נושאים חמים

נפלאות התבונה: חרב הפיפיות שהיא החכמה של רייג'ון רונדו

סדרת הפלייאוף מול האקסית מבוסטון היא הזדמנות טובה להציץ על הקריירה והנפש של הגאון המתוסבך שלפרקים היה עדיף על לברון, ולעתים נראה כמו מישהו שימיו בליגה ספורים. המדור של נמרוד עופרן

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
שחקן שיקגו בולס רייג'ון רונדו (AP)
עבר מפוקפק, עתיד מעורפל. רייג'ון רונדו (צילום: AP)

לפני קצת יותר משלושה חודשים אירחה דאלאס את שיקגו למשחק NBA נוסף בעונה בלתי נגמרת. 23 שניות לסיום ההתמודדות הדרמטית קלע ג'ימי באטלר ג'אמפ אופייני והעלה את הבולס ל-96:98. רוב מאמני הליגה היו מגיבים בפסק זמן שנועד לתכנן את ההתקפה האחרונה והמכרעת, אך ריק קרלייל בחר באופציה האחרת - הוא נתן לשחקניו לשחק, וזה השתלם לו: 12 שניות לסיום צלף ווסלי מת'יוז שלשת ניצחון. "זה יוצר מצבים בלתי צפויים", הסביר קרלייל את ההחלטה, "חוץ מזה - רונדו ממילא יודע את כל המהלכים שלנו".

הוא לא צחק. אחת הסיבות העיקריות לכך שאחד המאמנים הטובים בעולם הכדורסל לא לקח פסק זמן ברגע מפתח היתה שכל תרגיל שכבר יכול היה לשרטט היה מוכר וידוע לרכז היריבה - הרכז ששיחק תחתיו כמה חודשים מסויטים.

השבוע, הרכז הזה פוגש את האקסית מבוסטון לסדרת סיבוב ראשון מלאה עניין ואינטריגות - סדרה שתשפיע באופן ישיר על המשך דרכו של אחד השחקנים המיוחדים ביותר שעברו ב-NBA בעשר השנים האחרונות; סדרה שאולי תקבע האם הגאונות החד-פעמית שלו תחזיר אותו לתלם, או שמא תמשיך לשמש כחרב הפיפיות שכל הזמן היתה, ותחרוץ סופית את גורלו בליגה הטובה בעולם.


רייג'ון רונדון נולד ב-22 בפברואר 1986 בלואיוויל, קנטאקי, והדבר הראשון שמשך את עיני הרופא שיילד אותו היה הדבר הראשון שמשך את שאר האנשים שהכירו אותו אז והיום: הידיים העצומות שלו. "הילד הזה הולך להיות משהו מיוחד", אמר הרופא לאימו של רונדו, שאיבדה את אימה כשהיתה בת ארבע, ואת אביה כשהיתה בת חמש. אביו של רונדו נטש כשרייג'ון היה בן חמש, והילד לא ממש מצא נחמה בכדורסל. הספורט המועדף עליו בכלל היה פוטבול - גם בייסבול עניין אותו יותר מכדורסל - אולם אימו דאגה ממבנה גופו הדקיק על מגרש הפוטבול, ודחפה אותו למשחק עם הכדור הכתום. הוא היה אתלט רע באותם ימים כשם שהיה תלמיד רע - רע מאוד, אפילו, מהסוג שלא מכין שיעורי בית, מאחר לשיעורים, ישן בכיתה ולא משתתף. כל זה עמד ביחס הפוך לחכמתו העילאית, שהיתה חזקה יותר מהעצלנות או השעמום.

