בורחה ואלרו ופיורנטינה נראו כמו שידוך מושלם. הקשר הספרדי הפך לאהוב הקהל בחמש השנים שלו בפירנצה והביע רצון לסיים את הקריירה במדים הסגולים. אלא שבחודש ינואר האחרון, בעיצומה של העונה באיטליה, הוא נדהם לגלות כי המנהל הספורטיבי פנטלאו קורבינו הציע אותו לקבוצות בסין ואף הגיע לסיכום ראשוני על מכירתו לאחת מהן. ואלרו, שגם קיבל מקורבינו הודעת אולטימטום לפיה יישב ביציע אם לא יסכים להימכר בקיץ, זעם על היחס והבין את הרמז. אז הוא הלך. לסינים, אבל לא לסין.
בתחילת הקיץ עוד דיברו על מילאן כמועמדת הבכירה לקלוט את אחד המוסרים הטובים בסרייה A, אבל בסופו של דבר הוא בחר ביריבה המושבעת אינטר. המועדון בבעלות החברה הסינית סאנינג הלך על קו של שחקני רכש צעירים, אך חרג ממנהגו רק במקרה אחד. זה קרה בעקבות ההתעקשות הנחרצת של המאמן לוצ'יאנו ספאלטי, שחיפש בעל בית במרכז השדה ורצה רק את ואלרו. לאור פתיחת העונה הכי טובה של הנראזורי מאז עונת 2002/03, נראה שספאלטי ידע מדוע הוא מתעקש.
וינצ'נזו מונטלה היה האיש שהביא את בורחה ואלרו לאיטליה באוגוסט 2012. כמה ימים אחרי המעבר של גונסאלו רודריגס לפיורנטינה, ואלרו נטש גם הוא את ויאריאל שירדה לליגה השנייה בספרד והצטרף לחברו בפירנצה. מעטים האמינו שהסגנון שלו יתפוס בסרייה A, אבל 165 הופעות, 14 שערים ו-38 בישולים בחמש עונות היוו הוכחה ניצחת להצלחה.
ואלרו גם שימש כקפטן פיורנטינה כאשר חברו הטוב גונסאלו לא שיחק. הוא הנהיג, התחבר לעיר ולאוהדים, אבל המהלך של קורבינו שבר מבחינתו את הכלים. מילאן, כאמור, הייתה הראשונה שפנתה לפיורנטינה ובספרד אף דיווחו שהעסקה על סף סגירה. הם ציינו את הקשר ההדוק בין ואלרו למונטלה כסיבה העיקרית למעבר. אלא שבאיטליה טענו כי זו דווקא הסיבה לכך שהספרדי לא ילבש אדום-שחור.
על פי התקשורת המסקרת את פיורנטינה, הקשר בין השניים התקרר משמעותית לקראת סיום התקופה של מונטלה במועדון ולאחריה. השניים מעריכים זה את זה ומפגינים חמימות, אך ההתבטאויות האחרונות הותירו טעם רע ומשפיעים על היחסים. ואלרו, למשל, עקץ את מונטלה דרך השוואה לפאולו סוזה בראיון שערך ב"אל פאיס". בין היתר אמר שם: "סוזה תמיד רוצה לנצח ולהחזיק בכדור. אני חושב שיש לו הרבה יותר אופי ואישיות מאשר למונטלה. הוא אומר הכול בפנים, לכל אחד ובכל מצב. בחדר ההלבשה הוא תמיד אומר לנו להאמין בעצמנו, להיות חזקים ולהבין שאנחנו יכולים לנצח כל יריב". כמה חודשים לאחר מכן, מונטלה הודה כי "ואלרו הוא אחד השחקנים שלא דיברו איתי מאז שעזבתי. הוא אלוף ויכול לעשות את ההבדל בכל מקום, אבל לא פניתי אליו שיצטרף למילאן".
אז למרות ההצעה של מילאן, מונטלה לא רצה את ואלרו ונשם לרווחה כאשר התברר כי הסכום שהציעו ראשי המועדון נמוך לטעמה של פיורנטינה. לעומתו, בצד השני של העיר לחץ ספאלטי כל העת על ראשי אינטר להחתים את ואלרו, אותו רצה שנה קודם לכן ברומא ולא הצליח לצרף. "זה השחקן שחסר לי, ומדובר במחיר מציאה", הסביר. אוהדי פיורנטינה עוד ניסו להיאבק. הם הפגינו באצטדיון וכמה עשרות מהם אף הגיעו לביתו של ואלרו ושרו לו עד שיצא אל החלון והודה להם כשהוא על סף דמעות.
אלא שהמאבק הזה היה אבוד מראש. פיורנטינה רצתה למכור, ואלרו שהתאהב בפירנצה רצה לעזוב. לשמחתו של ספאלטי, הפעם הוא הצליח לשים על הקשר הספרדי את היד ואינטר רכשה אותו תמורת 5.5 מיליון יורו (ותוספת אופציונלית של 1.5 מיליון) עם חוזה לשלוש שנים. סטפנו אראניו, קשר מילאן ונבחרת איטליה בשנות ה-90', הביע את אכזבתו: "חבל לי שמילאן לא לקחה את בורחה ואלרו במחיר כזה. הוא יכול היה להיות הדובדבן על הקצפת. הוא מכיר את מונטלה ומתאים בדיוק לסגנון שלו. והנה הוא באינטר".
במכתב לאוהדים שפורסם בעיתון "לה רפובליקה", הודה ואלרו לכל השחקנים ששיתפו איתו פעולה ולמאמנים מונטלה וסוזה, בירך את הבעלים והסביר: "מעולם לא יצרתי בעיה או אמרתי מילה רעה, אבל היחסים עם ההנהלה הספורטיבית קלקלו הכול. כל שנותר לי הוא לעזוב, לטובת כולם. אני הולך בלב שלם ובראש מורם".
כמו בפיורנטינה, גם אצל ספאלטי קיבל ואלרו מיד את המפתחות לניהול הקבוצה על כר הדשא. הוא היחיד שפתח בכל משחקי ההכנה ובכל שבעת מחזורי הליגה, וגם אם עדיין לא כבש או בישל ולכן לא תופס כותרות כמו מאורו איקרדי או איבן פרישיץ', השפעתו על הקבוצה קריטית. הוא עושה את הדברים הקטנים מעמדת הרג'יסטה - פליימייקר אחורי סטייל אנדראה פירלו. עד כה, הספרדי דייק ב-92 אחוזים מהמסירות ושני רק למארק האמשיק מנאפולי במספר הנגיעות בכדור. משחק ההתקפה מתחיל ברגליים שלו.
את הבכורה במדי אינטר בסרייה A עשה ואלרו נגד האקסית פיורנטינה, כאשר הנראזורי חגגו עם 0:3 קליל בסן סירו. ב"קוריירה דלו ספורט" שיבחו: "אי אפשר שלא להתרשם מהיכולת שלו להחזיק בכדור, לנהל את המשחק ולתמרן בין הגנה להתקפה. האחרון שעשה את זה כמו שצריך היה קמביאסו בעונת הטרבל". במחזור השני, מול הקישור החזק של רומא, הוצב ואלרו בעמדה קדמית יותר, ממש מאחורי איקרדי, אבל אחרי מחצית אחת הבין ספאלטי שזה לא עובד ומאז הספרדי משחק רק לפני רביעיית ההגנה. משם הוא מניע את הקבוצה וגורם לכל האחרים לזוז, גם אם הוא משחק בהליכה.
וזו הביקורת הגדולה כלפי ואלרו. "הוא התחיל טוב במחזורים הראשונים, אבל לאחר מכן נחלש ונראה כמי שממש הולך על המגרש", נכתב ב"גאזטה דלו ספורט". אלא שהנתונים הסטטיסטיים לגבי מסירות (המוסר הכי מדויק ברבע האחרון של המגרש) ונגיעות בכדור מוכיחים אחרת. גם בגיל 32 וגם בקצב הנוכחי שלו, בו הוא רץ פחות מבעבר ולא יכול לשמש כקשר קדמי, ואלרו מסוגל להשפיע על קבוצת צמרת. ספאלטי רק צריך לדעת מתי לתת לו לנוח. "תמיד תענוג לראות אותו משחק", אמר אלסיו טקינארדי, קשר יובנטוס ונבחרת איטליה לשעבר. "הוא כל כך חכם, היה נחמד לראות אותו באינטר לפני 4-5 שנים. הוא קצת דעך, וזה טבעי עם הגיל, אבל הוא אף פעם לא מסתבך". ג'אנלוקה ויאלי הוסיף: "הוא השחקן הכי חשוב של אינטר. מבחינת עלות מול תועלת, הוא המציאה של חלון ההעברות".
אחרי שפתח כאמור בכל המשחקים עד כה, ואלרו זכה למנוחה במהלך פגרת הנבחרות. לצערו, את הקריירה שלו הוא עשה במקביל לדור הקשרים המוכשר והעמוס ביותר שהיה לספרד אי פעם. לפיכך, הוא הסתפק בהופעה בודדת במדי לה רוחה, נגד ארה"ב ביוני 2011, ולא נמצא בלופ הבינלאומי. אז בזמן שחבריו התרוצצו במשחקי המוקדמות, הקשר שגדל בריאל מדריד יכול היה למלא מצברים וליהנות על דשא אחר, זה של מגרש הגולף. "אני כבר כמה שנים מנסה לשחק גולף, זה עוזר לי להירגע", אמר כשנצפה בטורניר במונזה. כמה ימים לפני הדרבי דלה מדונינה, אכן חשוב להירגע.
באינטר בונים על הישגי העבר של ואלרו מול מילאן. את שער הבכורה שלו בסרייה A הוא כבש לרשת הרוסונרי בסן סירו, כשמונטלה הוביל את הוויולה לניצחון חוץ בנובמבר 2012. בדיוק שנה לאחר מכן, שוב עם מונטלה על הקווים בסן סירו, ואלרו כבש ובישל בעוד ניצחון של פיורנטינה. יש לו זיכרונות טובים ממילאן וגם ממונטלה. בדרבי בראשון בערב הוא יוכל להוסיף עוד אחד.
