וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מי את בכלל הפועל ירושלים? על חוסר הסגנון של האלופה

3.2.2016 / 12:30

היא יכולה לקלוע המון שלשות ולהפסיד. היא יכולה לקטוף מלא ריבאונד ולהתרסק. ניתוח סטטיסטי מתקדם של מאפייני המשחק הפועל ירושלים חושף עד כמה לקבוצה הזו אין מאפיין משחק ברור. ובטח לא סגנון כדורסל מובהק. המדור של שי האוזמן

מערכת וואלה!

לאחר משחק ההפסד של מול שטרסבורג בחוץ, הרשינו לעצמנו לשאול מספר שאלות לגבי הכדורסל שמשחקת אלופת המדינה. כתבנו, ונכתוב שוב, שאנחנו לא מצליחים לזהות מאפיינים מקצועיים מובהקים. שאנחנו לא מצליחים לאתר מהו בדיוק הכדורסל של הפועל ירושלים. שאנחנו לא יודעים איזה סגנון משחק היא מנסה להכתיב, אם היא בכלל מנסה להכתיב, או שמא כל הווייתה הוא להגיב ולהתאים עצמה את יריבותיה.

מטבע הדברים וכדרכם של פרשנים ומלהגים אחרים, התבסס הטקסט על צפייה ותחושות. ואז הגיע גיל פלדמן. לפני מספר ימים יצר קשר איש הסטטיסטיקה/ מערכות המידע/ אלמנטים חכמים אחרים שאני לא באמת מבין, הגולש גיל פלדמן והעביר מודל סטטיסטי אשר בנה וליקט בעבודת נמלים, ואשר יוצג בפניכם ממש עוד מעט.

19:30: הפועל ירושלים מארחת את סראטוב ביורוקאפ

אור שקדי מדרג את תצוגות הנפל הכי גרועות של הפועל ירושלים

יותם הלפרין, דני פרנקו, הפועל ירושלים. קובי אליהו
מה הם מנסים לעשות?/קובי אליהו

אבל בואו נדבר שניה על סטטיסטיקה מתקדמת בספורט מקצועני. לפחות בישראל, אין סרט ספורט שהובן פחות אשר מאניבול. סרט הקולנוע האמריקאי, בכיכובו של בראד פיט, ואשר גולל את עלילות בילי בין, אוקלנד אתלטיקס שלו והשימוש שהטמיע בנתונים סטטיסטיים מספריים כדי לבנות לעצמו סגל מנצח, הלך לחלוטין לאיבוד בתרגום. אם זה רובי בלינקו במסיבת עיתונאים טרם תחילתה של עוד עונה אבודה בברק נתניה או זה אנשי ופרשני שלולית בכירים יותר או פחות, הפואטנה שם פוספסה פה. והיא די פשוטה: צריך להתעלם ממידת היופי של שחקן, היינו מהאסתטיות של ביצועיו על המגרש. כל מה שחשוב הוא לראות אם שילובו במשחק יוביל לניצחון קבוצתו.

גרסת הכדורסל הגיחה לחיינו עם הופעתו של דריל מורי, גאון הסטטיסטיקה אשר הפך את היוסטון רוקטס (ולא רק) לכר ניסויים פורה על מנת להוכיח תאוריית סטטיסטיות שרקח. ואם נפשט (ונרדד עד מאוד) לכדי משפט אחד, הטענה המרכזית ביקש לבסס הפריק הייתה ששלשות זה טוב, וזריקות ל-2 (שאינן מגזרת הקרש סל) זה לא.

כיום, בפרספקטיבה של זמן, אין ספק שמהפכת הסטטיסטיקה של בילי בין ודריל מורי תפסה.

מצד שני, אין ספק שהקבוצות שלהם לא.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל
seperator

אצלנו זה יהיה פשוט הרבה יותר. כל מה שביקש פלדמן לבדוק, באמצעות המודל שלו, הוא האם ניתן לחזות נצחון של הפועל ירושלים. בהתבסס על בנק נתונים מלא ממכלול משחקיה העונה, בחן את הזיקה בין פרמטרים סטטיסטיים משמעותיים לבין היכולת לנצח את היריבה.

