האיש שכמעט לא היה שם: ריצ'רד האוול הוא שוב שחקן המפתח של ישראל

זמן לא רב אחרי שהיורובאסקט הסתיים, עודד קטש החל לגבש את רשימת 24 שחקני הסגל שלו לקראת המפגשים נגד אסטוניה ויוון שנערכים כעת. ריצ'רד האוול היה בין הראשונים שנכנסו לרשימה הזאת. הרי האוול חתם על חוזה רב שנתי מול איגוד הכדורסל, שעזר לו לקבל את האזרחות הישראלית, לה היה זכאי בזכות נישואיו. אלא שאז הגיעו סימנים לא מעודדים מאזור חיוג 02: הפועל ירושלים פתחה את העונה ברגל שמאל, האוול נראה מתוסכל על הספסל ולפתע נראה היה שגם המתאזרח – כמו כמה מחבריו הישראלים בקבוצה מהבירה – ימצא את עצמו מחוץ לנבחרת.

באיגוד דחו בימים ההם את השמועות. קטש אף היה בקשר עם אנשי ירושלים ועם האוול, שהבהיר בעבר שהוא שמח לייצג את הנבחרת. בכל זאת, משהו במה שהאוול שידר לא בישר טובות. החשש היה כי יגיע לנבחרת שפוף ומדוכדך. "היו תקופות אצלנו שהוא סבל ממוטיבציה נמוכה, וזה השפיע על כל ההתנהלות שלו", סיפר השבוע אחד מאנשי הפועל תל אביב. לקטש הייתה אלטרנטיבה, קראו לה ג'ו אלכסנדר, שפרח במקביל.

אל הפגישה שנערכה לפני שלושה שבועות באיגוד הכדורסל לא הגיעו לא האוול ולא אלכסנדר, כל אחד מסיבותיו שלו. אחד השחקנים שיצא מהפגישה סיפר כי לדעתו לקטש יש התלבטות גדולה. "עודד באמת לא יודע עם מי ללכת. אלכסנדר בכושר טוב יותר מהאוול, אבל ריץ' יותר מתאים מג'ו לסגנון של הנבחרת", סיפר. קטש המשיך להתחבט בשאלה, ובמקביל זימן את השניים לאימונים. "זה רק מראה עד כמה עודד לא היה סגור על עצמו בנושא הזה", מסביר אחד מהאנשים הסובבים את הנבחרת, "הרי רק אחד יכול להתלבש. הוא באמת לא ידע עם מה ללכת".

ביום שבת שעבר, כאב הראש של קטש נפתר. אלכסנדר עשה תנועה לא נכונה ונקע את הקרסול נגד מכבי אשדוד, התעקש לשוב לפרקט ובעקבות זאת ייעדר כחודש וחצי מהמגרשים. מעמדו של האוול, שלפי אחד משחקני הנבחרת לא הבין מדוע ג'ו אלכסנדר מגיע לאימונים של הנבחרת, הפך מובטח לפתע.

"מרגע שריץ' הגיע לאימונים, לא היה זכר לשחקן שנראה קצת מתוסכל בירושלים", מספר אחד מאנשי הנבחרת. "זה היה בדיוק אותו שחקן חד וממוקד שראינו ביורובאסקט". בצוות של הנבחרת החליטו לגונן על האוול וכיבדו את בקשתו לא להתראיין לתקשורת, בדיוק כמו תמיר בלאט. במשחקו הראשון נגד אסטוניה הוא קלע 19 נקודות והוסיף 7 אסיסטים ו-7 ריבאונדים, אלא שהרגע הדרמטי הגיע לקראת הסיום.

בפעולה שגרתית הוא חש כאב באצבע שיצאה לו מהמקום. אנשי הצוות הרפואי של הנבחרת החזירו לו את האצבע במהירות והאוול חש טוב יותר. "יש שחקנים שבמצב הזה היו נזהרים קצת, מבקשים מנוחה, אבל ריץ' פשוט רוצה לעזור", ממשיכים לספר חבריו. הערב נגד יוון הוא יהיה הכוח האמיתי של ישראל מתחת לסלים, ואם יראה משהו חיובי, אולי גם בירושלים ישתכנעו שהוא שווה יותר דקות משחק.

