בווידאו: הפנדל המוחמץ של מתאוס ב-1984
כמה שלא ינסה, לותר מתאוס לא יצליח לשכוח לעולם את 31 במאי 1984. כוכב העבר שיחק אז בבורוסיה מנשנגלדבאך והגיע לגמר הגביע מול באיירן מינכן עם קבוצתו אחרי 4:5 מטורף מול ורדר ברמן בחצי הגמר. כמה ימים לפני אותו חצי גמר, הודיע מתאוס שיעבור לבאיירן מינכן בתום אותה עונה. לצערו, או שלא, באיירן הצליחה גם היא לעלות לגמר הגביע אחרי חצי גמר לא פחות משוגע. הבווארים סיימו ב-6:6 מול שאלקה במשחק הראשון וניצחו את הקבוצה, שהייתה אז בליגה השנייה, 2:3 במשחק הגומלין.
הומלס: "זו ההחלטה הקשה בחיי, אני עוזב בלב כבד"
באיירן רכשה את מאטס הומלס ורנאטו סאנצ'ס
כך יצא שבמשחק האחרון שלו כשחקן גלדבאך נאלץ מתאוס לשחק נגד הקבוצה אליה עבר מיד לאחר שריקת הסיום. המשחק עצמו, שנערך בפרנקפורט, נגמר ב-1:1 והלך לדו קרב פנדלים. מתאוס בעצמו, שהיה כבר אז כוכב גדול, ניגש לבעוט את הפנדל הראשון ושלח את הכדור לשייט בשמי פרנקפורט. מתאוס, אז בן 23, נראה שבור לחלוטין לאחר ההחמצה ורבים מחבריו רצו לנחם אותו. הסייחים הפסידו לבאיירן 7:6 בפנדלים כשמי שמחמיץ את הפנדל השמיני והגורלי מבחינתם היה נורברט רינגלס. למרות זאת, כולם סימנו את מתאוס כגורם להפסד ואוהדי גלדבאך החלו לקלל אותו כשנפוצה אפילו שמועה שהוא החמיץ את הפנדל בכוונה כדי לא להרגיז את הקבוצה הבאה שלו.
"הייתי מאוד רוצה לשכוח את המשחק הזה", אמר מתאוס בראיון לקיקר לפני חצי שנה, "אני לא זוכר את כל מה שקרה כשהייתי מגיע אחר כך עם באיירן לבוקלברג (אצטדיונה הישן של גלדבאך - ר.פ.), רק קריאות ה'בוגד' עדיין יושבות לי חזק בראש. קשה לומר שקבלת הפנים בבוקלברג הייתה ידידותית במיוחד. היה קונצרט של שריקות בוז בכל פעם שנגעתי בכדור. אני ידעתי שזה מה שיקרה, אבל עדיין הופתעתי כי במשך חמש שנים שיחקתי שם והייתי כוכב. למדתי על בשרי כמה מהר יכולה אהבה להפוך לשנאה. באותם ימים גם מאמן גלדבאך יופ היינקס כעס עלי ואחרי שלוש שנים גם הוא הגיע לבאיירן. היום היחסים שלי עם אנשי המועדון חמים מאוד, פרט לכמה אנשים שאפילו היום מאמינים שהחמצתי את הפנדל בכוונה. אתה אף פעם לא מחמיץ פנדל בכוונה, בטח לא כשיש לך סיכוי לזכות בתואר, במיוחד לא אחרי שגדלת כאוהד גלדבאך וכילד ישנת עם מצעים של גלדבאך".
בשנת 1984 אמנם באיירן מינכן לא הייתה המועדון הענק שהיא ב-2016 (למעלה מ-270 אלף חברים) וכדי לצרף כוכב עולה כמו מתאוס היא נאלצה להיפרד מקרל היינץ רומניגה שנמכר בכסף גדול לאינטר. דבר אחד לא השתנה ב-32 שנה והוא שבאיירן עדיין לוטשת עיניים אל כוכבים של קבוצות יריבות מהבונדסליגה. מריו גצה נרכש מבורוסיה דורטמונד קצת לפני גמר ליגת האלופות בין השתיים, רוברט לבנדובסקי סגר שם בינואר לקראת העונה שלאחר מכן וגם כוכבים כמו מיכאל באלאק, מירוסלב קלוזה ומריו גומז עשו את הדרך דרומה לבירת בוואריה. בסך הכול, ב-20 השנה האחרונות (על פי בדיקה שערכו בוולט הגרמני) מי שמובילה את טבלת הנרכשים על ידי באיירן היא ורדר ברמן, שאיבדה שבעה שחקנים לשיאנית הזכיות באליפות, אחרי שטוטגרט עם שישה, באייר לברקוזן וגלדבאך עם חמישה כל אחת, המבורג ודורטמונד עם ארבעה, שאלקה עם שניים, קייזרסלאוטרן עם שניים, קרלסרואה שניים והופנהיים גם עם שניים.
השם האחרון והגדול במיוחד שעשה את הדרך הדי דומה לזו שעשה מתאוס בזמנו (ואפילו דומה מאוד מבחינה גאוגרפית) הוא כמובן מאטס הומלס. בלם בורוסיה דורטמונד בשמונה השנים האחרונות וחצי נרכש על ידי באיירן מינכן תמורת 35 מיליון יורו לפני שבוע וחצי וישחק שם החל מהעונה הבאה.
הומלס בן ה-27, בניגוד לכל השמות שצוינו לעיל, גדל בבאיירן, שיחק שם בנוער בין 1995-2006, עבר בקבוצת המילואים ואפילו רשם הופעה אחת בקבוצה הבוגרת. ב-2008/9 הוא הושאל לבורוסיה דורטמונד, שגם רכשה אותו לאחר מכן תמורת ארבעה מיליון יורו מבאיירן מינכן שלא ממש ספרה אותו. פרט להומלס עצמו, גם אביו - שהיה מאמן נוער בבאיירן - איבד את תפקידו והוחלף על ידי בנו של פרנץ בקנבאואר, שטפן, שהלך לעולמו לפני שנה לאחר שחלה.
מאז הפך הומלס לבלם קבוע בהרכב של בורוסיה דורטמונד, לצד נבן סובוטיץ' שהובא ביחד איתו על ידי יורגן קלופ. הבלם, שמתנשא לגובה של 1.91 מטר, היה שותף בכיר לכל ההצלחות הגדולות ביותר של הקבוצה וזכה איתה בשתי אליפויות, גביע, הגיע איתה לגמר ליגת האלופות, זכה פעמיים בסופרקאפ הגרמני ועם הזמן גם הפך לשחקן הרכב בטוח בנבחרת. הוא כבש שני שערים במונדיאל 2014 (מול פורטוגל ב-0:4 בשלב הבתים ונגד צרפת ב-0:1 ברבע הגמר) והיה אחד הכוכבים של הנבחרת שזכתה בגביע. מאז גביע העולם והחזרה מברזיל, חלה אצל הומלס ירידה ביכולת, אבל בעונה החולפת הוא חזר ליכולת השיא שלו ואולי אפילו התעלה עליה בחצי העונה האחרונה כשגילה יכולת אדירה. בנוסף להכול, הומלס הפך לפנים של דורטמונד, לסמל הגדול שלה ולקפטן. למי שמייצג את המועדון והפרצוף שלו מופיע בכל פעם כשמדברים על הצהובים-שחורים.
המעבר של הומלס לא התקבל יפה על ידי אוהדי דורטמונד. במשחק הבית הראשון אחרי ההודעה על כך שהוא רוצה לעזוב (1:5 מול וולפסבורג), האוהדים הכינו לו שלטים וקראו בוז אדיר בכל פעם שהוא נגע בכדור. לפני משחק הבית האחרון (2:2 נגד פ.צ. קלן), ניסה יושב ראש דורטמונד הנס יואכים וצקה להרגיע את האווירה בראיונות שהעניק ובסרטון וידאו שהוקרן על המסכים בווסטפאלן שטאדיון לפני שריקת הפתיחה. אכן, הבוז היה חלש ורגוע בהרבה ובקושי נשמע כבר. להפך, רוב האוהדים עודדו ותמכו בהומלס וגם הודו לו, כמו לשאר השחקנים, אחרי המשחק וסיום העונה בליגה. פרחים לא העניקו להומלס לפני המשחק כשווצקה מסביר את זה בכך שהוא לא רוצה שזה ייראה כאילו נפרדים ממנו לפני המשחק הקריטי ביותר של העונה בגמר הגביע מול באיירן מינכן.