והפרמטרים הם שלושה: אחוזים ל-2 נקודות, קליעות ל-3 נקודות וריבאונדים. והמשוואה הפשוטה היא זו: כמות הריבאונדים כפול X + כמוות השלשות כפול Y + אחוז לשתיים * Z. אם התוצאה גדולה ממספר מסוים המודל מנבא ניצחון ואם לא אז הפסד. פשוט, לא? אגב, גם אם לא פשוט לכם, פשוט הנהנו בראשכם נוכח הדבר הבא:

מקרא: 0.4 ומעלה מצביע על מתאם (זיקה) בין שני פרמטרים

אז ככה: לגבי מרבית הקבוצות, ניתן לייחס קשר ישיר בין הצטיינות בפרמטרים נשואי המשוואה לבין היכולת לנצח משחקים. למכבי תל אביב, למשל. אצל ירושלים, למעט חריגות שוליות יחסית, ממש לא. הקבוצה של דני פרנקו יכולה לקלוע לא מעט שלשות ולהפסיד. היא יכולה לשלוט בריבאונד ולהפסיד. היא יכולה לקלוע לא רק ל-2 נקודות ולהפסיד. היא יכולה לעשות גם וגם וגם ולנצח. אה, וגם ההיפך. מבולבלים? אתם לא לבד.

כי, כפי שניתן להתרשם, קיים מתאם מובהק שמעיד על התלות המובהקת של האלופה בשלשות לצורך צבירת נקודות. אין על כך ויכוח. הבעיה? שבלא מעט מקרים מלווה הצטיינות בקליעה מבחוץ בחשיפה לקליעה לא פחות טובה מהצד השני. כלומר, במשחק נטול הגנות, גם זו וגם זו מפגיזות. ומנטרלות האחת את השניה. אותו הדבר לגבי אלמנטים התקפיים אחרים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מקרא: 0.4 ומעלה מצביע על מתאם/מערכת וואלה!, צילום מסך

והסיבה לכך ברורה. למעט הרצון המקורי לקלוע יותר נקודות מאשר הקבוצה השניה, לירושלים אין תכנית ברורה שמנחה אותה או שמגדירה אותה כקבוצה. וגם אם יש תכנית, אז אין ביצוע. כי כשרון יש וגם רצון לנטרל את החוזקות של המתנגד גם, אבל אין כאן מאפיין מובהק אליו שואפת או מצליחה ירושלים להגיע. האם היא טובה יותר במשחק ריצה? האם הגנת לחץ משפרת את מצבה? המספרים שותקים, כי אין שום דפוס. לפעמים ככה ולפעמים אחרת.

לסיכום, נאמר שהכשלון של ירושלים העונה (לפחות עד לשלב זה), נמדד ובצדק לאור אי ההצלחה בגביע ובאירופה. אם נלך שלב אחד אחורה כדי להבין למה, נגלה שבעיה מרכזית היא שירושלים לא יודעת מה היא צריכה לעשות כדי לנצח משחקים. וכמו קבוצות אנדרדוגיות, שואפת בעיקר להפריע ליריבה ונשענת בעיקר על ענייני מוטיבציה והכנה מנטלית. אלה וגם אלה דברים חשובים מאוד, אבל מקבוצה אלופה ופייבוריטית אפשר וצריך לצפות ליותר.

אז אחרי שהבנו את זה (נניח), בואו נתבל בעוד כמה מסקנות סטטיסטיות באדיבותו של מר פלדמן:

• ככל שהפועל ירושלים מוסרת יותר אסיסטים, כך היא קולעת באחוזים גבוהים יותר לשלוש. זאת נקודה מעניינת ורלוונטית, אם נרצה לנסות ולפצח את תעלומת ירושלים והשלשות. בשלב הזה כבר כולם ערים להבדלים העצומים ביכולת של ירושלים להגיע לזריקות טובות מול ההגנות האירופאיות לעומת המתחזים המקומיים. ולאחר שאיבדה את ברייסי רייט, אין שם שום שחקן שיכול לסדר לעצמו מצב קליעה.

• ככל שהפועל ירושלים חוטפת יותר כדורים, כך היא קולעת יותר סלים של 2 נקודות. נו, זה די הגיוני. הבעיות של הפרנקואים במשחק ההתקפה המסודר ידועות. עניין של קצב, של תזמון, של ריווח.

• מצד שני, ושימו לב לזה, ככל שירושלים חוטפת יותר כדורים, כך נחסמים שחקניה יותר. שוב: כשירושלים מצליחה לייצר לעצמה יתרונות מספריים בהתקפה המתפרצת, היא גם חשופה ליותר בלוקים של היריבה. ואולי גם כאן יש קשר לעזיבתו של ברייסי רייט, כנראה שחקן המגרש הפתוח הטוב ביותר שהיה שם. כשהכדור מגיע לידיים של הגארדים הנוכחיים בהתקפת המעבר, זה מסתיים יותר מדי פעמים ללא נקודות קלות.

• ולסיום, זמן השעשוע: ככל שירושלים לוקחת יותר ריבאונדים, כי היא קולעת פחות טוב מהקו (WTF?). אה, וככל שהיא זורקת יותר מהקו, כך היא לוקחת יותר ריבאונדים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

קחו את זה לאן שאתם רוצים. אני, בשלב הזה, צריך אקמול.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully