נושאים חמים

מזימה בלתי אפשרית: כך שערוריית המעטפה הקפואה עיצבה את ה-NBA

כשדייויד סטרן שלף את המעטפה המתבקשת בלוטרי 1985 ושלח את פטריק יואינג דווקא לניקס, ארה"ב געשה. היום, יותר מ-30 שנה אחרי, ברור שהערב המפוקפק ההוא שינה את הענף לטובה, גם אם תיאוריית הקונספירציה עדיין חיה וקיימת. יובל עוז חוזר ל"מקבילה של ה-NBA לרצח קנדי"

בווידאו: פטריק יואינג מככב במדי ג'ורג'טאון

תיאוריות קונספירציה הן כיפיות. הן כיפיות משום שהאמת, בחלק גדול של המקרים, פשוט משעממת מדי. היא משאירה מאחוריה סדקים של חוסר סיפוק, ולתוך הסדקים הללו נכנסים מאמיני תיאוריות הקשר ומנסים לתת לנו תחושה של קטרזיס, תחושה שיש איזשהו אח גדול או יד נעלמה, תחושה שיש כל מיני קשרים חבויים שנסתרים מעינינו.

זה הסיפור על תיאורית הקונספירציה הגדולה בתולדות ה-NBA, או כפי שכתב הספורט של הניו יורק טיימס הארווי אראטון קרא לזה, "המקבילה של ה-NBA לרצח של ג'ון קנדי".

לכתבות הקודמות במדור:

המגדל האפל: השושלת האבודה של יוסטון רוקטס באמצע שנות ה-80
טיפשים עם הפסקה: הלקח שה-NBA למדה מנבחרת ארגנטינה ב-2004
השנים לא מחקו את הבושה: חזרה לסדרת גמר המערב בשנת 2002
בכייה לדורות: הטרייד על ג'יימס הארדן שפירק את אוקלהומה סיטי מנכסיה
חומות של תקווה: חזרה לאליפות המפתיעה של דטרויט פיסטונס ב-2004
ניצחון הרוח: חזרה ל"חוקי ג'ורדן" של הבאד בויז בסוף שנות ה-80
רק אלוהים יודע: השושלת האבודה של אורלנדו מג'יק בשנות ה-90


תחילת שנות ה-80 היה תור הזהב של הביגמנים ב-NBA. רלף סמפסון והאקים אולג'וואן יצרו את תאומי המגדל ביוסטון, קארים עבדול ג'אבאר עדיין שלט מתחת ומעל לסלים של הלייקרס וכל קבוצות הליגה הבינו שכדי להצליח, אתה חייב עוגן בצבע. נכון, לארי בירד ומג'יק ג'ונסון היו השחקנים הטובים בליגה, אבל גם הם היו חייבים סנטרים ברמה גבוהה כדי להגיע לשיאים שאליהם הגיעו. ככה הליגה הייתה מתוכנתת. תשיג את הענק שלך, וכל שאר החתיכות בפאזל יסתדרו אחר כך.

בשנת 1985 הענק הזה היה באופק. פטריק יואינג בדיוק סיים את אחת מקריירות המכללות המרשימות בהיסטוריה של ארה"ב. הוא הוביל את ג'ורג'טאון לשלושה גמרי מכללות בארבע שנים ולזכייה אחת בתואר. ב-1985 הוא זכה בתואר שחקן השנה במכללות, אותו תואר בו זכו סמפסון ומייקל ג'ורדן בשנתיים שקדמו לכך. הוא היה הפרס הגדול שכולן חלמו עליו, הביגמן האתלטי עם היד הרכה מחצי מרחק. התחושה הייתה שהגלגול הבא של קארים מגיע לליגה ולפני הדראפט ב-1985 סקאוט עלום שם אמר לפט אובריאן, השדרן של CBS ששידר את הלוטרי, כי "היה לנו את העידן של ביל ראסל, ואז היה את העידן של קארים. עכשיו יהיה את העידן של יואינג". עד כדי כך האמונה בסנטר הג'מייקני הייתה גדולה. הוא היה "כרטיס היציאה מהכלא" של כל קבוצות הלוטרי, וכולן רצו לבחור בו להבטיח את עתידן.

פטריק יואינג במדי מכללת ג'ורג'טאון, 1983 (AP)
אמור היה לשלוט בליגה. יואינג במדי ג'ורג'טאון (צילום: AP)

רצה הגורל ודווקא בשנה הזו זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת כל הקבוצות הלוטרי גם יכלו לבחור אותו בדראפט. עד 1984 שיטת הלוטרי המוכרת לנו כיום לא הייתה קיימת. בסיום כל עונה הקבוצה עם המאזן הכי גרוע מכל קונפרנס הייתה מגיעה למשרד של הקומישינר, כמו ילד שקיבל נכשל במבחן, והזוכה בבחירה הראשונה הייתה נקבעת בהטלת מטבע. זה אולי נראה קצת מוזר, אבל זה הבטיח לקבוצה שסיימה במקום האחרון בליגה, במקרה הכי גרוע, את הבחירה השנייה בדראפט.

השיטה הזו הובילה לטנקינג אימתני. יוסטון ב-1983/84 הייתה דוגמא מובהקת לכך. לקראת סיום העונה הרוקטס, שחמדו בהאקים אולג'וואן מהאוניברסיטה המקומית, הפסידו 14 מתוך 17 המשחקים האחרונים במירוץ לתחתית. באחד המשחקים הם שיחקו 52 דקות מתוך 53 אפשריות עם אלווין הייז בן ה-38, שהיה הרבה אחרי השיא. הם הפסידו, כמובן, אבל זה לא היה רק הם. גם הקליפרס של דונלד סטרלינג שאפו להפסיד כמה שיותר. "אנחנו יכולים לנצח בעזרת הפסדים", אמר סטרלינג בזמנו, ובדיוק כמו שקרה עם סם הינקי בארבע השנים האחרונות, שאר הבעלים בליגה הזדעקו על כך שיש כאלו שמנצלים את הפרצות בחוק.

הזעקות הללו לא נפלו על אוזניים ערלות. דייויד סטרן נכנס לנעלי הקומישינר בפברואר 1984 והיה נחוש ומלא מוטיבציה לקחת את הליגה קדימה. ביוני, במהלך פגישת המנהלים של הליגה, הרעיון של הלוטרי הוצג ואושר. המהירות של השינוי הייתה מפתיעה, אבל לסטרן היה חזון.

הוא רצה להפוך את התהליך בו מגלים את הבחירות בדראפט לאירוע שהוא קצת מעבר לעץ או פלי במשרד המעופש של הקומישינר. הוא רצה ליצור באזז. ב-1985 מייקל ג'ורדן עדיין היה רוקי, היריבות בין הלייקרס לסלטיקס עדיין קרמה עור וגידים, הבד-בויז עוד לא הגיעו לעולם. הליגה הייתה עדיין מוכרת יותר כליגה של סמים ואלכוהול, של שחקנים שעושים קוקאין בחדר ההלבשה, וסטרן רצה לשנות את כל זה. הוא שכר אולם נשפים במלון וולדורף-אסטוריה והזמין מאות אנשי תקשורת ללוטרי. הוא רצה להפוך את זה למופע.

דונלד סטרלינג בעלי לוס אנג'לס קליפרס (AP)
הרבה לסם סם הינקי. דונלד סטרלינג (צילום: AP)

זה לא אומר שהכל הלך חלק. התוף היה עגול והמעטפות היו מרובעות (היום ההגרלה נעשית בעזרת כדורי פינג פונג, כיאה ללוטרי אמיתי), בחזרות חלק מהמעטפות נפלו מהתוף תוך כדי הסיבוב, ומה שהיה הכי משונה – סיכויי הבחירה של כל קבוצה היו זהים. באותה עונה היו 23 קבוצות בליגה ושבע הקבוצות שלא העפילו לפלייאוף הגיעו ללוטרי הראשון עם סיכוי שווה לזכות בבחירה הראשונה ולקחת את יואינג. גם גולדן סטייט, שסיימה עם המאזן הגרוע ביותר בליגה (60:22) וגם ההוקס, שבקושי פספסו את הפלייאוף עם 48:34. בתווך היו הניקס, שסיימו עונה מאכזבת מאוד עם מאזן 58:24. ביל קרטרייט היה פצוע כל העונה וברנרד קינג, הכוכב של הקבוצה, קרע את הרצועה בברך במהלך העונה ומעולם לא חזר להיות אותו שחקן.

זה השלב בו צריך להתחיל לחבר את הנקודות. הניקס, אחד הפרנצ'ייזים המפוארים והחשובים של הליגה, נמצא בתקופה מדכדכת כשברקע מגיע כישרון צעיר שמאיים להשתלט על הליגה ולשנות את פני המועדון שיבחר בו. בדיוק באותה עונה הליגה הוגה בזריזות את שיטת הלוטרי, שנתנה גם לניקס צ'אנס לשים עליו יד. זה היה טוב לניקס וטוב לליגה (יואינג בניקס היה צעד שיווקי הרבה יותר משמעותי מיואינג בסקרמנטו, נניח). הקרקע לתיאוריות קונספירציה הייתה פוריה, וחלק באמת האמינו לזה. בראיון שהעניק ב-2015 לספורטס אילוסטרייטד סם קסטן, הג'נרל מנג'ר של אטלנטה בזמנו, נזכר בטורניר בהוואי בו נכח, כמה חודשים לפני הלוטרי הראשון בהיסטוריה. "ישבתי עם כמה חבר'ה מהליגה, ואחד המנהלים הבכירים של אחת הקבוצות, לא אנקוב בשמו, היה משוכנע במיליון אחוז שזה הולך לקרות. 'הוא הולך לניקס, זה מסודר', הוא אמר". כמה שבועות לפני הלוטרי התפרסמה כתבה בניו יורק טיימס שבה נכתב כי "יש תחושה הולכת וגוברת בקרב אנשי הליגה ומנהלי הטלוויזיה שה-NBA תרוויח הכי הרבה אם יואינג ילבש את מדי הניקס".

ב-12 במאי 1985, במחצית המשחק בין הסלטיקס לסיקסרס, הלוטרי סוף סוף הגיע. המאמצים של סטרן נשאו פרי והייתה תכונה רבה סביב האולם בוולדורף-אסטוריה וכל הנוכחים הבינו את משמעות האירוע. "זה היה מאוד מותח", אמר אובריאן, "הייתי בבתי משפט ובמשפטי רצח שלא היו מתוחים כל כך".

כמה מותח זה היה? תשפטו בעצמכם.

"הכדורסל חוזר לניו יורק סיטי, ידידיי", אובריאן קרא לאחר שסטרן חשף את המעטפה שהבטיחה לניקס את הבחירה הראשונה, במה שהפך לקאץ'-פרייז של האירוע המונומנטלי הזה. דייב דה בושר, הג'נרל מנג'ר של הניקס, כמעט שבר את השולחן עם אגרוף הניצחון שלו ומיד המשרדים במדיסון סקוור גארדן הוצפו באלפי שיחות של אוהדים שרוצים לקנות מנויים לעונה הבאה. הלוטרי הראשון היה הצלחה מסחררת.
"היינו מאוד מרוצים מהלוטרי", אמר סטרן, "העניין היה אדיר. אנשים דיברו על הלוטרי במקום על סמים, מהלכים לא חוקיים של מועדונים או כל דבר שלילי אחר".

עם זאת, מהר מאוד תיאוריות הקונספירציה החלו להגיע. זה היה פשוט נוח מדי שיואינג יגיע לניקס וכמעט מיד החלו לצוף שלל תיאוריות שהסבירו איך סטרן ידע לשלוף בדיוק את המעטפה של הניקס. הפופולריות בהן, מן הקל אל הכבד:

1. לסטרן היו משקפי רנטגן שאפשרו לו לראות את הכיתוב בתוך המעטפות, וכך היה יכול לבחור את זו של הניקס.

2. רואה החשבון שהכניס את המעטפות לתוף הכניס אותן אחת אחת. במעטפה הרביעית הוא משום מה פגע עם המעטפה בפינה של התוף ויצר קיפול במעטפה (אפשר לראות זאת בסרטון למעלה). המעטפה שסטרן בחר? זו עם הקיפול.

3. אנשי הליגה הקפיאו את המעטפה של הניקס בקרח יבש כך שסטרן יכול היה להרגיש אותה בעודו מפשפש בתוף.

היו גם קשרים נוספים שתרמו לאמונה בכך שקרה משהו מאחורי הקלעים. חברת רואי החשבון של הליגה שנשכרה לארגן את הלוטרי (ואחד מנציגיה הוא זה שהכניס את המעטפות לתוף) סיפקה שירותים גם לחברת "גולף-ווסטרן", שגמרי במקרה זו החברה שמחזיקה בבעלות על הניקס. ג'ק קראמפי, הבעלים של המדיסון סקוור גארדן, אמר חצי בצחוק חצי ברצינות כי אמר להם לסדר את הבחירה לטובת הניקס הרבה לפני הלוטרי עצמו. "הסברתי לעובדים שלי איך לדאוג לסדר את זה. אתה פשוט מתקשר למשרד רואי החשבון ואומר להם 'אם אנחנו לא מקבלים את יואינג, אתם מפוטרים'".

התיאוריות התפרסמו בעיתונים בכל רחבי ארה"ב, אבל סטרן סירב להתרגש. "אם אנשים רוצים להגיד שהלוטרי היה מכור מראש, שיגידו. כל עוד הם מאייתים את השם שלנו נכון, זה אומר שהם מתעניינים בנו. זה נהדר".

שנים אחרי: דייויד סטרן משחזר

למעלה מ-30 שנה אחרי, עדיין אין תשובה חד משמעית האם באמת סטרן דאג לסדר את הבחירה עבור הניקס, אבל זה עדיין מקור לאינספור תיאוריות ואנקדוטות. "אם סטרן היה מתקשר אליי ואומר לי שהלוטרי סודר, לא הייתי מופתע", אמר פטריק יואינג ב"חגיגות" 30 השנה ללוטרי הראשון לפני כשנה וחצי, ובכך בעצם סיכם את האירוע. אף אחד לא יודע אם זה היה בכוונה, אבל זה לא באמת חשוב, כי במבחן התוצאה, זה עשה שירות אדיר לליגה.

הלוטרי הפך להיות אירוע חשוב בלוח השנה של חובבי ה-NBA ויואינג, למרות שלא הצליח להביא תואר לתפוח הגדול, הפך את הניקס לאחת הקבוצות הטובות בליגה שהתמודדה ראש בראש עם ג'ורדן ואולג'וואן בשנות ה-90, בעידן שבו הליגה המשיכה למצב את מקומה כאלטרנטיבה ראויה לפוטבול ולבייסבול.

ואולי הדבר הכי מעניין בכל הסיפור הזה הוא כמה רגשות הלוטרי מייצר. החשיבות של שחקן בודד בכדורסל משמעותית גדולה יותר מהחשיבות של שחקן בודד בכדורגל או בבייסבול ולכן החשיבות של הלוטרי, הכלי שקובע מי יוכל לבחור את הדבר הגדול הבא, היא אדירה. ועדיין, זה די מדהים איך בעולם שנשלט יותר ויותר על ידי מידע ומספרים ונתונים עדיין גורלם של הפרנצ'ייזים ב-NBA מוכרע באמצעות כדורי פינג פונג שמקפצים בתוך תוף גדול.

הרגע הזה, בו הקומישינר חושף את הקבוצות שיבחרו ראשונות בדראפט, הוא אולי הרגע הכי אנושי שיש ב-NBA. כל הג'נרל מנג'רים והבעלים מגיעים עם החליפות הטובות ביותר שלהם, ובכיסים מחביאים פרסות של סוס, אבנים אינדיאניות, חכות דגים ומים קדושים (הכל אמיתי, דרך אגב) ולראות את השמחה על הפנים של האנשים ההו-כה-רציניים האלה כאשר הם זוכים בהגרלה נותן לנו תזכורת לקלישאה החבוטה מכולן: זה רק ספורט. וזה כיף, אפילו יותר מתיאוריות קונספירציה.


* ב-4 באפריל יובל עוז יתארח ב"אוזן בר" לשיחה על הרגעים שהגדירו את ה-NBA

פטריק יואינג עם קומישינר ה-NBA דיוויד סטרן וה-GM של ניו יורק ניקס דייב דה-בושר (GettyImages)
הפרשייה עדיין מסתורית, גם אחרי כל כך הרבה שנים. יואינג עם סטרן ודה בושר אחרי דראפט 1985 (צילום: GettyImages)
פטריק יואינג, ניו יורק ניקס, 1994 (AP)
אכן שינה את הליגה. יואינג במדי הניקס (צילום: AP)