כאמור, הומלס הוא כוכב דורטמונד השלישי שעובר לבאיירן בשנים האחרונות אחרי מריו גצה ורוברט לבנדובסקי. המעבר של גצה היה מכוער מאוד וכלל קללות, איומים, שירים שעדיין רצים ברשת ודם רע מאוד, המעבר של הומלס גם לא עובר בינתיים הכי יפה שיכול להיות אבל לא עד כדי כך רע ועם רוברט לבנדובסקי הכול עבר יפה יותר ובשקט. בכל זאת, גצה שחקן בית של דורטמונד שהחליט לעזוב בגיל צעיר ליריבה המושבעת, בעוד הומלס גדל בבאיירן וחוזר הביתה ולבנדובסקי הוא שחקן זר. השייכות למועדון אצל דורטמונד משמעותית מאוד בעניין הזה, כמו בהרבה מאוד עניינים אחרים.
העסקה עצמה הייתה די מוזרה, כפי שדיווח סבסטיאן ווסלינג בדר וסטן. יושב ראש באיירן קרל היינץ רומניגה ואחראי הכספים יאן כריסטיאן דרזן נפגשו בשדה התעופה של דיסלדורף עם יושב ראש דורטמונד וצקה ועם המנהל הספורטיבי מיכאל צורק. השניים האחרונים אמרו שהמחיר על הומלס יעמוד על 35 מיליון יורו, סכום גבוה מאוד עבור שחקן שנותרה לו עונה אחת בלבד בחוזה ושכבר בינואר 2017 אפשר להחתים אותו לעונה שלאחר מכן ללא תמורה.
הבוסים של באיירן היו בהלם וחזרו למינכן כלעומת שבאו. למרות זאת, אחרי זמן קצר הם הודיעו לדורטמונד שיבצעו את העסקה ואפילו לא הגישו הצעה נגדית כדי לנסות להוריד את המחיר. הומלס עצמו נפגע מאוד מהקהל אחרי המשחק מול וולפסבורג ושקל גם לפוצץ הכול אחרי שנשיא באיירן מינכן לשעבר אולי הנס אמר ש"כשבאיירן שומעת נקישה על הדלת, היא צריכה להיות טיפשה כדי לא לפתוח את הדלת. זה המקרה עם הומלס שהביע את הרצון שלו להצטרף לבאיירן". מכאן פורש הדבר כאילו הומלס ירד על הברכיים והתחנן לעבור דרומה. בדורטמונד זעמו מאוד על הדברים האלה וגרמו ליו"ר הבווארים קרל היינץ רומניגה להתנצל ולטעון ש"הדברים של אולי הובנו לא נכון".
כך או אחרת, הומלס יחזור ללבוש החל מהעונה הבאה את המדים של הקבוצה בה גדל. בלם נבחרת גרמניה יעבור למינכן יחד עם אשתו קאתי פישר. השניים גדלו במינכן או באזור מינכן (פישר מדכאו במקור, אבל גרה במינכן), כל החברים שלהם גרים שם והמשפחות שלהם גרות שם. בנוסף, פישר הכוכבנית תוכל ליהנות מאור הזרקורים של מינכן הנוצצת בהרבה מדורטמונד האפורה ואולי גם להשתתף בתכניות טלוויזיה שונות ולפתח את הקריירה שלה. על פי התקשורת הבווארית, פישר הדומיננטית הייתה אחד הגורמים המשמעותיים במעבר הזה והפעילה על הומלס לחץ גדול כדי שהשניים יחזרו למינכן, גם לטובת הקריירות שלהם, אבל גם בשביל הקרבה המשפחתית והקרבה לחברים.
יתרון נוסף במעבר של הומלס לבאיירן הוא שמדובר ברווח לשני הצדדים. הומלס ישחק באחת הקבוצות הטובות בעולם ויעשה שדרוג (גם כלכלי, ירוויח בין 10-12 מיליון יורו לעונה), בעוד באיירן תקבל את השחקן הכי טוב שהייתה יכולה לצרף על מנת לסתום את החור במרכז ההגנה שלה, כשלצד ג'רום בואטנג התחלפו השנה יותר מדי בלמים, כמו חאבי מרטינס, דייויד אלאבה, הולגר באדשטובר, מהדי בנעטיה וסרדאר טאסקי.
