"בימים האחרונים הייתי באמת קרוע מבפנים. ואני יודע שהתהליך הזה לא פשוט גם לאוהדים. אז אני רק רוצה להיות הכי כן שאפשר לגבי למה אני בא לבוסטון", כתב גורדון הייוורד, במכתב פתוח שפרסם ב"פליירס טריביון" ברביעי ביולי.
בין מלחמות אימוג'ים בטוויטר והפליירס טריביון, מעולם לא היה זמן טוב יותר להיות אוהד NBA. הנגישות הבלתי-מתווכת הזו לאתלטים הגדולים של זמננו היא כמובן חסרת תקדים, וכתוצאה מכך אנו מכירים אותם יותר מבכל עת אחרת. פשוט כך. להייוורד היה חשוב לבשר בעצמו, במילים שלו, לאוהדים הנאמנים שלו בסולט-לייק סיטי. אלה האנשים שראו מקרוב איך הוא הופך מילד שדוף לגבר ואב לשתיים, ושאגו את שמו במקהלה מרגשת במשחק האחרון של העונה, בהפסד מול הווריירס.
עוד בנושא:
קראודר, סמארט ובראדלי יעזבו את בוסטון כדי לפנות מקום להייוורד?
רודי גיי סיכם בספרס, אוליניק עובר למיאמי, הארדווי ג'וניור לניקס?
דיווח: מילוש תאודוסיץ' סיכם בקליפרס, חוזה חדש לדירק נוביצקי
גם ניק יאנג מצטרף לווריירס, מארק גאסול יעבור בטרייד לבוסטון?
("אני חושב על עוזר המאמן שלנו, מארק מקון, שהיה איתי מהיום הראשון")
בחלק במכתב שבו מדבר גורדון הייוורד על יוטה הוא עדיין מדבר ב"אנחנו". לו היה מסיים את הקריירה שלו בג'אז, אפשר להניח שמספר חולצתו היה עולה לתקרה, לצד 12 של ג'ון סטוקטון, 32 של קארל מאלון ומספריהם של שאר השחקנים שחתומים על ההיסטוריה של הפרנצ'ייז המוצלח הזה. הייוורד היה החוליה האחרונה ששיחקה תחת ג'רי סלואן האגדי. החוליה התנתקה, והג'אז ינסו לאחות את השברים ממה שנשאר. עם מי שנשאר.
הייוורד זיהה הזדמנות לסגור מעגל עם מאמנו ממכללת באטלר, בראד סטיבנס, בקונפרנס מדולל מאין כמותו, בקבוצה הכי מצליחה בהיסטוריה. הוא גם זיהה הזדמנות לקבל 128 מיליון דולר בארבע שנים, עם אופציית יציאה בשנה האחרונה, מה שבטח לא הזיק. הוא מצטרף לקבוצה שזכתה במקום הראשון בעונה הרגילה, וגם לפני שהגיע היוותה את האלטרנטיבה הכי ריאלית לדומיננטיות של קליבלנד. הייוורד סימל את יוטה, אבל איך הוא יראה בירוק של בוסטון?
העונה האחרונה של הייוורד בבאטלר נגמרה באחת מההחטאות המפורסמות ביותר בהיסטוריה של ה-NCAA. הייוורד החטיא מאזור קו החצי ודיוק חגגה אליפות. כשעמד בפני ההחלטה אם להכניס את שמו לדראפט, או לנסות לתקן את המעוות עם הבולדוגס, הייוורד ידע שהוא יכול לסמוך על המאמן שלו.
בזמן שהוא שובר את לבם של אוהדי יוטה, הוא עושה טובה לליגה כולה בכך שהוא עובר מזרחה. חוסר האיזון שבין הקונפרנסים מורגש יותר מאי פעם, וזה לא בריא. במידת מה, המעבר מתקף את ההתנהלות של דני איינג', שלמעשה נמנע מלבצע כל טרייד שבו הוא לא המנצח הבלתי מעורער. הוא לא נאלץ לוותר על אף אחד מהנכסים האדירים של הקבוצה, וקטף את השחקן החופשי הכי נחשק של הקיץ, מבין אלו שהיו ברי השגה. הייוורד לא נמצא בעשירייה הפותחת של הסופרסטארים, אבל הוא איפשהו בעשירייה הבאה. ושחקנים כאלה לא עוברים קבוצה כל יום.
אם הבולס או הפייסרס היו מתאפקים כמה ימים - ולא מעיפים את הסופרסטארים שלהם כאילו הם ג'וק על הכתף שלהם - אולי החלום של איינג' היה הופך למציאות, ובוסטון הייתה מעמידה חמישייה שתיאבק בקאבלירס ובווריירס עם ארבעה אולסטארים. כך או כך, הייוורד והנכסים של הסלטיקס יחד שווים יותר מפול ג'ורג' לעונה אחת או ג'ימי באטלר לשתיים. חובת ההוכחה עדיין על איינג', הנכסים האלה יהפכו לשחקני כדורסל, אם לא היום אז מחר. העונה בוסטון כבר לא תסתפק בהופעת אורח סמלית בדרך של לברון לגמר.
תקרת השכר ומיסי המותרות על כל גווניהם יפרקו את הסגל הזה עד סוף השנה. ככל הנראה, בתור התחלה הסלטיקס יצטרכו להעביר בטרייד את מרכוס סמארט או שחקן שמרוויח יותר ממנו כדי לשלם להייוורד. הקו האחורי של אייזאה תומאס ואייברי בראדלי עומד להפוך ליקר בהרבה בחוזים הבאים שלהם, והפקק בעמדת הסמול פורוורד ידרוש פתרונות יצירתיים.
("אני מניח שזה די משוגע. כי שבע שנים אחר כך, עמדה בפני החלטה קשה אפילו יותר - ושוב, קואץ' סטיבנס ואני מצאנו את עצמנו באותה צומת דרכים יחד")
למרבה המזל, לבוסטון יש את אחד מהמאמנים הכי יצירתיים בליגה. סטיבנס הוכיח שיש לו את הטאץ' בכל הקשור לבניית הרכבים ותכניות משחק שמפיקות את המירב מהסגל שעומד לרשותו. בראיונות הוא השווה את העבודה הזו לזריקת פסטה על הקיר כדי לראות "מה נדבק", בכנות המשובבת שלו. האוהדים הירוקים כבר מתים מסקרנות לראות מה הוא יעשה בהתקפה עם הכוכב שלו מבאטלר.
אחרי שנים בהן מילא באצילות את תפקיד הגו-טו-גאי ביוטה, אף שמשחקו מעולם לא התאים לכך באמת, גורדון יורד שלב אחד בהיררכיה, וימצא את עצמו במקום שהרבה יותר הולם את סט הכישורים שלו. לצד דינמו כמו תומאס ומוסר כמו אל הורפורד, הייוורד יקבל הזדמנויות שהן חלק אורגני יותר מההתקפה, ולא יתבקש לייצר מאפס כמו בשנותיו בהרי סולט לייק סיטי.
הגיוון של הייוורד ולא כישרון ספציפי הוא מה שהפך אותו לאולסטאר לראשונה בעונה שחלפה. הוא "טוב" עד "טוב מאוד" בכל אספקט של המשחק כמעט, נטול חולשות של ממש. הוא לא מצטיין ביכולת לייצר מצבי קליעה לעצמו או לאחרים, הוא רק "טוב מאוד" בזה. הוא לא אתלט חד-דורי שאין דרך להישאר לפניו - רק אתלט "טוב מאוד". ברמות הגבוהות ביותר של המשחק, ההבדלים הדקים האלה עושים את כל ההבדל.
הייוורד עדיף בהרבה כמי שמביא את המהלך לסיום, ולא כמי שמתחיל אותו. אחרי עונה חלומית, תומאס דורש יותר תשומת לב מאי פעם, עם הכדור ובלעדיו, והשיטה של בוסטון סביבו תשיג להייוורד מבטים חופשיים בהרבה ממה שהתרגל אליהם. בעונה האחרונה הייוורד סיים בעשרים אחוזים הראשונים של הליגה בכל סוג של מהלך התקפי כמעט - כמוביל כדור בפיק-אנ-רול, בהתקפות מעבר, מצבי ספוט-אפ, ביציאה מחסימות ללא כדור, חיתוכים לסל, והרשימה ממשיכה. זה הופך אותו לחתיכה שמתאימה לכל פאזל.
סטיבנס ימשיך מהנקודה שעצר קווין סניידר, מאמן הג'אז, וייתן להייוורד צ'אנסים להראות כמה המשחק שלו השתדרג עם שנותיו כמקצוען. בהגנה היציבות והכוח של הייוורד יאפשרו לסלטיקס לשים אותו על הכוכב של היריבה בעמדות 2-4, אם ירצו.
הפתרון המתבקש לצפיפות בעמדה מספר 3 הוא לשחק בהרכבים נמוכים, במיוחד כשזוכרים שבוסטון לא חזקה במלחמות על הריבאונד גם בהרכבים מסורתיים. סטיבנס עלה עם הרכבים של ארבעה גארדים במשחקי פלייאוף, הוא לא מפחד מסמול-בול. אך אפשרות אחרת תהיה ללכת לצד השני, ולתת להיוורד, ג'יי קראודר (אם יישאר בקבוצה ולא יעבור ליוטה), ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום לשחק דקות מסוימות בעמדת השוטינג גארד. כל השלושה יכולים להוות נכס בגזרת הכדורים החוזרים מעמדות הכנף, היכולת שלהם להחליף בהגנה תגדל בהשוואה לשחקנים כמו בראדלי או טרי רוז'יר. וחשוב מכל, כמה מהשחקנים בעמדה 2 מסוגלים להעניש אותם? מדובר בעמדה הכי דלה ב-NBA.
("מבחינתי, אחרי כל השנים האלה, יש לי ולסטיבנס עניין לא פתור: לזכות באליפות")
אם המזרח היה אורח בליל הסדר הוא היה יושב בשולחן של הקטנים. לפני בוסטון נפרס שטיח אדום כל הדרך אל המקום הראשון גם בעונה הקרובה. הסלטיקס צמצמו משמעותית את הפער מהקאבס תוך שהם מרחיבים אותו משאר הדבוקה הבינונית שתרכיב את יתר מקומות הפלייאוף. אף שבוסטון עדיין רחוקה מאיום ממשי על התואר, הייוורד סידר לעצמו אפשרות טובה יותר לנצח, קשה להתווכח על זה. הוא גם ימצא את עצמו נבחר למשחקי האולסטאר הבאים ביתר קלות, במיוחד לנוכח העברתם של באטלר וג'ורג' לשולחן של הגדולים במערב.
ביוטה עשו הכל נכון, בלי טנקינג, בלי תירוצים של שוק קטן, ובלי כוכב-על שנפל בחיקם כך או אחרת. אבל המזל לא היה לצידם הקיץ, והחלטה של מישהו אחר לחצה על כפתור הריסטארט בשבילם. וזה לגיטימי, כמובן. לאנשים יש את הזכות לנוע בין מקומות עבודה, אפילו אם הם משחקים כדורסל למחייתם. זה פשוט קצת מבאס לקהילה המדהימה שתומכת בג'אז, ועכשיו נשארה עם הבלוז.