נושאים חמים

לברון נפגע עד עמקי נשמתו: הימים שאחרי פיטורי בלאט מקליבלנד

בחלק השלישי והאחרון מתוך הספר "שיבת המלך", חוזרים לאירועים שהובילו להחלטה לפטר את בלאט, ולשבועות הארוכים בהם המשיך להאמין שיצליח, למרות שגורלו נחרץ. ממסע השכנועים של גריפין את גילברט ("חשבתי שיהרגו אותנו"), עד התחושות הקשות של לברון ("הוא אכל את עצמו")

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום ועריכת וידאו: נועם אשל

בווידאו: שליחנו בראיון מ-2015 עם ג'ייסון לויד, כתב נוסף שסיקר את בלאט מקרוב

כמעט שלוש שנים חלפו מהרגע בו לברון ג'יימס הרעיד שוב את מאזן הכוחות ב-NBA וחזר לקליבלנד, אחרי ארבע עונות במיאמי. בעונה וחצי הראשונות שלו עם הקאבס, עוד אימן אותו דיוויד בלאט, שהגיע עם קינג ג'יימס לגמר ה-NBA והפסיד שם לגולדן סטייט. בלאט הוחלף באמצע העונה שעברה בעוזרו טיירון לו, שהצליח לזכות עם קליבלנד באליפות היסטורית אחרי שהקבוצה חזרה מפיגור 3:1 בגמר מול הווריירס.

בריאן ווינדהורסט, עיתונאי ESPN הנחשב מקורב מאוד ללברון לאורך הקריירה ודייב מקמנמין, כתב ESPN המלווה את הקאבלירס, כתבו בחודשים האחרונים ספר בשם "שיבת המלך" ("Return of the King") על השנתיים הראשונות של הקדנציה השנייה של לברון בקליבלנד. הספר ראה אור אתמול (שלישי) בארצות הברית, ובנוסף לקטעים הנבחרים שפורסמו מתוכו באתרים האמריקאים השונים, אנחנו מביאים לכם קטעים נוספים הנוגעים ליחסיו של לברון עם בלאט.

עוד בנושא:

העקיצות, הטעויות, ההתעלמות, הקשיים: תחילת ימי לברון ובלאט בקליבלנד
כשלברון חיבק את בלאט רק כדי שיירדו ממנו: תחילת העונה השנייה
מתוך הפרקים שפורסמו ב-ESPN: הפיוס בין לברון לגילברט והמייל הקריטי

מאמן קליבלנד, דיוויד בלאט, עם לברון ג'יימס (AP)
זה פשוט לא עבד. לברון ובלאט (צילום: AP)

בלאט עדיין מנסה (ולא ממש מצליח) להתאקלם

"בלאט הגיע לעונה בגישה אופטימית, כשהוא מעיד על עצמו שהוא ערוך ומוכן טוב יותר למשרת המאמן, אחרי העונה הראשונה הקשה. האמונה שלו שהקבוצה מספיק טובה כדי לרוץ לאליפות פעם נוספת עודדה אותו. גם מחנה האימונים בן השבוע במיאמי נראה יעיל. 'הייתי צריך ללמוד. לא תמיד הבנתי עד הסוף שהייתי צריך ללמוד איך המשחק הזה משוחק כאן. אני מתחיל את העונה הזאת במקום הרבה יותר טוב', הוא אמר, בטון מלא חרטה. אני בהחלט בטוח ומבין טוב יותר מה האתגרים שעומדים בפניי, וזו תחושה טובה'.

"ג'יימס לא לגמרי הרגיש כמוהו. בכמה מקרים שונים בקדם העונה הוא וחברו הוותיק ג'ימס ג'ונס הובילו פגישות ושיחות של שחקנים בלבד, שהיו סגורות בפני צוות האימון. באחת מהן, ג'יימס נזף בחבריו על מה שלדעתו נראה כמו גישה רגועה מדי שלהם. זה היה מובן ולגיטימי במידה מסוימת: רוב השחקנים קיבלו חוזים חדשים ושמנים ונהנו מההצלחה של העונה שעברה. העונה נפתחה בשיקגו, וג'יימס ולאב שהיו פצועים קיבלו אישור לשחק. ג'יימס לא היה בשיאו, אבל הוא התרגש מההזדמנות לפגוש פנים-אל-פנים את הנשיא ברק אובמה שהגיע למשחק. 'זה משהו שאוכל לספר לילדים שלי, הם בטח לא יאמינו לי', ג'יימס יאמר בסיום המשחק.

