בווידאו: אוהדי הנבחרות השונות מתכנסים ליד מגדל אייפל
"מוזר להגיד על אלופת עולם שהיא לא פייבוריטית, אבל מה לעשות? גרמניה היא לא המועמדת הבכירה לזכות בטורניר הזה כרגע", מודה העיתונאי הגרמני יורן מיין.
פר מרטסאקר, שהספיק לפרוש מהנבחרת אחרי המונדיאל, אולי הכריז שחבריו מסוגלים ללכת בדרכה של ספרד וליצור שושלת באמצעות השגת היורו אחרי המונדיאל, אבל לא מעט אנשים בגרמניה חוששים מחיקוי קצת יותר עדכני של ספרד. זה של הקריסה ב-2014.
כן, זו התקופה הכי פסימית של נבחרת גרמניה בעידן יואכים לב. סקפטיות מסוימת ליוותה גם את ההכנות לטורנירים קודמים, אבל הפעם, בעיקר בעקבות התוצאות הבינוניות והיכולת המאכזבת בשנתיים שחלפו מאז הנפת הגביע העולמי במרקאנה, הגרמנים משדרים משהו אחר. "במצב הנוכחי, גם חצי גמר יכול להיות הישג מכובד", מסכימים כמה מהעיתונאים המלווים את הנבחרת.
עוד בנושא
גרמניה - אוקראינה: "מוכנים לכל מה שיבוא"
יונתן טה זומן במקום רודיגר, יואכים לב: "יש לי אמון מלא בסגל"
הפסימיות הזו שמשדרים הגרמנים מגיעה בעקבות "שנתיים של הנגאובר". כך הם מכנים זאת. והחשש כעת שהחמרמורת הזו תסתיים לאו דווקא בשיכרון חושים בצרפת, אלא בעילפון. כי גרמניה הפסידה מאז ההנפה לארגנטינה, פולין, ארה"ב, אירלנד, צרפת, אנגליה וסלובקיה, וב-19 המשחקים שקיימה, היא הצליחה לשמור על רשת נקייה רק חמש פעמים. בשניים מהמקרים זה היה מול גיברלטר.
רוצים עוד? בשלבי המוקדמות של שלושת הטורנירים הקודמים גם יחד, גרמניה איבדה שש נקודות בלבד. בדרך ליורו 2016 היא איבדה שמונה. "היו הרבה שינויים וניסויים בתקופה הזו", מזכיר מיין. "הרבה שחקנים לא לקחו את ההזדמנות שקיבלו, בעצם כולם חוץ מיונאס הקטור, ועכשיו יוגי לב צריך לחזור לבסיס, בהתאם לאילוצים הקיימים".
לאורך כל שלבי הגביע העולמי בברזיל, גרמניה התבססה על 4-3-3 ועשתה התאמות תוך כדי תנועה. אלא שמאז הניצחון בגמר על ארגנטינה, לב ניסה לפחות תשעה מערכים שונים במטרה למצוא את הדרך לאזן את הנבחרת שלו אחרי הפרישה של פיליפ לאהם הכל-יכול, ולהתגבר על מכת הפציעות שלא לקחה הפסקה גם ערב הטורניר. קשה להגיד שמשהו עבד בצורה מבטיחה.
גם היריבה מודעת למצב הפגיע של גרמניה. בין כל המחמאות שחילק במסיבת העיתונאים אנטולי טימושצ'וק, קפטן נבחרת אוקראינה, לאלופת העולם ולחבריו לשעבר מבאיירן מינכן, ובזמן שמאמנו כמעט נרדם תוך כדי דיבור, הוא גם דאג לציין שזו כבר לא אותה נבחרת. "היא זכתה בצדק בגביע העולמי עם שחקנים טכניים ועברה שינוי מהמכונה הגרמנית הממושמעת שהכרנו, אבל היא לא בלתי מנוצחת", הדגיש. "ראינו את זה בתקופה האחרונה".
לנעליו של לאהם הן מבחינה מקצועית ובעיקר מבחינה מנהיגותית איש לא נכנס עד כה. בסטיאן שווינשטייגר הוא הקפטן, אבל הוא לקח את ההנגאובר צעד אחד קדימה, גם לקריירה האישית, ומגיע לטורניר בכשירות חלקית אחרי שתי עונות מאכזבות. כך, לב עדיין לא הכריז על הקפטן למשחק הערב נגד אוקראינה. הוא עוד מחפש את המנהיגים שיוכלו לייצר את תחושות שותפות-הגורל והאחדות שבנו עבורו לאהם, מרטסאקר ומירוסלב קלוזה בטורניר הקודם. בינתיים, הוא מנסה לבד. הוא המנהיג.
מאמן הנבחרת ביצע כמה פעולות גיבוש במהלך שני מחנות האימונים שקדמו ליורו וניסה ככל יכולתו להוריד את הלחץ משחקניו. למעשה, הוא האדם הכי נינוח במחנה הגרמני. כשנשאל על הלחץ במסיבת העיתונאים, השיב בחיוך: "זה לא לחץ, זו שמחה". והאמת? אפשר להבין אותו. את הגביע העולמי הוא כבר הביא לגרמניה, כך שאין לו מה להוכיח. אז למה לא ליהנות מהרגע? הרי למרות הפסימיות, צריך לזכור שההיסטוריה לצדו.
מאז 2006, נבחרת גרמניה הגיעה בכל טורניר גדול לפחות לחצי הגמר. בארבעת הטורנירים עם יוגי לב על הקווים, המנשאפט תמיד ניצחו במשחק הפתיחה, עם הפרש שערים כולל של 0:11. "טורניירמנשאפט", כך הם מכנים זאת כבר שנים. נבחרת של טורנירים.
וכאן יהיה המבחן הגדול של לב. גרמניה נראתה בשנתיים האחרונות כנבחרת שאיבדה את הניצוץ הזה שהיה בה. שילוב של רעב ואינטנסיביות. המאמן בן ה-56 הוכיח במקרים קודמים שיש לו את החוש לזהות בעיות ולפתור אותן בזמן אמת. כעת הוא צריך לגרום לשחקנים שלו לעשות את הסוויץ' המפורסם, לא לייחס חשיבות יתרה למשחקי המוקדמות וההכנה המקרטעת, ולעבור ל"מוד" תחרותי. כמו שגרמניה יודעת.
לשם כך, לב לקח איתו את לוקאס פודולסקי. חלוץ גלאטסראיי, השחקן הכי מנוסה בסגל של אלופת העולם, שמע רבים מוחים נגד זימונו ונעלב בשבוע שעבר כשכינו אותו "הקמע". אבל עם עובדות קשה להתווכח. הוא סוג של קמע, בטח במשחקי פתיחה.
יורו 2008 0:2 על פולין עם צמד של פודולסקי.
מונדיאל 2010 0:4 על אוסטרליה, פודולסקי עם הראשון.
יורו 2012 0:1 על פורטוגל, פודולסקי בהרכב.
מונדיאל 2014 0:4 על פורטוגל, פודולסקי נכנס כמחליף.
תמיד שם. אם הוא לא מביא שערים, אז הוא מביא מזל.