יותר שערים, יותר עניין, יותר פרמיירליג: סיכום שלב הבתים בליגת האלופות

אי אפשר להתעלם מההצלחה המזהירה של נציגות הפרמיירליג בשלב הבתים העונה. בזכות הזכיה של מנצ'סטר יונייטד בליגה האירופית, שלחו האנגלים חמש נציגות לשלב הבתים, והן השיגו 69 נקודות. 21 נצחונות אל מול שלושה הפסדים. 80 שערי זכות אל מול 26 שערי חובה. טוטנהאם, מנצ'סטר סיטי, יונייטד וליברפול סיימו במקומות הראשונים בבתיהן, צ'לסי פיספסה את הפסגה רק בגלל התוצאות הישירות נגד רומא איתה סיימה בשיוויון נקודות – כתוצאה מכך עלולה לקבל את ברצלונה בשמינית הגמר, פשוט כי אי אפשר לקבל יריבה אנגלית מבחינת התקנון ולכן רוב האופציות מבוטלות מלכתחילה (אולי הגיע הזמן לשנות את התקנון).

זה לא מקרי. ההתעשרות של הליגה האנגלית, בין היתר בזכות מכירת זכויות שידור בסכום דמיוני, מאפשרת לא רק להחתים את הכוכבים האיכותיים אלא גם ליצור סגלים רחבים יותר. וככל שהסגל רחב יותר, כך קל יותר להתמודד במספר חזיתות בו זמנית. בעבר, סבלו נציגות אנגליה מהתחרותיות בליגה המקומית. כעת הדבר משפיע עליהן פחות. קחו, למשל, את דיילי בלינד – שחקן נפלא לכל הדעות אשר לא מקבל דקות משחק אצל ז'וזה מוריניו בליגה, אבל לא החמיץ דקה בליגת האלופות. ההולנדי היה גם נחוש וגם רענן. העומק הזה עשוי לסייע לאנגליות לשרוד גם את מחזורי חג המולד המתישים ולהגיע לשלבי ההכרעה בליגת האלופות ללא בעיות מיוחדות.

עוד בנושא

פ.ס.ז' תפגוש את ריאל? כל האפשרויות להגרלת שמינית הגמר בשני
קלופ חגג את ה-0:7: "אף אחד לא האמין שזו תהיה התוצאה"
רונאלדו הפך לראשון אי פעם שכובש בכל מחזור בשלב הבתים

נהוג לגרוס כי הפערים בין מועדוני הפער לכל היתר מעמיקים עם הזמן, אבל המציאות ממש לא חד משמעית. זה נכון כי יש אחוז המשחקים שמסתיימים בתוצאות גבוהות עולה עם הזמן, והעונה חזינו בחגיגות שערים רבות. עם זאת, לצד התבוסות של הנמושות (כמו, למשל, 0:6 של צ'לסי על קרבאח, 0:7 של ליברפול על מאריבור ו-0:6 של ריאל מדריד על אפואל ניקוסיה), היו גם חגיגות הרבה פחות צפויות, כגון 0:5 של באזל על בנפיקה, 1:5 של ספרטק מוסקבה על סביליה, 1:4 של לייפציג על מונאקו. מנגד, "הנמושות" לכאורה דווקא עשו חיים קשים לפייבוריטיות. ניקוסיה סיימה פעמיים בתיקו עם דורטמונד, קרבאח סחטה שתי תוצאות תיקו מאתלטיקו מדריד ומנעה ממנה העפלה.

למעשה, הקבוצה היחידה שסיימה את שלב הבתים עם אפס נקודות היא בנפיקה. אלופת פורטוגל העפילה בעונה שעברה לשמינית הגמר, והגיעה עד לרבע הגמר ב-2015/16. הקריסה שלה לא מעידה לא "הרחבת פערים" אלא על משבר רגעי. דווקא העובדה כי נמצאו יריבות שכיסחו אותה מלמדת על תחרותיות. מונאקו, שעלתה לחצי הגמר אשתקד, איבדה אמנם מספר שחקני מפתח, אבל זה לא מצדיק צבירת שתי נקודות מסכנות מול בשיקטש, פורטו ולייפציג. הקבוצות העשירות שולטות במפעל כבר מזמן, וזה לא חדש, אבל ניתן לומר כי הקטנות דווקא נהנות יותר בשנים האחרונות.

העונה שעברה היתה הפוריה ביותר בתולדות ליגת האלופות במתכונתה הנוכחית, עם 380 שערים ב-125 משחקים, כלומר ממוצע של 3.04 שערים למשחק. רצף שלושה שערים למשחק נחצה לראשונה מאז 1991, וזהו הישג נאה מאוד. העונה נמשכת המגמה ביתר שאת, ונכון לעכשיו השיא שופר משמעותית. עם 306 שערים ב-96 משחקים בשלב הבתים, עומד הממוצע על 3.18 שערים למשחק, וכאמור – זה ממש לא קורה רק בגלל תבוסות של מאריבור.

היינו עדים למשחקים מרתקים רבים, חזינו בקאמבק של סביליה מול ליברפול מ-3:0 במחצית ל-3:3. צ'לסי ורומא סיימו ב-3:3 בסטמפורד ברידג'. מנצ'סטר סיטי גברה על נאפולי באיטליה 2:4 בקרב עוצר נשימה. בית 7 הצמוד לבדו סיפק 32 שערים. זו תופעה מבוכרת שמשפרת את אטרקטיביות המפעל בעיני הקהל הנייטרלי, אשר גם אוהב תבוסות. אף אחד, פרט לאוהדי ספרטק מוסקבה, לא יתלונן על השביעיה של ליברפול אתמול.