עוד בנושא

17:00, ספורט 5: נבחרת ישראל מתארחת אצל יוון
בן שימול: "יוון זה סרט אחר, צריכים להיות יותר חזקים"
קטש: "אם נשחק כמו במחצית הראשונה נגד אסטוניה, אין סיכוי"

כחלק מההכנות לקמפיין, ערך עודד קטש מספר רב של פגישות עם אנשים שלקחו חלק בטורנירים דומים. מטרת העל הייתה לנסות ולהבין כיצד זה עובד, למה צריך להתכונן, וממה צריך לחשוש. ספק אם מישהו מהם יכול היה להכין את קטש למה שקרה לו בתקופה האחרונה עם נבחרת יוון. בגלל המצב הייחודי בין פיב"א ליורוליג, עד השבוע האחרון לא ידעו אנשי נבחרת יוון אפילו מי יהיו השחקנים מקבוצות היורוליג שיצטרפו אליהם, ובאיגוד היווני ניהלו מגעים עם פנאתינייקוס, הקרובה אליהם יותר מיריבתה הגדולה אולימפיאקוס, כדי לשחרר כמה שיותר שחקנים.

בסופו של דבר, ביום שלישי - בשעה ששחקני נבחרת יוון כבר נמצאים בהכנות - יצאה ההודעה המיוחלת: שחקני פנאתינייקוס ניק קלאתיס, ת'נאסיס אנטטוקומפו ואיאן וויוקאס יצטרפו לנבחרת בין המשחקים ויעמדו לרשות המאמן במשחק נגד ישראל. אלא שלמרות ההודעה, בנבחרת ישראל עדיין חיכו ל"הפתעות". באימון ביום שבת קטש עדיין התעניין האם קוסטאס סלוקאס (שלא שוחרר מפנרבחצ'ה) וניקוס פאפאס (שלא זומן לסגל בגלל התנהגותו ביורובאסקט) יגיעו בסופו של דבר לכרתים.

בפיב"א מדברים על כך שעד חלון המשחקים הבא צפויים עוד פגישות עם ראשי היורוליג כדי שהמצב הנוכחי לא יחזור על עצמו, אבל סביר להניח שאם כבר יקרה שינוי, הוא יורגש רק בחלונות שיהיו בשנה הבאה. בינתיים ימשיכו הנבחרות השונות לעסוק במשחקי ריגול, בניסיונות להבין מי מגיע, מתי ואיך.

"ביוון זה אף פעם לא קל". "זה הולך להיות סרט אחר". "זאת הולכת להיות אגרסיביות אחרת". את המשפטים הללו ניפקו עודד קטש ושחקני נבחרת ישראל מאז יום שבת, כשניסו לתאר את המצ' אפ מול היריבה. לכל אורך ההכנה ליורובאסקט שנערך בקיץ ציין מאמן הנבחרת דאז ארז אדלשטיין את הקושי שיש עם שחקנים שלא משחקים במפעלים אירופיים, בדיוק כמו מרבית שחקני הסגל של קטש כעת. ואחת הסיבות לכך היא שהם לא נתקלים בפיזיות ובסגנון הזה. עד כמה אנחנו בנחיתות מול הכדורסל היווני? ניתן לנתונים לדבר בעד עצמם.

המאזן של הקבוצות הישראליות (להוציא את מכבי תל אביב) מול הקבוצות היווניות בעשור האחרון עומד על 3:7 לטובת היוונים. במשחקי הבית של הקבוצות היווניות המאזן עומד על 0:5 לטובת המארחות. לרוב מדובר במשחקים צמודים אומנם, אך כאלה שנגררו לסגנון יווני עם סקור נמוך מאוד. הנבחרות הצעירות של ישראל אמנם עומדות על מאזן של שלושה ניצחונות מול ארבעה הפסדים מול היוונים החל מ-2008, אבל שני ניצחונות שהשיגה נבחרת הקדטים לפני כמעט עשור היו במשחקים לפרוטוקול בלבד. והנבחרת הבוגרת? היא הפסידה 10 פעמים ברציפות ליוון, ניצחה פעם אחת ב-15 המפגשים האחרונים ושני הניצחונות היחידים שלה על אדמת יוון היו במשחקי ידידות.

אז מה הופך את היוונים לכל כך בעייתיים עבורנו? נראה שלקשיחות היוונית המפורסמת יש חלק גודל. אלא שאותה קשיחות מתחילה ברמת הליגה, ובהשתתפות של הקבוצות היווניות לאורך כל השנים במפעלים האירופיים. גם אם רמת הליגה היוונית, מלבד שתי הגדולות, ירדה במרוצת השנים בצורה דרסטית, הקבוצות היווניות המשיכו להתמודד מול הקבוצות האחרות באירופה. בישראל ימשיכו לצחוק על הרמה של הליגה היוונית, היוונים ימשיכו לספור ניצחונות במשחקים רשמיים נגד נציגות ישראליות.