וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מסיבה אחת יותר מדי: הקריירה של קווין גרוסקרויץ בהקפאה

11.3.2017 / 8:00

קטטה עם נערים, אירועי קאלט ודמעות במסיבת העיתונאים. בגיל 28, שנתיים וחצי אחרי שהיה שותף לזכייה בגביע העולם ובעקבות עוד הסתבכות, מגן/קשר שטוטגרט פוטר מהקבוצה והצהיר על התנתקות מכדורגל מקצועני. על האיש שתמיד פעל מהרגש, ובסופו של דבר גם נכנע לו

קווין גרוסקרויץ שחקן שטוטגרט לשעבר. AP
לא יכול היה להסתיר את הדמעות במסיבת העיתונאים. קווין גרוסקרויץ/AP

"אני לא רוצה כרגע שום קשר עם כדורגל מקצועני ומבקש מהתקשורת שתעזוב אותי ואת משפחתי בשקט. אני זקוק לרוגע ולשקט הזה עכשיו". תוך שהוא ממרר בבכי, חבוש כובע צמר ועם חתכים בפנים, אמר קווין גרוסקרויץ את המילים הללו במסיבת העיתונאים שכינסה VFB שטוטגרט כדי להיפרד ממנו, או יותר נכון כדי להודיע על פיטוריו. גרוסקרויץ לא היה אמור להגיע אל מסיבת העיתונאים הזו של קבוצתו לשעבר, אבל התעקש להתייצב ולומר: "אני מתנצל בפני כולם. בפני האוהדים הנהדרים שעמדו מאחוריי גם עכשיו, בפני ההנהלה, הצוות המקצועי, השחקנים. זה לא מגיע לכם. אני רוצה גם להתנצל בפני המשפחה שלי. עשיתי טעות ואני מבין שעליי לשלם עליה ושהזמן שלי בשטוטגרט הגיע לקצו. אני מקווה מאוד שהקבוצה תעלה בחזרה לבונדסליגה בתום העונה ואוכל לבוא ולחגוג עם כולם".

בגיל 28, שנתיים ושמונה חודשים אחרי שזכה בגביע העולם עם גרמניה - אולי נקודת השיא בקריירה של כל כדורגלן - גרוסקרויץ הגיע לנקודת השפל בקריירה שלו. הוא פוטר משטוטגרט לאחר שהיה מעורב בתקרית, עוד תקרית יש לומר, וכרגע לא ברור לאן, אם בכלל, הולכת הקריירה שלו.

קווין גרוסקרויץ שחקן נבחרת גרמניה (אמצע) עם נשיא גרמניה יואכים גאוק, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. GettyImages
גרוסקרויץ בימים יפים יותר עם אנגלה מרקל ונשיא גרמניה, יואכים גאוק/GettyImages

נחזור להתחלה ונעשה כרונולוגיזציה של האירועים. בלילה שבין שני לשלישי שעבר, גרוסקרויץ יצא עם חברים שלו מקבוצת הנוער של שטוגרט - חבר'ה בני 17 בערך - למסיבה באזור הבילויים של העיר השוואבית, וילהלמפלאץ. כשיצא ממועדון הלילה, "פרקינס פארק" ב-2:12 בלילה, הוא וחבריו התקוטטו עם חבורה אחרת של צעירים בגילאי 19-16. גרוסקרויץ נחבט על ידי ארבעה אנשים ונפצע כל כך קשה שהיה צריך להמשיך משם לבית החולים בעיר.

בהתחלה בשטוטגרט הוציאו הודעות שקיוו להחלמתו ולבריאותו של המגן/קשר שלהם. עם זאת, בתקשורת הגרמנית ובטח בזו המקומית והתוססת, עלו הרבה סימני שאלה. מה לגבר בן 28 ולמועדוני לילה של חבר'ה בני עשרה? למה גבר נשוי, שהפך לאבא רק בדצמבר, צריך להיות מעורב בקטטות רחוב שיובילו לאשפוז שלו? בסופו של דבר, החליטה מוליכת הבונדסליגה השנייה לפטר את גרוסקרויץ כשהמאמן
האנס וולף אומר: "בהתחשב באירועים, התרת החוזה של קווין זה הצעד ההגיוני. זה לא מצב קל לאף אחד מאיתנו". המנהל הספורטיבי יאן שינדלמייסטר הוסיף: "האירועים לא יכולים להישאר ללא תגובה מצד VFB שטוטגרט. שחקנים מהקבוצה הראשונה צריכים לדעת שהם מהווים סוג של חלון ראווה עבור המועדון, אבל מעל הכול הם צריכים לשמש דוגמה לשחקנים הצעירים במחלקות הנוער שלנו".

נראה שגרוסקרויץ שוב למד שסימן ההיכר שלו ככדורגלן הוא גם מה שהפיל אותו בכל פעם מחדש ואולי יוביל לסיום הקריירה שלו הפעם. המגן/קשר פשוט אמוציונלי מדי, רגשני מדי, מתחמם מהר ומונע בעיקר מרגשות והתלהבות. גרוסקרויץ גדל בדורטמונד ומגיל אפס חונך להיות אוהד בורוסיה המקומית. בגיל שש הוא כבר התחיל ללכת למשחקים עם אביו ומאז כמעט לא הפסיד משחק של הקבוצה הבוגרת. גם כששיחק בילדים ובנוער של BVB, הוא המשיך להגיע בכל שבת ליציע הדרומי המפורסם כדי לעודד את הקבוצה שהוא כל כך אוהב.

