זו היתה בסך הכול הפתעה בערב של הפתעות - גם לגאנס ניצחה בברנבאו.
מאס, בחולצה כחולה יבשה של אחרי המבול, סירב לקחת את הערב על עצמו, חילק קרדיט לשחקניו ושמח בשביל האוהדים. "הייתי פה שישה שבועות ולא יצאתי מהבית, נשארתי על הספה. זה לא נחמד שמפסידים, אבל אני אומר לכם שבסופו של דבר ננצח". והדובר הנהן; "בסופו של דבר ננצח" זו מנטרה שהוא שומע כבר שבע שנים אבל האנגלית והפרצוף והשיער הריצ'רד-גירי משכנעים קצת יותר. ואחרי מה שריצ'רד גיר עשה לג'וליה רוברטס, לכו תדעו, אולי גם מכבי חיפה תשוב להיות ליידי מתישהו.
רק שישה שבועות, הזכיר מאס, אבל הוא עבר הרבה. הוא היה ההולנדי התורן שהיה צריך לתקוע אצבע בסכר עד שהמבול יעבור אבל היו שם הרבה יותר חורים מאצבעות והוא טבע שבוע אחר שבוע. ואתמול, אחרי שהמבול היה סוף סוף בשמיים ולא ברחבה שלו, שאלתי אותו מה ניצחון הפרידה הזה בכל זאת אומר עבורו. ואז הוא פתח במונולוג:
"הגעתי לכאן בתקופה קשה. ידעתי שלא יהיה קל לשנות דברים מהר, ראיתי קבוצה טובה, שעובדת קשה, ויש אנרגיה. ויש לנו שחקנים טובים ומקצוענים - ובבקשה תתרגם את זה טוב: יש לנו מועדון טוב, עם שחקנים טובים.
"ולפעמים האווירה פשוט שלילית מדי. כי כל מה שאתם כותבים ואומרים, הילדים האלה חוזרים הביתה, שומעים את זה וקוראים את זה. ואני לא - כי אני לא מבין עברית ואני כבר אדם מבוגר - אבל אתם רואים מה זה עושה להם.
"ואם נוכל גם לשנות את האווירה הזו!", הרים את הקול, "בבקשה", הוריד אותו חזרה ושאל את החדר: "מה יקרה אם כל אחד מכם יבוא לעבודה וכל הזמן יגידו לו 'אתה חרא'? כל יום. דמיינו. מה, מה, מה יקרה? ואתם תנסו להגיד לעצמכם 'אני עיתונאי טוב', אבל יגידו לכם 'לא, אתה חרא'. ככה כל יום. 'אתה חרא, אתה חרא, אתה חרא של עיתונאי'. איך תצליח להשתנות?! תחשבו מה זה עושה להם. זה המסר שלי אליכם, בגלל שאני אוהב את המועדון הזה. זה מועדון גדול. אני מרגיש את הגדולה שלו. ואני גאה לעבוד כאן!".
הוא נשאל מה העצה שלו לרוטן, וענה:
"העצה הראשונה שלי - אל תדבר איתם", והצביע על העיתונאים.
והשנייה?
"אל תדבר איתם", התחפש לטיילר דרדן, וצחק, והוסיף: "פעם היה לפרד שיער כמו שלי, אבל זה היה לפני עשר שנים. אולי אסיים כמוהו, וזה לא טוב לי, בכלל לא. אז עכשיו, כשאזוז צעד אחורה, אולי השיער שלי יצמח שוב באופן נורמלי".
שאלו יהיו הצרות שלו.
בדברי הימים הירוקים רוב מאס יהיה כנראה בקושי הערת שוליים. את הסטטיסטיקה המחרידה תחתיו ספק אם מישהו ישבור אי פעם, אבל יש שורה שבטוח אף אחד לא ייקח לו, לעולם, לעולם, ושוב - יופי של מתנת פרידה. והוא ידע אותה, והוא זה שאמר אותה, בחיוך, והדגיש מילה-מילה, כדי שאף אחד לא יפספס:
"אני המאמן הראשון של מכבי חיפה שמנצח בסמי עופר את
מכבי
תל
אביב".
orenjos@walla.co.il