1. סיזיפוס. לא משנה כמה תדחוף את הסלע למעלה, בסוף הוא יתברר כיותר חזק ממך וימעך אותך בדרך למטה. ללברון ג'יימס יש המון כוח לדחוף. מעטים השחקנים בהיסטוריה של הכדורסל שהיה להם כוח כזה. אבל בסוף, מה לעשות, גם הוא נמעך, עם 11 נקודות רצופות בשלוש הדקות האחרונות, 11 נקודות שהגיעו כולן משני השחקנים היחידים בליגה שיכולים להיאבק בלברון ולנסות לדחוף אותו למטה. עבור כל אחד מהם לבד, עד כמה שהם ענקיים, המשימה הזו עדיין קצת קשה מדי, אבל איחוד הכוחות בין קווין דוראנט, שחתום על שבע מה-11 האלה לסטפן קרי, שהוסיף את הארבע האחרות, מתברר כמספיק בשביל לחסל את ה-NBA כולה, כולל את המלך של הליגה.
2. תוצאת הסיום של הרבע השלישי, 89:94 לקליבלנד, הזכירה מאוד את תוצאת הסיום של משחק 7 מהעונה שעברה (89:93) וזה היה יותר מסמלי. אם בסדרת הגמר לפני שנתיים קליבלנד האטה את הקצב בצורה קיצונית וגם בגמר שעבר היא עשתה זאת לאורך דקות ארוכות, כולל במשחק המכריע בחוץ, הרי שהפעם הקאבס, בהחלטה לא ברורה של טיירון לו (שמנהל את הסדרה בצורה איומה ואחראי ראשי לסוויפ המתקרב), החליטו ללכת ראש בראש עם הקבוצה הכי נפיצה בעולם. אז בסוף, במאני טיים, במקום שגולדן סטייט תיתקע דקות ארוכות במשחק עומד ובלי סל, בדיוק כמו שקרה לה במשחק 7 אשתקד, דווקא קליבלנד היא זו שמשתנקת בבית, למרות הקהל התומך, ומפסידה את המשחק שגומר עבורה את העונה. אולי בעונה הבאה, בסיבוב הרביעי אם וכאשר, הקאבס יבואו חכמים יותר.
עוד בנושא:
גולדן סטייט עלתה ל-0:3 בגמר ה-NBA מול קליבלנד
סטפן קרי בעננים: "הניצחון הגדול ביותר שלנו בשנים האחרונות"
3. ואחרי הכל, זה היה חייב להיות של קליבלנד, וזה לא קרה, כי כמו בשני המשחקים הראשונים, רק הרבה יותר בולט הפעם בגלל שזה היה צמוד כל כך, האלופה עושה רק חצאי דברים. קווין לאב מעולה בריבאונד התקפה ברבע השלישי ותוקע את משחק הריצה של הווריירס? אז הוא קולע 1 מ-7 מהשלוש. קיירי מתפוצץ ברבע השלישי עם כמה סלים משוגעים. אז הוא מסיים עם 0 מ-7 מחוץ לקשת. קייל קורבר סופסוף צולף שתי שלשות? אז הוא מחטיא את הכי קריטית, זריקה נוחה, מהמקום שהוא אוהב לזרוק. הכל ליד, הכל כמעט ועם כמעט לא מנצחים את הווריירס.
4. אז עכשיו, מה לעשות, הגיע הזמן להתכונן ל-0:16 ולהתחיל לחשוב איפה המקום של גולדן סטייט הזו בין הקבוצות הטובות אי פעם. השאלה המרכזית הראשונה היא עד כמה באמת הקבוצה הזו גדולה יותר מזו של שנה שעברה, שניצחה 73 משחקים, עברה קרבות פלייאוף הרבה יותר קשים מול יריבות לא פצועות ובלי אותה הרחקה של דריימונד ממשחק 5, כנראה הייתה לוקחת אליפות עם 1:4. בסופו של דבר, הטבעת קובעת ולכן הווריירס האלה יתייצבו לצד בוסטון 86', הלייקרס 87', שיקגו 96' ושאר ענקיות אחרות, אבל נראה שהניצחון הלילה, יותר מכל, היה הכרחי עבור הקבוצה הזו כדי להראות שגם כשלא הכל הולך קליל ובטיולים, וגם כשאין לה עדיפות מוגזמת על היריבה, היא יודעת לנצח.
5. ה-MVP של הסדרה כנראה הוכרע הלילה, עם השלשה של דוראנט, שהכריעה עונה כמו שהשלשה של קיירי עשתה בשנה שעברה. קליי תומפסון, שהיה אדיר בהגנה בשני המשחקים הקודמים, נתן הפעם רבע ראשון אש גם בהתקפה וסטף ממשיך לעשות דברים שגם הוא לא ידע שהוא יכול לעשות, עם 13 ריבאונדים (שווה לקווין לאב עם הכי הרבה במשחק), אבל זו הסדרה של KD, שיהיה חתום על האליפות הראשונה שלו כמו גדול. גם המרוץ ל-LVP, שהוזכר כאן אחרי משחק 2, נראה חתום. טריסטן קרדשיאן תומפסון שוב נראה כמו הצל של עצמו, עם 0 נקודות, 0 מ-1 מהשדה ו-3 ריבאונדים. שלושה משחקים עלובים במיוחד למי שדרש, וקיבל, הרבה כסף מהקאבס, אבל השאיר אותם עם שלושה כוכבים מול ארבעה של הווריירס.