יוסאין בולט בדרך הבטוחה "להפוך לבן אלמוות". הג'מייקני קטף הלילה (בין חמישי לשישי) מדליית זהב נוספת, השנייה שלו בריו, כשניצח בגמר ב-200 מטר ושמר על מעמדו כשליט הבלתי מעורער של המסלול. כמו בגמר ה-100 מטר, בולט גם הפעם לא התקרב לשיאו האישי, אבל גם הפעם זה הספיק כדי לנצח די בקלות, בטח כשיריבו העיקרי ג'סטין גאטלין נותר במפתיע מחוץ לגמר. אבל אל תטעו: איכשהו, למרות עוד מדליית זהב לאוסף, בולט מוצא סיבות להיות מאוכזב.
"רציתי לרוץ מהר יותר, אבל לא היה אף אחד שיאתגר אותי", אמר בולט, שכבר מתכונן לכיבוש היעד הבא בריצת ה-4X100, שניצחון בה יהווה מתנה סמלית ליום הולדתו ה-30 שיחול ביום שני. "באמת חשבתי שאוכל לשבור את שיא העולם, אבל כשהתקרבתי לישורת האחרונה הרגשתי שהגוף לא מגיב למה שאני מבקש ממנו. אני מניח שזה הגיל, כי הגעתי לריצה הזאת עם אמונה שאני יכול לרוץ מהר יותר. כמובן שאני שמח שניצחתי, אבל אני מאוכזב מהתוצאה שלי".
בולט שוב מנפץ כל שיא אפשרי: הוא לא רק הפך לראשון שזוכה שלוש פעמים ברציפות במדליית הזהב ב-200 מטר גברים, אלא גם קיבע את מעמדו כספרינטר הטוב בכל הזמנים עם 8 מדליות זהב אולימפיות בקריירה, שלוש יותר מקארל לואיס וארבע יותר ממייקל ג'ונסון. וכל זה כשהוא נושק לגיל 30, והופך לאצן המבוגר ביותר אי פעם שזוכה בזהב ב-200 מטר.
אחרי הניצחון הלילה, הוא כבר מודה שאפשר להריח את הסוף, לפחות בכל הנוגע לריצות ל-200 מטר. "אני די בטוח שזו הפעם האחרונה שארוץ את המקצה הזה, למרות שהמאמן שלי חושב אחרת. אני מתבגר והגוף שלי מתחיל להישחק, אבל מה עוד אני צריך להוכיח כדי להראות לעולם שאני הגדול מכולם?".