קווין גרוסקרויץ שחקן נבחרת גרמניה. GettyImages
בתוך שנתיים וחצי הפך מאלוף העולם למי ש"לא רוצה כל קשר לכדורגל מקצועני". גרוסקרויץ/GettyImages

ב-2003 החליטו בדורטמונד שקריירה מקצוענית לא תצא לו בקבוצה והוא עבר למחלקת הנוער של רוס וייס אלן, שם עלה מהנוער לבוגרים ושיתף פעולה עם עוד בחור שלא היה מספיק טוב לדורטמונד והגיע למועדון הקטן. אותו בחור אמנם צעיר ממנו בשנה, אבל היה הולך איתו למשחקים של בורוסיה דורטמונד בכל שבת שנייה. זה כמובן מרקו רויס. גרוסקרויץ חזר למועדון שהוא כל כך אוהב ב-2009 והפך לשחקן הרכב בקבוצה המתחדשת תחת יורגן קלופ. בעונת האליפות הראשונה, 2010/11, הוא פתח 32 פעמים בהרכב מ-34 משחקי ליגה וכבש 8 שערים. בעונה לאחר מכן, עונת הדאבל ב-2011/12, הוא פתח 26 פעמים בהרכב בליגה ושותף ב-31 משחקים כשהוא כובש 7 שערים.

גרוסקרויץ נשאר שחקן הרכב קבוע עד העונה המסויטת של דורטמונד ב-2014/15, אז סר חינו בעיני קלופ והוא אפילו הוריד אותו לשחק עם דורטמונד ב' בליגה השלישית. העונה הגרועה הזו של דורטמונד ושל גרוסקרויץ הגיעה דווקא אחרי שהילד הבורוסיאני הגיע לפסגת הקריירה שלו. הוא אמנם לא זכה אפילו לדקת משחק אחת בברזיל, אבל היה חלק מסגל גרמניה שחזר לברלין עם גביע העולם. כנראה שגם הוא לא האמין שבתום אותה העונה הוא יימכר לגלאטסראיי, רק כדי לא להיות רשאי לשחק אצלה עד ינואר בשל פאשלות של הטורקים בהעברת המסמכים. בינואר, ואחרי שלא יכול היה לשחק אפילו שנייה אחת בגלאטסראיי, הוא חזר לגרמניה וחתם בשטוטגרט, ששילמה עליו קצת יותר משני מיליון יורו.

היה מעניין לראות איך גרוסקרויץ יסתדר בחזרה בגרמניה אחרי חצי שנה בלי כדורגל ועזיבת המועדון אליו הוא קשור בנימי נפשו, בורוסיה דורטמונד. גרוסקרויץ היה סביר בשטוטגרט, אבל הקבוצה הייתה איומה וירדה לבונדסליגה השנייה. המגן/קשר הגרמני הפך מהשנייה הראשונה ליקיר האוהדים במרצדס בנץ ארנה כשהצהיר שזה מעכשיו הבית שלו ויעשה הכול לטובת הקבוצה. ואכן, על המגרש, גרוסקרויץ הזכיר את התכונות הטובות שלו מהימים בדורטמונד: פייטר, נותן את הנשמה שלו בשביל הקבוצה ואפילו מירר בבכי כשהיא ירדה ליגה. האוהדים עד כדי כך נקשרו אליו שכשהקבוצה ירדה ליגה, הם נכנסו אל כר הדשא ורצו לשוחח רק איתו כדי לפרוק את כל התסכול והעצבים שלהם. כל זאת למרות שהוא שיחק בסך הכול 10 פעמים בעונה שעברה וקשה לתלות בו את האשמה לירידה המביכה של המועדון הענק אחרי 39 שנים ברציפות בבונדסליגה.

קווין גרוסקרויץ שחקן שטוטגרט. GettyImages
גרוסקרויץ עם האוהדים אחרי הירידה/GettyImages

בעונה הנוכחית, אוהדי שטוטגרט התגייסו במיוחד ומגיעים בהמוניהם לכל המשחקים. מדהים לראות שקבוצה מהבונדסליגה השנייה מביאה למשחקי הבית שלה למעלה מ-50 אלף צופים באופן קבוע. האוהדים כמובן אהבו מאוד גם את גרוסקרויץ וראו בו אחד משלהם. את הראיה לכך קיבלו בשטוטגרט אחרי שהוחלט להיפרד מהשחקן והאוהדים החתימו עצומות שקוראות להחזרתו לקבוצה. זה לא הועיל ובמועדון מסרו שלא ישקלו מחדש את העניין.

הבעיה הגדולה שזו לא הייתה השטות הראשונה שגרוסקרויץ מצליח לסבך את עצמו בה. כמה שעות אחרי גמר הגביע הגרמני ב-2014, שחקן בורוסיה דורטמונד דאז נתפס באחד המלונות בבירה כשהוא מטיל את מימיו בלובי. זה קרה אחרי תקרית ה"דונר קבאב" המפורסמת, שהפכה לאירוע קאלט בגרמניה וזכתה לשירים ושחזורים שמתבדחים על האירוע. אפילו יוליאן דראקסלר, שאז עוד היה ביריבה הגדולה של דורטמונד - שאלקה, שר מעל הבימה בברלין את השיר המפורסם כדי להסתלבט על חברו לנבחרת.

האירוע התרחש כשגרוסקרויץ הגיע לאכול דונר-קבאב (כמו שווארמה) בדוכן בקלן. משם יש גרסאות סותרות, אבל כפי הנראה אוהד פ.צ. קלן שנכח במקום עקץ את גרוסקרויץ לגבי דורטמונד ומשם הפיתה עם הדונר של הכדורגלן מצאה את דרכה לעבר פניו של האוהד. המגן/קשר טען שהוא השליך את הפיתה על הרצפה בעצבים, האוהד טען שהוא זרק לו אותה על הפנים והתקשורת הגרמנית חגגה על האירוע המגוחך. גם בשטוטגרט הייתה לו מיני תקרית כשסימן "אהבתי" בפייסבוק לעמוד שנאה של ר.ב. לייפציג. המאמן וההנהלה בשטוטגרט ביקשו ממנו לא להיגרר לשטויות כאלה והוא הסכים והביע חרטה.

מצד אחד, מדובר בטיפוס חביב מאוד שחברים לקבוצה אוהבים מאוד והאוהדים משתגעים עליו. מרגישים שאחד מהיציע משחק על המגרש ומוכן למות כדי לנצח. מצד שני, הוא נוטה להסתבך בשטויות ולא מצליח להתבגר גם בגיל 28 וכשהוא אבא לילדה קטנה. בוולט ניסו להבין מה מצבו של גרוסקרויץ ודיברו עם פסיכולוג בשם רולף שמיל, הסביר: "היום, בסביבה חשופה ובעולם דיגיטלי כל כך, ספורטאים לא צריכים רק להיות טובים בספורט, אלא גם להיות שגרירים של המועדונים ושל הספונסרים. ברור לגמרי שאת גרוסקרויץ העניין הזה מלחיץ מאוד". כשנשאל מדוע למרות הכול האוהדים עדיין מתים על גרוסקרויץ, אמר שמיל: "הוא איש אמיתי, זה מה שמבדיל בינו לשאר הספורטאים. הוא מתנהג כמו שהיית מצפה מבנאדם להתנהג. הוא אותנטי ואנשים מעריכים את זה. מצד שני, זה גם הגורל שלו מבחינה שלילית". חשוב לציין שאחרי האירוע פרסמה בורוסיה דורטמונד הודעת תמיכה בגרוסקרויץ, בה נכתב בין היתר שבמועדון שמחים שהוא יצא מכך בשלום.

כאן עולה השאלה: מה עדיף? שחקנים מהונדסים ופלקטים של ספונסרים או אולי דמויות כמו גרוסקרויץ? אחד שתמיד אומר את שעל ליבו ובגלל זה גם מסתבך בשטויות. הדור הנוכחי של הכדורגלנים בגרמניה הוא אחר מכל אלה שקדמו לו. מרבית השחקנים הבולטים מגיעים ממשפחות מבוססות, ממעמד בינוני פלוס, כאלה שלא מכירים עוני ושגדלו בבתים של בעלי מקצועות חופשיים. פיליפ לאהם, פר מרטסאקר, יוליאן דראקסלר, מנואל נוייר, מאטס הומלס, תומאס מולר, מריו גצה, טוני קרוס, מרקו רויס ואפשר להמשיך הלאה. כל אלה גדלו בבתים טובים וזכו לחינוך טוב. אף אחד מהם לא טראבל-מייקר וכולם מהונדסים למקצוענות כפי שזו נתפסת בעידן הנוכחי. אפילו בני מהגרים כמו מסוט אוזיל, סמי חדירה או מריו גומז ספגו בכדורגל חינוך שיישר אותם.

בתאוריה של הסוציולוג הדגול אמיל דורקהיים יש דגש על השניות (דואליות). החברה צריכה את הסוטה, את הפושע כדי לסמן את עצמה כמוסרית, כצודקת כלא פושעת. יכול להיות שהאירועים סביב גרוסקרויץ הם תמונת מראה של זה. הכדורגל זקוק לדמות כזו, ובעיקר לגינוי שלה ולשחרור שלה, כדי להצדיק את עצמו כעולם בו הדימוי של הכדורגלן הוא של אדם-על שלא מסתבך בשטויות ושמסמל בדיוק את מה שהספונסרים והמועדון שלו רוצים שיסמל.

קווין גרוסקרויץ שחקן שטוטגרט עם מרקו רויס שחקן בורוסיה דורטמונד. GettyImages
הדמות שנועדה לסמל את "האחר". גרוסקרויץ במפגש מול האקסית המיתולוגית/GettyImages

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully