וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחיר ההצלחה: המסקנות מעונה טובה של הפועל ירושלים באירופה

פיאניג'אני קפא, סטודמאייר נעצר והעתיד מחייב את אורי אלון למצוא נוסחה שלא תשאיר את הלפרין כאס היחיד על הספסל. אהרל'ה ויסברג, ולנסיה, על עונה מוצלחת של ירושלים באירופה, בה הפכה לקבוצה מושכת הקהל מספר 1 ביורוקאפ, אבל גם על סיומת שהציבה סימני שאלה ואתגרים

one

1. רגע של בלבול קל היה אמש (רביעי) בפואנטה דה סן לואיס, ה"לה פונטטה" בוולנסיה, שאולי סימל כל כך הרבה על הערב כולו. אחרי עוד חטיפה, שהובילה לעוד מתפרצת, שהובילה לעוד סל קל, שהוביל לעוד הגדלה של היתרון הגדול ממילא, ניגנה התזמורת ביציע של אוהדי ולנסיה את השיר שבכלל מוקדש העונה בארנה לאמארה סטודמאייר. זה לא היה מכוון, אבל אולי היה זה סימן.

"אין הרבה הפתעות ושינויים שאפשר לבצע תוך כדי תנועה, בזמן כל כך קצר ולאחר כל כך הרבה מפגשים", אמר בתחילת השבוע מאמן ולנסיה, פדרו מרטינס. אל תאמינו לו: הוא, בניגוד לסימונה פיאניג'אני, ביצע את כל ההתאמות הנדרשות, ודרש משחקניו לשחק בסגנון הפוך מזה שהפגינו קודם לכן. את מה שהספרדי עשה למאמן האיטלקי אפשר להגדיר במילה אחת: נוקאאוט. ואולי בשני חצאי מילים: שח-מט.

מאמן הפועל ירושלים סימונה פיאניג'אני. ברני ארדוב
ספג נוקאאוט/ברני ארדוב

2. גם כשאוהדי ולנסיה (וירושלים) לא שרו שירי הלל לסטודמאייר, הסנטר ריכז אליו את מירב תשומת הלב. עם כל כדור שהגיע אליו, הוצמדו לסנטר שניים ואף שלושה שומרים. המסירות אליו הגיעו בעיקר מהאמצע, מה שהקל על ההגנה את מלאכת הדאבל טים והטריפל טים, ואמארה התקשה להתמודד עם האגרסיביות ועם האינטנסיביות. הוא לא הוציא כדורים החוצה לקלעים החופשיים, כי את מה שלא נוהגים לעשות במשך 18 משחקים ביורוקאפ, לא מתחילים לעשות במשחק ה-19. כך הוא איבד עוד ועוד כדורים, החטיא עוד ועוד זריקות, והעונה האירופית ברחה לו ולירושלים מהידיים.

גם בהגנה מצא עצמו סטודמאייר במרכז העניינים, ולא בטובתו. הספרדים שיחקו על הטיפול הלקוי שלו בפיק אנד רול, והפגינו תצוגת תכלית בהתקפה: אחרי 12 מ-53 לשלוש בשני המשחקים הראשונים ביצע מרטינס שינוי טקטי, והנחה את שחקניו לשחק פנימה ולא להתפתות לזריקות הרפתקניות מחוץ לקשת. כשההגנה התכווצה, הגיע גם תורן של הזריקות מבחוץ. התוצאה: 64 אחוזים לשתיים, 47 אחוזים לשלוש, 85 אחוזים מהעונשין.

sheen-shitof

וזה כחול לבן

המכשיר שמשנה את כל מה שידעתן על רענון ומיצוק עור הפנים

בשיתוף פרמייר
שחקן הפועל ירושלים אמארה סטודמאייר. יוסי ציפקיס
איבד עוד ועוד כדורים, החטיא עוד ועוד זריקות/יוסי ציפקיס

3. "כמו מכונה", הגדיר פיאניג'אני את הכדורסל של ולנסיה, אבל נתן לעצמו הנחות. אל מול השינויים שביצע מרטינס בימים האחרונים, הפגינה ירושלים משחק שבלוני המבוסס על הברקות אישיות, שלא לומר הבלחות. האדומים, ממש כמו לפני שבוע, סיימו את הופעתם בספרד ביחס שלילי בין אסיסטים לאיבודים (14 לעומת 17).