אגב, הקבוצה "המשעממת" ביותר בשלב הבתים, אשר בששת משחקיה הובקעו במצטבר 10 שערים בלבד היתה ברצלונה. זה קרה בין היתר כי הקטלאנים ספגו רק שער אחד, אבל הם גם כבשו רק תשעה (מתוכם שניים עצמיים). כלומר, כריסטיאנו רונאלדו לבדו הבקיע יותר מכל שחקני בארסה ביחד. כוכבי ברצלונה לא מצאו את הרשת במשחקי החוץ, עם תוצאות תיקו מאופסות מול יובנטוס ואולימפיאקוס שליוו 0:1 על ספורטינג בליסבון משער עצמי של אקס-ליברפול סבסטיאן קואטס. גם הנתון הזה עשוי לגרוס כי הפערים לא ממש מתרחבים.

הסוגיה הזו עתיקה מאוד, אבל היא מטרידה במיוחד בתחרויות קצרות. בבתים של שישה משחקים בלבד, לכל נקודה משקל קריטי, ולוח המשחקים קובע המון. מדוע נאפולי נענשת על כך שמשחקיה מול מנצ'סטר סיטי שובצו כאשר לקבוצה של פפ גווארדיולה עדיין היה עניין במפעל, בעוד שחטאר דונצק קיבלה אתמול את התכולים כשהם כבר הבטיחו את מקומם בפסגה?

קשה מאוד לבוא בטענות לגווארדיולה עצמו. יש לו דרבי באולד טראפורד על הראש ביום ראשון, ורק אידיוט יתיש את שחקניו לקראת משחק העונה בטיול חסר חשיבות ספורטיבית. למעשה, ההרכב אפילו היה חזק מהצפוי, עם גבריאל ז'סוס, פרננדיניו ולירוי סאנה, כאשר קון אגוארו שולב כמחליף. אלופת אוקראינה היתה זקוקה לנקודה על מנת להקדים את החבורה של מאוריציו סארי בקרב על הכרטיס לשמינית הגמר, ולא היתה לחוצה. היא ניצחה בקלות.

מציאת פתרון יצירתי לבעיה חייבת להיות בעדיפות עליונה מבחינת אופ"א. ייתכן וברירת המחדל צריכה להיות תמריץ כספי נדיב במיוחד עבור קבוצות שאיבדו עניין תחרותי. מה עם בונוס של 10 מיליון יורו תמורת ניצחון על שחטאר אתמול? גם זה לא בהכרח יעזור כאשר קבוצות עשירות מאוד דוגמת סיטי מתכוננות למשחק חשוב מאוד בסוף השבוע, אך אולי יסייע במקרים אחרים. מדיניות זו עשוי, כמובן, לפעול בעקיפין להגדלת פערים נוספת, כי הבונוסים ילכו בעיקר לקבוצות צמרת, אבל תחרות הוגנת על המגרש מחייבת גם פשרות מסוג זה.

שלב הבתים סיפק פיקנטריה משונה. למשל, אלופת טורקיה בשיקטש צברה פי שתיים יותר נקודות (14) מאשר אלופות הולנד (פיינורד – 3), בלגיה (אנדרלכט – 3), יוון (אולימפיאקוס – 1) ופורטוגל (בנפיקה – 0) ביחד.

ליברפול היא הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שניצחה פעמיים 0:7 בשלב הבתים – הן את מאריבור והן את ספרטק.

אבל השיא המוזר מכולם שייך לדורטמונד שהעפילה לליגה האירופית עם שתי נקודות בלבד – המינימום האפשרי מבחינה מתמטית. שתי תוצאות תיקו מול אפואל ניקוסיה הספיקו, כי הן הגרמנים והן הקפריסאים הפסידו פעמיים לטוטנהאם ולריאל מדריד. אבל הנה לכם התפנית המשונה – לבורוסיה סיכוי טוב יותר לסיים את העונה עם תואר אירופי ביד מאשר לטוטנהאם.

פטר בוס (או אולי מחליפו?) יכול לשאוב עידוד מההישג של אתלטיקו מדריד בעונת 2009/10, אז סיימו הספרדים את שלב הבתים ללא ניצחון עם שלוש נקודות עלובות, שלושה שערי זכות ו-12 שערי חובה. זה הספיק כדי להעפיל לליגה האירופית, ולזכות בה אחרי נצחונות על גלאטסראיי, ספורטינג ליסבון, ולנסיה, ליברפול ופולהאם. מנגד, צ'לסי ופורטו שסיימו הרחק לפני אתלטיקו בשלב הבתים עם 14 ו-12 נקודות בהתאמה, סיימו את דרכן בצ'מפיונס ליג כבר בשמינית הגמר. אז למי היתה עונה טובה יותר? ועכשיו נסו לנחש את זהות הקבוצה שסיימה מתחת לאתלטיקו, סיימה איתה פעמיים בתיקו ואיפשרה לה להגיע לליגה האירופית. נכון, זו היתה אפואל ניקוסיה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק