עכשיו זו הקבוצה שלו: המהפכה הטקטית של אנטוניו קונטה שינתה את צ'לסי

בווידאו: שחקני צ'לסי משתעשעים בחדר ההלבשה

כשאנטוניו קונטה הגיע לסטמפורד ברידג' בקיץ, הוא ירש את הסגל שבנה ז'וזה מוריניו, והשינויים שביצע בהתחלה היו מינוריים ביותר. מרתק במיוחד להשוות את ההרכב במשחקו האחרון של הפורטוגלי, ההפסד 2:1 לשועלים בדצמבר בעקבותיו הצהיר כי שחקניו "בגדו בו" ופוטר, ל-11 הפותחים במשחק הבכורה של קונטה, במחזור הראשון מול ווסטהאם. באופן מדהים למדי, אנו מוצאים תשעה שמות זהים בהרכבים אלה, וגם השיטה נותרה דומה מאוד, סוג של 1-4-1-4, או 1-3-2-4. תלוי איך מסתכלים על זה.

טיבו קורטואה, ברניסלאב איבאנוביץ', ג'ון טרי, ססאר אספיליקואטה, נמניה מאטיץ', אוסקר, וויליאן, אדן הזאר ודייגו קוסטה היו על המגרש בשני המקרים. קורט זומה צוות לטרי במרכז ההגנה בדצמבר, אבל הוא פצוע כיום, וגארי קייהיל, אף הוא שחקן מזוהה מאוד עם מוריניו, פתח מול הפטישים. זה לא השפיע כלל על המערך. השינוי המהותי היחיד היה שיבוצו של הרכש החדש אנגולו קאנטה - בדצמבר היה שם רמירס הברזילאי, שנמכר לסין עוד בינואר. למעשה, המשיך קונטה מבחינה טקטית כאילו היה מוריניו, או חוס הידינק שלא שינה דבר בחודשים בהם כיהן במשרה הזמנית.

עוד בנושא:

צ'לסי הביסה 0:4 את מנצ'סטר יונייטד
מוריניו זעם על אנטוניו קונטה: "לא עושים ככה ב-0:4, זו השפלה"

קאנטה נתפס כשחקן הרכש המהותי היחיד שהובא לבקשתו של קונטה. החלוץ הבלגי מישי בטשואי הוא כשרון נהדר, אך בינתיים הוא משמש גיבוי לדייגו קוסטה על הספסל. חזרתו של דויד לואיז מפריס סן ז'רמן ממש לא הייתה האופציה הראשונה של המנג'ר, בעוד החתמתו של מרקוס אלונסו הספרדי מפיורנטינה תמורת 23 מיליון ליש"ט עברה באופן קצת תמוה מתחת לרדאר בממלכה, אם כי גרמה לסערה בפירנצה וערערה את מעמדו של מאמן הסגולים פאולו סוזה. לא כולם הבינו למה צריך לשלם כל כך הרבה כסף תמורת מגן שמאלי מחליף. ואולם, הפך אלונסו לדמות מפתח במהפכה הטקטית שהתחוללה בחודש האחרון.

פרשנים לא מעטים העריכו בתחילת העונה כי קונטה ינסה להטביע את חומתו מהרגע הראשון, כי הוא יישם שיטה עם שלושה בלמים הן ביובנטוס והן בנבחרת איטליה, אך לזכותו ייאמר כי בניגוד לכמה מאמני צמרת אחרים הוא לא מיהר, ולא עשה דבר רק כדי להוכיח מי הבוס. שינוי הגישה נבע מאילוצים. התברר שחוליית ההגנה חדירה מדי, צ'לסי התקשתה לשמור על רשת נקייה, והבעיה החמירה שבעתיים אחרי הפציעה של ג'ון טרי באמצע ספטמבר. דויד לואיז וקייהיל מעולם לא היו פרטנרים מושלמים, ושבוע אחרי ההפסד הביתי לליברפול חטפו הכחולים שלישייה במחצית הראשונה מול ארסנל באצטדיון האמירויות.

זה היה הרגע בו החליט קונטה לפעול באופן נחרץ. אלונסו נזרק למערכה במקומו של ססק פברגאס, אבל זה לא היה חילוף הגנתי. צ'לסי עבר למערך 3-4-3, כאשר הספרדי סגר את האגף השמאלי, בעוד אספיליקואטה זז למרכז כדי להצטרף לדויד לואיז וקייהיל. התוצאה עודדה מאוד את האיטלקי. הכחולים נראו טוב הרבה יותר אחרי ההפסקה, לא ספגו, ואף היו עדיפים בקישור לאורך דקות ארוכות. מאז, זה הפך המערך הקבוע, והמומנטום השתנה ללא היכר. צ'לסי ניצחה 0:2 בהאל, רמסה 0:3 את לסטר, ולא ספגה אפילו פעם אחת מאז השינוי הגדול, בעוד ההתקפה נראתה גמישה יותר.

למה הפתרון של קונטה הצליח? כי הוא מסייע לנצל טוב יותר את איכויות השחקנים בסגל, וגם להסתיר את חולשותיהם. דויד לואיז יכול להיות אסון מהלך כאשר כל האחריות במרכז ההגנה עליו, אבל הוא גם שחקן מוכשר מאוד בכל הקשור לפיתוח ההתקפות מאחור, ויש לו מסירות משובחות. כאשר הוא משולב כשחקן המרכזי בשלישיית בלמים, הוא נהנה מגיבוי משמעותי יותר בעורף, וגם מחופש פעולה נרחב יותר לנוע קדימה. העובדה כי יש שלושה שחקני הגנה במרכז משחררת גם את קאנטה לפעולות התקפיות רבות יותר.

בנוסף, ידוע שהזאר לא מאוהב בלשון המעטה בעבודה השחורה. במערך 1-3-2-4, הקיצונים חייבים לרדת כל הזמן להגנה על מנת לסייע למגנים. ב-3-4-3 המצב שונה, כי על כל קו יש גם בלם וגם שחקן אגף. במקרה של הזאר, מדובר באספיליקואטה ואלונסו. לכן, הוא גם משחק בעמדה מרכזית יותר על מנת לפנות את השטחים לעליות התכופות של אלונסו להתקפה, וגם צריך לעשות קילומטרז' נמוך יותר בעורף. במקום זאת, הוא נדרש ללחוץ על מובילי הכדור של היריבה קרוב הרבה יותר לשערה, וכך עשויה צ'לסי לזכות בכדורים רבים יותר באיזורים המסוכנים.

השחקנים הביעו התלהבות גדולה מהשינוי. "אני נהנה לשחק בעמדה מרכזית יותר, ואנחנו מקבלים יותר חופש טקטי ויכולים לזכות בכדורים רבים יותר", אמר הזאר לקראת המפגש מול מנצ'סטר יונייטד אתמול. "השיטה החדשה עובדת מצוין, ואנחנו מרגישים טוב יותר עם הכדור ובלי הכדור. במערך החדש, אני יכול להצטרף להתקפות בתדירות גבוהה יותר", הצהיר קאנטה. ואילו קונטה קבע בפשטות: "יש לי מערך מועדף אחד - זה שמאפשר לנו לנצח".

לא כולם מודעים לכך, בוודאי לא באנגליה, אבל קונטה הוכיח לאורך הקריירה גמישות מחשבתית יוצאת דופן. הוא מעולם לא היה נעול על שלושה בלמים. נהפוך הוא - את צעדיו הראשונים הוא עשה עם 2-4-4 ו-4-2-4, וכאשר הגיע ליובנטוס רבים מאוד פקפקו ביכולתו לשלב את אנדראה פירלו ביעילות. קונטה עשה זאת ללא בעיות, ובמהרה גילה כי עם שלושה שחקני ההגנה הנהדרים שעמדו לרשותו: לאונרדו בונוצ'י, ג'ורג'יו קייליני ואנדראה ברזאלי - כדאי לשחק עם שלישיה אחורית. אז הוא ניסה לראשונה בחייו את 2-5-3, וזה עבד נפלא. לא פלא שהוא המשיך כך גם בנבחרת, ואתם מוזמנים לקרוא על יתרונות השיטה שחוזרת לאופנה בגדול במאמר זה שפורסם במהלך יורו 2016.

3-4-3 הנוכחי של צ'לסי שונה באופן משמעותי, והוא מותאם לסגל של הבלוז, בו אין שחקן שיכול למלא ביעילות את תפקיד החלוץ השני, אבל יש הרבה שחקני אגף מהירים ורב גוניים. אחד מהם, ויקטור מוזס, קיבל הזדמנות על הקו הימני בשיטה החדשה, בהיעדרו של וויליאן, ולקח אותה בשתי הידיים. גם פדרו, שהלך לאיבוד בעונה שעברה, נהנה עד הגג מול השועלים במחזור הקודם. וכך, עלה אתמול קונטה לקרב מול מוריניו עם קבוצה שלא דומה כלל לירושה שקיבל. זה היה המערך שלו, והמהירות בה הצליח להטמיע את השינוי מדברת רבות בזכותו של האיטלקי. מנגד, שחקני יונייטד עדיין לא ממש מבינים מה הפורטוגלי רוצה מהם, על אף שהמערך הטקטי שלו לא עובר שינויים.

מוריניו יכול לדבר על הטעויות החמורות בעורף שהכריעו את ההתמודדות, והפיאסקו בשער של פדרו אחרי 30 שניות באמת מזכיר קבוצת חובבים, אולם עובדה היא כי הוא הובס בנוקאאוט גם מבחינה טקטית. צ'לסי שלטה במתרחש לאורך רוב הדקות, מוזס ואלונסו הצטיינו הגנתית והתקפית, דויד לואיז כמעט ולא שגה, הזאר להט, וקאנטה פשוט פרח בזכות החופש אותו לא קיבל מעולם עד לפני תחילת אוקטובר. לא לחינם היה זה הצרפתי שנעץ את המסמר האחרון עם השער הרביעי. עם קצת יותר נחישות בדקות האחרונות, צ'לסי עשויה הייתה להגיע לתוצאה מוחצת אפילו יותר.

לשינוי של קונטה עשויות להיות השלכות לא רק על קבוצתו. ייתכן שמאמנים אחרים בפרמייר-ליג ינסו ללכת בעקבותיו, ואתמול פתח גם פפ גווארדיולה במערך 3-4-3 מול סאותהמפטון, אבל אצלו זה עבד בינתיים פחות טוב, ומנצ'סטר סיטי הסתפקה ב-1:1. התופעה עשויה להתרחב, כי לשלישיית בלמים, הן ב-3-4-3 והן ב-2-5-3, יש לא מעט יתרונות עבור סגלים רבים. בינתיים, החבורה של קונטה שמרה על רשת נקיה במשחק שלישי רצוף, והשיגה בהם את כל תשע הנקודות כדי לשוב בגדול למרוץ האליפות המסקרן.

באשר ליונייטד, כתבתי מספיק על מוריניו בשבועות האחרונים. הפעם הכל ברור גם ללא מילים.