כשהשיג מאייה אחרי מאייה במבחני המתמטיקה, המורה שלו היה משוכנע שהוא מרמה. על כן, דאג ביבי - קרוב משפחתו של כדורסלן העבר מייק ביבי - בחר לחלק לכל התלמידים מבחן אחד, ולרונדו מבחן אחר. גם בו, רייג'ון לא ביצע ולו טעות אחת. ביבי היה גם המאמן של קבוצת הכדורסל המקומית, וגם בה השניים התקשו להסתדר. באחת העונות הנער הצנום הושעה על ידי מאמנו מ-12 מתוך 24 המשחקים. באלה שכן שיחק, היה מתווכח בלי הפסקה. ביבי סיפר ל"בוסטון גלוב" על פעם אחת ספציפית, בה ביקש לעשות דבר אחד, ורייג'ון עשה דבר אחר. "הסתכלתי בקלטות שלוש פעמים אתמול בלילה ואני יודע מה אני עושה!" צעק על הרכז שלו. "אבל אני על הפרקט ואתה לא!" צעק עליו רונדו בחזרה.

כי מעל הכל, בסופו של דבר, הכל היה ועדיין קשור בשלושה דברים עיקריים: רצון כמעט חולני לנצח ולשלוט, ותחושה כמעט חולנית לפיה הוא צודק, ואחרים טועים. האלמנט הראשון נתן את אותותיו גם מחוץ לפרקט, וגם בגיל צעיר: כילד החל להפוך אובססיבי בכל הנוגע למשחק החשיבה "ארבע בשורה", וניצח חברים ובני משפחה מהבוקר ועד הערב. "אם ניצחת אותו פעם אחת, הוא היה מנצח אותך חמש או שש כדי לגרום לך להבין שהוא הטוב ביותר", אמרה ל-ESPN אחותו, דיימון. גם כשהפך לשחקן NBA מפורסם, רונדו המשיך לשחק, והמשיך לנצח - לא רק חברים לקבוצה אלא גם ילדים חולים בבתי חולים, נניח. הוא לא ויתר לאף אחד. כשרק הגיע לליגה היה ביישן, ובאירועים שיווקיים ויח"צניים של בוסטון, במקום להתרועע ולדבר עם אנשים, הרכז הצנום היה יושב בפינה ומשחק "ארבע בשורה" מול מי שרק הגיע, והתוצאה תמיד היתה זהה. "הוא שיחק מאות, אולי אלפי משחקים כאלה, ומעולם לא הפסיד", אמר ל"ספורטס אילוסטרייטד" מנהל יחסי הציבור של הסלטיקס.

לאחר מכן המשיך גם לפוקר ולשלל משחקי קלפים ומשחקי חשיבה אחרים. בכולם היה הטוב ביותר, כי בכולם הבין את החוקיות, את ההיגיון. כשזה לא קרה, התנתק לגמרי. בכתבה נפלאה של בקסטר הולמס ב-ESPN, צוין כי הניתוק הזה קורה לרונדו אפילו כשהוא צופה בסרטים - כשהעלילה סוטה מעט מגבולות המציאות, הוא מאבד עניין. כך קרה לו עם "נקודת שוויון" של דנזל וושינגטון, בו צפה שוב, אך פשוט לא הצליח. "לא הבנתי איך הוא משיג את המספר של השוטר", אמר, "זה פשוט מוגזם".

לאחר קריירת תיכונים טובה באוק היל אקדמי, המשיך למכללת קנטאקי וגם בה התקשה להסתדר עם המאמן - במקרה הזה טאבי סמית'. אחרי שתי עונות סולידיות בשורות הוויילדקאטס החליט להמשיך ל-NBA ונבחר במקום ה-21 של דראפט 2006 על ידי בוסטון, אז אחת הקבוצות הגרועות בליגה, שכללה את פול פירס, אל ג'פרסון ומעט מאוד מעבר לזה. רונדו שימש כרכז שני, לעתים שלישי, אחרי סבסטיאן טלפייר ודלונטה ווסט, פתח 25 פעמים בלבד בחמישייה והיה שותף, בין היתר, לרצף בן 18 הפסדים. הסביבה הזו לא ממש הועילה לביטחון העצמי שלו, מה שלא ממש הועיל לקשיי הקליעה מהם סבל, וסובל עד היום. במקום לזרוק מבחוץ, רונדו מסר או חדר לצבע. בסיום עונת הרוקי שלו, התברר ש-70 אחוז מהזריקות שלו הגיעו מתוך הצבע - נתון חסר תקדים לרכז.

ואז – אז הכל השתנה.

רייג'ון רונדו במדי קטנאקי (GettyImages)
גם בקנטאקי התקשה להסתדר עם מאמנו. רונדו במכללות (צילום: GettyImages)

בקיץ 2007 צירפה בוסטון את קווין גארנט וריי אלן לפול פירס, יצרה את ה"ביג 3" והחלה לדרוס את הליגה. רונדו הוקפץ לחמישייה ותפקד על תקן מסדר עבודה, שומר, זה שכמעט אף פעם לא יעשה מה שהוא לא יודע או לא אמור לעשות. יחסיו עם גארנט היו קרובים במיוחד, וכשאחד הפורוורדים הגדולים והקשוחים בהיסטוריה לקח אותו תחת חסותו, הוא גם הדליק גפרור מתחת לאש שחיכתה כל כך לפרוץ החוצה מהרכז הצעיר. כשנשאל על ידי ESPN מתי הבין שרונדו יכול להפוך שחקן מיוחד, השיב: "כנראה שביום השלישי שלנו יחד. תמיד אמרתי שעם רונדו, הכל נמצא בין האוזניים. כשהגעתי, הוא היה סופר-שקט, סופר-מבודד. הוא לא ממש דיבר. התחרותיות שלו היתה חסרת פשרות, והבנתי שהוא רוצה לחסל". מאימון לאימון, ממשחק למשחק, מניצחון לניצחון רונדו צבר ביטחון, הרשה לעצמו לקחת צעד קדימה וסייע לבוסטון להפוך עונה של 24 ניצחונות ב-2006/07, ל-66 ניצחונות ואליפות ב-2007/08. כשסדרת הגמר מול הלייקרס החלה הרכז הצנום כבר לא פחד מאף אחד ובמשחק השני, הוסיף ל-4 הנקודות שלו 6 ריבאונדים ולא פחות מ-16 אסיסטים - הכי הרבה במשחק גמר מאז מג'יק ג'ונסון ב-1991. בסיום המשחק הודה פיל ג'קסון שרונדו היה ה-MVP האמיתי של המשחק שנתן את הטון לשארית הסדרה, אותה ניצחו הסלטיקס 2:4.

השיפור המתמיד נמשך גם בעונתו השלישית בליגה, בה העמיד ממוצעים של 11.9 נקודות, 5.2 ריבאונדים ו-8.2 אסיסטים, רשם שלושה טריפל דאבלים וארבעה משחקים עם 15 אסיסטים או יותר. בפלייאוף שוב העלה הילוך וב-14 משחקיו בפוסט סיזן כמעט העמיד ממוצע טריפל דאבל (16.9 נקודות, 9.7 ריבאונדים ו-9.8 אסיסטים), אך הסלטיקס הפסידו בסיבוב השני לאורלנדו. בעונה שלאחר מכן כבר החל להיות מוזכר כאחד הרכזים הטובים בליגה, נבחר בפעם הראשונה מתוך ארבע רצופות לאולסטאר, ושמר (לא בפעם הראשונה) את הטוב ביותר לפלייאוף. לאחר שבוסטון עברה את מיאמי בסיבוב הראשון היא פגשה את המדורגת ראשונה במזרח, קליבלנד של לברון ג'יימס, בסיבוב השני, ולמשך דקות ארוכות, קשה היה לדעת מי השחקן הטוב ביותר בסדרה - מי שאמור להיות השחקן הטוב בעולם, או מי שאמור להיות השחקן הרביעי בטיבו בקבוצה שלו.