"בדיוק שנה לפני כן, בלאט סירב לציין את ניצחונו הראשון בתור מאמן ב-NBA, ופספס הזדמנות קלה לרשום ניצחון תדמיתי עבורו. הפעם זה היה שונה, אבל בלאט עמד באותו מסדרון, ונראה היה שהוא עושה את זה שוב, כשנשאל איך הרגיש לשחק לעיני הנשיא. 'כבר עמדתי מול מדינאים גדולים בעבר, במדינות אחרות. בארצות הברית זו הפעם הראשונה שלי', בלאט אמר.

"כמו במקרה שאירע שנה לפני כן, גם הפעם בלאט דייק בדבריו. הוא היה בקשר עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בעבר, וב-2013 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין העניק לו מדליית כבוד אחרי הזכייה עם הנבחרת במדליה אולימפית. בלאט הוא איש העולם הגדול, והוא היה רגיל לאינטראקציות מהסוג הזה. אז לא, לשחק לעיני ברק אובמה לא היה רגע ייחודי עבורו. אבל שוב הוא החטיא ליי אפ חופשי לגמרי, במובן המטאפורי, ושוב הוא עשה כותרות שלא לצורך. למרות שהוא קיווה ששלב המעבר וההתאקלמות ל-NBA מאחוריו, הוא עדיין ניסה ללמוד איך לנווט במרחב".

מאמן קליבלנד קאבלירס טיירון לו עם לברון ג'יימס (AP)
לברון מצא אצל לו אוזן קשבת (צילום: AP)

לברון ובלאט מנסים לשדר על אותו גל, שוב

"במשחק מול פילדלפיה, ג'יימס הפך לשחקן הכי צעיר שמגיע ל-25 אלף נקודות בקריירה. 30 שניות לסיום, ג'יימס מצא את קווין לאב לליי אפ שסגר עניין, אחרי פסק זמן שכל כולו הוקדש לשרטוט התרגיל שבוצע לשלמות לבסוף. בלאט נתן את הקרדיט ללברון על המהלך, למרות שזה תמיד היה נושא רגיש. 'הצעתי שנריץ את התרגיל הזה והמאמן הסכים', סיפר ג'יימס בסיום.

"זה לא היה ביג דיל, אבל זה סימל טרנד חדש בקבוצה. בניסיון למצוא הרמוניה עם בלאט או כתגובה לביקורות כלפיו, ג'יימס התחיל להביע תמיכה בבלאט באופן פומבי. במשך שנה שלמה הוא התלונן עליו, כנראה מתוך מטרה לגרום לפיטוריו. אבל הוא מעולם לא ניגש להנהלה וביקש ממנה לבצע שינוי על הקווים. כעת הוא הגיע למקום אחר, והוא רצה לגרום לזה לעבוד. במהלך העונה הראשונה שלהם יחד, לברון יצא מגדרו לא אחת כדי לגמד את בלאט. הפעם הוא יצא מגדרו בניסיון לעזור לו.

"אבל עבור מי שהיה מעורה במה שקורה בקבוצה, זה עדיין נראה כמו מס שפתיים. ג'יימס עדיין לא רחש כבוד גדול מדי לבלאט, למרות שניסה להיות מנומס. גם בשלב הזה הוא עדיין היה מחובר יותר לעוזריו, ובמיוחד לטיירון לו. וזה עדיין היה טיירון לו שאתגר אותו והעמיד אותו במקום, גם כשג'יימס היה מתעצבן מכך.

רצף הניצחונות של הקאבס נקטע בהפסד אחרי שתי הארכות במילווקי. במצב של שוויון לקראת תום הזמן החוקי, לברון ביקש מבלאט לא לבקש פסק זמן במקרה של עצירה הגנתית. הוא רצה לתפוס את הבאקס לא מוכנים ולקלוע סל ניצחון שיפתיע אותם. קליבלנד אכן השיגה את העצירה שרצתה, אבל מיד לאחר מכן נשמעה שריקה לפסק זמן של קליבלנד. ג'יימס זעם והטיח את הכדור על הפרקט בכעס, רק שבלאט לא היה זה שדרש את פסק הזמן. השופטים שמעו שחקן אחר קורא לפסק זמן מהספסל, ובטעות סברו שזהו בלאט שזימן אותו. בסופו של דבר, אחרי פסק הזמן הכדור הגיע לג'יימס והוא החטיא. בהארכה מילווקי גם ניצחה את המשחק כולו.