שניות לאחר שהבאזר האחרון נשמע, וחלום הזכייה ביורוקאפ נגוז, מיהר פיאניג'אני לעבר יציע האוהדים האדומים ב"לה פונטטה" והודה להם על התמיכה, העידוד והקילומטראז'. ביום שישי, בדרך לניצחון על אותה ולנסיה בארנה, יצא המאמן האיטלקי מהקיבעון, החליף את ג'רום דייסון ביותם הלפרין וחגג כל הדרך למטרה. הפעם, לא היו לו את החילופים המתוזמנים והמתוזמרים למצבים הללו. הוא נותר שבוי בקונספציה של עצמו, וזו דרך דיפלומטית ונקייה לומר שהאיש נחנק, נשנק וקפא על הקווים.

פרננדו סאן אמטריו ולנסיה. ברני ארדוב
לוולנסיה היה את הווטרן הקבוע בכל משחק. סן אמטריו/ברני ארדוב

4. רפא מרטינס, פרננדו סן אמטריו ורומיין סאטו, שגילם המצטבר הוא לא פחות מ-104 שנים, הפגיזו אתמול יחד 38 נקודות, 10 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. מרטינס, הסמל המובהק של ולנסיה, יהפוך כנראה בשבוע הבא למלך הסלים ולמלך ההופעות של היורוקאפ מאז היווסדו. זו עונתו התשיעית בקבוצה; עד כמה נדיר זה בהשוואה למחוזותינו? השחקן האחרון שהופיע במשך כל כך הרבה שנים בירושלים היה פפי תורג'מן.

מה כל זה אומר? שברגעי האמת, כשגורלה של עונה שלמה מונח על הכף, אתה זקוק לשחקני הפרנצ'ייז שיסחבו אותך ויזניקו אותך בעלייה. ירושלים נהנתה מהתעלות אחת של הלפרין באותו רבע אחרון נדיר בארנה; לוולנסיה היה את הווטרן התורן בכל אחד מהמשחקים.

אוהדי הפועל ירושלים. ברני ארדוב
הפועל ירושלים הפכה למושכת הקהל מספר 1 במפעל/ברני ארדוב

5. המסע הירושלמי, שהחל עם ניצחון בוולנסיה, הסתיים עם הפסד באותה ולנסיה. אף שההפסד טרי, צריך להסתכל על הקמפיין הזה בפרספקטיבה הנכונה. הפועל ירושלים מודל 2016/17 הייתה סיפור הצלחה ביורוקאפ. להפסיד אף פעם לא נעים, גם לא למצוא את עצמך בפיגור של 25 נקודות, כשאין לך שום פתרון להציע, אבל לא זה מה שישבור את הישראלים; הם נמצאים בתחילתו של (סליחה מראש על הביטוי) "תהליך".

כשפצעי התבוסה יגלידו, יוכלו האדומים להביט לאחור לעבר העונה הזאת ולסמן "וי" נוצץ. הפועל ירושלים חזרה להיות פקטור במפעל האירופי המשני. הפועל ירושלים, זו שעוד שיחקה לפני שלוש שנים באולם שאינו עולה על 2,500 מושבים, הייתה העונה מושכת הקהל מספר 1 ביורוקאפ. הפועל ירושלים הפכה לקבוצה שמסקרנת את הקהל המקומי ומגרה את בלוטות הנוסטלגיה בכל עיר שבה היא מבקרת (והפרחים על כך לסטודמאייר, שהתהלך עם הילת הכוכב סביבו בכל יעד ביבשת).

