עלילות דיוויד ואטורה באבן יהודה: שישי בצהריים עם בלאט ומסינה

עקבו אחרי יוסיפון בפייסבוק

דיוויד בלאט קרן מאושר. בלילה עלה על טיסה ובשעת צהריים של שישי כבר הירצה על הגנה לעיני אולם גדוש באבן יהודה. לפניו בתור היה קואץ' מסינה הגדול, שכמה שעות נוספות לפני כן הרביץ בנבחרת ישראל תורה ו-48:69 במשחק הפתיחה המסויט של היורובאסקט. אז בואו נמשיך עם הסיפור של דיוויד.

"הייתי מאמן צעיר, והיתה השתלמות בתל אביב, אני לא זוכר באיזה בית ספר…".

"עירוני ט'!", צעקו מהיציע.

"עירוני ט'", חייך בלאט.

"בקיצור", המשיך, "אני מאמן בן 34 ויש לי שחקן, מייק גיבסון. מייק, סיקס אילבן, דקיק, כל הזמן עשו עליו פרונט כי הוא היה חלש… רגע, תן לי שחקן הגנה!".

מהספסל באבן יהודה רץ לעבר בלאט נער אימונים. המאמן תפס אותו והשתמש בו כניצב. הנער היה השומר, המאמן בתפקיד גיבסון. "מייק תמיד היה מחכה שימסרו לו לוב", הסביר בלאט, "ובכל פעם שהיו מוסרים לו לוב, הוא היה דוחף ומקבל את הכדור. ומה זה?", שאל את הטריבונה, וענה: "אופנסיב פאול. 100% מהפעמים. ואני מאמן צעיר, באתי להשתלמות, ואטורה הגיע, ואמרתי לו 'אטורה, יש לי שחקן כזה מאוד ארוך שכל פעם שמוסרים לו לוב הוא דוחף את השחקן שלו ומקבל אופנסיב פאול. מה לעשות?".

"תקשיב לי", ענה האיטלקי לדיוויד בן ה-34. "אני רוצה שתגיד לו ככה - תשים את המרפק שלך על הכתף של המגן, ועם היד השנייה תקבל את הכדור". ובלאט הדגים על הנער והראה איך במקרה כזה, הטריק מונע מהשומר לקפוץ.

"נהדר! נהדר!", המחיז בלאט כיצד נראה בלאט הצעיר לאחר ההשתלמות ההיא. "נסעתי בחזרה לגליל וחשבתי לעצמי: אני מלא ידע! ואני הולך למייק, מסביר לו איך עושים את התרגיל, ובהזדמנות הראשונה…. שוב הוא דוחף עם הידיים!

"למחרת חזרתי להשתלמות, ואני מחכה במשך כל ההרצאה של אטורה כדי לדבר איתו על גיבסון. ואז כשנגמר באתי אליו ואמרתי לו 'אטורה, לא משנה מה אני עושה, הוא כל פעם דוחף ודוחף. מה הבעיה איתו?', שאלתי וחיכיתי לתשובה גאונית. אטורה הסתכל עליי, ואמר:

'He is fucking stupid'.

"וככה הכרתי את אטורה מסינה".

כולם צחקו. בפעם האחרונה שבלאט היה על הרדאר של המיינסטרים הישראלי הוא היה נראה עצוב, לאה, מבולבל, מפוטר. פספוס הצ'אנס ב-NBA, ועוד בעונה שהסתיימה באליפות עבור הקאבס, עשה רושם של משהו שיהיה מאוד קשה להתאושש ממנו. אבל אתמול, בהשתלמות השנתית של ארגון מאמני הכדורסל על-שם רלף קליין ז"ל, בלאט היה בשיאו. לפחות במובן החברתי.

"אני מקבל השראה ותקווה מזה שאני עומד מולכם, מאמנים בכירים, טובים, חברים ששיחקתי איתם ונכנסו לעולם הזה, של האימון. טמבלים! למה עשיתם את זה?! לא למדתם ממני שום דבר?!", והאולם שוב צחק.

כשהתחיל לדבר על הגנה, ואחרי כמה פעמים שביקש תרגומים למונחי כדורסל, הפסיק להצטדק: "הכול נשמע הרבה יותר טוב באנגלית - בשביל זה נייסמית' המציא את המשחק במסצ'וסטס. הטרמינולוגיה טובה יותר, סורי".

כשהדגים תרגיל וביקש שהשחקנים יצעקו ואחד השחקנים לא צעק הגיע אליו ואמר: "עמית, החיים הם בחירה בין אלטרנטיבות. אתה רוצה לשחק? אתה אוהב לשחק? כשהייתי שם את הילדים שלי בפינה, אישתי היתה אומרת לי 'אל תשים אותם בפינה, תן להם נקודת מוצא'. אז הנה, עמית, אני נותן לך נקודת מוצא - אם תצעק, תשחק. אם לא תצעק, לא תשחק".

לאחר ששוב לא ביצעו הנערים את שאמר הוא ביקש טלפון מאדם בשורה הראשונה, והדגים איך הדור האבוד של היום כבר לא יודע לפתוח ראש אלא להיות נעול בתוך המסך. "אם היית משחק קנדי קראש היה טוב, הא?", הקניט, ויצא במונולוג אנטי טכנולוגי. נגד פייסבוק, וואטסאפ, מיילים וסמסים. בסיום זרק את הטלפון - למסך שלום.

כשגילה שנותרו לו רק עשר דקות להרצאה, אמר: "טסתי מטורקיה באמצע הלילה, לא ישנתי, ואתם נותנים לי רק שעה ורבע? אם הייתי עושה את כל ההרצאה באנגלית, הייתם נותנים לי יותר". וכך חתם בלאט הופעה נהדרת, על סף הסטנד אפ. רק חסר שהיה שואל: "יש פה מישהו מאוהיו?". "כשאני בין מאמנים ובמיוחד מאמנים ישראלים אני מרגיש כיף, משפחתיות", הוא אמר לי כשחקרתי לגבי מצב הרוח.

ואז הגיע הזמן לדבר על נושא טרי וקצת כאוב - מה שעשינו ב-48. נקודות. "זה שילוב של דברים", ענה, "הכנה מצוינת של איטליה, אולי לחץ. אתה צריך לדעת מהר לשכוח ממשחק אחד ולקוות שזה מה שזה היה - משחק אחד לא טוב. בהמשך נלמד האם זה כך. אולי בשבת בערב נדבר אחרת לגמרי".


26% מהשדה במשחק ביתי, באולם שלך, עם הטבעות שלך, זה לא טוב.

"ההגנה היתה נהדרת", החמיא לגאון שהירצה לפניו.

"תהיו נחמדים אליי, תשאלו משהו".

זו היתה השתלמות מאמנים בת יומיים, כשביום חמישי לימדו מומחי משחק כסבטיסלב פסיץ' הסרבי, פיני גרשון ועודד קטש. ביום שישי בעשר בבוקר - בחניה שמחוץ לאולם לא היה מקום, גם בזו שמאחוריו בקושי. ובתוכו אטורה מסינה הפנט את הקהל. לא משנה כמה היו מסובכים התרגילים שהציג, גם איש זר לענף היה בולע כל טיפ. השילוב של הניסיון, הרזומה, ההילה והאנגלית-איטלקית שלו - נראה שהוא יכול להעביר לבני שלוש הרצאה על מכניקת הקוונטים והזאטוטים יבינו מה הוא רוצה.

כמה כריזמה. "כשעיתונאי ישראלי שאל אותי אתמול מה דעתי על המשחק ה'מגוחך' של נבחרת ישראל", סיפר, "הרגשתי שנפלו לי הביצים לרצפה. באמת, נו, זה רק משחק אחד, למה לדבר כך?".

לאחר הסשן, בו באופן אירוני עבד על התקפה, הגיע זמן השאלות. בין שלל ענייני טקטיקה הגיעה שאלה על שגרת יומו כעוזר מאמן בסן אנטוניו, ובמשפטים הבודדים שסיפר על פופ, ההערצה גברה עוד יותר.

השאלה האחרונה הגיעה מהשורה הראשונה.

"כן, קואץ'?", נתן מסינה את רשות הדיבור לסטודנט השואל, דיוויד בלאט.

בלאט נתן את ג'ינובילי של מסינה כדוגמה לטאלנט אירופי שיצא ל-NBA בגיל 25, ושאל לדעתו של אטורה בעניין האירופים שיוצאים מהר מדי. בעיקר בגלל הטיימינג - יורובאסקט עם הרבה כוכבים נעדרים ופערים עצומים בין חברי ה-NBA לנציגי היבשת - זו היתה השאלה הכי טובה שנשאלה, והיא סחטה את התשובה הטובה ביותר שנאמרה.

"אני הייתי ממליץ לשחקנים לצאת אך ורק כשהם באמת מוכנים. כרגע ב-NBA לא מכבדים את הכדורסלן האירופי שמגיע בן 18 וחסר ניסיון. במקום המלחמות בין יורוליג ופיב"א יהיה חשוב לשבת ביחד עם ה-NBA ולמצוא את הדרך ששחקנים נבחרו בדראפט יישארו בקבוצת האם שלהם באירופה עד שהם מוכנים. האם זה חלום כל כך בלתי אפשרי, שכל הגופים האלו יישבו ביחד? במקום לבזבז את הזמן המזוין הזה, למה לא חושבים על פיתוח שחקנים? כמה שחקנים עזבו את אירופה ל-NBA? כל כך צעירים, כמה כישרון איבדנו במפעלים האירופים רק כי שחקנים עוזבים? ועל כל פורזינגיס אחד מוכן יש עשרה לא מוכנים. אז למה לא לבחור בדראפט ולהשאיר אותו באירופה? למה לפחות לא מציגים את הבעיה? למה לא חושבים על פתרון? אני לא מצליח להבין. לצערי, כנראה האגו גדול מדי".

והפער גדול יותר. בריחת הכישרונות, קיום האליפות באוגוסט, היעדרות נציגי NBA רבים כל כך - ואירופה נעלמת. לאט אבל בטוח.

"אני מסכים איתך", אמר לי מסינה. "המלחמה בתוך אירופה לא תורמת, זה בטוח. בסופו של דבר ה-NBA מושך כל כך הרבה תשומת לב ואם לא נפסיק להתווכח בינינו נפסיד את הכדורסל. קראתי שאוברדוביץ' מסכים איתי, ששאראס גם חושב כמוני. אם כל כך הרבה אנשים מסכימים, למה לא מקשיבים להם?".

זה על כסף?

"אני לא יודע למה, אני פשוט עצוב על כך".

שאלתי את בלאט על כך.

"יש מצב מאוד אבסורדי שפוליטיקה מפריעה להתקדמות של הכדורסל. צריך להקים ועדה נייטרלית ולגשת לבעיות האלה עם ראש פתוח".

יש לך רעיון?

"זו שיחה של שעות, לא של דקות. צריך להקים ועדה, ואני מוכן להשתתף, אם ירצו בי".

מה דעתך על התשובה של אטורה לשאלה שלך, ומה היית ממליץ לבן שלך לעשות?

"אני חושב ששחקן צריך לצאת רק כשהוא מוכן ולא כשהחוזה גדול יותר או ששם הקבוצה מפואר יותר. אם אתה מוכן, יאללה, נתקדם".

גם הוא עם הראש בטלפון כל היום?

"הוא…", צחק בלאט, "הוא כמו כולם…".

על מנת לעודד את מסינה הגדול, שאלתי אותו לגבי איטליה נגד ישראל ביום שלישי, גרסת הכדורגל, והאם הגורל יהיה זהה לגורל ההתמודדות בכדורסל.

"הכי חשוב זה המשחק נגד ספרד, בשבת".

איזה יופי - קלישאת כדורגל ממאמן כדורסל.