"למרות כל האתגרים שהוצבו בפני לברון, הוא דבק בתוכנית המקורית להראות מנהיגות כשזה נגע לדיוויד בלאט. בלי קשר לכל מה שקרה באימונים ובאסיפות, הוא המשיך לתמוך בו פומבית. למרות שהקבוצה לא עמדה בסטנדרטים שהוא עצמו הציב, ג'יימס החמיא לבלאט אחרי אחד הניצחונות על מילווקי, בשלב אחר של העונה. 'הוא עושה את העבודה שלו לא פחות טוב מאף מאמן בליגה', הוא אמר.

"היחסים בין בלאט ללברון היו רכבת הרים. בלאט ספג הרבה אש, מבחוץ ומבפנים, ולפעמים היה מתיש לנהל את זה. החברים של בלאט ומאמנים שהכירו אותו מהעבר הופתעו מהאופן שבו הוא טיפל בלברון. האש שהיתה לו בימים בהם אימן באירופה כובתה והייתה חסרה. בעבר, הוא מעולם לא חשש להעמיד שחקנים על טעויות. אבל עם לברון, בלאט היה זהיר מדי. הוא ניסה להסתיר את זה. חלק מהאישיות שלו היה להראות כל הזמן שהוא יודע הכל. לא ברור אם זה עזר או פגע בו מול לברון.

"מה שבטוח הוא ששניהם לא היו כנים מדי לגבי איך שהם הרגישו האחד כלפי השני. ההוכחה למה שקורה במציאות הגיעה במשחק מול אטלנטה. ביתרון 26 לקליבלנד, לברון התעצבן על איבוד כדור של קיירי אירווינג. הוא היה כל כך עצבני, שהחליט לרדת מהמגרש ולהתיישב על הספסל על דעת עצמו. בלאט לא הבין מה קרה. אחר כך הוא נזף בו בעדינות ואמר שהוא חצה את הגבול. אחר כך הגיע מיני-משבר בקליבלנד, ולברון הפך עוד יותר עצבני. כבר לא היה לו אכפת מהפציעות ומהתירוצים, אבל נראה היה שלבלאט אין שום דרך להתמודד עם זה. זה היה השלב שבו הנהלת הקאבס, במיוחד דייויד גריפין, התחילה לדאוג.

הג'נרל מנג'ר של קליבלנד קאבלירס דייויד גריפין (רויטרס)
פה חשדתי. דייויד גריפין (צילום: AP)

מעמדו של בלאט הולך ומידרדר, עד שגם דן גילברט משתכנע

"חג המולד הגיע, ואיתו גם שחזור הגמר מול גולדן סטייט. כולם ציפו לקרב גדול, אבל מה שקרה היה מפתיע למדי. לא ברור אם זו היתה תוכנית המשחק של בלאט או לא, אבל הקאבס חזרו בדיוק לאותו מצב כמו בגמר שנערך כמה חודשים לפני כן. הם הלכו להרכב איטיים וגבוהים וניסו להתיש ולתסכל את הווריירס המהירים. כאילו שחודש יוני שוב הגיע, בלאט שוב קיצץ את הרוטציה וספסל את ריצ'רד ג'פרסון, ששיחק היטב בתור מחליפו של לברון במשחקים שקדמו למשחק ההוא. זה הסתיים בתבוסה מרה ובתזכורת כואבת לעונה שעברה. בלאט עמד כעת תחת מתקפה נוספת. הוא לא עדכן את תוכנית המשחק שלו בצורה יעילה בעיני השחקנים, והם היו נסערים מאיך שהדברים התפתחו.

"היו כמה סיבות להפסד של הקאבס, אבל אף אחד מהשחקנים לא הסתיר את העובדה שהם מאוכזבים מהגישה של בלאט, ששוב היה בעמדת התגוננות. כל השחקנים בסגך היו בריאים, אבל הוא המשיך ללכת עם מעט מדי שחקנים. האווירה הייתה עכורה בימים הבאים. למשחק הבא מול פורטלנד, שחקני הקאבס הגיעו עם פרצוף חמוץ. מהרגע הראשון היה ברור שלכל השחקנים אין שום עניין להיות על הפרקט. אולי זה לא היה סבוטאז' מכוון כלפי דיוויד בלאט, אבל זו בהחלט היתה תגובה שלילית אליו. דייויד גריפין הצטרף לקליבלנד למשחקים הללו וראה הכל מקרוב. הוא לא יכול היה שלא להבחין בכך שהשחקנים נשענים לא על בלאט, אלא על טיי לו.

