בווידאו: מיטב הביצועים של הבחירה הראשונה בדראפט, בן סימונס
ערב הדראפט הוא אחד הערבים האופטימיים והמעניינים בלוח השנה של ה-NBA. זה הערב בו כל קבוצה זוכה בהתחלה חדשה, בשמות חדשים, בו כל בחירת סיבוב שני יכולה להפוך לדריימונד גרין הבא. הדראפט הוא גם הזדמנות טובה לסמן מגמות, ושתיים כאלה בלטו ביום חמישי. הראשונה היא הנטייה להמר על הלא נודע. לאחר שנים בהן הג'נרל מנג'רים נטו להיזהר משחקנים שאין לגביהם מספיק מידע, ההצלחה של קריסטאפס פורזינגיס, יאניס אנטטוקומפו ובמובן מסוים גם אנדרה דראמונד המריצה אותם להמר על שחקנים עם נתוני פתיחה יוצאי דופן שרב הנסתר על הגלוי אצלם. דרגאן בנדר הוא אחד המרוויחים מהמגמה המתחדשת, אך עוד יותר ממנו בלטו בחירות הלוטרי המפתיעות בת'ון מייקר ויורגוס פפאיאניס.
המגמה השנייה היא המהפכה בתפיסת עמדת הסנטר. כולם מחפשים עכשיו סנטרים אתלטיים, ניידים, שמסוגלים להתמודד בהגנה עם שחקני חוץ, שקולעים מבחוץ, שאוהבים לרוץ, שמסוגלים גם למסור. הסנטר החדש לא צריך להיות מאסיבי במיוחד, אף אחד לא מפחד כרגע משחקני פוסט אימתניים, לכן ההגדרה של מי שניתן לשווק כסנטר התרחבה ויצרה שוק ללא סטנדרטים ברורים. נדמה לי שעל משהו כמו 50 מ-60 השחקנים שנבחרו בדראפט נטען שהם יכולים לשחק כסנטרים בעידן החדש. אולי עוד יתברר שזה נכון.
המהפכה בעמדת הסנטר עוזרת להבין גם את הטריידים המרכזיים שהתרחשו בדראפט ובימים שלפניו. השמועות התמקדו בבחירה השלישית של בוסטון, בעדת שחקני הפנים של פילדלפיה ובג'ימי באטלר, בסוף הטריידים הגיעו ממקומות אחרים וברובם פחות צפויים. כמובן, כל שאר המהלכים ייאלצו להסתפק בהתייחסות קצרה כי אחת המועמדות הבכירות לאליפות העבירה את אחד מעמודי התווך שלה.
עוד בנושא:
דראפט 2016: סימונס נבחר ראשון, בנדר רביעי, איבקה עבר לאורלנדו
קריאות בוז לבנדר, בארה"ב טוענים: "הת'אנדר פייבוריטים לאליפות"
דיווח: אוון טרנר, באטום, הורפורד ונואה על הכוונת של הווריירס
סרג' איבקה לאורלנדו, ויקטור אולדיפו ודומנטאס סאבוניס ל-OKC
איבקה הוא שחקן הפנים האידיאלי לעידן החדש: הוא משלב בין נוכחות הגנתית בצבע, יכולת להתמודד עם שחקני חוץ וקליעה מבחוץ. הוא צבר ניסיון פלייאוף משמעותי והפך לחלק אינטגרלי מהזהות של OKC. אז איך הקבוצה שהייתה כל כך קרובה לגמר השנה מוותרת דווקא עליו? החלק הראשון של התשובה הוא, שלפי דיווחים שונים איבקה עצמו לא היה מרוצה ממעמדו בת'אנדר. הוא הפך לשחקן התקפה שולי, סטיבן אדאמס החליף אותו כחוסם המועדף בפיק נ' רול. לאיבקה נותרה שנה בחוזה, ויכול להיות שהוא היה בוחר לעזוב בעוד שנה בלי קשר להחלטות של קווין דוראנט וראסל ווסטברוק.
הוויתור על איבקה מהווה הבעת אמון מלאה ומוצדקת באדאמס כעוגן ההגנתי החדש. ההנחה המשתמעת מהמהלך היא ש-OKC מעוניינת להשתמש יותר בהרכבים נמוכים עם דוראנט ב-4 (אני יוצא כאן מהנחה שהוא נשאר), ובמצב כזה אין צורך בעוד שני שחקני פנים בכירים. אנס קאנטר, שהשילוב שלו עם אדאמס עבד נהדר מול סן אנטוניו, וסאבוניס שמגיע על תקן שחקן פנים די מלוטש שנבחר על ידי הג'נרל מנג'ר עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר בבחירות דראפט בשנים האחרונות, אמורים למלא את המחסור בדקות של שחקני פנים. אם ארסן איליאסובה, שהתווסף לטרייד על תקן חוזה ניתן להתרה, ישרוד את השבוע הקרוב ויישאר בקבוצה, גם הוא עשוי לקבל דקות, אולי אפילו לפתוח בחמישייה על תקן סטרץ' 4.
אולדיפו הוא אחד השחקנים המסקרנים בליגה, בשנה הרביעית שלו הוא מוצא את עצמו בסיטואציה שונה לחלוטין משלוש השנים שהעביר בקבוצה בבנייה. ההגעה שלו היא כנראה על חשבון דיון וויטרס שעכשיו לא צפוי להישאר, וזו לא תהיה הפתעה אם בילי דונובן יבחר להעלות את אולדיפו מהספסל כפי שעשה עם וויטרס. הנוכחות של גארד יוצר די בכיר תאפשר דקות מנוחה רבות לראסל ווסטברוק וכנראה תאפשר לדונובן לחזור ולתת לווסטברוק ודוראנט לנוח ביחד וכך ליהנות מיותר דקות משותפות שלהם.
אך החשיבות של אולדיפו תהיה קודם כל בדקות בהן הוא ישחק ביחד עם שני הכוכבים. ההתאמה המוצלחת ביותר שלו היא לזהות ההגנתית של OKC, הוא נחשב לגארד הגנתי מצוין שאוהב ללחוץ שחקנים יריבים ומרבה לבצע מהלכי האסל (הוא חוטף מצוין ואחד הגארדים החוסמים הטובים בליגה). איתו יהיה קשה עוד יותר לבצע אפילו את הפעולות הפשוטות ביותר מול הת'אנדר, השילוב שלו עם ווסטברוק אמור להפחיד כל צמד גארדים יריב. הוא יוצר אופציה של חמישייה נמוכה עם פוטנציאל הגנתי קטלני: ראסל, דיפו, אנדרה רוברסון, דוראנט ואדאמס. אם OKC תפגוש שוב את גולדן סטייט בפלייאוף, זו תהיה החמישייה המרכזית שלה.
השאלה הגדולה של החמישייה הזאת, ושאלת אולדיפו באופן כללי, היא איך תיראה ההתקפה יחד איתו. חמישייה נמוכה אמורה ליצור ריווח, אך רק דוראנט הוא קלע חוץ אמין בחבורה הזאת. בשנתיים האחרונות הקליעה של אולדיפו לא הייתה יציבה, אך היו גם תקופות טובות בהן הוא דגדג את ארבעים האחוזים בזריקות קאץ' אנד שוט. אם אולדיפו ו/או רוברסון יחזרו מהקיץ עם קליעה משופרת, אפשרות הגיונית לגמרי כשמדובר בשחקנים צעירים, זה יכול להיות הגורם שעושה את ההבדל. אך גם במצב הקליעה הנוכחי מדובר בחמישייה עם שלושה סקוררים מצוינים, שניים מהם הם מהסקוררים הבכירים בליגה, ולדונובן תהיה שנה שלמה למצוא דרך להפוך את הכישרון ההתקפי העצום של השלושה לקבוצת התקפה איכותית גם מול ההגנות הטובות ביותר.