חלק מהם לא היו מספיק טובים (בנעטיה וטאסקי), באדשטובר נוטה לפציעות ובקושי משחק, אלאבה משחק בתפקיד שזר לו וחאבי מרטינס גם עבר הרבה פציעות העונה וגם מעדיף לשחק בקישור האחורי. קרלו אנצ'לוטי יקבל שניים מהבלמים הטובים ביותר בעולם בקבוצה שלו שגם מכירים אחד את השני מצוין מהנבחרת וגם יודעים להניע כדור, להתחיל התקפות ולמסור כדורי עומק חכמים. בנוסף לכך, באיירן תקבל שחקן שהוא גם גרמני, גם שחקן נבחרת ואפילו שחקן בית. אחרי העזיבה של בסטיאן שווינשטייגר ואפילו טוני קרוס (שלא גדל בבאיירן) ואולי מריו גצה, זה משמעותי מאוד. באיירן תמיד רוצה לשמור על שלד גרמני וגם ביתי אם אפשר והיא תקבל את שני אלה עם הומלס.
מצד שני, אוהדי הכדורגל הגרמני ישנאו את באיירן עוד יותר עכשיו. הבווארים, שתחת אולי הנס בעיקר אבל גם לאחריו, נתפסו כמועדון כוחני, אימפריאליסטי ששולט ועושה מה שהוא רוצה בבונדסליגה, ומנסה להחליש יריבות, יאבד עוד מהסימפטיה המועטה שגם כך הייתה כלפיו בקרב כל מי שלא אוהד אותו בגרמניה. פשוט נראה כי בכל פעם שנוצרת לבאיירן איזושהי אלטרנטיבה, היא עובדת חזק כדי להחליש אותה יותר מאשר לחזק את עצמה וכך קורה גם עם דורטמונד, ממנה הביאה את גצה, לבנדובסקי והומלס.
הכוח הכלכלי של באיירן מאפשר לה לעמוד בשורה אחת עם ריאל מדריד וברצלונה מבחינת עוצמה של המועדון, כל שחקן בעולם חולם לעבור אליה ויעדיף אותה כמעט על פני כל קבוצה אחרת ועדיין יש כאן משהו שמעורר אנטגוניזם קשה. פרנץ יוזף ואגנר מבילד כתב טור קצרצר ביום בו באיירן הודיעה על רכישתו של הומלס ושל רנאטו סאנצ'ס. "אני מברך את באיירן מינכן על הזכייה שלה באליפות החמישית והשישית ברציפות", הוא כתב שם באירוניה, "הבונדסליגה הייתה תמיד מרתקת והכניסה בי אנרגיות וטירוף. מי מאיתנו לא נצמד לרדיו או מול הטלוויזיה ובכה מרוב רגשות? היום באיירן הפכה לבלתי מנוצחת. הליגה שלנו הפכה למשעממת. איזו מן בונדסליגה יש לנו כשהאלופה כבר הוכרעה?".
לגבי הומלס עצמו חשוב לציין שכבר כשהועזב מבאיירן אמר שעד אותו שלב היה אוהד של באיירן והודה שהעזיבה שברה את לבו. "החלום שלי תמיד היה לשחק בקבוצה הראשונה של באיירן מינכן", הוא אמר אחרי שעזב בזמנו לדורטמונד. בימים האחרונים, כשעלו כל השאלות סביב המוטיבציה של הומלס בגמר הגביע מול קבוצתו הבאה, נשאל הבלם האם הוא לא מפחד לגמור כמו מתאוס ב-84' ואמר: "וואו, צריך לחכות ולראות איך אני ארגיש אם נגיע לפנדלים. אני לא יודע אם כדאי שאבעט פנדל. אני חושב שיהיו לי 20 טון על הכתפיים במצב כזה". רומניגה אמר: "אני ממליץ לו לתת הכול בשביל המועדון הנוכחי שלו עד תום החוזה שלו שם. זה חלק מהעניין של פייר פליי בכדורגל, הוא חייב לעשות הכול בשביל בורוסיה דורטמונד בלי שום קשר להאם זה משחק מוזר בשבילו או קשה מבחינה פסיכולוגית". הומלס הוסיף: "אני מודע ללחץ שיש עלי. אם אעשה טעות, האנשים יבואו ויגידו שהראש שלי כבר במינכן". את זה יש רק דרך אחת לבדוק.