"כמה ימים אחר כך, גמלה בליבו של גריפין ההחלטה לפטר את בלאט. זו לא היתה החלטה קלה. אחרי הכל, הקאבס היו במקום הראשון במזרח ולברון, למרות שלא ראה בבלאט בן ברית, כבר למד לקבל אותו. אבל דווקא גריפין, שהדף ביקורות מבית כלפי בלאט מהיום בו מונה למאמן, פתאום הרגיש תחושות אחרות לגמרי. הוא הלך להנהלה וסיפר להם על כוונותיו. לפני שנה, היה זה הבעלים דן גילברט שסבר שחובה לבצע שינוי בעמדת המאמן, וגריפין היה זה שנעמד על רגליו האחוריות ודרש לתת עוד זמן. הפעם היה היפוך תפקידים, וגילברט לפתע תמך בבלאט. זה גרם לעוד השהייה בפיטורים. בלאט נשאר, והקאבס התחילו מומנטום חדש, חיובי יותר, שכלל רצף של ניצחונות. גם מצב הרוח של ג'יימס השתפר, והוא אפילו חזר לומר מילים טובות על דיוויד בלאט.

הבעלים של קליבלנד קאבלירס דן גילברט (רויטרס)
חשש מאוד מהתגובות לפיטורים. גילברט (צילום: AP)

"בלאט המשיך להאמין שהוא ולברון מסוגלים לפתח מערכת יחסים תקינה. אבל גם הוא היה מודאג. הוא ראה איך מצב הרוח של ג'יימס משתנה בשניות, ואיך יום אחד הוא קוטל אותו, ובמקרה אחר מחמיא לו. למרות הכל, הוא המשיך לקוות לכונן עם לברון קשר נורמלי. האמת היא שזה מעולם לא היה קיים, וגם בלאט ידע את זה.

"כמה ימים אחר כך, טריסטן תומפסון הפך לשחקן עם רצף המשחקים הכי ארוך ב-NBA, אחרי שדיאנדרה ג'ורדן, שהוביל את הקטגוריה הזו, נעדר מאחד המשחקים בשל פציעה. תומפסון התגאה בזה, אבל במקום לנצל את זה לטובתו ולהרוויח אותו, בלאט שוב החטיא ממטר, והתייחס לעניין בציניות. שוב הוא קרא לא נכון את הסיטואציה, שוב הוא גרם לתסכול אצל עוד שחקן, שוב דייויד גריפין נאלץ לגרד בראשו בחוסר הבנה".

"גם אחרי שלברון לא הצליח להסתיר את החיבה של לו לעומת חוסר החיבור עם בלאט, דן גילברט לא היה בטוח שלפטר אותו היה הצעד הנכון. השיחות בינו לבין דייויד גריפין על פיטורים נמשכו כמה שבועות, וגילברט היה בקונפליקט. 'אמרתי לדייויד גריפין, יהרגו אותנו. אנחנו מובילים את המזרח ונראים לא רע. אבל אז שאלתי את עצמי, האם אנחנו מסוגלים לזכות באליפות עם המאמן הזה? הוא בן אדם טוב, אבל האם השחקנים יכולים לסמוך ולהישען עליו? התשובה שלי היתה שכנראה שלא, למרבה הצער. והיה לנו את טיי ממש מתחת לאף. אני חושב שאם טיי לא היה שם, לא היינו עושים את המהלך הזה מלכתחילה', מצוטט גילברט בספר.

דיוויד בלאט מאמן קליבלנד קאבלירס (GettyImages)
הגיב בהלם מוחלט. בלאט (צילום: GettyImages)

הפיטורים

"לבלאט לא היה מושג שזה הולך לבוא. בימים שלפני ההודעה, הוא עדיין הדף את הביקורות מהתקשורת ושיבח את השחקנים על איך שהתמודדו עם כל הקשיים סביב הקבוצה. עבור הרבה אנשים, בלאט עשה עבודה טוב, אבל ההחלטה כבר התקבלה. ביום שישי בבוקר גריפין התקשר לבלאט וביקש ממנו להיפגש. אחרי שגריפין אמר לו שהוא משוחרר, בלאט היה המום לחלוטין הצוות שלו היה בשוק, וגם הקולגות בליגה זעמו. גם בישראל הגיבו בכעס. גריפין התקשר רק אחר כך לטיירון לו, שבהתחלה לא רצה לקחת על עצמו את התפקיד, מתוך חשש שאם יסכים, זה יתפרש כאי אמון בבלאט. אבל בסופו של דבר הוא השתכנע.

"בלאט עשה הרבה שגיאות, אבל אולי הגדולה מכולן הייתה חוסר ההכרה בכך שלאמן ב-NBA היה בגדר שינוי גדול עבורו. היה ברור שהוא מנסה להתייחס ל-NBA ולכדורסל האירופי בקווים מקבילים, אבל היה ברור עוד יותר שזו הייתה טעות בשיפוט שלו. אנשים ושחקנים ב-NBA לא חשבו שקריירה באירופה זהה לקריירה ב-NBA, ובלאט למד את זה בדרך הקשה. בסופו של דבר, בלאט מעולם לא מצא את הדרך לגשר בין שני העולמות. כנראה שהוא לעולם לא היה מרוויח את לברון. כנראה שלעולם לא היה מצליח להחזיק אותו קצר. גריפין האמין שלו יתפקד טוב יותר במצבים כאלה.

"אנשים מחוץ לקליבלנד יצאו מנקודת הנחה שלברון היה מעורב במהלך הזה, בגלל הבעיות המוכרות שלו עם בלאט. לג'יימס היה גם קשר מצוין עם טיירון לו. אבל האמת היא שגריפין לא גילה ללברון על כוונותיו לפני הפיטורים. הוא לא הרגיש צורך לעשות זאת. רבים מתקשים להאמין לזה עד עצם היום הזה. לכל הפחות, הם משוכנעים שגריפין התייעץ עם לברון לפני שקיבל את ההחלטה על הפיטורים. אבל גריפין, גילברט ולברון עצמו מוכנים להישבע שזה לא נכון. בכל מקרה, שלושתם ציפו לספוג אש בימים ובשבועות שאחרי המהלך. כל מאמני הליגה התאחדו כדי לבקר את הנהלת הקאבס, והאנטי כלפי גריפין ולברון הלך וגדל. הם ידעו שמעתה ואילך, רק ההיסטוריה תשפוט אותם".


הימים הראשונים בעידן טיירון לו

"אחד המהלכים הראשונים שטיירון לו ביצע בתפקידו החדש בכלל לא היה קשור לכדורלס. הדבר הראשון ששינה הוא האופן שבו שחקני קליבלנד התכוננו למשחקים. במשך חודשים ארוכים, למשל, שחקני הקאבס לא נתנו כיפים זה לזה בהצגת השחקנים לפני משחקים. בתקופת בלאט הקבוצה אימצה גישה שונה, והאמת שזה קרה בגלל לברון. הוא רצה שהקבוצה תהיה מרוכזת יותר לפני ההתחלה של משחקים ולא תתעסק בדברים מסביב. הוא זה שהעלה את הרעיון לוותר על הכיפים לפני משחקים, והביא את זה לאישורו של בלאט, שהסכים. הזמן עבר, וזו הפכה להיות מדיניות של ממש אצל בלאט. תחת טיירון לו, המדיניות הזו השתנתה. מקצועית, לו רצה להטמיע לקאבס סגנון משחק מהיר יותר מאשר אצל בלאט. הוא לא אהב את העובדה שקליבלנד דורגה במקום השלישי לפני האחרון במספר הפוזשנים למשחק, והיה נחוש לשנות זאת.

"בימים הראשונים של לו בתפקיד, לברון לא הפסיק להחמיא לו ולשבח אותו. גם אצל דיוויד בלאט הוא שילם מס שפתיים וגיבה אותו לא אחת. אבל האמת היא שהוא התחיל לקחת קשה את הביקורות מצד התקשורת והאוהדים, אחרי פיטורי בלאט. המונח "הורג מאמנים" שהוצמד לו העליב אותו קשות. התווית הזו גרמה ללברון לאכול את עצמו, כי הוא הרגיש שההפך הוא הנכון. הוא ראה איך לאורך כל הקריירה הוא מקפיץ את הקריירות של המאמנים שלו ועוזר להם לזכות בתארים ולהשתדרג. ג'יימס לקח מאמנים למעלה מאז גיל 16, ולכן חשב שהוא שווה כל אתגר שלא מגיע כחלק מהחבילה כשמחתימים אותו. למזלו, עם טיירון לו הוא הרגיש הרבה יותר בנוח, והסחות הדעת של יחסי המאמן והכוכב הגדול של הקבוצה נפסקו".

לברון ג'יימס, קליבלנד קאבלירס, מקבל טבעת אליפות (GettyImages)
ככה זה הסתיים, אגב (צילום: GettyImages)