במשחק הראשון סיפק רונדו 27 נקודות ו-12 אסיסטים, בשני 13 נקודות ו-19 אסיסטים ולשיאו הגיע במשחק הרביעי, עם הצגה בלתי נשכחת של 29 נקודות, 18 ריבאונדים ו-13 אסיסטים בדרך לניצחון שאיזן את הסדרה ל-2:2 והוציא את הרוח מהמפרשים של לברון וחבריו. אחרי המשחק ההוא, ה"ביג 3" הפכו ל"ביג 4". "יש לו את היכולת לעשות דברים ש-95-98 אחוז מהליגה הזאת לא מסוגלת לעשות", אמר בסיום המשחק המכונן ההוא דוק ריברס. כשנשאל איך, למען השם, הצליח להוריד 18 כדורים חוזרים, השיב הרכז שמתנשא לגובה 1.85 מ' שהכל, כמובן, עניין של גיאומטריה: "תמיד היתה לי היכולת לראות זריקה ולדעת איפה הכדור הולך לקפוץ מהטבעת". עם תום המשחק הודה לברון ג'יימס שאולי מוטב שהוא, ולא אף אחד, ינסה לעצור את רונדו במשחקים הבאים, אך זה כבר היה מאוחר מדי: הסלטיקס ניצחו 2:4, חלפו גם על פני אורלנדו, ואם קנדריק פרקינס לא היה נפצע בגמר מול הלייקרס, אולי היו מנצחים גם את היריבה המרה ולא מפסידים 4:3.

ההופעות המדהימות הללו נתנו לרונדו לגיטימציה להפוך שחקן שרצה להיות - שחקן מהסוג שהליגה ככל הנראה אף פעם לא ראתה. בימיו הטובים ביותר אי אפשר היה לצפות מה יעשה. סגנונו היה כל כך אקלקטי, מכניקת הזריקה כל כך פגומה, הראש כל כך חד, ולעתים, הפער בין איך שרייג'ון רונדו ראה את המשחק והמציאות ואיך ששאר המאמנים והשחקנים ראו אותם, גרמו לאיבודי כדור וסבלנות ואמון. אך לעתים, הם גרמו לו להיראות כמו הרכז הטוב בליגה, כזה שמסוגל לעשות הכל - אפילו, לפתע, לקלוע מחצי מרחק באחוזים גבוהים מאוד. קובי בריאנט הודה שרכז בוסטון מסוגל לראות שלושה מהלכים קדימה, ומי שככל הנראה לכד את המהות של רונדו בצורה הטובה ביותר היה חברו לקבוצה, בריאן סקלבריני, שאמר ל"ספורטס אילוסטרייטד": "אין אף אחד בהיסטוריה שדומה לו. איך מישהו בגובה 1.85 מ' לוקח 18 ריבאונדים? איך מישהו שלא מסוגל להריץ מתפרצות מוסר 20 אסיסטים? אי אפשר אפילו להתחיל להסביר איך הוא עושה את זה".

רייג'ון רונדו על רקע לברון ג'יימס (GettyImages)
הבין שמוטב שהוא ישמור על רונדו, אך זה כבר היה מאוחר מדי. לברון (צילום: GettyImages)

בעונתו החמישית בליגה סיפק שלוש תצוגות רונדואיות טיפוסיות: 10 נקודות, 10 ריבאונדים ו-24 אסיסטים בניצחון על הניקס, 12 נקודות, 10 ריבאונדים, 23 אסיסטים ו-6 חטיפות מול סן אנטוניו ואז, בפלייאוף, שוב מול הניקס, 15 נקודות, 11 ריבאונדים ו-20 אסיסטים. אלא שהצד השני של הביטחון העצמי שנשק לשמיים היה - ובכן, ביטחון עצמי שנשק לשמים. רונדו הרגיש (וצדק) שהוא חשוב לא פחות מהשלישייה הגדולה של בוסטון, ולא פחד להראות זאת. לאחר שהסלטיקס צנחו לפיגור 2:0 בסדרת הסיבוב השני מול מיאמי, דוק ריברס זעם על הרכז שלו לעיני כולם בחדר ההלבשה, כשם שהיה נוהג לעשות. בשלב מסוים רונדו כבר לא היה מסוגל לשאת זאת יותר. הוא נטל בקבוק מים והטיח אותו בטלוויזיה שמספר שניות קודם לכן נמדדה ב-50 אינץ', וכעת הסתכמה באסופת שברים על רצפת חדר הלבשה. קווין גארנט התבקש לשאת את רונדו הזועם החוצה. "זה האש הזאת", אמר ל-ESPN. "זה מה שהופך אותו למי שהוא. תמיד אמרתי לו - 'לעולם אל תתנצל על זה, כי זה המוג'ו שלך, זה מה שהופך אותך למי שאתה. אבל תשלוט בזה, אל תתן לזה לשלוט בך'". בוסטון הפסידה את אותה סדרה למיאמי, והפסידה לה גם בעונה שלאחר מכן, הפעם בגמר המזרח, אף שרונדו סיפק, סטטיסטית, את הפלייאוף הטוב בקריירה, כולל משחק של 18 נקודות, 17 ריבאונדים ו-20 אסיסטים מול הניקס.