שחקני הפועל ירושלים, ליאור אליהו, יותם הלפרין. ברני ארדוב
האם יש מקום לכולם בקבוצה הזו? הלפרין ואליהו/ברני ארדוב

6. כעת יצטרכו האדומים לשוב למציאות העגומה של הליגה הישראלית. במקום לטוס ליעדים אקזוטיים כמו ולנסיה וגראן קנאריה, הם ייסעו באוטובוס לחולון, אשדוד ואשקלון. במקום להתארח במבצרים אמיתיים (כמו זה שהם שיחקו בו אתמול, ושלקבוצה המקומית יש בו 20 ניצחונות רצופים), הם ישמעו בכל שבוע מחדש על "המבצר" באולם היובל בהרצליה.
וכשגם זה ייגמר, יצטרך אורי אלון לחשב מסלול מחדש.

ירושלים של העונה עשתה את שלה ומימשה את הפוטנציאל הגלום בה. היא הפסידה לקבוצה טובה יותר; היא סבלה מהיעדר יתרון הביתיות, מה שהפך אצלה אקוטי לאור ההבדלים התהומיים ביכולתה בארנה ומחוצה לה; ועכשיו היא תצטרך למצוא דרך לרענן את הסגל ולשמור על המשכיות, בעת ובכפיפה אחת.

אלון כבר הבטיח להפתיע ולהיות פעיל מאוד בשוק השחקנים הישראלים (האם זה אומר שגם בעיניו הלפרין ואליהו הם כבר לא "הישראלים הטובים ביותר"?), אבל עד כמה מרחיקות לכת יהיו השינויים? לירושלים יש מועדון צעיר עם קבוצה מבוגרת. סטודמאייר בן 34, הלפרין וטרנס קינזי בני 33, אליהו יהיה בן 32 בקיץ. כולם טובים, רובם ככולם ראויים, אבל האם יש מקום לכולם בקבוצה בעונה הבאה? מה עושים עם התלות בקפריזות של דייסון וקרטיס ג'רלס, שעבדה היטב לאורך שלבים רבים של העונה, אבל קרסה אמש - כקונספט - והביאה לקריסת המערך כולו? והאם טראוויס פיטרסון ושון ג'ונס מספיק טובים כשחקנים משלימים, או שכדי להשתדרג צריך למצוא פתרונות נוצצים יותר?

שחקן הפועל ירושלים, שון ג'ונס, מול שחקן ניז'ני נובגורוד, איליה פופוב. ברני ארדוב
מספיק טוב כשחקן משלים? שון ג'ונס/ברני ארדוב

7. התקשורת הספרדית ניערה מעצמה את האדישות שאפפה אותה עד אתמול בצהריים, והניצחון של ולנסיה תפס את הכותרות הראשיות באתרי הספורט - כן, כן, גם בערב שבו ברצלונה וריאל מדריד נפגשות לאל קלאסיקו במסגרת היורוליג.
בעונה הבאה תהיה צמרת צפופה עוד יותר ביורוקאפ, ומשימת ההתברגות בצמרת תהיה קשה עוד יותר. עם קבורת החמור לליגת האלופות (אגב, ראשי פיב"א, אם כבר נתליתם באילנות גבוהים ולא ריאליים עם הליגה הזו, למה לא קראתם לה NBA וזהו?) צפויות רבות מהקבוצות בטורקיה, יוון, צרפת ואיטליה לשוב למפעל השני בחשיבותו.

אבל עוד קודם מחכה הקרב על התואר של העונה הזו. כבר בשבת ייפגשו ולנסיה ומלאגה במשחק הליגה המוזר והמיותר של השנה, שלושה ימים לפני פתיחת הסדרה ביניהן. אחת לתשע שנים מתקיים גמר כל ספרדי בכדורסל האירופי. ב-1999 ניצחה ברצלונה את אסטודיאנטס בקרב על גביע קוראץ'; ב-2008 הביסה בדאלונה את ג'ירונה בגמר היורוקאפ; כעת, ב-2017, מגיע שלב ג' של הסיאסטה. או שיהיה סאסטרה, או שיכריזו בוולנסיה על דיסאסטרה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    7
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully