זמן קצר לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, העלה ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק פרק אודותיו בסדרת הדוקו החדשה "פנים אל מול פנים". כל הדוברים, מרביתם יריבים שלאורך שנים ארוכות נאבקו בו ובאישיותו הקפריזית, הסכימו שמדובר באיש הקידום העצמי הטוב ביותר בעולם. לצד המחמאה הזו יש עוד טענה מעניינת שרובם העלו: למרות הדימוי הציבורי של הפה הגדול של אמריקה, פיו ולבו לא תמיד שווים. טראמפ תמיד נהג להחמיא ליריביו בארבע עיניים ולכתוש אותם על הבמה הציבורית. לסופר טימותי אובריאן, שכתב כי איל הנדל"ן הוא בעצם מיליונר ולא מיליארדר, אמר ב-2009 בארבע עיניים "כל הכבוד, הצגת אותי בספר כמו סופרמן", ומיד תבע אותו על חמישה מיליארד דולר (תביעה שנדחתה בשל חוסר רצונו הידוע של טראמפ שלא לחשוף את ספרי החשבונות שלו).
2009 הייתה גם השנה שבה כתב טראמפ עם מרדית' מקאייבר את הספר "Think Like a Champion", שבעיתוי לא מפתיע רואה אור בעברית ממש עכשיו בשם "תחשוב כמו מנצח". ומדוע כה חשוב לציין את 2009? משום שבאפיזודה הראשונה בספר המוטיבציה הזה מתייחס טראמפ לברק אובמה, הנשיא שנכנס בתחילת אותה שנה לבית הלבן. "הצלחתו של אובמה היא לא פחות ממדהימה", כתב טראמפ, "ברק אובמה הוכיח ששילוב של נחישות, הזדמנות ואינטליגנציה יכול להביא להצלחה בלתי רגילה". לאחר מכן הוא גם מספר כיצד נהנה להופיע ב"סאטרדיי נייט לייב" כשהוא לבוש בחליפה צהובה ומלווה בתרנגולות מזמרות.
מאחר שיחסי הסופר עם קוראיו מסווגים כאישיים, תניחו שכשאתם רואים פרגון כזה, טראמפ לוחש לכם באוזן את שלחש לבעלי המקצוע איתם התעמת, רגע לפני שריטש אותם בפומבי. כעת היזכרו כיצד הקפיד בשנים האחרונות לטנף על אובמה, כולל האשמה לפיה הנשיא המכהן כלל לא נולד בארצות הברית, ולכן לא היה אמור מלכתחילה להיבחר. ומה לגבי "סאטרדיי נייט לייב"? הרי זו אותה תוכנית שטראמפ משמיץ בשל החיקוי המוצלח עד דמעות של אלק בולדווין לדמותו. אמנם עברו כמעט שמונה שנים ודברים השתנו, אבל הטענה לפיה האישיות והדעתנות של טראמפ דו כיווניות מקבלת משנה תוקף לכל אורך הספר.
מצד שני, זהו עדיין נשיא ארצות הברית, האיש שרץ כנגד כל הסיכויים וניצח את הכרישים הגדולים ביותר בפוליטיקה האמריקאית. אי אפשר לקבל בביטול דבר ממה שכתב בספר הזה, גם אם על פניו "תחשוב כמו מנצח" הוא לא יותר מעוד ספר מוטיבציה והערצה עצמית, מהסוג שראינו כבר לא מעט בעבר. כל אחד מהמאמרים מדיף ניחוח עז של נרקיסיזם קיצוני, אבל גם לא מעט רעיונות מעניינים, ושומו שמיים, אפילו מעשיים. הוא מדבר על כישלונות, מודה שטעה, מסביר כי גם כישרון מולד יש לשפר דרך למידה, ואף נוקט בעמדה שכותב שורות אלה מעריץ: רוצה למכור לי משהו? דבר קצר, מהר וישיר, בלי לערבב.
גם כשהוא מביע רעיונות טובים, הסגידה העצמית המופרזת של טראמפ משתלטת בנקל על האווירה. בין כל ההצלחות העצמיות שהוא מונה, ושחלקן כלל לא קרו, הסדרה "המתמחה" מנצחת בפער ענק. התוכנית הזו, שעלתה למסכים ב-2004 והפכה לאחת מסדרות הריאליטי המוצלחות והאיכותיות בכל הזמנים, היא הבייבי של טראמפ. לא בכדי התכווץ לבו של הנשיא הנבחר כשראה שהעבירו אותה לידיו הלא אמונות, למראית עיניו לפחות, של ארנולד שוורצנגר. מבחינות רבות, "המתמחה" היא האלמנט העיקרי שסלל את דרכו של טראמפ ללב המצביע האמריקאי, שראה בו פורע חוק ואנרכיסט עסקי חביב בג'ונגל של ממסד ביורוקרטי ומדכא.
האם להתייחס, אם כך, ל"תחשוב כמו מנצח" כאל ספר הגשמה עצמית לגיטימי, או שמא להחשיבו כלא יותר מקוריוז, יומן אוננות של נער מתבגר בן 70? כנראה שגם וגם. "עליכם להתייחס לעבודתכם ברצינות, ולעצמכם בפחות רצינות", כותב טראמפ ובעצם ממחיש היטב את היחס אליו. הוא הגיע להיכן שהגיע משום שהיה רציני, ובאותו נשימה קשה להחשיבו, במיוחד כששומעים את התבטאויותיו ורואים על המסך את דמותו הרושפת עד גיחוך, כאדם כזה. בכל מקרה, נחמד לקרוא הגיגים של איש עסקים, ולהבין שקו המחשבה החד, הנרקיסיזם, חוסר הבושה והתעוזה שנשקפים מהספר הביאו אותו לעמדה של האיש מספר 1 בעולם המערבי.
185 עמודים, הוצאת סלע מאיר/ תרגום: אורי עקביא, גיא לנדאו, יונתן בק ונמרוד זוטא.