אורלנדו, מצידה, לקחה סיכון ענק. איבקה הוא עוגן הגנתי שישתלב מצוין לצד ניקולה ווצ'ביץ' ויכול להיות שהכוונה היא שבעתיד הוא יחליף אותו כסנטר, אולדיפו לא השתלב עם אלפריד פייטון והוויתור עליו מעיד על אמון של המערכת באוון פורנייה ובעיקר במריו הזוניה. אבל הנקודה החשובה ביותר היא זו: אורלנדו ויתרה על שחקן שיהיה בקיץ הבא חופשי מוגבל והביאה שחקן שיהיה בקיץ הבא חופשי לא מוגבל.
את אולדיפו הנהלת המג'יק הייתה יכולה להשאיר בכל מקרה, את איבקה לא. למג'יק תהיה אפשרות להציע לו חוזה ארוך יותר בשנה משאר הקבוצות, אך בקיץ בו תקרת השכר תגיע לשיא כמעט כל קבוצה בליגה תוכל להציע לו חוזה מקסימום. ניתן לדמיין לא מעט קבוצות מבטיחות יותר מאורלנדו, למשל בוסטון ופורטלנד, זוממות על שחקן הפנים האידיאלי לעידן החדש. לא בטוח שאיבקה ירצה לחכות לתהליך הבנייה של אורלנדו כשהוא יכול לעבור לקבוצות שנמצאות בשלב הרבה יותר מתקדם בתהליך.
שאר הטריידים הבולטים
* אינדיאנה הייתה פעילה במיוחד בימים שלפני הדראפט והביאה את ג'ף טיג ות'ד יאנג. יחד עם פול ג'ורג', מיילס טרנר ומונטה אליס, לפייסרס יש פתאום קבוצת התקפה עם פוטנציאל מרשים. ההגעה של יאנג כנראה מעידה על כך שאינדיאנה בונה על טרנר הצעיר כסנטר, חמשת השחקנים שהוזכרו כאן יוצרים חמישייה מהירה ודי נמוכה שמתכתבת עם ההרכבים שראינו בגמר. מי שעשוי לשלם את מחיר ההנמכה הוא יאן מהינמי, שעכשיו בכלל לא בטוח שיישאר למרות עונה טובה. יש לאינדיאנה כסף פנוי, לארי בירד עשוי להשתמש בו כדי לחפש שוטינג גארד סולידי מהסוג של ארון אפללו או קורטני לי כדי להפוך את מונטה לשחקן שישי, תפקיד שכנראה יתאים לו יותר בקבוצה הזאת.
* הטרייד שהביא את טיג לאינדיאנה שלח את ג'ורג' היל ליוטה. העונה רוויית הפציעות של הג'אז קצת השכיחה את המפלצת ההגנתית שהיא הייתה בחצי השני של העונה שלפני כן, ועכשיו קווין סניידר קיבל את מי שעשוי להיות הפוינט גארד ההגנתי הטוב בליגה לעמדה שהייתה עקב אכילס של הקבוצה (גם בגלל הפציעה של דנטה אקסום). כדאי לקחת את יוטה ברצינות לקראת העונה הבאה, עם עונה בריאה זאת אמורה להיות קבוצת פלייאוף.
* המעבר של דרק רוז לניו יורק מיד יצר אסוציאציות לטריידים איומים של הניקס מהעבר. אבל הפעם מדובר בהימור לא גדול במיוחד, כי החוזה של רוז מסתיים בקיץ הבא. הניקס בכלל חוסכים כסף בטרייד הזה, מכיוון שהם שלחו בו את רובין לופז עם חוזה לשלוש שנים. לופז הוא מנפגעי העידן החדש, סנטר שנראה פחות ופחות רלוונטי, ויכול להיות שגם כאן חלק מההסבר למהלך הוא שפיל ג'קסון בונה על פורזינגיס כסנטר העתיד שלו ורוצה להתחיל להשתמש בו בעמדה הזאת. הוויתור המרכזי של הניקס הוא על ג'ריאן גרנט שלא ממש הרשים כרוקי. זה מסוג הטריידים שעושים כותרות אבל ההשפעה שלהם הרבה יותר קטנה מזו של הטרייד של אינדיאנה, יוטה ואטלנטה.