אם יחסיו עם גארנט היו טובים ואלה עם פירס סבירים, הקשר בין רונדו וריי אלן תמיד היה נפיץ, ועל פי שמועות עמד במרכז ההחלטה של אחד הקלעים הטובים בהיסטוריה לעזוב את בוסטון לטובת מיאמי בקיץ 2012. זו גם היתה התקופה בה, לעתים, הסטטיסטיקה האישית של הרכז עניינה אותו יותר מכל דבר אחר בעונה ההיא, בה פצח ברצף של 37 משחקים עם עשרה אסיסטים או יותר, גם אם זה אמר לוותר על זריקות חופשיות, או לבחור במהלכים שטובים קודם כל עבורו, ורק אחר כך עבור הקבוצה. גם חבריו הטובים ביותר התקשו לשחק איתו. אחד מהם, קנדריק פרקינס, הודה בפני ESPN: "הוא יודע שהוא חכם מדי, וזו הבעיה שלו. הוא יודע כשהוא טועה, פשוט לא מודה בזה. הבעיה היא שתשע פעמים מתוך 10, הוא צודק". לרונדו לא היתה סבלנות לשחקנים שלא הבינו את התרגילים, שנזקקו לתרגול נוסף, שלא קראו, כמוהו, את החומר או צפו בסרטים, וזכרו הכל, אחד לאחד. "הוא היה הרבה יותר חכם מהאדם הכי חכם בחדר", כתב עליו שדר הסלטיקס שון גרנדי, "אבל האמת הפשוטה שהיא שבדרך כלל, אנשים לא ממש אוהבים את האדם הכי חכם בחדר".

גם העזיבה של ריברס, לקליפרס בקיץ 2013, נקשרה עם יחסיו הרעועים עם רונדו - דיווחים אותם המאמן התעקש להכחיש. אך את הקשיים שחווה עם הרכז לא הכחיש מעולם. "היו פעמים בהם הוא בכה", סיפר ל-ESPN, "הוא בחור מאוד אמוציונלי אבל הוא לא רוצה שאף אחד יראה את זה. אחד הוויכוחים הכי גדולים שלנו היה סביב 'תפסיק להיות חכם מדי בשביל עצמך'. היינו מריצים תרגיל שהיה עובד, והוא כבר חשב על מה יקרה כשהקבוצה השנייה תגיב. הייתי אומר לו - 'הם לא הגיבו, אז בוא לא נשנה כלום'". ל"ספורטס אילוסטרייטד" אמר על הרכז שלו לשעבר: "הוא כמו הר געש, אבל אני מעדיף הר געש שעלול להתפרץ מאחד שכבר לא פעיל".

רייג'ון רונדו עם קווין גארנט, פול פירס, ריי אלן, גלן דייויס (AP)
הביג 3 הפכו לביג 4, ואז התפרקו. רונדו עם פירס, אלן וגארנט (צילום: AP)

בינואר 2013 קרע את רצועת ה-ACL וסיים את העונה. בקיץ, ראה את בוסטון מעבירה את קווין גארנט ופול פירס לברוקלין ומתחילה בבניה מחדש - לכאורה סביבו, אך בפועל, מהרגע שהשלישייה הגדולה פורקה ועד שגם רונדו עצמו נשלח בטרייד לדאלאס בדצמבר 2014, היה ברור לכל שבוסטון החדשה והצעירה, בצלמו של בראד סטיבנס, לא צריכה אדם כמו רייג'ון רונדו במערכת. גם לדאלאס לא לקח זמן רב להבין שטעתה. הרכז קיווה לקבל את אותה אוטונמיה לה היה רגיל בבוסטון, קיווה לקבוע בעצמו את התרגילים מדי התקפה, אך תחת ריק קרלייל - לא פחות גאון, לא פחות קונטרול-פריק - לחיבור הזה לא היה סיכוי להצליח. ב-24 בפברואר, במהלך משחק מול טורונטו, רונדו התעלם במפוגן ממאמנו, שפרץ לפרקט ומיהר לקחת פסק זמן. "אני מחליט על התרגילים המזוינים!", צרח הרכז על קרלייל, וראה את שארית המשחק - וחלקים גדולים של העונה כולה - מהספסל.

התחנה הבאה היתה סקרמנטו, וההתחלה היתה מבטיחה. דמרכוס קאזינס כינה אותו "גאון", המאמן ג'ורג' קארל טען כי מדובר באחד השחקנים החכמים ביותר שראה, אך מאוחר יותר נאלץ להודות: "לעתים אני מרגיש שהוא חושב יותר מדי, הוא צריך פשוט לשחק". ואילו, על אף ממוצעים מרשימים (11.9 נקודות, 6 ריבאונדים, 11.7 אסיסטים למשחק), רונדו שוב היה מעורב במספר תקריות על הפרקט ומחוצה לו - כולל ההערות ההומופוביות שהשמיע נגד השופט ביל קנדי - ובשורה התחתונה, בסיום העונה, קבוצה נוספת לא רצתה להאריך את ההתקשרות איתו. למזלו, המועדון הבא שהסכים להמר שהיתרונות יעלו על החסרונות היה שיקגו, וכרגיל, כולם אמרו את הדברים הנכונים בהתחלה. "הוא סופר-חכם", אמר הכוכב ג'ימי באטלר, "הוא רואה דברים לפני שהם קורים, אז זה מקל על כולם. בהגנה הוא אומר לכולם איפה הם צריכים להיות". גם במהלך העונה הנוכחית, שהיתה יחסית שקטה, התעמת לא פעם עם המאמן פרד הויברג ואף יצא לגמרי מהרוטציה לחמישה משחקים, לפני שחזר, בעיקר בשל פציעות של שחקנים אחרים והיעדר ברירה מצד המאמן. ובכל זאת, לפני מספר ימים טען הויברג ששיקגו לא היתה הופכת את העונה שלה ומשתחלת לפלייאוף ללא מי שחזר להיות הרכז הפותח שלה.

רונדו חתום לעונה נוספת בבולס, אך עדיין לא ברור לאן מועדות פניה של שיקגו, ולא מן הנמנע שבקיץ הקרוב היא תבצע ניקוי אורוות כולל. במקרה כזה, קשה לדמיין קבוצות רבות עומדות בתור כדי לקפוץ על הרכז החידתי, קשה לדמיין את רונדו עצמו מוכן להפוך לשחקן ספסל של ממש, קשה לדמיין סיטואציות רבות, אך אחת דווקא קל: לאורך השנים, אמר שוב ושוב שישמח להפוך למאמן מיד כשקריירת המשחק שלו תסתיים. "התכוננתי להפוך למאמן מאז שעזבתי את בוסטון", אמר ל"שיקגו טריביון".

עד שזה יקרה, אם ברצונו להישאר בליגה הטובה בעולם, ייאלץ הגאון המתוסבך להוריד את עצמו לרמה של יתר בני האנוש. "קשה לי לכבות את זה", אמר ל"סלאם" על המחשבות שמתרוצצות ללא הפסקה בראשו. "ככה אני בנוי. אני פשוט לא מסוגל שלא לחשוב קדימה".

שחקן שיקגו בולס רייג'ון רונדו (AP)
הראש לא כבה לרגע. רונדו (צילום: AP)